אש כוחותינו
מצב בו כוח צבאי יורה על כוח צבאי עמית
(הופנה מהדף ירי דו-צדדי)
אש כוחותינו (באנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו הרשמי בצה"ל: ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח בירי על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מקרי אש כוחותינו הם חלק מההיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק בלחימה.
מקרים בולטים של אש כוחותינו בצה"ל עריכה
- ב-11 ביוני 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נהרג האלוף דוד מרכוס ליד אבו גוש, מאש של זקיף שלא זיהה אותו.
- ב-2 בנובמבר 1956, במלחמת סיני, במהלך מערכת אום כתף - אבו עגילה, ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה, ורק לאחר לחימה ממושכת ונפגעים רבים התגלתה הטעות.
- ב-6 ביוני 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, חלוקת הגזרות ותכנון הקרב על גבעת התחמושת על ידי אלוף פיקוד המרכז הביאה לכך שכיבוש מוצב גבעת המבתר יהיה באחריות חטיבת השריון הראל (חטיבה 10), אך תיעשה אחרי כיבוש גבעת התחמושת. גבעת המבתר שולטת, בתצפית ובאש, על גבעת התחמושת. כתוצאה מכך חיילים ירדניים ממוצב גבעת המבתר הסבו אבדות כבדות לצנחנים הנלחמים על גבעת התחמושת. התיאום בין כוחות צה"ל היה גרוע. גם לאחר שנכבש מוצב המבתר ירו הצנחנים, שכבר כבשו את גבעת התחמושת, לכיוון גבעת המבתר. ומטוסים של חיל האוויר ערכו גיחת הפצצה על מוצב המבתר. כתוצאה מכך נהרג יעקב מאיר מחטיבת הראל.
- ב-8 באוקטובר 1973, ביומה השלישי של מלחמת יום הכיפורים, ירו חיילי מילואים פגז על קבוצת חיילי שריון שהתקרבה אליהם רגלית. מן הירי נהרגו שלושה חיילים, בהם סגן משנה שלמה ערמן, שזכה בעיטור הגבורה על תפקודו בימים שלפני כן.
- ב-9 ביוני 1982, בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה, התחולל קרב שריון שנודע לאחר מכן בשם קרב קמ"ט-קק"ש. הקרב התרחש בסמוך לכפר עין א-תינה, שאותו תקף מדרום גדוד "עזוז", גדוד קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט). בניסיון להכריע את הקרב נשלח גדוד "שחק", קורס קציני השריון (קק"ש), לתקוף את הכפר מצפון. שני הכוחות נלחמו זה בזה עקב טעות בזיהוי, עד שהתבררה הטעות. בקרב נהרגו חמישה קצינים.
- הפצצת כוחות חטיבה 943: ב-10 ביוני 1982, בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה, זיהו מטוסי פנטום שיירה שהורכבה מכוח שריון ורכבי חימוש ותדלוק של גדוד 931 מחטיבת הנח"ל. הטייסים זיהו את כלי הרכב ככוח סורי, ותקפו אותה. עשרים וארבעה חיילים נהרגו ומאה ושמונה נפצעו בתקיפה השגויה.[1] זוהי תקרית "אש כוחותינו" החמורה ביותר בתולדות צה"ל.
- ב-8 ביולי 1992 נורה למוות סמ"ר אלי אישה מיחידת דובדבן בידי קצין ביחידה, לאחר שזוהה בטעות כמחבל במהלך פעילות מבצעית בכפר ברטעה.[2]
- ב-24 במאי 1993, בסיום מארב לילי בואדי סלוקי ברצועת הביטחון, זיהה אחד הכוחות שבמארב את הכוח השני ככוח אויב ופתח עליו באש. מן הירי נהרגו ארבעה חיילים.[3]
- ב-26 באוגוסט 2000, במהלך מבצע סימפוניית החיים, ירו צלפים של יחידת דובדבן למוות ב-3 מחיילי הכוח לאחר שחשבו אותם בטעות למחבלים. בעקבות האירוע הודח מפקד היחידה והתפטר מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון.[4]
- ב-13 במרץ 2003 בוצעה בטעות הריגת המאבטחים בדרום הר חברון.
- במלחמת לבנון השנייה נהרגו שלושה חיילים ונפצעו נוספים בסדרת מקרים של אש כוחותינו.
- במבצע עופרת יצוקה נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו נוספים בשני מקרים של ירי אש כוחותינו.
- במהלך מתקפת הטרור בדרום ישראל ב-18 באוגוסט 2011, נורה למוות סמ"ר משה נפתלי, מפקד הכוח מפלנ"ט גולני שהגיע לזירת הפיגוע, מאש חייליו.
