יער חדרה

יער בישראל

יער חדרה הוא חורש בשטחה של העיר חדרה, הגובל במסילת החוף ממערב ומצפון, בפארק השרון מדרום, ובשטחים החקלאיים שלאורך כביש 4 ממזרח. אורכו מצפון-מזרח לדרום-מערב הוא 2.75 ק"מ, רוחבו המרבי הוא כ-900 מטרים ושטחו 1,500 דונם. יער חדרה הוא יער האקליפטוס הגדול בארץ[1].

יער חדרה
מידע כללי
תאריך הקמה 1896 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 1,500 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום חדרה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°25′40″N 34°53′42″E / 32.4277778°N 34.895°E / 32.4277778; 34.895
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חדרה מהאוויר. היער מצד ימין

עיקרו של יער הם עצי אקליפטוס נטועים אך קיימים גם מעט עצי אלון תבור וחרוב השייכים לצמחייה הטבעית באזור (יער השרון).

היסטוריה

עריכה

עצי האקליפטוס שביער נטעו החל מ-1896 בניסיון לייבש את ביצת "טאס" ששכנה באתר, גידולו המהיר של העץ הביא לחשיבה, שלצורך גידולו הוא צורך מים רבים והוא שואב מן הקרקע את הרטיבות וגורם ליבוש הקרקע.

עבודות הניקוז ונטיעת העצים מומנו על ידי הברון רוטשילד[2] אך הן לא השיגו את מטרתן, והביצה יובשה רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 באמצעות חפירת תעלות ניקוז שפינו את המים אל נחל אלכסנדר[3].

למרות שהעצים לא ייבשו את הביצה הם אכן גדלו מהר וכבר ב-1912 ניתן היה לכרות אותם באופן סלקטיבי ולהשתמש בהם לייצור ארגזי תפוזים ליצוא.

במלחמת העולם הראשונה עמד היער בפני כליה, הטורקים היו זקוקים באופן נואש לעץ על מנת להסיק את קטרי הקיטור ששימשו למאמץ המלחמתי והחליטו לכרות את היער, שמעון רוקח מנהל הפרדס בעלת הזיכיון לניצול היער שכנע את הטורקים לכרות את העצים בצורה שהבטיחה את התחדשות העצים ובכך הצילה את היער, במלאכת הכריתה הועסקו תושבי חדרה ובכך ניצלו הם מהגיוס לצבא הטורקי[4].

ביער כוורות דבורים בשל התאמת פריחת האקליפטוס לאיסוף צוף. בשטח הוכשרו פינות בילוי ונופש, ושביל ישראל חוצה את היער לאורכו מצפון לדרום. בצידו הצפוני של היער שוכנת תחנת הרכבת חדרה מערב, ולידה כלביית "חדרה אוהבת חיות" לכלבים נטושים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יער חדרה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יער חדרה ופארק השרון
  2. ^ מפת חדרה 1958 עם סימון וציון היער בשם 'יער רוטשילד' (הצפיה בסריקה מתוך בניין הספרייה), הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  3. ^ שביל ישראל: פארק השרון - סקירה גיאוגרפית, באתר החברה להגנת הטבע
  4. ^ עזי פז, על יערות אלון התבור ברמת מנשה ובשרון, באתר כלנית