ריקוד דגלים

מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים בירושלים

ריקוד דגלים, או ריקודגלים, או מצעד הדגלים הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים (בתאריך כ"ח באייר) בירושלים, ובהיקף קטן יותר מדי ראש חודש (מוכר יותר בשם סיבוב שערים). החל משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב, כדי לחגוג את איחודה של העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, בשירה ובהנפה של דגלי ישראל. מציינים בו את זכרו של יוזם האירוע, הרב יהודה חזני.

ריקודגלים ברחבת הכותל המערבי
ריקודגלים בשער שכם בשנת 2012

"ריקודגלים" בירושליםעריכה

ראשיתו של המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב לצעוד לכותל דרך רחוב יפו, בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968). בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע. מאוחר יותר הוחלט להעביר את האירוע לשעות היום על מנת לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[1] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא", ובראש התהלוכה עומד הרב חיים דרוקמן.[2] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי. ב-2018 עלה האירוע כמיליון שקל.[3]

במהלך המצעד מציפים את רחובות העיר רבבות צועדים נושאי דגלי ישראל, המלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות שירים חסידיים. במספר נקודות בדרך מקימים במות נייחות שעליהן מתקיימות הופעות של אמנים שונים. רוב המשתתפים בצעדה ובחגיגות הם אנשי הציונות הדתית שעולים לעיר מכל רחבי הארץ.

ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור. בשנים האחרונות ישנה הפרדה והנשים צועדות לפני הגברים או להפך. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, אך בשנים 2010–2016 אסרה המשטרה להיכנס משער זה.[4] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך כביש מספר 1 העירוני (שדרות בר לב), וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים הוחלט שריקוד הדגלים גם יקיף את העיר העתיקה ממזרח וייכנס אליה דרך שער האשפות.[5]

במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[6][7] היו שביקרו את עצם קיום האירוע, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.[8] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון תג מאיר ובה דרשו למנוע את מעבר התהלוכה ברובע המוסלמי.[2]

במאי 2021 נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים נפסקה המצעד כשעתיים מראשיתו, כשנשמעו בעיר אזעקות בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה על ידי החמאס. המשטרה הורתה על פיזור האירוע. בכותל נערכה עצרת, במקביל להתפרעויות ערבים ברחבי הר הבית. בעקבות ירי הרקטות החל מבצע שומר החומות. לאחר סיומו תוכנן מצעד נוסף, שלא הופק על ידי עמותת "עם כלביא" שמארגנת את הצעדה ביום ירושלים אלא על ידי ארגונים אחרים, בהם אם תרצו, תנועות הנוער אריאל ועזרא, המועצות האזוריות גוש עציון ובנימין ועוד.[9] הצעדה תוכננה תחילה ל-10 ביוני אך בוטלה על ידי המשטרה[10] במקומה התקיימה הצעדה ב-15 ביוני, לאחר אישור הממשלה ה-36 שהושבעה יומיים קודם לכן,[11] למרות איומי החמאס שהדבר יגרום להסלמה ביטחונית. בסופו של דבר המצעד התקיים, ונשמעו בו הקריאות "מוות לערבים"[12] ו"מוחמד מת".[13][14]

בערים נוספותעריכה

החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להרחיב את מעגל החוגגים. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים וגורמים נוספים.

מבחר תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריקוד דגלים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ריאיון עם יעקב נוביק, בראש יהודי, גיליון 178
  2. ^ 1 2 בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים ואחרים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ואחרים, ניתן ב-11 במאי 2015
  3. ^ שחר אילן, עיריית ירושלים והמדינה יממנו את מצעד הדגלים, באתר כלכליסט, 6 במאי 2018
  4. ^ שמוליק גרוסמן, המפכ"ל: אי אפשר לאבטח החוגגים בעיר העתיקה, באתר ynet, 9 במאי 2010
  5. ^ בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, עיריית ירושלים ועמותת עם כלביא, ניתן ב-24 במאי 2017
  6. ^ אפרת וייס, יום ירושלים: צעירים יידו אבנים לעבר צועדים בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2008
  7. ^ יאיר אלטמן ועומרי אפרים, צפו: קריאות "מוחמד מת" בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2011
  8. ^ יהונתן ליסמרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014
  9. ^ לאחר שנעצר בעקבות ירי רקטי: ארגוני הימין מארגנים מצעד דגלים חוזר, www.maariv.co.il
  10. ^ המשטרה ביטלה את "מצעד הדגלים"; אוחנה: "להעביר ההחלטה לדרג המדיני", www.maariv.co.il
  11. ^ דריכות לקראת מצעד הדגלים בירושלים; צה"ל נערך לאפשרות של הסלמה, ynet, ‏2021-06-14
  12. ^ קריאות מוות לערבים, ציוץ של ניר חסון ב טוויטר, 15 ביוני 2021
    קובי אטינגר, ‏עשרות צועדים יהודים קראו "מוות לערבים", באתר כיכר השבת, 15 ביוני 2021
  13. ^ דלית הלוי, מחאה על הפגיעה בנביא מוחמד בצעדת הדגלים, באתר ערוץ 7, 17 ביוני 2021
  14. ^ תיעוד מתוך מצעד הדגלים ב-15 ביוני 2021, קולקטיב "אקטיבסטילס" בטוויטר