פתיחת התפריט הראשי

ישיבה קטנה לאומית

(הופנה מהדף ישיבת מעלה חבר)
סמליל "איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות"

ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה דתית לאומית לנערים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים, בדומה לישיבות הקטנות החרדיות, לימודי קודש בלבד, או בשילוב לימודי חול במסלול מצומצם.

מאפייני הישיבותעריכה

בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, באופן בלבדי או כמעט בלבדי, מקצועות תורניים. עם זאת, בשונה מהישיבות החרדיות - בישיבות הקטנות הלאומיות נלמדים, בנוסף ללימוד העיקרי של גמרא והלכה, ספרי הגות ומחשבה בדרכו של הרב קוק, בייחוד הכוזרי, ספרי המהר"ל, רמח"ל, ספרות המוסר וספרי הרב קוק, תלמידיו וממשיכיו. בחלק מהישיבות נלמדת גם תורת החסידות.

בישיבות אלו לא מתקיימים לימודי חול במתכונת הרגילה בישיבות תיכוניות. בשנה הרביעית ללימודים מאפשרות הישיבות למעוניינים בכך לימודים לבגרות מינימלית במסלולים אקסטרניים בשעות הערב וכדומה. ישיבת דרך חיים משלבת לימודי בגרות במתכונת מלאה בשנה הרביעית.

רקעעריכה

 
ישיבת מעלה חבר, הנחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות"

החל משנות ה-70, וביתר שאת משנות ה-80 ואילך החל להתפתח זרם חדש בציונות הדתית. המתינות שזוהתה עם מנהיגי המפד"ל בהיבטים מדיניים, חינוכיים, שאלות צניעות ושילוב בין הדת למודרנה זוהתה על ידי החוגים שצמחו מתוך ישיבת מרכז הרב כפשרנות.

בהיבט החינוכי דרשו חלק מבוגרי ישיבת מרכז הרב וישיבות אחרות, להתרכז בשנות הנעורים בלימודי קודש בלבד. דרישה זו זוהתה על ידם עם אישים כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה קוק.

בישיבה הראשונה שהוקמה על ידי תלמידי ישיבת מרכז הרב, ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה שהוקמה בשנת 1940 על ידי הרב משה צבי נריה, סירב בתחילה הרב נריה לשלב לימודי חול ואף הצהיר כי "יצמחו שערות על כף ידי לפני שילמדו לימודי חול בישיבה". מחלוקת פנימית בתוך הצוות החינוכי ולחץ מצד ההורים הביאו תוך זמן קצר להשלמה של הרב נריה עם שילובם של לימודי החול בישיבה, כפי שקרה גם בישיבות בני עקיבא האחרות. כך עלה גם בגורלה של ישיבת ירושלים לצעירים שהוקמה באמצע שנות ה-60 על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק, ואף בה שולבו לימודי חול בלחץ ההורים.

הקמת הישיבות הקטנותעריכה

מאוחר יותר עלה בידי המשתייכים לזרם שלימים נקרא "חרדי לאומי", בייחוד בחוגי ישיבות הקו (שהקימו את הישיבה הראשונה במעלה חבר), לממש את רצונם להנהיג ישיבות כאלה, במקביל לעליית כוחם גם בהיבטים ציבוריים אחרים. הישיבה הראשונה מסוג זה היא ישיבת מעלה חבר שהוקמה בשנת ה'תש"ן (1990).

מנגד, רבנים אחרים מהזרם החרדי לאומי, כמו הרב זלמן מלמד והרב ירחמיאל וייס, מעדיפים ישיבות תיכוניות עם מינימום לימודי חול ומקסימום לימודי קודש. מסגרות כאלה קיימות ב"ישיבת בני צבי" שבבית אל, במסלול "בית המדרש (אתר"ג)" שבישיבת ירושלים לצעירים ועוד.

בשנת תשע"ג הקים הרב נחום נריה את 'איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות' שנועד לסייע להן מבחינה כלכלית וכן לסייע בפרסומן בציבור. האיגוד פרסם מודעות בעיתונים וערך שני כנסים בהם השתתפו מאות תלמידים מהישיבות.

הישיבות כיוםעריכה

סך כל התלמידים כיום בישיבות אלו הוא כ-400 תלמידים.

  • ישיבת מעלה חבר[1] - הוקמה ב-1990 על ידי הרב משה בלייכר. הישיבה נחשבת כ"אם הישיבות הקטנות הלאומיות". בשנת הלימודים הראשונה הייתה בתוך ישיבת שבי חברון ולמדו בה ארבעה תלמידים. בשנת 2008 מנתה כ-60 תלמידים. הישיבה מחשיבה את פיתוח כוחות הנעורים וההווי החברתי ולכן משופעת בחוגים, טיולים, ופעילות חברתית. בישיבה מחנכים רבנים שלמדו בישיבות "שבי חברון" ו"מרכז הרב".
  • ישיבת דרך חיים[2] (מכונה: "גמזו") - הוקמה בשנת תשס"ג ונמצאת בקריית החינוך שעלבים. לומדים בה כמאה תלמידים.
  • ישיבת שלום בניִך[3] - הוקמה בשנת תשס"ג על ידי הרב מרדכי (מוטי) אריה טאו, בנו של הרב צבי ישראל טאו, ולומדים בה כ-100 תלמידים. הישיבה ממוקמת ב"מתחם כרמית", סמוך למקום שבו שכנה בעבר ישיבת הר המור.
  • ישיבה קטנה מורשה - הוקמה בשנת 1999 ולומדים בה כ-60 תלמידים, בראשות הישיבה עומד הרב הלל פלסר.
  • ישיבה קטנה אדר"ת - ישיבה המשלבת אפשרות ללימודי חול. פועלת במתחם ישיבת אדר"ת בבת ים ולומדים בה כשישים תלמידים, כולל תלמידי חטיבת ביניים. היא חלק מקהילת אורות התורה.
  • ישיבה קטנה ארחות מרדכי - הוקמה ב-2014 על ידי הרב מיכאל אלוש, בסמוך לכולל האברכים "נועם שיח" בכוכב השחר. הישיבה קרויה על שמו של הרב מרדכי אליהו.
  • ישיבת פרי הארץ - הוקמה בשנת תשע"ו על ידי הרב יהודה ליבמן ביישוב רחלים. לומדים בה כ-60 תלמידים. קרויה על שם הספר פרי הארץ.

בעבר נחשבה לישיבה קטנה גם ישיבה לצעירים תורת החיים[4] - ביישוב יד בנימין. הישיבה הוקמה ב-2009 ולומדים בה כ-70 תלמידים. אולם בשנת 2014 הוסיפה הישיבה לימודי חול מלאים לסדר יומה ובכך הפכה לישיבה תיכונית תורנית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה