ישיבת שפע מקור חיים

ישיבת שפע - מקור חיים היא ישיבה תיכונית דתית לאומית נאו חסידית. בראשות הישיבה עומד הרב יהונתן גוטמן, ונשיאה היה הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). הישיבה נוצרה כחלק מישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ואז קיבלה מעמד עצמאי. היא שייכת למוסדות שפע - מקור חיים בראשותו של הרב עדין אבן ישראל, ולומדים בה כ-400 תלמידים. הישיבה מאתפיינת בקווה החסידי-ציוני-ארצישראלי. הישיבה היא אחת הישיבות המצליחות ביותר בירושלים ויש לה ביקוש רב בקרב הציבור הדתי לאומי.

ישיבת שפע - מקור חיים
Logo-Shefa.png
אין תמונה חופשית
ישיבה תיכונית
מוטו תלמד. תרגיש. תבין.
השתייכות ציונות דתית, נאו-חסידות
תאריך ייסוד 2009
מייסדים הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב יהונתן גוטמן
מגמות ביולוגיה, פיזיקה, מדעי המחשב, היסטוריה
שכבות לימוד ז-יב
בעלי תפקידים
מנהל אמיר יוסט, תני וולפיש, רפי בן אוליאל
ראש הישיבה התיכונית הרב יהונתן גוטמן
באחריות עיריית ירושלים
תלמידים
כ-400
שונות
מיקום ירושלים
https://yeshivatshefa.org.il/

היסטוריהעריכה

הישיבה הוקמה ב-2009 ביוזמת הרב אבן ישראל.[1] הישיבה התחילה כאגף בתוך ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר[2] ובראשה הועמד הרב יהונתן גוטמן,[3] בוגר ישיבת מקור חיים.

מאוחר יותר קיבלה הישיבה מעמד עצמאי. היא שהתה הישיבה כמה חודשים בכפר עציון ואז עברה למשך תשע שנים לשכונת נווה יעקב. כיום היא נמצאת בשכונת קריית היובל, ומתוכנן להעביר אותה לרחוב מקור חיים בירושלים. בישיבה לומדים כ-400 תלמידים.

הישיבה מתכנתת להקים לקראת שנת תשפ"ג שלוחה בפסגת זאב (משם באים רוב תלמידי הישיבה) בשם "שפע צפון" בראשותו של הרב בניה קניאל (ר"מ בישיבת מקור חיים) ובניהול הרב צוריאל אלקיים (ר"מ בישיבה).[4]

אופי הישיבהעריכה

רבים מהתלמידים מגיעים משכונת בירושלים. אחרים מגיעים משכונות ומיישובים אחרים. בישיבה קיימת כיתה מקדמת, כיתת מב"ר וכיתה לתלמידים העולים. בישיבה קיימת חטיבת ביניים.

הישיבה מגדירה את עצמה כישיבה חסידית לכל דבר. ובישיבה נערכות התוועדויות (כגון בי"ט בכסלו ובח"י אלול). מתקיים בה בימי שני סדר חסידות שבו נלמדים ספרי השפת אמת (אותו מלמד הרב אמיר מנור), ספר התניא (אותו מלמד הרב נעם ברנדל), תורה אור ולקוטי תורה (לרוב אחד הרמ"שים) ועוד. רוב תלמידי הישיבה הם דתיים לאומיים ומיעוטם חסידי חב"ד המזדהים עם הציונות הדתית. הישיבה מושפעת מתורת חסידות חב"ד וחסידות ברסלב. מתקיימת בה "חבורת תפילה" העוסקת בעבודת התפילה. היא מוציאה חוברת בשם "חידושפע", ובה חידושים בענייני חסידות מאת תלמידי ובוגרי הישיבה.

הישיבה (ברוח חזון הרב עדין) מדגישה את לימודי הגמרא בישיבה, בישיבה יש שני שיעורי גמרא (ארבע שעות ביום) גמרא עיון - לרוב עוסקים בגמרא עם מפרשים יחד עם המחנך. וגמרא בקיאות - בשיעור זה יש מספר מסלולים: "להט", לומדים בחברותות שני דפי גמרא על מנת לסיים את המסכת בסוף שנה, "נחת", לומדים לפי הספק, מסלול דף יומי שלא עוסק במסכת הנלמדת בישיבה אלא בדף היומי העולמי והמסלול האחרון הוא לימודי הלכה בהקשר למסכת. ישנו גם סדר צהריים, שהחל ביוזמת התלמידים בשנת תשפ"ב ונתון לבחירת התלמידים. הסדר מתחיל במנחה מוקדמת ממנחה שעושים שאר התלמידים, לאחר סיום התפילה מתחיל הסדר שלרוב הוא שעה אחת, הסדר מתקיים באוצר הספרים הסמוך לבית המדרש. בישיבה ישנה חבורת "אשכולות" אותה מנהיג הרב יהושוע מרק, שמטרתה היא התקדמות בגמרא עיון על שאר הישיבה. כמו כן בחנוכה הישיבה עורכת את החידון "מוסיף והולך" שמטרתו הוא להגביר את לימודי הגמרא בישיבה ובמקביל גם את לימודי החסידות (בייחוד בדגש על תאריך י"ט בכסלו, המצוין בחב"ד).

בישיבה גם קיים מסלול "ליבו חפץ" במסגרתו כל תלמיד לומד בזמנו ספר מסוים ועושה עליו סיום לאחר שמסיים אותו.

תלמידי הישיבה יוצאים אחת לשבוע לעשות עם מספר חסידי חב"ד, את "מבצע תפילין" (זאת בהנחיית הרב עדין והרב יהונתן) במסגרתו הם יוצאים לשוק מחנה יהודה ומניחים שם תפילין לעוברים ושבים.

המגמות בישיבה הם היסטוריה, ביולוגיה, פיזיקה ומדעי המחשב. מעבדות הישיבה נפתחו כחצי שנה לאחר שהישיבה עברה לשכונת קריית היובל. תלמידי הישיבה יזמו בעבר את מגמת רובוטיקה, אך היא נסגרה. את מגמת היסטוריה בתיכון מלמד מנהל התיכון, תני וולפיש. את מגמת ארץ שהייתה בישיבה לימד בעבר הרב ישראל פרידמן בן שלום.

הישיבה שמה דגש על טיולים והכרות הטבע, מיקום הישיבה סמוך ליער ירושלים ועל כן קיימת בישיבה "פלס"ר שפע" קבוצת טיולים בנהגת הרב עזרא גטנו שיוצאת ליער על מנת לטייל וללמוד על הטבע. הרב גטנו גם כן מלמד חסידות בישיבה ועורך סדנאות התבודדות, זאת בהשראת חסידי ברסלב, הרב גטנו כמו כן עוסק ברפואה. תלמידי הישיבה הקימו בסמוך לישיבה גן ירק קטן ולידו פינת התבודדות קטנה. תלמידי הישיבה הקימו בישיבה פינת חי קטנה הכוללת שני עיזים שנת תשפ"ב. בישיבה קיים "חדר מחשבה" בו התלמידים והמורים מתבודדים או לומדים בעת רצון, לעיתים עורכים שם "מעגלי כיתה" - מעגל בו הכיתה מדברת עם המורה על נושאים כאלה ואחרים. ומלבד זאת הישיבה בוחרת את טיולה דווקא במסלולים קשים ומאתגרים על מנת לבחון את יכולות התלמידים. לעיתים בטיולים (מנהג זה בה מישיבת מקור חיים) הולכים התלמידים יחפים בחלק מן הטיול.

ערך החברות והגיבוש בשכבות הלימוד נחשב לערך עליון בישיבה ומלבד מעגלי הכיתה והפעילויות המצוינים לעיל, הישיבה מקיימת מדי שנה "מסע אחים" מסע שכל שכבה עורכת עצמאית במקום אחר על מנת לגבש את התלמידים. הישיבה מקיימת גם מחנות גיבוש של התיכון והחטיבה בנפרד על מנת לגבש בן השכבות. לפני ההגעה למחנה התלמידים מתחלקים למספר קבוצות משכבות שונות ומנווטות בהובלת ר"מ או רמ"ש מסוים למסלול.

בישיבה ישנם קשרי אמון ואהבה בן המורים לתלמידים, ובישיבה יש רמ"שים (רבנים משנים) מדריכים-חברים של התלמידים.

הישיבה כמו כן שמה דגש על ניגונים ועל לימודי מוזיקה. תלמידי הישיבה ייסדו מיוזמתם את בניית חדר המוזיקה בישיבה והם עצמם משקיעים בו. בכניסה לישיבה ישנו פסנתר לנגן בו בכל עת וכמו כן גיטרות שונות בכיתות. בישיבה ישנה מגמת מוזיקה ובה תלמידי כל שכבה במגמה מקימים להקות משלהם שלרוב מופיעות במופע הכישרונות שעורכת הישיבה בסוף שנה.

מלבד המוזיקה הישיבה מעודדת מעסק באומנות ובישיבה קיים חדר היצירה העוסק בעיקר בתחום הציור והנגרות. מגמת נגרות בנתה את הספריות של אוצר הספרים (כך נקראת הספרייה הישיבתית) הסמוך לבית המדרש.

הישיבה דוגלת בחזונה באחדות עם ישראל (בהתאם לחזונו של הרב עדין ובהתאם לחזונה של תנועת החסידות) לכן לעיתים עורכת מפגשים עם אנשים "שונים" מהשקפת עולמם של התלמידים לדוגמת: חילונים, שמאלנים, קיבוצניקים, ערבים ולעיתים גם הומוסקסואלים,[5] על מנת להרחיב את השקפת עולמם של התלמידים, זאת מיוזמתו של מי שלימד מעט בישיבה - הרב מנחם פרומן (בהתאם לתורתו).

הישיבה כמו כן הדגישה את תורת הרב שג"ר העוסקת בפילוסופיה בתורת החסידות, תלמידי מחזור ו' הוציאו ספר פירוש על דבריו על תורת חסידות ברסלב.

בישיבה, בימי חמישי בלילה, אחרי סדר הערב, ישנו "מעגל שפע" בו הישיבה או התיכון בלבד לרוב, מתכנסים לדבר על הנעשה בשבוע זה. המעגל מתחיל בדיבור של ראש הישיבה, הרב גוטמן, לאחר דבריו הוא מניח את המיקרופון ונותן לתלמידים לדבר במיקרופון על הנאמר ומי שרוצה ניגש ומדבר.

מייסדי הישיבה הרב שטיינזלץ והרב גוטמן הדגישו שהישיבה לא תהיה ישיבה פנימייתית, מטעמים אישים.[6] אך מאחר שרבים מתלמידי הישיבה באים משכונות ויישובים רחוקים ממיקום הישיבה יזמה הישיבה בשנת תש"פ את תוכנית "מעלים בקודש" אותה מנהיג הרב רפאל מעתוק (ר"מ בישיבה) שביום שני התלמידים לומדים גמרא עד מאוחר ואז ישנים בישיבה ומתעוררים לתפילה ביום למחרת. הישיבה הכריזה שלקראת תשפ"ג הישיבה תהפוך לחצי פנימיה (התלמידים ישנו בכיתות כארבע ימים בשבוע).

הישיבה איננה משתתפת בריקודגלים ביום ירושלים בניגוד להשקפות המקובלות בישיבות הציונות הדתית, בעקבות התנגדות ראש הישיבה הרב יהונתן גוטמן. בשנת 2022 חרגה הישיבה לראשונה ממנהג זה.

בימי חמישי ישנו סדר ערב והתלמידים מסיימים את לימודיהם היומיים ב-22:00 בלילה, ולאחר מכן ישנה התוועדות "ערב שישי" שניתנת לבחירת התלמידים האם להישאר. לאחר סיום ההתוועדות התלמידים עולים לרכבת הקלה וממשיכים שם את ההתוועדות.

התעמתות עם מקומייםעריכה

תושבי שכונת קריית היובל בה ממוקמת הישיבה התנגדו בחריפות להעברת הישיבה למקום.[7]

הציבור החילוני שבמקום טען שהעברת הישיבה לשם תגרום לעוד כפייה דתית בשכונה.[8]

הציבור החרדי לאומי בשכונה שבא מישיבת הר המור התנגד למיקום הישיבה בשכונה עקב התנגדותו למייסדה - הרב עדין אבן ישראל.

הציבור החרדי בשכונה הביע התנגדות חריפה מכל עקב השקפותיה הציוניות.[9] ולעיתים אף התנגדות פיזית בן שכני הישיבה לבן תלמידיה. לטענת תלמידי הישיבה, במהלך טקס יום הזיכרון שעורכת הישיבה בחצרה, מגיעים ילדים מתלמודי התורה החרדים הסמוכים לישיבה להפריע ולצעוק.[10]

דווקא תושביה הדתיים לאומיים של השכונה הסמוכה, קריית מנחם, ראו בעין יפה את העברת הישיבה למיקום הסמוך עליהם שכן רבים מתלמידי הישיבה באים מהשכונה עוד מימיה הראשונים. [11]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חינוך דף פנימי, www.steinsaltz-center.org.il
  2. ^ הישגיות חסידית, כיפה, ‏2008-09-07
  3. ^ הרב יהונתן גוטמן - הכנס השני של "בית הספר להורים", נבדק ב-2020-05-03
  4. ^ יהונתן גוטליב, בשורה לפסגת זאב: ישיבה תיכונית חדשה, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2022
  5. ^ יאיר שלג, ‏מי היה הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ?, בעיתון מקור ראשון, 16 באוגוסט 2020
  6. ^ הרב יהונתן גוטמן - להגיע אל המתבגר בעזרת שיתוף, נבדק ב-2022-06-19
  7. ^ קריית יובל: définition de קריית יובל et synonymes de קריית יובל (hébreu), dictionnaire.sensagent.leparisien.fr
  8. ^ רונן מדזיני, עימות בירושלים: "לחילונים יש רק ילד וכלב", באתר ynet, 29 באוגוסט 2008
  9. ^ קובי נחשוני, אלכסנדרה לוקש, רב וחוקרת סופדים לרב שטיינזלץ: "דתי לא רגיל שלא פחד מהעולם החילוני", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  10. ^ עפרה לקס, "קרית היובל היא הבופור שלנו", באתר ערוץ 7, 26 בפברואר 2009
  11. ^ ישיבת שפע, ביתא מחנכים