לוחית העופרת מהר עיבל

לוחית מקופלת מעופרת, שנמצאה בסריקת העפר שנשאר מחפירות הר עיבל

לוחית העופרת המקופלת בהר עיבל היא ממצא ארכאולוגי של לוחית עופרת קטנה, שהוצגה לתקשורת ב-24 במרץ 2022, ונטען לגביה כי היא מתקופת הברונזה המאוחרת, וכי כתובה עליה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה אי פעם. לדברי הצוות שהציג את הממצא, מדובר בקמע שנושא כתובת בת 40 אותיות בכתב "פרוטו-אלפביתי" ובשפה עברית קדומה, הכולל מספר פעמים את המילה "ארור" ופעמיים את השם 'יהו', שעל פי החוקרים הוא כתיבה עתיקה של השם המפורש. מספר אפיגרפים וארכאולוגים הביעו ספקות באשר לטענות אלה, שכן החוקרים לא הציגו צילומים של הכיתוב, לא העבירו את מחקרם לביקורת עמיתים, ולא פרסמו את ממצאיהם על במה מדעית.

רקע - זיהוי הממצאעריכה

  ערך מורחב – מזבח הר עיבל

צוות מטעם הארגון Associates for Biblical Research (אנ') בראשות סקוט סטריפלינג, ראש הסמינר התנ"כי בקייטי (אנ'), טקסס, ביצע ב-2019 סינון רטוב לעפר מהחפירות שביצע בשנות ה-80 הארכאולוג הישראלי אדם זרטל בהר עיבל סביב המתחם הפולחני שהוא זיהה עם מזבח יהושע. סטריפלינג שיתף פעולה עם הארכאולוג ההולנדי פיטר חרט ואן דר פיין (גר') מהפקולטה לתאולוגיה אוונגליסטית באוניברסיטת מיינץ, ועם ההסטוריון וחוקר המקרא הישראלי גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במסגרת פעולת הצוות, פרסמו הצהרה לכלי התקשורת שמצאו לוחית עופרת בגודל של 2X2 ס"מ. במסיבת עיתונאים שנערכה ב-24 במרץ 2022, אמרו החוקרים שמאמר אקדמי הכולל ביקורת עמיתים על הממצא צפוי להתפרסם בהמשך שנת 2022.[1][2]

תוכן הלוחיתעריכה

לוחית העופרת נמצאה מקופלת, וניסיונות לפתוח אותה נכשלו וכמעט שהביאו להתפוררותה. על פי הדיווחים, צידה הפנימי של הלוחית מכיל כתובת בת 40 אותיות, שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזוינת, אך היא נחקרה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת באקדמיה למדעים ברפובליקה הצ’כית בפראג.[3] לדברי החוקרים, הכתובת כתובה בכתב "פרוטו-אלפביתי" (ככל הנראה הכוונה לכתב פרוטו כנעני), בשפה עברית קדומה. החוקרים לא הציגו תצלומים של הכתובת, אלא שרטוט של פיענוח חלקי, בו נראות לדבריהם האותיות הפרוטו-כנעניות "יהו", כתובות משמאל לימין.

מקורות שונים ציטטו גרסאות שונות של הטקסט שנמצא על הלוחית, אולם גרסה רשמית לא פורסמה על ידי החוקרים, ומספר חוקרים העלו פקפוקים בנוגע לנכונות הפיענוח.[4]

חוקר המקרא גרשון גליל הציג בדף הפייסבוק שלו את הגרסה:

”א(רור) א(תה) לאל יהו.
תמות - ארור,
ארור - מות תמות,
ארור ל-יהו ארור.“
[5]

בכתבות בערוץ 7 ובמקור ראשון צוטט הטקסט: ”ארור, ארור, ארור - ארור ע"י ה'. אתה תמות מקולל. אתה בוודאות תמות מקולל. ארור ע"י ה'. ארור, ארור, ארור“[6][7]. זהו ככל הנראה תרגום לעברית מודרנית של הטקסט באנגלית שהוצג במסיבת העיתונאים.

גופי תקשורת אחרים ציטטו את הטקסט:

”ארור, ארור, ארור,
ארור לאל יהו.
תמות – ארור,
ארור – מות תמות.
ארור ליהו,
ארור, ארור, ארור“
[2]

לדברי חוקר המקרא גרשון גליל, המבנה הכיאסטי של הכתובת מעיד על יכולת ספרותית גבוהה, והוא קשר את תוכנה למעמד הר גריזים והר עיבל שבמקרא.[2]

תיארוך משוערעריכה

החוקרים שגילו את הממצא משערים כי מדובר בקמע מתקופת הברונזה המאוחרת שעשוי להתאים לתקופת ההתנחלות שבה אירע על פי המקרא מעמד הר גריזים והר עיבל.[6][8][2][1] לדברי החוקר גרשון גליל, הלוחית מתוארכת למאה ה-13 לפני הספירה, הן על פי הכתב הפרוטו כנעני, והן על פי בדיקה של הארכאולוגית הישראלית נעמה יהלום-מאק מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, לפיה העופרת מתאימה בהרכבה למכרות ביוון, שהיו פעילים גם בתקופת הברונזה המאוחרת.[9] יהלום-מאק סרבה להגיב לפניית ערוץ החדשות כאן 11 אליה בנושא.[10]

לדברי החוקר גרשון גליל, הממצא מוכיח שהעברים הקדומים ידעו כבר במאה ה-13 לפני הספירה לכתוב עברית בכתב הפרוטו-כנעני וברמה ספרותית גבוהה, בניגוד לטענות מבקרי מקרא שטענו שבאותה תקופה העברים לא ידעו קרוא וכתוב, ואיחרו בשל כך את כתיבת המקרא.[2]

תגובות של חוקרים לממצאעריכה

היות שממצאי המחקר לא פורסמו באופן רשמי ולא עברו ביקורת עמיתים, מעט חוקרים התייחסו אליהם במעמד הפרסום התקשורתי, והמשמעות שלהם נמצאת במחלוקת.

האפיגרף האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, מומחה לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה של המזרח התיכון בעת העתיקה, כתב שיש מספר בעיות מתודולוגיות הנוגעות לממצא ולפרשנות המוצעת:[3]

  • החוקרים לא הציגו אף תמונה של ההדמיה שנעשתה באקדמיה למדעים בצ'כיה, כלומר הוצגו רק טענות ללא עדויות ממשיות. לדבריו, בדרך כלל אפילו במסיבת עיתונאים על ממצא חדש מוצגת תמונה טובה או שתיים של הכיתוב. אבל במקרה הזה, הציור היחיד שהוצג במסיבת העיתונאים היה ציור בודד של מופע בודד שנטען שהוא מאיית את השם "יהו".
  • השורשים הלשוניים "א-ר-ר", "מ-ו-ת" ו"א-ל" כולם נפוצים בשפות שמיות קדומות רבות, לדוגמה ארמית, אוגריתית, אכדית ועוד. לפיכך הטענה כי הכתובת כתובה בשפה עברית קדומה יכולה להסתמך רק על האותיות "י-ה-ו", ואולם אף הן עשויות לאיית מילים שמיות נפוצות אחרות.
  • הלוחית לא נמצאה בהקשר של חפירה ארכאולוגית בשכבה מתוארכת באתר הר עיבל. אומנם בהצגת הממצא צוין כי נמצאו שאריות פחמן בתהליך הסינון, אך לא הוצגו ממצאי תיארוך פחמן-14.
  • בהצגת הממצא טענו החוקרים כי הוא מוכיח שהתנ"ך נכתב בתקופה מוקדמת יותר ממה שמקובל כיום במחקר. לדברי רולסטון, מסקנה זו אינה מבוססת. הוא ציין שהחוקרים כינו את הכיתוב "פרוטו-אלפביתי", בעוד המינוח המקובל הוא אלפביתי מוקדם או פרוטו-כנעני, והקונצנזוס האפיגרפי הוא שהאלפבית הומצא כבר במאה ה-18 לפני הספירה. האלפבית האוגריתי למשל מתוארך למאה ה-13 לפני הספירה.
  • את טענות החוקרים שהכתובת בת 40 האותיות, שמכילה ארבע מילים בסיסיות בלבד, מהווה טקסט משפטי ומוכיחה יכולת ספרותית לכתוב את התנ"ך כולו, הגדיר רולסטון כמרחיקות לכת וכ"אפילו לא קצת משכנעות".

חוקר היהדות העתיקה הסקוטי ג'יימס דווילה (אנ') מאוניברסיטת סנט אנדרוז, מומחה לפסודואפיגרפיה, המליץ להתייחס בזהירות לטענות החוקרים. לדבריו, כיוון שהחוקרים לא הציגו סריקה של הלוחית, תעתיק של הכתב, או ניתוח פלאוגרפי, יש לנקוט בסקפטיות כלפי מה שהוא מכנה "ממצא שהוא המקבילה המחקרית לזכייה בלוטו" עד שיתפרסמו עדויות ממשיות.[11]

הארכאולוג הישראלי ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב ביקר את "הטענות הסנסציוניות שמשנות כל מה שידוע לנו על התנ"ך והעת העתיקה בארץ ישראל" בלא שהממצאים הובאו לפרסום אקדמי, והזהיר מכך שיש פער גדול בין תיאור הממצא לבין ההשלכות שהחוקרים טוענים שיש לו באשר לחקר המקרא והארכאולוגיה.[12]

הארכאולוג הישראלי אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן טען בראיון מצולם כי אין ראיות לטענה שהכתובת המדוברת היא אכן בעברית ולא בשפה שמית אחרת, ואמר שגם אם הכתובת פוענחה כראוי, הרי שהיא רק תוכיח את התאוריות המקובלות.[4]

לדעת חוקר המקרא הישראלי ישראל קנוהל, אם הכתובת פוענחה כראוי היא מהווה חיזוק לסיפור יציאת מצרים המקראי. לדבריו, בסקרים שנערכו בנחלות שבט אפרים ושבט מנשה נמצאו מאות כפרים זעירים חדשים מהמאות ה-12 וה-11 לפני הספירה. בעוד הארכאולוג אדם זרטל זיהה את המתיישבים החדשים עם בני ישראל שיצאו ממצרים, הארכאולוג ישראל פינקלשטיין ראה בהם נוודים כנענים שחזרו לאזור. לדעת קנוהל, אם הפענוח של הכתובת נכון, הרי שהיא מכריעה את המחלוקת לטובת דעתו של אדם זרטל.

עוד כתב קנוהל שלכתובת מבנה ספרותי מרשים, ושיער שהיא נכתבה בידי כהן שגר במקום. עם זאת, לדעתו הכתובת אינה מהווה הוכחה לאוריינות רווחת בחברה הישראלית הקדומה, שכן ייתכן שרק יחידים מקרב האליטות המקומיות ידעו קרוא וכתוב.

קנוהל הצביע על כך שהקללות שעל הקמע כתובות בגוף שני, בעוד הקללות של מעמד הברכה והקללה בהר עיבל הן בגוף שלישי. לפיכך הוא מציע שהכתובת אינה חלק מטקס ציבורי של כריתת ברית, אלא ארוע פרטי של גזירת דינו של עבריין. בדומה לחוקרים האחרים, הדגיש קנוהל שיש לחכות לפרסום מדעי מלא ואישוש הקריאה המוצעת.[13]

תגובות ציבוריותעריכה

  • ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט פרסם בדף הפייסבוק שלו ”כתובת בכתב עברי קדום מימי המקרא עם השם המפורש שהתגלתה בהר עיבל, מעוררת התרגשות רבה בקרב החוקרים. דרישת שלום מרגשת מההיסטוריה של העם היהודי, ותזכורת חשובה לנוכחות שלנו כאן בארץ ישראל במשך דורי דורות“.[14]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 עדי זריפי, ‏"מות תמות לאלוהים": קללה או גזר דין? התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 במרץ 2022‏
  2. ^ 1 2 3 4 5 יצחק טסלר ואלישע בן קימון, "זו רעידת אדמה בחקר המקרא": נחשפה "קללה" בת 3,200 מ"הר הקללה", באתר ynet, 24 במרץ 2022
  3. ^ 1 2 Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, ‏2022-03-26 (בAmerican English)
  4. ^ 1 2   פרופסור אהרן מאיר מגיב על התגלית החדשה - הקללה מהר עיבל - באים אל הפרופסורים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:02)
  5. ^ יואב עציון מצטט את הפוסט של גליל, בעמוד הפייסבוק של יואב עציון, 24 במרץ 2022
  6. ^ 1 2 ממצא היסטורי: שם ה' נמצא על קמע שנחשף בהר עיבל, באתר ערוץ 7, 24 במרץ 2022
  7. ^ שילה פריד, ‏שם ה' נמצא על קמע ממזבח יהושע בהר עיבל, בעיתון מקור ראשון, 26 במרץ 2022
  8. ^ סנסציה בין לאומית: שם ה' נמצא על קמע בהר עיבל, באתר כיפה, 24 במרץ 2022
  9. ^   ממצא ארכיאולוגי נדיר: התגלתה הכתובת העברית העתיקה אי-פעם בהר עיבל שבשומרון, סרטון בערוץ עכשיו 14, באתר יוטיוב (אורך: 9:19)
  10. ^   סערה בעולם הארכיאולוגיה: מי ישמור על הקמע שהתגלה בהר עיבל?, סרטון בערוץ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי, באתר יוטיוב (אורך: 15:06)
  11. ^ Jim Davila, PaleoJudaica.com: Big claims for the Mount Ebal amulet, PaleoJudaica.com, ‏2022-03-28
  12. ^ Tom Metcalfe published, Ancient 'curse tablet' may show earliest Hebrew name of God, livescience.com, ‏2022-03-29 (באנגלית)
  13. ^ ישראל קנוהל, ‏הכתובת מהר עיבל: מסורת יציאת מצרים, תפוצת הכתיבה בישראל העתיקה וראשית הדת המקראית, הארץ, 6 באפריל 2022, באתר Academia.edu
  14. ^ הפרסום, בעמוד הפייסבוק של נפתלי בנט, 24 במרץ 2022