פתיחת התפריט הראשי

יעקב בן נסים

ראש הישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן במאה ה-10
(הופנה מהדף יעקב בן ניסים)

רבי יעקב ב"ר נסים אבן שאהיןערבית יהודית: אבי יוסף[1]. נפטר ב-ד'תשס"ז, 1006) היה ראש ישיבה ומנהיג הקהילה היהודית בקירואן, תוניסיה במאה ה-10, שלהי תקופת הגאונים. אביו של רב ניסים גאון.

יעקב בן נסים
פטירה 1006 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

מוצא משפחתו כנראה מאזור פרס (לפי שמה). אביו, רבי יעקב בר יאשיהו, שהיה גם הוא תלמיד חכם, חי ופעל בקירואן. בנו רב נסים מכהנו "הרב הראשון"[2]. הוא ייסד בתי מדרש והעמיד תלמידים בקירואן, כלשון בנו: "אדוננו הצדיק אבי נ"ע... כאשר הקדים מזכויות וייסד המדרשות, לימוד התורה ויראתו שהייתה קודמת לחכמתו אמצא התשועה ועזר מבורא עולם"[3]. מנחם בן-ששון כותב כי בימיו פרח ביותר לימוד התורה בקירואן[4].

היה נציג ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא בקהילות צפון אפריקה ובפרט קירואן (ואולי גם לספרד[5]), דבר שהתבטא בכך שהוא ריכז את השאלות והתרומות מכל הקהילות אל הגאונים ואת התשובות מהם. התכתב עם רב שרירא גאון ובנו רב האי גאון, שפנו אליו בתוארי כבוד, "אלוף", "ראש כלה קדוש", "גבור התורה", "אדיר בן אדירים גדול בן גדולים"[6], ועוד. רש"ג כותב לו: "ואתה גדולנו יעקב בן מר רב נסים שאתה מיסר עצמך ללמוד תורה בנקיות ולהיכנס בחדרי הלכה ולעמוד על אמתתה של תורה ולהוציאם לאור וכל תלמידיך אנשי סודך עושה רצון יראיו יעשה רצונך"[7], וכן: "ומתוך שאתה תלמיד חבר לנו והר גבוה בתורה גלינו אליך רחשות לבנו"[8]. "למחמד עינינו ומשא נפשנו וסגולת חמדתנו ואיש סודנו ובעל בריתנו ושעשוע לבנו, מרי ורבנא יעקב הלבר לנו והנכבד בישיבתנו, הגדול בסנהדרינו והאדיר בכלינו". גם רבי שמואל הנגיד משבחו בשיר שכתב לכבוד רב נסים בנו[9].

בין השאלות ששאל את רב שרירא בשם קהל קירואן בשנת 987 (ד'תשמ"ז) הייתה "כיצד נכתבה המשנה?", שהתשובה שהשיב רב שרירא עליה נודעה בתור אגרת רב שרירא גאון. גם חיבור "יישור דרכי התלמוד" של רב האי גאון נכתב כתשובה לשאלותיו.

נפטר בחורף ד'תשס"ז (1006). בגניזת קהיר נמצאה אגרת שבה מבכה ר' האי גאון את פטירתו. חישובים שונים העלו שנפטר בגיל 110, אך החוקרים טוענים שהם התבססו על טעות[10].

לא שרד מחיבוריו דבר, אך מגניזת קהיר עולה שחיבר פירוש על ספר בראשית. יש המייחסים לו פירוש לספר יצירה[11].

מתלמידיועריכה

  • בנו, רב נסים גאון
  • ר' נסים בר ברכיה
  • ר' יוסף בר ברכיה (מילא מקומו כנציג ישיבת פומבדיתא).

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברמסון (הערה 1) בשם רב האי גאון
  2. ^ הקדמה ל"יפה מהישועה"
  3. ^ הקדמה ל"מפתח מנעולי התלמוד"
  4. ^ בן ששון, עמ' 265
  5. ^ הירשברג עמ' 238
  6. ^ אוצר הגאונים ברכות תקמט
  7. ^ אוצר הגאונים ברכות קמג
  8. ^ אוצר הגאונים ברכות רנז
  9. ^ דיוואן ששון נב
  10. ^ הירשברג עמ' 239 ובהערה 42
  11. ^ אשר יש שמייחסים אותו לר' יצחק בן שלמה הישראלי או לרבי דונש בן תמים. בכתב יד מינכן ובכתב יד פרמה מיוחס פירוש זה לר' יעקב. אמנם פוזננסקי ועוד ערערו על ייחוס זה.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.