ויקיפדיה

יחסי החוץ של חזבאללה

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יחסי החוץ של חזבאללה הם יחסי החוץ שמקיים ארגון הטרור חזבאללה עם מספר מדינות וגופים זרים.[1] רוב יחסי הארגון מתקיימים עם מדינות שיעיות, אך מתקיימים גם יחסים עם קבוצות סוניות המזוהות עם הפלסטינים. הארגון גם מקיים פעולות מחוץ למזרח התיכון במקומות כמו אמריקה הלטינית[2][3] וצפון קוריאה.[4]

לחזבאללה יש קשרים הדוקים במיוחד עם איראן[5] ועם ההנהגה העלאווית בסוריה, במיוחד עם הנשיא חאפז אל-אסד (עד מותו בשנת 2000) ובנו בשאר אל-אסד.[6] ארגון חזבאללה שלח לוחמים לתמוך באסד במלחמת האזרחים בסוריה.

חזבאללה תומך בטרור נגד מדינת ישראל, והכריז על תמיכתו באינתיפאדה השנייה.

יש מעט עדויות לקשרים בין חזבאללה לאל-קאעדה.[7] מנהיגי חזבאללה מכחישים קשר בינם לאל-קאעדה, בהווה או בעבר.[7][8] מנהיגי אל-קאעדה, כמו מנהיג אל-קאעדה לשעבר בעיראק, אבו מוסעב א-זרקאווי,[9] רואים בשיעה, עליו נמנה ארגון חזבאללה, כופרים.[10] עם זאת, הדו"ח הסופי של הוועדה הלאומית להתקפות טרור על ארצות הברית (אנ') מצא כי מספר פעילי אל-קאעידה ומפקדים צבאיים בכירים נשלחו למחנות אימונים של חזבאללה בלבנון ב-1994.[11]

האו"ם

עריכה

לאחר הסכם טאיף שסיים את מלחמת האזרחים בלבנון, החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם קראה ל"פירוק כל המיליציות הלבנוניות והלא-לבנוניות בלבנון",[2] אך איננה כוללת במפורש את חזבאללה[12][13] למרות שקופי אנאן טען כי ההחלטה כוללת את הארגון.[14][15] ממשלת לבנון[16] וחזבאללה חלוקים על החלת החלטה זו על חזבאללה, ובארגון מתייחסים אליו כאל "תנועת התנגדות" ולא כמיליציה. ישראל הגישה תלונות על פעולות חזבאללה לאו"ם.[17]

סגן מזכ"ל האו"ם, מארק מאלוך בראון (אנ'), מתנגד לאפיונו של חזבאללה כארגון טרור כמו אל-קאעדה.[18] אף על פי שהוא הכיר בכך ש"חזבאללה נוקט טקטיקות טרור",[19] הוא טען שזה לא מספיק כדי לקרוא לו ארגון טרור. ארצות הברית והקהילה הבינלאומית, לדעתו, יעשו טוב אם יתייחסו לחזבאללה כמפלגה פוליטית לגיטימית. עם זאת, יש באו"ם כאלה שמכחישים שהפעילות הצבאית של חזבאללה נגד אזרחים היא בכלל טרור.[20][21]

איראן

עריכה

במאמר מ-20 ביולי 2006, החוקר פרד האלידיי (אנ') כתב כי נעים קאסם, סגן מנהיג חזבאללה תחת חסן נסראללה, אמר לו כי חזבאללה עוקב אחר מנהיגותה של איראן באזור.[5]

ב-2009 הודו בכירים איראנים כי איראן מגישה סיוע כמקיף לחזבאללה.[22] והיו דיווחים רבים על המשך הסיוע של איראן לחזבאללה.[23]

סוריה

עריכה

בראיון לאל-ערביה בדובאי, אמר מזכ"ל חזבאללה לשעבר סובחי אל-טופיילי[24] שחזבאללה מטפח את יחסיו עם הסורים. אף על פי שנוכחות חזבאללה בסוריה הייתה מוגבלת לפני 2012, דמשק הייתה המסייעת החשובה ביותר של התמיכה האיראנית בארגון והפכה פעילה יותר ויותר כספקית של סיוע חומרי ופוליטי בעצמה בשנות ה-2000.[25]

מאז 2012 חזבאללה מסייע לממשלת סוריה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה במאבק נגד המורדים, שחזבאללה תיאר כמזימה ווהאבית-ציונית להרוס את הברית שלו עם סוריה נגד ישראל.[26][27]

יחסים עם תנועות אסלאמיות אחרות

עריכה

חמאס

עריכה

לדברי אהוד יערי, הנוכחות והאסטרטגיה של חזבאללה בלבנון היא מודל לחמאס מבחינת פעולות צבאיות, מדיניות ותקשורתיות.[28] שתי הקבוצות חולקות טקטיקות ומטרות משותפות.[29] לפי האנליסטים הצבאיים הישראלים, חזבאללה סייע לחמאס בייצור פצצות קטלניות.[30] לאחר תחילתה של האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, מנהיג חזבאללה נסראללה הכריז על תמיכת ארגונו באינתיפאדה הנתמכת על ידי אש"ף, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וארגונים נוספים.[31] חזבאללה החל גם לשדר תעמולה אנטי-ישראלית לבתים פלסטינים בתחנת הטלוויזיה שלו אל-מנאר, טקטיקה שלפי הדיווחים הביאה לכך שתחנת חזבאללה הפכה לצפייה נרחבת בבתים פלסטינים.

בשנת 2013 דווח כי חזבאללה הורה לחמאס לעזוב את לבנון, בשל תמיכת חמאס בכוחות הנלחמים נגד משטרו של הנשיא בשאר אסד בדמשק. הן בחמאס והן בג'יהאד האסלאמי הלבנוני (אנ') הכחישו את הדיווחים הללו.[32]

קשר לכאורה עם אל-קאעדה

עריכה

אין ראיות קונקרטיות לשיתוף פעולה של חזבאללה עם אל-קאעדה. גורמים אמריקאים וישראלים ללוחמה בטרור טוענים כי לחזבאללה יש קשרים עם אל-קאעדה, אם כי מנהיגי חזבאללה מכחישים את ההאשמות הללו.[33] גם גורמי מודיעין בארצות הברית משערים שיש מגע בין חזבאללה לבין אנשי אל-קאעדה בדרג נמוך שנמלטו מאפגניסטן ללבנון.[34][35][36][37] עלי מוחמד (אנ') העיד כי חזבאללה אימן את פעילי אל-קאעדה כיצד להשתמש בחומרי נפץ. בנוסף, חזבאללה ואל-קאעדה משתפים פעולה באמצעות הלבנת הון, הברחות וזיוף מסמכים. כמה עיתונים אמריקאים טענו כי יש ברית רחבה יותר בין חזבאללה, אל-קאעדה ומשמרות המהפכה האסלאמית.

מנהיגי אל-קאעדה, כמו מנהיג אל-קאעידה לשעבר בעיראק, אבו מוסעב א-זרקאווי,[9] רואים בשיעה, עליה נמנים רוב חברי חזבאללה, ככפירה.[10]

מנגד, אחרים מציינים שהאידאולוגיה הסונית של אל-קאעדה אינה מתיישבת ביסודה עם המותג הליברלי יחסית של חזבאללה של האסלאם השיעי. למעשה, חלק ממנהיגי הווהאבים ואנשי אל-קאעדה רואים בחזבאללה כופר.[10] הייתה פתווה שהוצאה לפני מספר שנים על ידי עבדאללה אבן ג'יברין (אנ'), חבר לשעבר במועצת אולמה הבכירה של ערב הסעודית, המתארת את חזבאללה כ"רפידהי" (אנ') - כינוי גנאי לשיעים המשמשים כמה קנאים סונים. אפילו במהלך מלחמת לבנון השנייה הוא צוטט על ידי כמה אנשי דת מוסלמים סונים קשוחים ואחרים שכתבו באתר האיסלאמיסטי.

אל-קאעידה הוכיח את סלידתו משיעים בפיגועי התאבדות והתקפות על מטרות אזרחיות שיעיות בעיראק.[38] חזבאללה מכחיש כל קשר עם אל-קאעדה[39] ומנהיג אל-קאעידה אבו מוסעב א-זרקאווי, הוציא הקלטת אודיו שבה כינה את חזבאללה "אויב הסונים".[9] Saint Petersburg Times, ABC News ו-MSNBC דיווחו כי אין ראיות לקשר בין חזבאללה לאל-קאעדה.[40] נסראללה מכחיש קשרים לאל-קאעדה, בהווה או בעבר, וקבע בראיון ב-2002 כי שתי הקבוצות פועלות באזורים שונים ומתמודדות עם אויבים שונים. מטרתו של חזבאללה הייתה להתעמת, ובסופו של דבר להשמיד, את ישראל, בעוד שבן לאדן התמקד באפגניסטן, בוסניה ויוגוסלביה לשעבר.[7]