- ב-11 בנובמבר 2018 נכנס כוח מסיירת מטכ"ל לאזור ח'אן יונס, ובהיתקלות עם מחבלי חמאס נהרג סא"ל מחמוד ח'יר א-דין לאחר שנורה בטעות בידי מפקד הפעולה.[5]
- ב-12 בינואר 2022 נהרגו שני קצינים מיחידת אגוז כתוצאה של ירי דו-צדדי במהלך פעילות אבטחה בבסיס נבי מוסא שבבקעת הירדן.[6]
- ב-15 באוגוסט 2022 סמ"ר נתן פיטוסי, לוחם בגדוד נחשון שהיה במשימת אבטחה ליד כפר שוויכה שבשומרון, נורה למוות על ידי חברו ליחידה, שחשב שמדובר במחבל.[7]
- בשמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 בעת מתקפת הפתע על ישראל נהרגו חיילים בקרבות השונים מאש דו-צדדית.[דרוש מקור]
אמצעים למניעת מצבים של אש כוחותינו עריכה
כחלק מלקחי מלחמת סיני, שבה ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה במשך שעה ארוכה במערכת אום כתף - אבו עגילה, נקבע ערוץ חירום חש"ן 38.00 מגהרץ, שנועד לאפשר קשר מהיר בין כל שתי יחידות לוחמות של צה"ל. כמו כן, הוחל בסימון הכלים ביריעות זיהוי.[8]
זיהוי עמית-טורף הוא מערכת אלקטרונית המאפשרת לזהות כלי טיס ידידותי, ובכך למנוע פתיחה באש עליו. הצורך במערכת זיהוי עמית-טורף גובר ככל שמהירויות הפעולה וטווחי הפעולה של כלי הטיס גדלים, כך שלא ניתן להסתפק בזיהוי באמצעות עיניו של הטייס.
כמו כן נעשה שימוש במערכות שליטה ובקרה המציגות את מיקומי הכוחות בסיוע של מערכת GPS ובכך מקטינות את הסיכויים לירי על כוחות ידידותיים.
בספרות עריכה
בלב הרומן "אש ידידותית" מאת אברהם ב. יהושע נמצא סיפורו של חייל שנהרג מאש חבריו ליחידה בעת מבצע למעצר מבוקש בטולכרם.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- בועז עמידרור, חדל אש, צה"ל, צה"ל: ירי כוחותינו על כוחותינו, הכאב הבלתי נמנע של "אש ידידותית", הוצאת מודן ומערכות, 2017.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
- פליקס פריש, ירי כוחותינו על כוחותינו - כל המיקרים, באתר ynet, 27 באוגוסט 2000
- עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg, 13 בינואר 2006
- ירי על כוחותינו: היסטוריה של תקלות ומחיר כבד, באתר ynet, 6 בינואר 2009
אריאלה רינגל הופמן, יש נפגעים מכוחותינו, באתר "ידיעות אחרונות", 26 באוקטובר 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ רועי מנדל, פנטומים יורים עלינו. 30 שנות הלם קרב, באתר ynet, 9 ביוני 2012
- ^ נורה מאש כוחותינו, חדשות, 10 ביולי 1992
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, עמ' 56 - 61.
- ^ פליקס פריש, הערב: מופז יציג המסקנות הסופיות בפרשת דובדבן, באתר ynet, 7 בספטמבר 2000
- ^ יואב זיתון, מחדלי הפעולה הכושלת בעזה: סא"ל מ' נהרג מירי חברו, הכוח נחשף בגלל שורת תקלות, באתר ynet, 7 ביולי 2019
- ^ יואב זיתון, תקרית קשה בצה"ל: שני קציני קומנדו נורו למוות בבקעה בגלל טעות בזיהוי, באתר ynet, 13 בינואר 2022
- ^ יואב זיתון, התקרית בקו התפר: "הלוחם לא מפסיק לשאול 'איך הרגתי את החבר שלי?'", באתר ynet, 17 באוגוסט 2022
- ^ סא"ל (במיל') אברהם זהר, חטיבה 7 במערכת סיני 1956 (תחת הכותרת "פגיעת כוחותינו בכוחותינו", שהיא המשך מעמוד קודם של הנושא "עיונים תורתיים במהלכים של חטיבה 7 במלחמת סיני"), שריון 36, אוקטובר 2010, באתר "יד לשריון"
- ^ קובי סגל, סיקורת: אש לא ידידותית, מערכות 479, אוגוסט 2018