פתיחת התפריט הראשי

ליעד שהם

סופר ישראלי

ליעד שהם (נולד ב-31 בדצמבר[1] 1971) הוא סופר ישראלי, שכתב ספרים רבי מכר. [2][3][4][5][6] ספריו תורגמו לשש שפות [7][8] ועובדו לטלוויזיה ולתיאטרון. ליעד שהם הוא גם עורך דין פעיל ושותף במשרד עורכי דין.

ליעד שהם
ליעד שהם
לידה דצמבר 1971 (בן 47)
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עורך דין, סופר ילדים, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן פשע, ספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סבו, יצחק שהם, היה מנהל הוצאת הספרים של "דבר". סבו וסבתו היו ממייסדי שכונת נווה עוז בפתח תקווה, בה נולד אביו.[7] אביו עבד שנים רבות במשרד הביטחון, וכיהן כמנהל הרכש של חברת 'אל-אופ' ואמו ניהלה את תיכון חדש בתל אביב.[4]

ליעד שהם נולד בגבעתיים. בילדותו שהה עם משפחתו בפריז, שם אביו עבד במשלחת מטעם משרד הביטחון. מששבו לישראל התגורר בגבעתיים, והוא בוגר בית ספר תיכון ע"ש דוד בן-גוריון בפתח תקווה. בצה"ל שירת בחיל המודיעין (1992-1990).[4]

שהם הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1996-1992) ובעל תואר שני במשפט מסחרי בינלאומי מבית הספר לכלכלה של לונדון (1998-1997).[4] הוא עשה התמחות בבית המשפט המחוזי וחבר לשכת עורכי הדין מאז 1997. שותף במשרד עורכי הדין גולן גולדשמידט ושות', בו הוא עובד מאז שנת 1999; מומחה במשפט מנהלי ומסחרי.[9][2][7]

מאז שנת 2001 ועד 2018 יצאו לאור שבעה עשר ספרים פרי עטו. שהם הוא גם מיוצרי סדרות הטלוויזיה "תמר הבלשית וקפטן יום שלישי" המבוססת על ספרו "אבא בונה עוגה", ועיר מקלט המבוססת על ספרו "עיר מקלט".

בשנת 2019 עלתה בתיאטרון "גשר" ההצגה "משפט חוזר" המבוססת על ספרו ושהם נטל חלק בכתיבתה.

שהם כתב גם שני מאמרים אקדמיים בנושא משפט. [10][11]

נשוי ואב לשניים. גר בתל אביב.[12][5][4]

דרכו הספרותיתעריכה

שהם לא כתב למגירה כילד ומעולם לא שאף להיות סופר.[4] כששב לישראל מתקופת לימודיו בלונדון התחיל להעלות על הכתב את חוויותיו ושלח את כתב היד להוצאות ספרים שונות. כתב היד שלו נדחה על ידי כל ההוצאות, חוץ מכנרת; תמר פוקס, עורכת ההוצאה, שבדיוק שבה מביקור בעיר, החליטה להוציא את הספר לאור. כך נולד ספרו הראשון "לונדון בפיתה".[13]

ספרו הבא, "החיים באלכסון", עסק בחייו כרווק. אחר-כך כתב את "אקסטרה סמול", על החיים בישראל; ספרו הרביעי, "החברים של אלוהים", סיפר בצורה הומוריסטית סיפורים מהתנ"ך. בשלב זה שהם הגיע למשבר כתיבה. בפגישה עם העורך הראשי של ההוצאה, דב אלפון, העלה אלפון את האפשרות ששהם יתחיל לכתוב ספרי מתח, והכיר לו את הסופר אמנון ז'קונט, ששימש לשהם כמורה דרך. [14][12][5]

כלי התקשורת בארץ ובעולם נוהגים לכנותו "ג'ון גרישם הישראלי", בין היתר מכיוון שגיבורי ארבעת ספרי המתח הראשונים שלו הם עורכי דין. [2][15][3][16][17]

עד 2018 כתב תשעה ספרי ספרי מתח למבוגרים, כל אחד מהם נמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. ספריו בסוגה זו נמכרו עד היום בכ-250 אלף עותקים.[2] כל אחד מספרי המתח שלו זכה בפרס "ספר זהב" מטעם איגוד המוציאים לאור.[15]

זכויות התרגום בספריו "מסדר זיהוי" ו"עיר מקלט" נמכרו באמצעות סוכניו הספרותיים ('קרטיס בראון' שמייצגת את ג'ון לה קארה, טרייסי שבלייה ומרגרט אטווד),[12][12] להוצאות ספרים בארצות הברית (הוצאת "הארפר קולינס"), אנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק, רוסיה, איטליה ועוד.[8]

שהם מרבה להרצות על נושאי כתיבתו בישראל ובחו"ל.

