כפר מל"ל

מושב בישראל
(הופנה מהדף כפר מלל)

כְּפַר-מַלָּ"ל הוא מושב בדרום השרון, סמוך לכפר סבא ולהוד השרון.

כפר מל"ל
הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402), בכפר מל"ל
הרחוב הראשי, רחוב עין חי (כביש 402) בכפר מל"ל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎63 מטר
תאריך ייסוד 1912
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים מזרח אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 325 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.9% בשנה עד סוף 2019
ההחלטה על שינוי השם, עיתון האור, אוקטובר 1914

בשטחי היישוב מגדלים תפוח אדמה, בטטה, תות שדה, הדרים, מנגו, אבוקדו ומקדמיה, וכן מגדלים לצורכי חקלאות גם לול תרנגולות ומכוורות דבורים[2].

ברשות המושב 1700 קרקעות דונם[2]. במושב יש כיום[דרושה הבהרה] כ-450 תושבים, 56 משקים ו20 משקי עזר. שטחו כ-1,200 דונם.

היסטוריהעריכה

ניסיונות ההקמה הראשוניםעריכה

כפר מל"ל נוסד ב-1912 כמושב פועלים על קרקע שנרכשה על ידי חובבי ציון באודסה וחברת הכשרת היישוב ובנק אפ"ק (לימים בל"ל). היישוב הוקם על חורבות יישוב ערבי בשם חיר אל חיא (מאורת הנחשים) ושם היישוב הציוני הוסב לשם עין חי. בשנת 1914 הוחלט באספה הכללית של המושב לשנות את שמו לכפר מל"ל על שם משה לייב לילינבלום (1910-1843) מראשי חובבי ציון באודסה.

לפניו היה במקום יישוב ביזנטי ממנו השתמר בית בד להכנת שמן זית.

 
גינת המייסדים כפר מל"ל

במאי 1918 גרשו העות'מאנים את חברי המושב יחד עם תושבי כפר-סבא לצפון הארץ לקראת העימות הצבאי עם הצבא הבריטי שחנה דרום לירקון. ב-19.9.1918 כבש הצבא הבריטי את אזור כפר מל"ל ובהמשך את כל צפון הארץ.

הרעיונות בנושא מושב העובדים היו ידועים והתפרסמו על ידי האגרונום יצחק וילקנסקי וולקני במאמרים בשם "מושבי הפועלים" שהתפרסמו בכתב העת "הפועל הצעיר" בתחילת 1914. במאמרים אלה הביע הכותב, בין היתר, את חששו כי מושבי הפועלים יהפכו במרוצת הזמן לשכונות עירוניות לכן יש להקים מושבי עובדים לעובדי אדמה כי ארץ ישראל זקוקה לחקלאים במשרה מלאה. הוא חזר על רעיונותיו בספרו "בדרך" שפרסם ב-1918. מאוחר יותר, בינואר 1919 פרסם איש הציבור אליעזר יפה (לימים חבר מושב נהלל) את החוברת "לייסוד מושבי העובדים" ובה, בין היתר, ארבעת העקרונות העיקריים שעליהם הושתת מושב העובדים הם: א. עבודה עצמית. ב. המושב חייב להיות על אדמת הלאום. ג. עזרה וערבות הדדית.  ד. שיווק משותף של התוצרת ורכש משותף של תשומות חקלאיות.

זילברג וחבריו מחולדה, בתמיכת המרכז החקלאי (אברהם הרצפלד), ריכזו עוד 12 חברים ממשוחררי הגדודים העבריים שלחמו במלחמת העולם הראשונה ושניים מפועלי עין-חי (דוד לביא (לבקוביץ) ואברהם וולמן (יצהר)) סה"כ 18 מתיישבים התיישבו ביולי 1919 בכפר מל"ל, הפעם במתכונת של מושב עובדים לפי העקרונות של אליעזר יפה. עוד באותה שנה, הוחל בעיבוד הקרקע ונבנה צריף משותף ליד הבאר הראשונה מ־1912 ששימש למטבח ואורווה. המגרשים חולקו לפי עשרה דונם למשפחה (במקום שני דונם שתוכננו במפת מושב הפועלים). על פי מחקרו של ד"ר יואל פיקסלר[3] עולה כי כפר מל"ל היה בפועל מושב העובדים הראשון בעולם, למרות שלא הוכר בזמנו ככזה.

עוד ב-1919 הוחל בעיבוד הקרקע במושב ונבנה צריף משותף ליד הבאר ששימש כמטבח וכאורווה. המגרשים חולקו לפי עשרה דונם לכל נחלה (במקום 2.5 דונם לנחלה במושב הפועלים.) ב-1920, נבנו שלושת בתי המגורים הראשונים למשפחות. 

ב-3.5.1921 פרצו מאורעות תרפ"א וכל חברי כפר מל"ל וכפר-סבא פונו לפתח-תקווה הסמוכה. הפורעים הרסו את בתי המושב, שרפו את הגורן ובזזו את הרכוש.

