ישיבה קטנה לאומית

ישיבה דתית לאומית לנערים, ללימודי קודש בלבד

ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה קטנה המיועדת לנערים דתיים לאומיים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים באופן בלעדי או כמעט בלעדי לימודי קודש, הכוללים גמרא, הלכה ואמונה. לרוב מתאפשרת הגשה לבגרות על ידי לימוד מצומצם ומרוכז בשנת הלימודים הרביעית (כיתה י"ב) בלבד.

סמליל "איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות"

היסטוריה עריכה

 
ישיבת מעלה חבר, הנחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות"

החל משנות ה-70, וביתר שאת משנות ה-80 ואילך החל להתפתח זרם חדש בציונות הדתית. המתינות שזוהתה עם מנהיגי המפד"ל בהיבטים מדיניים, חינוכיים, שאלות צניעות ושילוב בין הדת למודרנה זוהתה על ידי החוגים שצמחו מתוך ישיבת מרכז הרב כפשרנות.

בהיבט החינוכי דרשו חלק מבוגרי ישיבת מרכז הרב וישיבות אחרות, להתרכז בשנות הנעורים בלימודי קודש בלבד. דרישה זו זוהתה על ידם עם אישים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק.

בישיבה הראשונה שהוקמה על ידי תלמידי ישיבת מרכז הרב, ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה שהוקמה בשנת 1940 על ידי הרב משה צבי נריה, סירב בתחילה הרב נריה לשלב לימודי חול ואף הצהיר כי "יצמחו שערות על כף ידי לפני שילמדו לימודי חול בישיבה". מחלוקת פנימית בתוך הצוות החינוכי ולחץ מצד ההורים הביאו תוך זמן קצר להשלמה של הרב נריה עם שילובם של לימודי החול בישיבה, כפי שקרה גם בישיבות בני עקיבא האחרות. כך עלה גם בגורלה של ישיבת ירושלים לצעירים שהוקמה באמצע שנות ה-60 על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק, ואף בה שולבו לימודי חול בלחץ ההורים.

בשנת התש"ן (1990) הוקמה ישיבת מעלה חבר ביישוב מעלה חבר, הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה, על ידי הרב משה בלייכר. מאז הוקמו מספר ישיבות קטנות לאומיות נוספות.

מנגד, רבנים אחרים מהזרם החרדי לאומי, כמו הרב זלמן מלמד והרב ירחמיאל ויס, מעדיפים ישיבות תיכוניות עם מינימום לימודי חול ומקסימום לימודי קודש. כיום יש מספר מוסדות כאלו כגון: ישיבת נווה, ישיבת דגל ירושלים בנחלים, ישיבת בני צבי בבית אל, במסלול "בית המדרש (אתרו"ג)" שבישיבת ירושלים לצעירים ועוד.

בשנת תשע"ג הקים הרב נחום נריה את 'איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות' שנועד לסייע להן מבחינה כלכלית וכן לסייע בפרסומן בציבור. האיגוד פרסם מודעות בעיתונים וערך שני כנסים בהם השתתפו מאות תלמידים מהישיבות.

מאפייני הישיבות עריכה

בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, באופן בלעדי או כמעט בלעדי, מקצועות תורניים. עם זאת, בשונה מהישיבות החרדיות - בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, בנוסף ללימוד העיקרי של גמרא והלכה, ספרי הגות ומחשבה בדרכו של הרב קוק, בייחוד הכוזרי, ספרי המהר"ל, רמח"ל, ספרות המוסר וספרי הרב קוק, תלמידיו וממשיכיו. בחלק מהישיבות נלמדת גם תורת החסידות.

כחלק מפיתוח עולם תרבותי ישיבתי, בישיבות הקטנות נקראות השכבות בשם 'שיעור' (שיעור א', שיעור ב' וכן הלאה) במקום 'כיתה' או 'חמישית'.

בישיבות הללו לא מתקיימים לימודי חול במשך שלושת השנים הראשונות (ט'-י"א). בשנה הרביעית (י"ב) מאפשרות חלק מהישיבות לימודי חול לבגרות מינימלית - במסלול תיכוני קלאסי כמו ישיבת דרך חיים, או במסלול אקסטרני כמו ישיבת מורשה, וחלק לא משלבות כלל לימודי בגרות, כמו ישיבת שלום בנייך.