ספריועריכה

  • לונדון בפיתה, 2001: חוויותיו של סטודנט ישראלי שמגיע ללמוד בלונדון. עוסק בהבדלים בין הישראלים לאנגלים מנקודת מבט הומוריסטית.
  • החיים באלכסון, 2002: החיים כרווק בישראל של ימינו.
  • אקסטרה סמול, 2003: סיפורים קצרים אודות חיי היום-יום בישראל הקטנה: ארוחת ליל הסדר, דייט בתקופת פיגועים, משחק כדורגל, אטימות ביורוקרטית, החוויה של לקנות באיקאה.[18]
  • החברים של אלוהים, 2005: 28 סיפורים מהתנ"ך, מסופרים מחדש בהומור ונקודת מבט עכשווית, חלקם מסופרים מפיהן של דמויות צדדיות.

מתחעריכה

  • שבוע באמצע החיים, 2007: גילי קורמן בן ה-32 הוא עורך דין קטן במשרד גדול שעוסק בצוואות וירושות. יום אחד נכנסת למשרדו אישה יפהפייה ומציעה לכתוב צוואה שלפיה אם תמות, קורמן יירש אותה. העניינים מסתבכים וקורמן מוצא עצמו חשוד ברצח.[19]
  • מספר חסוי, 2008: יוני בראל הוא מתמחה בבית המשפט המחוזי, שנופל קורבן לתרגיל עוקץ ונסחט כדי להשפיע על השופטת אצלה הוא מתמחה.
  • משחק הראיות, 2009: אורי דולב הוא שופט בבית המשפט המחוזי ובנו של שופט בית המשפט העליון. דולב נחשב לשופט נוקשה, שתמיד מרשיע נאשמים. בעקבות מפגש מקרי עם אישה ברכבת, דולב מוצא עצמו יום אחד נאשם ברצח ורואה איך זה להיות בצד השני של המתרס, כנאשם וכיצד מערכת המשפט שכה האמין בה מפנה לו עורף.
  • משפט חוזר, 2010: יגאל לביא מורשע ברציחתה של גליה אלון, צעירה שגופתה נמצאה על חוף ימה של תל אביב ונשלח למאסר עולם. כעבור שש עשרה שנה מבקשת בתו, דנה לביא, לערוך לו משפט חוזר. היא פונה לרובי ברגר, עורך דין מזה עשרים וחמש שנה שלוקח עליו את התיק, אף על פי שהוא יודע שהמשטרה והפרקליטות שונאים משפטים חוזרים, מכיוון שהם מפחדים להודות בטעויות.[15]
  • מסדר זיהוי, 2011: בשכונה צפון תל אביבית נאנסת בחורה באכזריות. אביה פותח בחקירה עצמאית ומוצא אדם בשם זיו נבו, שמסתובב ליד ביתה של בתו מספר ימים לאחר האונס. האב שמאמין שנבו הוא האנס, משכנע בכך את בתו ואת אלי נחום, קצין המשטרה המופקד על פיענוח הפרשה. נבו הוא איש מאפיה וגילוי הסיבות האמיתיות להימצאו בזירת הפשע עלולות להביא לרציחתו. בתחילה נבו מודה באונס, אולם אחר-כך הוא חוזר בו. הבלש נחום מפוטר מהמשטרה ונחוש בדעתו למצוא את האנס האמיתי ולטהר את שמו.[20]
  • עיר מקלט, 2013: מיכל פולג היא פעילה חברתית המסייעת לפליטים האפריקאים בדרום תל אביב. היא מאשימה חברי כנסת מסוימים במסע חסר רחמים לגירוש הפליטים. מספר ימים לאחר שהיא מגישה תלונה רשמית, גופתה של פולג נמצאת בדירתה אחרי שנרצחה באכזריות. גבריאל טקלה הגיע מאפריקה לישראל דרך סיני, שם חטפו בדואים את אחותו, מכרו אותה לזנות וכעת הם דורשים 20 אלף שקל בעד שחרורה. הוא מגיע לדירתה מתוך כוונה לבקש את עזרתה ומוצא את גופתה. שכן שמגיע לדירה משוכנע כי הוא הרוצח. על החקירה מופקדת ענת נחמיאס, שוטרת נקיית כפיים ואינטליגנטית, שזו חקירת הרצח הראשונה שלה. טקלה מודה ברצח ומפקדיה של נחמיאס מעוניינים לסגור את התיק, אבל נחמיאס סבורה שהוא אינו הרוצח ומנסה לפתור את התעלומה.[21]
  • אם המושבות, 2014: שירלי ג'רבי, אישה הרה, מגיעה לתחנת משטרה בפתח תקווה ומדווחת על תמיר בעלה, עיתונאי במקצועו, שנעלם. החוקרת ענת נחמיאס מטפלת בתיק במלוא המרץ. בפרדסים מתגלה גופתו של ג'רבי ולצידו אקדח שממנו נורתה היריה שהרגה אותו. החוקרים סבורים שג'רבי התאבד, אולם נחמיאס מאמינה שהוא נרצח ועורכת חקירה בסיוע היועץ הפוליטי עדו דולב. החקירה מובילה לפוליטיקאים מקומיים, כרישי נדל"ן, משפחות ותיקות בעיר, ראשי ערים ואנשי משטרה.[22]
  • למראית עין, 2016: גופתו של רב הישיבה נמצאת במעיין הסמוך להתנחלות המבודדת גופנה שבהרי בנימין. התאוריה הראשונית, כי מדובר ברצח על רקע לאומני, קורסת ובשב"כ ובמשטרה משתכנעים, כי הרוצח הגיע מהיישוב עצמו. במשטרה מחליטים להיעזר בשני חוקרים סמויים לחקור את הרצח. האחת, היא ענת נחמיאס, גיבורת הספרים "עיר מקלט" ו"אם המושבות". השני הוא יואב, בנו של רב היישוב, שיצא בשאלה, שמציג את ענת כחברתו החדשה, הראשונה מאז שיצא בשאלה. הם מחפשים את הרוצח בתוך קהילה סגורה, אידאולוגית ומגובשת, ומגלים את הסודות והשקרים שמתחבאים בין בתיה השלווים של גופנה. הספר זכה לביקורת אוהדת על האותנטיות של התיאור, בידי יניב מגל, יוצא בשאלה בעצמו, שסבר כי שהם למד היטב את הציבור הדתי ואת עולמם של המתנחלים שאותו הוא מתאר.[23]
  • יום הדין, 2019. עורך דין מניפולטיבי המנצל את חולשת המערכת כדי לרפד את כיסיו, לוחם שחיתות שכל האמצעים כשרים בעיניו כדי לחשוף את המנגנון הרקוב, שופטת שמוכנה לעשות הרבה כדי להגן על בתה מפני עברה, ומאפיונר מזדקן ונבגד - נלכדים ברשת סבוכה בעקבות רצח של פרקליטת מחוז. הרצח מעמיד בסכנה את חייהם, חיי קרוביהם, ובעיקר את הסודות שהם מגנים עליהם בקנאות.