שיקום היישוב וההתיישבות הרציפהעריכה

באוקטובר 1921 חזרו החברים לאזור והחלו לעבד את אדמותיהם. מאז החל המושב לשגשג ולהתפתח. בשנים 1932-1928 הצטרפו למושב 15 משפחות מהיישוב הזמני ג'ידרו שבעמק זבולון.  בשנות ה-30 וה-40 גידלו במושב גם אבטיחים. ב-1937 בוצעה שם הכלאה מקרית בין זן אמריקני בשם צ'ילי לבין זן ערבי בשם באלאדי. התקבל אבטיח חדש ומתוק במיוחד שהיה מבוקש מאוד בשוקי הארץ ובחו"ל ושמו נקבע לאבטיח מללי.  

קופת המושב הפכה להיות "בנק עין חי" ב-1924 ששירת את תנועת המושבים כולה. ב-1976 עבר הבנק לרמתיים ופעל שם עד 1986. ב-1924 הוקמה במושב מרפאה שנתנה שירותי רפואה גם ליישובים השכנים. פעילותה נמשכה עד ל-1962.

בשנת 1928 הורחב המושב בעוד 15 משפחות מג'ידרו[4] (מהקריות) ובאותו הזמן הופקעו ממנו 2,100 דונם לטובת יישובי הסביבה. היום במושב יש 56 משקים, 150 בתים ו- 350 תושבים.

ב־1930 נבנה בית ספר "כפר מל"ל" במבנה דו קומתי לילדי כל האזור ובהמשך המבנה נקרא "הבית הציבורי".

בתחילת שנות ה-30 מסרה כפר מל"ל, מסיבות ציוניות, שטחים של אלפי דונמים שהיו ברשותה לטובת הקמת יישובים נוספים מסביב ליישוב[5].

ב־1934 מחלבת כפר מל"ל הוגדלה והפכה להיות מחלבה בבעלות "תנובה" וקופת המושב הפכה להיות "בנק עין-חי"[6] ששירת את תנועת המושבים כולה.

ב־1938 נבנה בית הספר היסודי לחינוך ילדי העובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ[7] שפעל עד לשנת 2005 ומאז הועבר לקריית החינוך של דרום השרון סמוך לנווה ירק. החל מ-2011 פועל במתחם בית הספר האנתרופוסופי

הרחוב הראשי המחבר את כפר סבא עם הוד השרון, (כביש 402) נקרא רחוב עין-חי. על שם שמו המקורי של כפר מל"ל – "עין חי". במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב בשנת 2012 נחנך במושב מוזיאון -עין-חי כפר מל"ל[8] המציג את הרעיון מ"ראשית ההתיישבות כמושב פועלים ועד למושב עובדים" והוא משתייך למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל[9].

8 מהבנים הראשונים של היישוב נפלו במלחמת השחרור בעת שירותם בפלמ"ח[10].

בכפר מל"ל שכנו גם משרדי המועצה האזורית "הירקון" שהוקמה ב-1950. ב-1980, שונה שמה ל"דרום השרון" עקב איחודה עם המועצות האזוריות "מפעלות אפק" ו-"השרון התיכון". ב-2011, עברו משרדי המועצה האזורית לקריית החינוך ליד נווה ירק. הרחוב הראשי המחבר את מערב כפר סבא עם הוד השרון (כביש 402) נקרא על שמו הראשון של מושב הפועלים - רחוב עין חי. במסגרת חגיגות יובל ה-100 של המושב (כמושב פועלים) בשנת 2012, נחנך בו מוזיאון כפר מל"ל שתפקידו לשמר את מורשת המושב ובו מסמכים, צילומים וחפצים שונים. המוזיאון פועל בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

אריאל שרון (2014-1928), ראש הממשלה ה-11 של ישראל, הוא יליד המושב. הסופר, העיתונאי ועורך ירחון "השדה" בשנים 1996-1958 יוסף מנחם מרגלית (2008-1925) התגורר עם משפחתו במושב כל חייו.

ב-21.9.2019 נערכה בכפר מל"ל חגיגה לרגל מלאות מאה שנה לייסודו כמושב העובדים הראשון בארץ ישראל.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 כפר מל"ל, תנועת המושבים
  3. ^ יואל פיקסלר, מעין-חי לכפר מל"ל, מוזיאון עין חי - כפר מל"ל
  4. ^ ג'ידרו
  5. ^ כפר מל"ל, תנועת המושבים
  6. ^ בנק עין-חי
  7. ^ בית הספר היסודי לחינוך ילדי העובדים בשרון ע"ש אהרונוביץ
  8. ^ מוזיאון עין-חי כפר מל"ל
  9. ^ מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  10. ^ כפר מל"ל, תנועת המושבים