ישיבות קטנות לאומיות עריכה

  • ישיבת מעלה חבר - הוקמה ב-1990 על ידי הרב משה בלייכר והרב אברהם סטרוק (בעלה של אורית סטרוק) תלמידו שעמד בראשה. בשנתיים הראשונות הייתה בישיבת שבי חברון בחברון כשבשנה הראשונה למדו בה ארבעה תלמידים.[1] לאחר שנתיים, הישיבה עברה ליישוב מעלה חבר, ובראשותה עמד הרב אהרן אגל-טל, תלמידו של הרב משה בלייכר. הישיבה מחשיבה את פיתוח כוחות הנעורים וההווי החברתי ולכן משופעת בחוגים, טיולים, ופעילות חברתית. בישיבה מחנכים רבנים שלמדו בישיבות "שבי חברון" ו"מרכז הרב".[2] ראש הישיבה הוא הרב עמי חזן.
  • ישיבה קטנה מורשה - הוקמה בשנת ה'תשנ"ט (1999) על ידי הרב הלל פלסר שכיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בשנת ה'תשפ"ב. כשנה לאחר פטירתו החל הרב אוריאל אבינר (בנו של הרב אלישע אבינר) לכהן כראש הישיבה. הישיבה שוכנת בירושלים, בשכונת גבעת שאול, ולומדים בה כ-80 תלמידים[3]
  • ישיבת דרך חיים (מכונה: "גמזו") - הוקמה בשנת תשס"ג על ידי הרב מתניה אריאל בנשיאות דודו הרב יעקב אריאל. נמצאת בקריית החינוך שעלבים, ולומדים בה כ-120 תלמידים[4]
    • ישיבת עוז והדר - הוקמה בחדרה בשנת תשפ"א, על ידי הרב מתניה אריאל והיא שלוחה של ישיבת דרך חיים. בראשה עומד הרב יאיר בר-לוי והיא מונה כ-60 תלמידים.[5]
  • ישיבת שלום בניך - הוקמה בשנת תשס"ג על ידי הרב מרדכי (מוטי) אריה טאו, בנו של הרב צבי ישראל טאו. הישיבה ממוקמת ב"מתחם כרמית", סמוך למקום שבו שכנה בעבר ישיבת הר המור. הישיבה מונה כ-120 תלמידים[6]
  • ישיבה קטנה ארחות מרדכי - בכוכב השחר. הוקמה בשנת ה'תשע"ד על ידי הרב מיכאל אלוש. הישיבה קרויה על שמו של הרב מרדכי אליהו.
  • ישיבת פרי הארץ - הוקמה בשנת תשע"ו, על ידי הרב יהודה ליבמן והרב דוד בן נתן, ביישוב רחלים. קרויה על שם הספר פרי הארץ.
  • ישיבת טל ישראל - הוקמה בשנת תש"פ, על ידי הרב חנן אדלשטיין, בשכונת בית וגן בירושלים.
  • ישיבת אור חדש - הוקמה בשנת תשפ"ד, על ידי הרב יוסף וייסברט ביישוב נווה .
  • ישיבה קטנה נחלת יוסף - ישיבת בת של ישיבת נחלת יוסף. הוקמה בשנת תש"פ, ביישוב שבי שומרון.
  • ישיבה קטנה בת ים בישיבת אדר"ת בבת ים יש מסלול ישיבה קטנה.[7] הישיבה הקטנה בבת ים היא חלק מקהילת אורות התורה שמנהיגה הרוחני הוא הרב דוד חי הכהן. בראש הישיבה הקטנה עומד הרב אשר וודקה.
  • ישיבת עטרת צבי - הוקמה בשנת ה'תשפ"א על ידי הרב אברהם סגרון ביישוב שבי דרום.

ישנן ישיבות כמו ישיבת כפר הרוא"ה, ישיבת היישוב החדש, ישיבת ירושלים לצעירים והישיבה לצעירים תורת החיים שהוקמו כישיבה קטנה, ולאחר מספר שנים ששולבו בהם לימודי חול, ובכך הפכו לישיבות תיכוניות.

ישיבות תיכוניות-תורניות - ישיבות "חצי קטנות" עריכה

בשנות האלפיים, הוקם סוג שונה של ישיבות, אשר משלב לימודי חול במתכונת של בגרות מלאה, כמו ישיבות תיכוניות, אך במתכונת מצומצמת ויעילה, כשניים-שלושה שיעורי חול בהגדרה ביום, כאשר מה שתופס את רוב החשיבות הם לימודי הקודש, כששאר היום מוקדש ללימודי קודש, עם שיעורים וסדרים כרגיל, כמו בישיבה קטנה רגילה.לישיבות כאלו יש כמה כינויים: "ישיבה תיכונית-תורנית" "ישיבה תיכונית קטנה" ו"ישיבה חצי קטנה". בישיבות אלו יש קרוב לאלף תלמידים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה