ויקיפדיה

ליעד שהם

סופר ישראלי

ליעד שהם (נולד ב-31 בדצמבר[1] 1971) הוא סופר ישראלי.[2] ספריו תורגמו לשש שפות[3] ועובדו לטלוויזיה ולתיאטרון. ליעד שהם הוא גם עורך דין פעיל ושותף במשרד עורכי דין.

ליעד שהם
שהם בפברואר 2010
שהם בפברואר 2010
לידה דצמבר 1971 (בן 53)
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן פשע, ספרות ילדים ונוער, הומוריסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

סבו, יצחק שהם, היה מנהל הוצאת הספרים של "דבר". סבו וסבתו היו ממייסדי שכונת נווה עוז בפתח תקווה, בה נולד אביו. אביו עבד שנים רבות במשרד הביטחון, וכיהן כמנהל הרכש של חברת 'אל-אופ' ואמו, חיה שהם, ניהלה את תיכון חדש בתל אביב.[4]

ליעד שהם נולד בגבעתיים. בילדותו שהה עם משפחתו בפריז, שם אביו עבד במשלחת מטעם משרד הביטחון. מששבו לישראל התגורר בגבעתיים, והוא בוגר בית ספר תיכון ע"ש דוד בן-גוריון בפתח תקווה. בצה"ל שירת בחיל המודיעין (1992-1990).[4]

שהם הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1992–1996) ובעל תואר שני במשפט מסחרי בינלאומי מבית הספר לכלכלה של לונדון (1998-1997).[4] הוא עשה התמחות בבית המשפט המחוזי וחבר לשכת עורכי הדין מאז 1997. שותף במשרד עורכי הדין גולן גולדשמידט ושות', בו הוא עובד מאז שנת 1999; מומחה במשפט מנהלי ומסחרי.[2]

מאז שנת 2001 ועד 2020 יצאו לאור שמונה עשר ספרים פרי עטו. שהם הוא גם מיוצרי סדרות הטלוויזיה "תמר הבלשית וקפטן יום שלישי", המבוססת על ספרו "אבא בונה עוגה"; "עיר מקלט", המבוססת על ספרו "עיר מקלט"; ו"בת השוטר", בהשראת ספרו "סוף המשחק".

בשנת 2019 עלתה בתיאטרון "גשר" ההצגה "משפט חוזר" בבימויו של אמיר י. וולף, המבוססת על ספרו ושהם נטל חלק בכתיבתה.

שהם כתב גם שני מאמרים אקדמיים בנושא משפט.[5][6]

דרכו הספרותית

עריכה

שהם לא כתב למגירה כילד ומעולם לא שאף להיות סופר.[4] כששב לישראל מתקופת לימודיו בלונדון התחיל להעלות על הכתב את חוויותיו ושלח את כתב היד להוצאות ספרים שונות. כתב היד שלו נדחה על ידי כל ההוצאות, חוץ מכנרת; תמר פוקס, עורכת ההוצאה, שבדיוק שבה מביקור בעיר, החליטה להוציא את הספר לאור. כך נולד ספרו הראשון "לונדון בפיתה".[7]

ספרו הבא, "החיים באלכסון", עסק בחייו כרווק. אחר-כך כתב את "אקסטרה סמול", על החיים בישראל; ספרו הרביעי, "החברים של אלוהים", סיפר בצורה הומוריסטית סיפורים מהתנ"ך. בשלב זה שהם הגיע למשבר כתיבה. בפגישה עם העורך הראשי של ההוצאה, דב אלפון, העלה אלפון את האפשרות ששהם יתחיל לכתוב ספרי מתח, והכיר לו את הסופר אמנון ז'קונט, ששימש לשהם כמורה דרך.[8][9]

כלי התקשורת בארץ ובעולם נוהגים לכנותו "ג'ון גרישם הישראלי", בין היתר מכיוון שגיבורי ארבעת ספרי המתח הראשונים שלו הם עורכי דין.[2][10][11][12]

עד 2018 כתב תשעה ספרי מתח למבוגרים, כל אחד מהם נמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. ספריו בסוגה זו נמכרו עד היום בכ-250 אלף עותקים.[2] כל אחד מספרי המתח שלו זכה בפרס "ספר זהב" מטעם איגוד המוציאים לאור.[10]

זכויות התרגום בספריו "מסדר זיהוי" ו"עיר מקלט" נמכרו באמצעות סוכניו הספרותיים ('קרטיס בראון' שמייצגת את ג'ון לה קארה, טרייסי שבלייה ומרגרט אטווד),[9] להוצאות ספרים בארצות הברית (הוצאת "הארפר קולינס"), אנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק, רוסיה, איטליה ועוד.[3]

שהם נשוי ואב לשניים. הוא מתגורר בתל אביב.[9][4]