נסראללה, מנהיג חזבאללה גינה גם את פיגועי 11 בספטמבר ואת שיטותיהם של אל-קאעדה ומנהיגם לשעבר אוסאמה בן לאדן בראיון שבו הצהיר "מה עושים האנשים שעבדו בשני מגדלי מרכז הסחר העולמי, יחד עם אלפי עובדים, נשים וגברים, קשורים למלחמה שמתרחשת במזרח התיכון?... לכן גינו את המעשה הזה - וכל מעשה דומה אנחנו מגנים.... לא אמרתי כלום על הפנטגון, כלומר אנחנו שותקים. לא העדפנו ולא התנגדנו למעשה הזה.... ובכן, כמובן, את השיטה של אוסאמה בן לאדן, ואת האופנה של בן לאדן, אנחנו לא תומכים בהן. ורבים מהפעולות שהם ביצעו, גינו אותם בצורה ברורה מאוד."[41]

מישל סמאהה (אנ'), שר המידע לשעבר של לבנון, אמר כי חזבאללה היה בעל ברית חשוב של הממשלה במלחמה נגד קבוצות טרור, ותיאר את "הניסיון האמריקני לקשר בין חזבאללה לאל-קאעידה" כ"מדהים".

כחלק מגל תמיכה בין-מגזרית בחזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה, איימן א-זוואהירי, סגן מנהיג אל-קאעידה, קרא למוסלמים לקום במלחמת קודש נגד הציונים ולהצטרף ללחימה בלבנון.[8]

חזבאללה נלחם גם נגד חזית אל-נוסרה המזוהה עם אל-קאעידה, שלימים הפכה לקבוצת המורדים הסורית תחריר א-שאם במלחמת האזרחים בסוריה, לצד הכוחות הפרו-ממשלתיים של אסד.[42]

גדודי השלום

עריכה

חזבאללה טוען כי הוא אוסר על לוחמיו להיכנס לעיראק מכל סיבה שהיא, וכי אף יחידות חזבאללה או לוחמים בודדים לא נכנסו לעיראק כדי לתמוך באף פלג עיראקי הנלחם בארצות הברית. ב-2 באפריל 2004 הכריז איש הדת העיראקי ומייסד גדודי השלום, מוקתדא א-סדר, על כוונתו להקים סניפים של חזבאללה וחמאס בעיראק,[43] ובכיר גדודי השלום אבו מוג'טבה טען שהם בוחרים ב-1,500 לוחמים לצאת ללבנון.[44]

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

עריכה

היו טענות אמריקאיות כי חזבאללה השתתף בפעולות משותפות עם ארגון הטרור הפלסטיני הסוני[45] הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[46] תנועת הג'יהאד האיסלאמי שלחה את "תודתה לאחים בחזבאללה, ההתנגדות האסלאמית בדרום לבנון. במיוחד חסן נסראללה, על עמדתם ותמיכתם, בין אם מדובר בתמיכה כספית, צבאית או מוסרית".[47]

בעלי ברית של חזבאללה שאינם מדינות

עריכה

אירופה

עריכה

האיחוד האירופי

עריכה

ביולי 2013 הגדיר האיחוד האירופי את הזרוע הצבאית של חזבאללה כארגון טרור. שרי החוץ של כל 28 מדינות האיחוד האירופי הסכימו להחלטה שהתבססה על חששות לגבי תפקידו של חזבאללה בהפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס ומעורבות הארגון במלחמת האזרחים בסוריה ותמיכתו במפלגת הבעת' הסורית.[52]

כמה מהמדינות החברות באיחוד האירופי הטילו סנקציות על חזבאללה. הולנד הוציאה את הארגון אל מחוץ לחוק באופן מלא,[53][54] והממלכה המאוחדת הוציאה אל מחוץ לחוק רק את הזרוע הצבאית של חזבאללה, אך לא את הזרוע הפוליטית של הארגון.[55] ב-25 בפברואר 2019 הודיע הפרלמנט הבריטי כי יסווג את חזבאללה כולו כארגון טרור מפני ש"שלטונות בריטניה אינם מסוגלים עוד להבחין בין הזרוע הצבאית והפוליטית של הקבוצה".[56] מחקר משנת 2018 מצא כי קיימים קשרים הדוקים בין חזבאללה לפעילות בלתי חוקית בגרמניה והדבר עורר מחאה משמעותית בציבור הגרמני, בדרישה לגנות גם את הזרוע הפוליטית של חזבאללה. גרמניה הוציאה את חזבאללה כולו אל מחוץ לחוק ב-30 באפריל 2020.[57]

שווייץ

עריכה

שווייץ אינה רואה בחזבאללה ארגון טרור. ממשלתה פועלת על פי רשימת הסנקציות שסופקה על ידי האו"ם.[58]

יחסה של ישראל לחזבאללה

עריכה

דן גילרמן, שגריר ישראל באו"ם, התייחס לחזבאללה כ"גידול סרטני" שיש להסירו.[59]

ממשלת ישראל רואה בשימוש בכוח צבאי בלבנון אמצעי לגיטימי לבידוד חזבאללה.[60]

קשר עם מדינות וארגונים אחרים

עריכה

חזבאללה הואשם באימונים של מורדים עיראקים לתקוף חיילים אמריקאים במהלך מלחמת עיראק.[61] מלבד איראן וסוריה, לחזבאללה יש גם קשרים עם ונצואלה. חזבאללה גם מגייס ומאמן פעילים במזרח אירופה, בעיקר ברוסיה, בוסניה והרצגובינה וסלובקיה.[62]

לצפון קוריאה יש קשרים עם חזבאללה.[4]

ממשלת בריטניה טענה כי לצבא האירי הרפובליקאי הזמני (אנ') היו יחסים עם חזבאללה וכי ה-IRA סיפק טכנולוגיה ששימשה נגד הכוחות הבריטיים בעיראק.[63]

מרוקו ניתקה את קשריה עם איראן על תמיכה ומתן סיוע לחזית פוליסריו באמצעות חזבאללה, דרך שגרירות איראן באלג'יריה.[64][65][66][67]

נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו שקל להגדיר את חזבאללה כארגון טרור, בעקבות ארגנטינה ופרגוואי.[68]

ארצות הברית

עריכה

ארצות הברית הגדירה את חזבאללה כארגון עם קשרים לטרור.

תוכנית התגמולים לצדק (אנ') הציעה עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לשבש את המנגנונים הפיננסיים של חזבאללה, כולל של אנשים מסוימים: אדהם חוסיין טבאג'ה, מוחמד איברהים באזי, עלי יוסף צ'אררה,[69] עלי אטווה (אנ'), מוחמד עלי חמאדי (אנ'), טלאל חמיה, חליל יוסף הארב, פואד שכר והית'ם עלי טבטבאי.

בדצמבר 2019, מחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על כספים של פעילי הארגון כמו נאזם סעיד אחמד, סאלח אסי וטוני סאאב.[70]

במאי 2022, משרד האוצר האמריקני הכריז על סנקציות נוספות, וציין את שמו של אחמד ג'לאל רדה עבדאללה, איש עסקים לבנוני.[71]

הליגה הערבית

עריכה
 
מטה הליגה הערבית, קהיר

במהלך פגישת שרי החוץ של הליגה הערבית במטה הארגון בקהיר ב-11 במרץ 2016, הגדירה הליגה את חזבאללה כארגון טרור. כמעט כל 22 חברי הליגה הערבית תמכו בהחלטה, מלבד לבנון, סוריה, אלג'יריה ועיראק שהביעו "הסתייגות" מההחלטה.[72]

מדינות וגורמים המגדירים את חזבאללה כארגון טרור

עריכה

הגורמים הבאים הכירו בחזבאללה כארגון טרור:

הליגה הערבית [73]
ארגנטינה [74][75]
אוסטרליה [76]
אוסטריה [77]
בחריין [78]
קנדה [79]
קולומביה [80]
הרפובליקה הצ'כית [77]
אסטוניה [81]
גרמניה [82][83]
מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ [84]
גוואטמלה [85]
הונדורס [80][86][87]
ישראל [88]
יפן [89]
ליטא [90]
הולנד [91][92]
פרגוואי [93]
סרביה [94]
סלובניה [95]
שווייץ [77]
הממלכה המאוחדת [96]
ארצות הברית [97]

הישויות הבאות הכירו רק בחלקים מסוימים של חזבאללה כארגון טרור:

האיחוד האירופי [98][99]
צרפת [100]
קוסובו [101]
ניו זילנד [102]

המדינות הבאות אינן רואות בחזבאללה ארגון טרור:

