פתיחת התפריט הראשי

ישיבת כנסת יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בחדרה. ראש הישיבה הוא הרב יהושע גרשון ארנברג. הישיבה מונה כמה מאות בחורים וכ-50 אברכים. הישיבה מזוהה כיום עם מפלגת בני תורה.

ישיבת כנסת יצחק
אין תמונה חופשית
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
מייסדים הרב יהושע גרשון ארנברג
ראש הישיבה הרב יהושע גרשון ארנברג
מיקום חדרה
קואורדינטות 32°25′52″N 34°54′50″E / 32.431111111111°N 34.913888888889°E / 32.431111111111; 34.913888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות הישיבהעריכה

הישיבה נוסדה בבני ברק באייר ה'תשמ"ו (1986) על ידי הרב יהושע גרשון ארנברג, בעידודו של רבו, הרב שך. גרעין המייסדים מנה 12 בחורים מישיבות פוניבז' וקול תורה ושלושה אברכים. כמשגיח שימש הרב עזרא נוביק. כר"מים שימשו הרב משה גפן והרב אליקים גצל פשקס (כיום ראש ישיבת גבעת שאול). כראש קיבוץ שימש הרב צבי אליהו שטיינברג (חתנו של הרב עמרם זקס, ומחבר ספר צבא הלוי). ביומה הראשון של הישיבה מסר הרב שך שיעור פתיחה.

באלול תשמ"ט (1989), בעצת הרב שך, עברה הישיבה לחדרה. הרב שך בירך את ראש הישיבה ש"עוד יעמדו תחת החלונות לשמוע את השיעור כללי". הישיבה השתכנה בקמפוס של ישיבת נובהרדוק שהוקם בשנות החמישים[1] ולאחר מכן שימש סניף של ישיבת איתרי. באותה תקופה הצטרף הרב דוד מינצר לצוות רבני הישיבה, והרב טוביה נוביק מונה למשגיח הישיבה במקום אביו.

ראש הישיבה ורוב הרבנים הם בוגרי ישיבת פוניבז' וכולל פוניבז'[2]. כל ה'משיבים' הם בוגרי הישיבה.

בחנוכה ה'תשע"ד חל פילוג בישיבה על רקע המחלוקת בציבור הליטאי בין נאמני הרב שטיינמן לנאמני הרב שמואל אוירבך ובעקבות הזדהותם של רבניה הבכירים של הישיבה עם מפלגת בני תורה[3]. בעקבות כך פרשו בהוראת הרב שטינמן[4] חלק מהבחורים וכן הרבנים רוטשילד, אפשטיין, סוקולובסקי וגפן והקימו ישיבה חדשה בשם "ישיבת תורה בתפארתה".

בערב ראש השנה תשע"ט הודיע ראש הישיבה הרב ארנברג כי הוא מתכוון להפסיק לקבל תקציבים ממשרדי הממשלה למוסדותיו[5].

צוות הישיבהעריכה

  • הרב ארנברג מכהן גם כר"מ לשיעור ג'.
  • כר"מ לשיעור א' שימש הרב משה גפן, עד למותו בשנת ה'תשע"ב (2011), אז מונה תחתיו בנו הרב רפאל גפן. בשנת תשנ"ט מונה בנוסף הרב אלעזר דוד אפשטיין (חתנו של הרב חיים קנייבסקי). בשנת תשע"ב מונה הרב אליעזר גוטסגנדה (חתנו של הרב ארנברג). לאחר פרישתם של הרבנים אפשטיין וגפן, מונה הרב דוד דויטש לר"מ.
  • כר"מ לשיעור ב' כיהן החל משנת ה'תשמ"ט הרב דוד מינצר. בהמשך הצטרפו אליו הרב יעקב קרפ כיום ראש ישיבת קריית מלך והרב אפרים רוטשילד (עד לפרישתו בשנת תשע"ד). בתשע"ה החל ללמד הרב שמואל פנחס קריגר.
  • ראשי הקיבוץ היו הרב שלמה גוטסגנדה והרב אברהם ישעיהו סוקולובסקי (גיסו של הרב נוביק). לאחר פרישתו של הרב סוקולובסקי, מונה הרב אהרן כהן לראש קיבוץ.
  • הרב יעקב דוד אילן מכהן כראש בקיאות, ולצידו מספר משיבים.

סדרי הישיבה ושיטת הלימודעריכה

רוב סדרי הישיבה הם כסדרי שאר הישיבות הליטאיות. שיעור כללי נמסר על ידי ראש הישיבה במועדים לא קבועים. באופן ייחודי נמסר השיעור הכללי בדרך כלל רק לתלמידי שיעור ג' ומעלה. לעיתים, בעיקר בחודש אלול, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי לכלל בני הישיבה בשעות הערב.

הלימוד בישיבה מושתת בעיקר על לימוד עיוני ומעמיק (בניגוד ללימוד בקיאות), ואף בסדר ב' שמיועד ללימוד יותר מהיר, בני הישיבה מעמיקים בהבנת הסוגיות יותר מן המקובל בלימוד בקיאות. גם בסדר ג' לומדים רוב בני הישיבה את הסוגיה הנלמדת בסדר א'. שיטת הלימוד בישיבה מכונה בעגה הישיבתית "שיטת ההבנה", והיא מתמקדת בהבנת הפשט, הוצאת גדרים מעצם דברי הגמרא והראשונים, והבנת הסוגיה וגדריה (זאת בניגוד לדרך ה"לומדות", המקובלת יותר בעולם הישיבות). הרב ארנברג הנהיג שיטה זו באופן המבוסס על דרך לימודו של הרב שך[6].

כשבועיים אחרי פתיחת שנה"ל, מצמידים לכל בחור משיעור א' חברותא בחור מבני הקיבוץ כדי להכניסו להווי הישיבה ובדרך כלל הם לומדים יחד אחרי סדר ג', בישיבה (ובעוד ישיבות) קוראים לזה "אילן" האגדה מספרת, שזה נקרא כך על שמו של הרב יעקב דוד אילן מרבני הישיבה, שהתחיל יוזמה זו בהיותו בחור בישיבת פוניבז'.

מלבד מסירת שיחות, מוסר המשגיח גם ועדים לכלל בני הישיבה ולקבוצות קטנות יותר וכן ועדים בביתו המכונים "ועדים פרטיים".

מאפיינים ותקנותעריכה

הישיבה נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית. הבחורים המגיעים אליה משתייכים בדרך כלל לזרם ה"בני ברקי" ההולך בדרך החזון איש והרב שך.

על פי תקנות הישיבה, נאסר על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, נגנים, מקלטי רדיו ועיתונים מכל סוג. עוד נאסר עליהם ללכת לחוף הים.

מוסדות נוספים הקשורים לישיבהעריכה

לצד הישיבה קיים כולל אברכים, בראשות הרב מינצר והרב גוטסגנדה, מו"צ הקהילה התורנית חדרה. הקהילה החרדית בחדרה מונה כמה עשרות מבוגרי הישיבה.

באלול תשע"ח (2018) פתח הרב ארנברג, ישיבה לצעירים בעיר מודיעין עילית, בראשה העמיד את הרב אהרן כהן (המשמש כראש קיבוץ בישיבה הגדולה) ואת המשגיח הרב כהנא וכר"מ שיעור א' את הרב יעקב גוטסגנדה.

באלול ה'תשס"ז (2007) פתח הרב ארנברג, ישיבה קטנה בעיר, באותו שם. בראשה העמיד את הרב בצלאל קסלר (חתנו של הרב נוביק משגיח הישיבה הגדולה) כמשגיח מונה הרב נתן כהנא. רוב רבני הישיבה הקטנה מתגוררים בעיר (בשונה מחלק מרבני הישיבה הגדולה) ורובם בוגרי הישיבה הגדולה.

כמו כן יש בעיר תיכון לבנות "בית יפה" גם הוא מסונף למוסדות הישיבה וכן תלמוד תורה שנקרא גם הוא "כנסת יצחק"

בשנת תשס"ב פתח הרב ארנברג ישיבת בת במודיעין עילית, אף היא בשם ישיבת כנסת יצחק. במהלך השנים הישיבה התנתקה מישיבת האם, וכיום היא ישיבה עצמאית, עד תשע"ז כיהן בראשות הישיבה, הרב יעקב קרפ, שהיה בעבר ר"מ בישיבה בחדרה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר. פלס, ישיבת חדרה חונכת היום ביתה, מעריב, 5 בספטמבר 1961
  2. ^ הרב ארנברג למד גם בישיבת קול תורה ובישיבת בריסק של הרב יושע בער סולובייצ'יק
  3. ^ ישראל כהן, ראש הישיבה: "אנשי דמים רודפים אותנו, רוצים להזיק", כ"ה בכסלו תשע"ד, באתר כיכר השבת
  4. ^ הקונטרס המלא: "חדרה הישנה וחדרה החדשה", באתר בחדרי חרדים
  5. ^ משה ויסברג, בצעד דרמטי • ראש הישיבה הכריז: מתנתקים מתקציבי המדינה, באתר בחדרי חרדים, 6 בספטמבר 2018
  6. ^ באופן השונה מעט מדרכו של הרב שמואל רוזובסקי. ראו גם כאן