לילדים ונוערעריכה

  • אבא בונה עוגה, איורים - נעם נדב, 2012.
  • הגול הראשון שלי, איורים - אביאל בסיל, 2014. סיפור על משפחה המוזמנת למשחק כדורגל נגד משפחה אחרת. הילד לחוץ כי אביו לא יודע לשחק כדורגל. כל המשפחה נרתמת ללמד את האב כדורגל, בלי שהוא מודע לכך.
  • תיק נוער: טרילוגיית ספרי מתח לבני נוער.
    • סיכון כפול, 2017: דנה, נערה בת 15, איבדה את אמה ואת אחותה בתאונה מצערת, יוצאת למשימה מסוכנת ביותר על מנת לעזור לאביה, קצין במשטרה, לקבל את עבודתו בחזרה לאחר שבגללו רוצח שוחרר לחופשי. היא בטוחה שתוכל לדובב את איתי, הנער הרוצח ולהוכיח לכולם שאביה צדק. ככל שתתקדם במעשיה, היא תגלה שבפועל הדברים לא כל כך פשוטים ולאמת פנים רבות.
    • איש הפח, 2018: ספר המשך ל"סיכון כפול" (השני בטרילוגיה). דנה ואיתי לא מצליחים לחזור לשגרה. רשויות החוק לא עושות את עבודתן, ולשניים אין ברירה אלא לחזור לשטח ולשמש כפיתיון חי לפושעים שסובבים אותם. דנה עוברת ללמוד בפנימייה בה למדה אחותה ואיתי מוצא מקלט אצל אמנית גרפיטי חתרנית.
    • סוף המשחק, 2019: ספר המשך ל"סיכון כפול" (השלישי והאחרון בטרילוגיה). דנה ואיתי איבדו שליטה. סגורים במקומות מסתור של התוכנית להגנת עדים עליהם להשאיר מאחור את מטרותיהם, את זהותם, את חייהם. אבל ארגון הפשע נמצא בכל מקום, וכשהכיסוי של דנה ואיתי נפרץ, איש לא יוכל להגן עליהם. עכשיו אין להם על מי לסמוך מלבד על עצמם.


את ספריו של שהם ערכו אמנון ז'קונט, נועה מנהיים, יעל גובר, מיכל פז קלפ, תמר פוקס ושושי בריינר.

כל ספריו ראו אור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן.