אלג'יריה [103]
בולגריה [104]
סין הרפובליקה העממית של סין נשארת נייטרלית ומקיימת מגעים עם חזבאללה [105]
חוף השנהב [104]
קפריסין [104]
קובה חזבאללה מפעיל בסיס בקובה [106]
מצרים [107]
הודו [104]
אינדונזיה שידור הטלוויזיה של חזבאללה מאינדונזיה באישור ממשלתי [108]
איראן [5]
עיראק [109]
ניקרגואה [110]
דרום קוריאה [111]
קטר [112]
רוסיה [113]
סיירה לאון [104]
סנגל [104]
סוריה [114]
תאילנד [104]
ונצואלה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יחסי החוץ של חזבאללה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Daher, Aurélie (2018), "A Fighting Shiism Faces the World: The Foreign Policy of Hezbollah" (PDF), in Adraoui, Mohamed-Ali (ed.), The Foreign Policy of Islamist Political Parties: Ideology in Practice, Edinburgh University Press, p. 132, ISBN 978-1-4744-2666-4
  2. ^ 1 2 Security Council (Press Release) (23 בינואר 2006). "SECURITY COUNCIL NOTES SIGNIFICANT PROGRESS IN LEBANON". ארכיון מ-26 ביולי 2006. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Ha'aretz (אורכב 17.08.2008 בארכיון Wayback Machine) 14 August 2008, UN: We've cleared half the cluster bombs Israel dropped on Lebanon By Shlomo Shamir
  4. ^ 1 2 Hughes, Chris (11 באוגוסט 2017). "North Korea crisis could increase risk of larger attacks from ISIS". Daily Mirror. ארכיון מ-12 באוקטובר 2017. נבדק ב-11 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "A Lebanese fragment: two days with Hizbollah". openDemocracy. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2006. נבדק ב-26 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Syria and Hezbollah: A Loveless Alliance". אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 Tehran, Washington, And Terror: No Agreement To Differ (אורכב 10.10.2006 בארכיון Wayback Machine) by A. W. Samii, Middle East Review of International Affairs, Volume 6, No. 3, September 2002 – citing Al-Majallah, 24 – 30 March 2002 and Al-Watan 19 March 2002
  8. ^ 1 2 Stinson, Jeffrey (28 ביולי 2006). "Hezbollah spurns al-Qaeda". USA Today. ארכיון מ-22 במאי 2011. נבדק ב-4 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 BBC News (2 ביוני 2006). "'Zarqawi tape' urges Sunni unrest". ארכיון מ-15 ביוני 2006. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Jerusalem Post, 5 August 2006 Saudi religious leader blasts Hizbullah (אורכב 03.02.2012 בארכיון Wayback Machine) Accessed 6 August 2006
  11. ^ 9/11 Commission Report (אורכב 23.11.2015 בארכיון Wayback Machine) p. 85 – citing U.S. intelligence reports
  12. ^ United Nations 24 July 2006 Press Encounter with the Secretary-General at the Security Council Stakeout (אורכב 28.09.2008 בארכיון Wayback Machine) Accessed 5 August 2006
  13. ^ United Nations, 17 October 2005 Highlights of the Spokesman's Noon Briefing (אורכב 29.05.2012 בארכיון Wayback Machine) Accessed 5 August 2006
  14. ^ United Nations, 22 July 2006 US and UN share broad long-range objectives on Middle East – Annan (אורכב 05.03.2016 בארכיון Wayback Machine) Accessed 5 August 2006
  15. ^ United Nations, 26 October 2005 S/2005/673 Letter dated 26 October 2005 from the Secretary-General addressed to the President of the Security Council (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) Accessed 5 August 2006
  16. ^ "Hezbollah disarmament unclear". CNN. 7 במאי 2005. ארכיון מ-13 במאי 2006. נבדק ב-5 באוגוסט 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Mekel, Arye (14 בינואר 2003). "The situation in the Middle East – Measures to eliminate international terrorism". General Assembly Security Council, United Nations. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2006. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "No peace without Hezbollah, says Beirut". Sydney Morning Herald. 4 באוגוסט 2006. ארכיון מ-6 באוגוסט 2006. נבדק ב-7 באוגוסט 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "U.N.'s Malloch Brown Questions Hezbollah's 'Terror' Designation". FOx News. 3 באוגוסט 2006. ארכיון מ-3 באוגוסט 2006. נבדק ב-7 באוגוסט 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Bayefsky, Anne. "Kofi Annan to Hizbullah's rescue?" (אורכב 03.02.2012 בארכיון Wayback Machine) Editorial. Jerusalem Post. 8 August 2006. 23 December 2006.
  21. ^ OHCHR (אורכב 08.08.2007 בארכיון Wayback Machine) UN Biography Mahmoud Aboul-Nasr
  22. ^ שתי התבטאויות נדירות בעניין יחסי איראן חזבאללה: - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏16 באוגוסט 2009
  23. ^ המאבק בין ישראל וחיזבאללה: 1982 – 2020 - המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏15 באוקטובר 2020
  24. ^ "Video clip". אורכב מ-המקור ב-28 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Kirchner, Magdalena (2016). Why States Rebel. Understanding State Sponsorship of Terrorism. Opladen: Barbara Budrich. pp. 220–230. ISBN 978-3-8474-0641-9.