ספריו

עריכה
  • לונדון בפיתה, 2001: חוויותיו של סטודנט ישראלי שמגיע ללמוד בלונדון. עוסק בהבדלים בין הישראלים לאנגלים מנקודת מבט הומוריסטית.
  • החיים באלכסון, 2002: החיים כרווק בישראל של ימינו.
  • אקסטרה סמול, 2003: סיפורים קצרים אודות חיי היום-יום בישראל הקטנה: ארוחת ליל הסדר, דייט בתקופת פיגועים, משחק כדורגל, אטימות בירוקרטית, החוויה של לקנות באיקאה.[13]
  • החברים של אלוהים, 2005: 28 סיפורים מהתנ"ך, מסופרים מחדש בהומור ונקודת מבט עכשווית, חלקם מסופרים מפיהן של דמויות צדדיות.

מתח

עריכה
  • שבוע באמצע החיים, 2007
  • מספר חסוי, 2008
  • משחק הראיות, 2009
  • משפט חוזר, 2010
  • מסדר זיהוי, 2011
  • עיר מקלט, 2013
  • אם המושבות, 2014
  • למראית עין, 2016
  • יום הדין, 2019
  • הערעור האחרון, 2020
  • עד מפתח, 2021[14]
  • קרדיט, 2023
  • עניין משפחתי, 2024[15]

לילדים ונוער

עריכה
  • אבא בונה עוגה, איורים - נעם נדב, 2012
  • הגול הראשון שלי, איורים - אביאל בסיל, 2014
  • תיק נוער: טרילוגיית ספרי מתח לבני נוער.
    • סיכון כפול, 2017
    • איש הפח, 2018
    • סוף המשחק, 2019

את ספריו של שהם ערכו אמנון ז'קונט, נועה מנהיים, יעל גובר, מיכל פז קלפ, תמר פוקס ושושי בריינר.

כל ספריו ראו אור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

טלוויזיה

עריכה

תיאטרון

עריכה
  • כתב ביחד עם עוזי וייל לתיאטרון "גשר" את ההצגה "משפט חוזר" המבוססת על ספרו

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ליעד שהם בוויקישיתוף

מכתביו

ראיונות וכתבות על שהם

על הספר "אקסטרה סמול"

על הספר "משחק הראיות"

על הספר "מסדר זיהוי"

על הספר "אבא בונה עוגה"

על הספר "עיר מקלט"

על הספר "אם המושבות"

על הספר "סיכון כפול" ו"איש הפח"

על הספר "יום הדין"

על הספר "קרדיט"

על הספר "עניין משפחתי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר "אישים"
  2. ^ 1 2 3 4 יניב מגל, ‏הסופר ליעד שהם: "לא עליתי על נוסחה לרבי-מכר", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2014
  3. ^ 1 2 התרגומים של שהם באתר הוצאת Curtis Brown
  4. ^ 1 2 3 4 5 יעל (פרוינד) אברהם, ליעד שהם:"הייתי פוץ, טיפש וצעיר בהתחלה", באתר nrg‏, 23 במאי 2013
  5. ^ ליעד שהם ויחיאל שמיר, "גישור – מיהו הבוס?", המשפט, גיליון 10, ינואר 2000, עמ' 56
  6. ^ יחיאל שמיר וליעד שהם, "שכר טרחת מגשר בסכסוכים כספיים", המשפט, גיליון 13, עמ' 449–466
  7. ^ אהרון לפידות, ברחובות מלאבס. שחיתות מוניציפלית שמתגלה מתוך חקירת היעדרות, מככבת במותחן החדש של ליעד שהם, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2014.
  8. ^   ליעד שהם, הדבר המופלא שקרה לליעד שהם, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2014
  9. ^ 1 2 3 סמדר שיר, הסופר הכי מצליח שלא שמעתם עליו, ידיעות אחרונות, 7 ימים, 1 במרץ 2013
  10. ^ 1 2 רן יגיל, שר המשפטים: על "משפט חוזר" של ליעד שהם, באתר nrg‏, 17 במרץ 2010
  11. ^ בילי הלר, ספרים שצריך לקרוא, באתר ניו יורק פוסט, 31 באוגוסט 2013
  12. ^ רגינה אגנלי, ג'ון גרישם הישראלי, באתר Iron Mountain Daily News, ‏29 באוגוסט 2013
  13. ^ על הספר ראו עוד: ריקי בן יעקב, מיישיר מבט למציאות הישראלית, ובוחר לצחוק, באתר הארץ, 9 ביולי 2003
  14. ^ ליעד שהם, פרקים מהספר "עד מפתח", באתר הארץ, 6 בספטמבר 2021
  15. ^ דהן, רון (2024-11-14). "ייתכן שליעד שהם מספק לקוראיו בדיוק מה שהם מחפשים - בידור קל ולא מתוחכם". Ynet. נבדק ב-2024-11-27.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליעד_שהם&oldid=40050284"