לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית

לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית (הוצאת בבל, 2007) היא אנתולוגיה הכתובה מפרספקטיבה פמיניסטית מזרחית, עוסקת בסוגיות של מעמד, זהות, זיכרון ואלטרנטיבה, ומשלבת שירים, מאמרים, מחקרים, נאומים, נרטיבים, ופרוזה בעריכת שלומית ליר.

לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית
על העטיפה: הילה חסידים, פרט מתוך "שטיח"
על העטיפה: הילה חסידים, פרט מתוך "שטיח"
מידע כללי
מאת שלומית ליר (עורכת)
שפת המקור עברית
סוגה אנתולוגיה
הוצאה
הוצאה הוצאת בבל
תאריך הוצאה 2007
מספר עמודים 372
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9789655121476
הספרייה הלאומית 002609931

האנתולוגיה נותנת ביטוי לחוויות של הכותבות הנוגעות למצבים של העדר שוויון חברתי על רקע אתני ומגדרי.

הספר הוא פרי יוזמה של אחותי - למען נשים בישראל והוא מוקדש לזכרה של ד"ר ויקי שירן.

באסופה משתתפות 36 כותבות; בהן פעילות חברתיות, נשות אקדמיה, חוקרות, משוררות, סופרות ויוצרות, המציגות את חוויית ההדרה שחוות נשים הרואות את עצמן ממוקמות בשוליים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של החברה הישראלית. מאז צאתו לאור, מאמרים מהספר מצוטטים והפכו לחלק ממערכי לימוד בקורסים אוניברסיטאיים העוסקים בזהות מזרחית, תקשורת ומגדר.

מתוך התכנים עריכה

התמות "האישי הוא הפוליטי" ו"הפוליטי הוא האישי", שבהן התמקדה ויקי שירן במאמרה "לברוא עולם חדש", עומדות במרכז הספר.

ב"יומן עבודה", מספרת דורית פנקר על עבודתה בשכר מינימום ובתנאים שהיא מכנה מקוממים כחדרנית במספר בתי מלון באילת. אביגיל יפרח מביאה את סיפור מתפרת העצמאות במצפה רמון, שהפכה לאחר התבצרות הפועלות המפוטרות בה לקואופרטיב המפרנס את העובדות, אותה היא מכנה סיפור הצלחה.

פנינה מוצפי-האלר סוקרת את ההדרה וההבניה, הקשורות במושג "נשים מזרחיות" בשיח האקדמי. אירוס זריני דנה במיעוטן היחסי של פרופסוריות מזרחיות באקדמיה הישראלית. אסתר עילם כותבת על תפקיד השפה בהבניית יחסי כוחות בחברה שיש בה קבוצות הומוגניות לא מזרחיות.

עורכת הדין קלריס חרבון בוחנת את משמעות זהותה כמזרחית בקשר שלה עם לקוחות מזרחיות. עליזה פרנקל עומדת על הקשר בין גוון עור ויופי במשפחה הבין-עדתית.

בסיפורה של זמירה פורן מתואר זיכרון של ביקור עיתונאית בביתה בהיותה ילדה, תוך התמקדות במתח בין הגינונים המערביים של המבקרת לאלו המזרחיים של אמה. בשירה, "אל מלא רחמים", מציגה ברכה סרי את העוצמה שהיא חשה כיוצרת אל מול האופן שבו לדעתה תופסת אותה המדינה כ"מתבטלת".

קישורים חיצוניים עריכה