  26. ^ Barnard, Anne (3 בינואר 2014). "Mystery in Hezbollah Operative's Life and Death". The New York Times. ארכיון מ-3 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Barnard, Anne (9 ביולי 2013). "Car Bombing Injures Dozens in Hezbollah Section of Beirut". The New York Times. ארכיון מ-21 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Yaari, Ehud (3 ביוני 2014). "Hamas Opts for the Hezbollah Model". The Washington Institute for Near East Policy. נבדק ב-18 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Israel-Hamas-Hezbollah: The Current Conflict" (PDF). CRS Report for Congress. 21 ביולי 2006. ארכיון (PDF) מ-13 בספטמבר 2012. נבדק ב-8 בספטמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Moore, Molly; Anderson, John Ward (18 באוגוסט 2002). "Suicide Bombers Change Mideast's Military Balance". The Washington Post. נבדק ב-18 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Nasrallah, Sayyed Hassan (2007). Noe, Nicholas; Blandford, Nicholas (eds.). Voice of Hezbollah: The Statements of Sayyed Hassan Nasrallah. London: Verso. p. 231. ISBN 978-1844671533.
  32. ^ Solomon, Ariel Ben. "Report: Hezbollah orders Hamas out of Lebanon". The Jerusalem Post. נבדק ב-18 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Stinson, Jeffrey. "Minister: Hezbollah doesn't need al-Qaeda's help fighting Israel in Lebanon." (אורכב 22.05.2011 בארכיון Wayback Machine) USA Today. 28 July 2006. 17 February 2006.
  34. ^ "Douglas Farah". douglasfarah.com. ארכיון מ-18 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "The new front, An ominous alliance in Lebanon". The National Review. 12 ביולי 2002. ארכיון מ-16 ביולי 2002. נבדק ב-12 ביולי 2002. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Qaeda and Hezbollah seen in alliance of terror". The Washington Post/The International Herald Tribune. 1 ביולי 2002. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2007. נבדק ב-1 ביולי 2002. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "The Al-Qaida-Hizballah Connection". Institute for Counter-Terrorism at the Interdisciplinary Center Herzliya. 26 בפברואר 2006. אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2006. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Al Jazeera (14 בספטמבר 2005). "Al-Zarqawi declares war on Iraqi Shia". אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2005. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ People's Daily (China) (1 ביולי 2002). "Lebanon's Hezbollah Denies Link with Al-Qaeda". ארכיון מ-18 ביוני 2006. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Jane's World Insurgency and Terrorism.Group Profile: Hizbullah (אורכב 22.08.2006 בארכיון Wayback Machine) Accessed 28 July 2006
  41. ^ Wright, Robin (16 ביולי 2006). "Inside the Mind of Hezbollah". The Washington Post. p. B01. נבדק ב-2022-06-30. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "In the fight between Hezbollah and Al-Qaeda, the Iran-backed militia says it's defeated al-Nusra in Lebanon". Newsweek. 27 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Gettleman, Jeffrey (5 באפריל 2004). "THE STRUGGLE FOR IRAQ: UNREST; A Young Radical's Anti-U.S. Wrath Is Unleashed". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-5 בנובמבר 2012. נבדק ב-26 ביולי 2006. {{cite news}}: (עזרה) "[Moktada al-Sadr] announced that he was opening Iraqi chapters of Hezbollah and Hamas"
  44. ^ Iraqi Shi'ite militia ready to join fight (אורכב 06.08.2006 בארכיון Wayback Machine) Sharon Behn, THE WASHINGTON TIMES, 24 July 2006
  45. ^ [[[9/11 Commission]] Statement of Mark Gasiorowski 9 July 2003 (אורכב 23.09.2006 בארכיון Wayback Machine) Accessed 8 August 2006
  46. ^ Matthew A. Levitt (בנובמבר–בדצמבר 2002). "Sponsoring Terrorism: Syria and Islamic Jihad". Middle East Intelligence Bulletin. אורכב מ-המקור ב-4 באוקטובר 2006. נבדק ב-10 באוגוסט 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Sunni Palestinian Islamic Jihad Thanks Iran and Hezbollah (English Subtitles). YouTube. 13 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2015. {{cite AV media}}: (עזרה)
  48. ^ "Glance at Palestinian Movement Liwa Al-Quds Supporting Syrian President Assad". alwaght.com. 6 באוקטובר 2016. אורכב מ-המקור ב-1 באוגוסט 2018. נבדק ב-28 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Phillip Smyth, All the Ayatollah’s Men, Foreign Policy, ‏18 בספטמבר 2014
  50. ^ 1 2 "Hezbollah is a Shiite political and militant organization based in Lebanon". CISAC.
  51. ^ "Hezbollah denies Morocco's claims of its ties with Polisario Front". The Middle East Monitor. 29 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Ashish Kumar Sen (22 ביולי 2013). "European Union designates Hezbollah's armed wing as terrorist group". The Washington Times. ארכיון מ-31 באוקטובר 2013. נבדק ב-18 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "beantwoording_toezegging_inzake_de_positie_van_hezbollah". The Netherlands Ministry of Foreign Affairs. p. 1. אורכב מ-המקור (website) ב-6 ביולי 2007. נבדק ב-11 באוקטובר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Annual Report 2004" (PDF). Netherlands General intelligence and security service. ארכיון (PDF) מ-23 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "List of proscribed terrorist groups". United Kingdom Home Office. p. 1. אורכב מ-המקור (website) ב-1 במרץ 2007. נבדק ב-2 באפריל 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "UK to ban Hezbollah as terrorist organisation" (באנגלית בריטית). 25 בפברואר 2019. נבדק ב-27 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Ivana Kottasová; Frederik Pleitgen; Nadine Schmidt (30 באפריל 2020). "Germany bans Lebanese militant group Hezbollah". CNN. נבדק ב-1 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Weinthal, Benjamin (14 באוגוסט 2013). "Switzerland nominates Hezbollah advocate for UN Human Rights Council". The Jerusalem Post. נבדק ב-9 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ "Transcripts". CNN.com. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2018. נבדק ב-17 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Norman Finkelste (אורכב 26.09.2007 בארכיון Wayback Machine) Reuters, 2 August 2006 "Reuters interview with Israeli PM Olmert", by Matthew Tostevin, Israeli Prime Minister Ehud Olmert, "All the population which is the power base of the Hezbollah in Lebanon was displaced. They lost their properties, they lost their possessions, they are bitter, they are angry at Hezbollah and the power structure of Lebanon itself has been divided and Hezbollah is now entirely isolated in Lebanon"
  61. ^ "Hezbollah's growing regional role worries Arabs." NBC News. 21 May 2009. 21 May 2009.
  62. ^ Emerson, Steven. "Blood Money: Hezbollah's revenue stream flows through the Americas." (אורכב 04.10.2009 בארכיון Wayback Machine) Steven Emerson. March 2007. 23 October 2009.
  63. ^ "IRA-PLO cooperation: A long, cozy relationship". The Jerusalem Post. 4 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Morocco cuts diplomatic ties with Iran over Western Sahara feud". ארכיון מ-4 במאי 2018. נבדק ב-4 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Morocco cuts ties with Iran over Sahara weapons dispute". Fox News. במאי 2018. ארכיון מ-4 במאי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Morocco cuts ties with Iran over Sahara weapons dispute". Associated Press. במאי 2018. ארכיון מ-4 במאי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Morocco severs ties with Iran, accusing it of backing Polisario Front". Reuters. במאי 2018. ארכיון מ-3 במאי 2018. נבדק ב-3 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ "Brazil's Bolsonaro Says He Plans to Label Hezbollah Terrorists". Bloomberg.com. 20 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ "Lebanese Hizballah's Financial Network". Rewards for Justice. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Treasury Designates Prominent Lebanon and DRC-Based Hizballah Money Launderers". U.S. Department of the Treasury. 13 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "U.S. sanctions Lebanese businessman, his companies over Hezbollah links". Reuters. Reuters. 19 במאי 2022. נבדק ב-22 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ "Algeria's Hezbollah stance 'reflects view on resistance, not terrorism'". ארכיון מ-10 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Arab League brands Hezbollah 'terror' group". Al Arabiya English. 11 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Hezbollah branded as terrorist organization in Argentina, assets frozen". The Jerusalem Post. 19 ביולי 2019. נבדק ב-19 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ staff, T. O. I. (17 ביולי 2019). "Argentina moves toward designating Hezbollah a terror group". The Times of Israel. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ Hurst, Daniel (24 בנובמבר 2021). "Australia lists neo-Nazi group The Base and Hezbollah as terrorist organisations". The Guardian. נבדק ב-30 בנובמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  77. ^ 1 2 3 "Israel praises Czech Republic for designating Hezbollah a terrorist organization". JNS.org. 28 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Bahrain's parliament declares Hezbollah a terrorist group". Jerusalem Post. 26 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ "Listed Terrorist Entities – Currently Listed Entities". Government of Canada. Public Safety Canada. 24 במרץ 2014. נבדק ב-11 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ 1 2 Harkov, Lahav (8 בדצמבר 2019). "Colombia and Honduras designate Hezbollah a terrorist organization". Jpost.com – The Jerusalem Post. נבדק ב-21 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ "Estonia imposes sanctions on Hezbollah". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-20.
  82. ^ "Germany classifies Hezbollah as terrorist organisation, conducts raids". nasdaq.com.
  83. ^ "After U.S., Israeli pressure, Germany bans Hezbollah activity, raids mosques". Reuters. 30 באפריל 2020. נבדק ב-30 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Gulf Cooperation Council Labels Hezbollah a Terrorist Group". Wall Street Journal. 2 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  85. ^ "Guatemala designates Hezbollah as terrorist organization". The Jerusalem Post | JPost.com.
  86. ^ "Honduras declares Hezbollah a terrorist organization". Reuters. 20 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ "Honduras becomes latest to officially declare Hezbollah a terrorist organization". Al Arabiya. 20 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Hezbollah – International terrorist organization". Israel Ministry of Foreign Affairs. 22 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ ヒズボラ – 国際テロリズム要覧（Web版） – 公安調査庁 (ביפנית). Ministry of Justice of Japan. אורכב מ-המקור ב-2 בפברואר 2020. נבדק ב-15 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "Lithuania recognizes Hezbollah as a terrorist organization". The Jerusalem Post | JPost.com.
  91. ^ Norman, Lawrence; Fairclough, Gordon (7 בספטמבר 2012). "Pressure Mounts for EU to Put Hezbollah on Terror List". Wall Street Journal. נבדק ב-7 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  92. ^ Muriel Asseraf, "Prospects for Adding Hezbollah to the EU Terrorist List" (אורכב 11.02.2011 בארכיון Wayback Machine), September 2007
  93. ^ "Paraguay labels Hezbollah a terror group, Brazil may follow". The Jerusalem Post. 19 באוגוסט 2019. נבדק ב-19 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  94. ^ "Kosovo, Israel agree to normalize ties; Serbia to move embassy to Jerusalem". 4 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ Ahren, Raphael. "Slovenia declares all of Hezbollah a 'criminal and terrorist organization'". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-12-20.
  96. ^ "Britain bans Hezbollah – Middle East". The Jerusalem Post.
  97. ^ "Foreign Terrorist Organizations (FTOs)". United States Department of State. 11 באוקטובר 2005. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2017. נבדק ב-16 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה) "Current List of Designated Foreign Terrorist Organizations ... 14. Hizballah (Party of God)".
  98. ^ "EU places Hezbollah military wing on terror blacklist". The Jerusalem Post. 22 ביולי 2013. נבדק ב-22 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ Kanter, James; Rudoren, Jodi (22 ביולי 2013). "European Union Adds Military Wing of Hezbollah to List of Terrorist Organizations". New York Times. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  100. ^ "Jewish Leaders Applaud Hezbollah Terror Designation by France". Algemeiner Journal. 4 באפריל 2013. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ Weinthal, Benjamin. "The Republic of Kosovo ...." The Jerusalem Post. 30 June 2019. 2 July 2019.
  102. ^ "Lists associated with Resolution 1373". New Zealand Police. 20 ביולי 2014. נבדק ב-16 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ "Algeria's Hezbollah stance 'reflects view on resistance, not terrorism'". Middle East Eye. 29 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Karmon, Ely (17 ביוני 2013), "Out of Iran, Into Africa: Hezbollah's Scramble for Africa", Haaretz, נבדק ב-1 בספטמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  105. ^ Nashabe, Omar (2012-05-04). "China's Ambassador in Lebanon: Hezbollah Arms a Trade Matter". Al-Akhbar. אורכב מ-המקור ב-30 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ "Report: Hezbollah opens base in Cuba". Ynet news. 9 בינואר 2011. נבדק ב-16 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  107. ^ Kais, Roi (10 בספטמבר 2012), "Envoy: Egypt to tighten relations with Hezbollah", Ynet, נבדק ב-1 בספטמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  108. ^ Taylor, Rob (21 באוגוסט 2008), "Australia seeks block on Hezbollah TV from Indonesia", Pulitzer Center, נבדק ב-1 בספטמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  109. ^ Miller, James (28 בספטמבר 2015). "Putin's New Axis of Resistance: Russia, Iran, Iraq, Syria, and Hezbollah". The Daily Beast. {{cite news}}: (עזרה)
  110. ^ Rogers, Tim (18 ביולי 2020), "What's Behind Nicaragua's Rumored Links to Hezbollah?", Pulitzer Center, נבדק ב-1 בספטמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  111. ^ Farquhar, Scott. Back to Basics: A Study of the Second Lebanon War and Operation CAST LEAD (PDF). Combat Studies Institute Press. p. 9. ארכיון (PDF) מ-13 באוקטובר 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  112. ^ Weinthal, Benjamin (18 ביולי 2020), "Qatar finances Hezbollah terrorism, declares 'Jews are enemies' - report", The Jerusalem Post, נבדק ב-1 בספטמבר 2021 {{citation}}: (עזרה)
  113. ^ ' Russia says Hezbollah, Hamas not terror groups,' The Times of Israel 16 November 2015.
  114. ^ Kirchner, Magdalena (2016). Why States Rebel. Understanding State Sponsorship of Terrorism. Opladen: Barbara Budrich. pp. 220–30. ISBN 978-3-8474-0641-9.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_החוץ_של_חזבאללה&oldid=39670376"