טלוויזיהעריכה

  • מיוצרי הסדרה לילדים "תמר הבלשית וקפטן יום שלישי" בהפקת ניק ג'וניור (2016). הסדרה מבוססת על ספר הילדים פרי עטו "אבא בונה עוגה".
  • מיוצרי הסדרה עיר מקלט בהפקת יס (2018). הסדרה מבוססת על ספרו "עיר מקלט".

תיאטרוןעריכה

  • כתב ביחד עם עוזי וייל לתיאטרון "גשר" את ההצגה "משפט חוזר" המבוססת על ספרו


השפעות, סגנון ואופי כתיבת ספרי המתחעריכה

שהם מספר כי הושפע בעיקר מהסופרים ז'ורז' סימנון וג'ון גרישם:

"סדרת הבלש מגרה של ג'ורג' סימנון. אני מאוד אוהב את הריאליזם, הדמויות המעניינות ופתרון התעלומה שנובע בעיקר מהבנת נפש האדם. אני משתדל ליישם עקרונות אלה גם בספרים שלי". [24] "מאוד הושפעתי מג'ון גרישם בכל הקשור להצגת החברה ובעיותיה דרך עלילת מתח משפטית." [25] "אפשר ללמוד לא מעט מגרישם על החברה האמריקנית... הכתיבה קלילה, המתח אדיר - ומולם נושאים חברתיים כבדים: פשע מאורגן ויחסי שחורים־לבנים, למשל".[13]

הוא מספר על החשוב בעיניו לכתיבת ספר מתח מוצלח ועל התחקיר אותו הוא מבצע לצורך הכתיבה:

"אתה צריך להיות אמין. אתה צריך לכתוב עלילה שתהיה "מציאותית" ושהקוראים יאמינו שהיא מתקבלת על הדעת. דרך אחת היא באמצעות עשיית מחקר מקיף. לא רק שמחקר מקיף מעשיר במידה רבה את הסיפור, אלא שהוא מקנה לספר מידה רבה של אמינות. באשר לי, אני לא מתחיל לכתוב לפני שאני עורך תחקיר. כחלק מכתיבת הספרים שלי, אני נפגש ומראיין שוטרים, סניגורים, שופטים, עיתונאים וחוקרים. אני מנסה ללמוד כיצד דברים "באמת" קורים... אני חושב שבתור סופר ספרי מתח, אתה צריך להיות אמין, אתה חייב לחקות את המציאות. אבל, המציאות שאני מנסה להתקרב אליה אינה בהכרח "האמיתית", אלא ראייה מקובלת של המציאות." [26]

רבים מספריו עוסקים בבעיות חברתיות, למשל "משפט חוזר" ו"משחק הראיות" בבעיות של מערכת המשפט הישראלית, "מסדר זיהוי" בהסדרי טיעון ובמשולש משטרה, פרקליטות ותקשורת, "עיר מקלט" בבעיית העובדים הזרים ו"אם המושבות" בשחיתות מוניציפלית:[13]

"כל ההתמקדות באני, באינדיבידואל, בבעיות הפרטיות שלי - לא משתלב בדרך שבה חונכתי לראות את הכלל ולהתעסק בבעיות חברתיות. אצלי למשל אין פסיכופתים, כמו שמקובל בספרות מתח, כי פסיכופת הוא מקרה פרטי, ואילו בספרים שלי יש מקרים שהם אינדוקציות לבעיות הרבה יותר גדולות. תמיד יש בעיות אישיות שאפשר להתעסק בהן, ואני לא אומר שזה לא מעניין, אבל אני משתדל להתעסק במשהו קצת יותר גדול מהסיפור של גיבור אחד ספציפי."[4]

"אני בוחר בעיה שמעניינת אותי ומטפל בה באמצעות הסיפור. ענת נחמיאס, השוטרת שהיא הדמות הראשית בשני הספרים האחרונים, היא העיניים שלי בסיפור והיא צריכה להבין כמוני מה קורה פה. בספר הקודם היא הייתה חייבת להבין את עולמם של מבקשי המקלט כדי לפתור את הפרשה והפעם לצלול לתוך עולם השחיתות השלטונית".[7]

שלושת ספרי המתח האחרונים שלו, החל מספרו "מסדר זיהוי", נכתבו מכמה נקודות מבט בהשפעת סדרת הטלוויזיה האמריקאית "הסמויה":

'אני חושב שספרי האחרון, 'מסדר זיהוי', החל לקרום עור וגידים כשצפיתי בסדרת הטלוויזיה 'הסמויה'. האפשרות לספר את הסיפור על ידי כמה מספרים, כשלכל אחד השקפת העולם שלו, ריתקה אותי. ולכן, ב'מסדר זיהוי' מדברים השוטרים, הפרקליטים, העיתונאים, הנאשם, הקורבן, משפחותיהם ויוצרים תמונה פנוראמית ומלאה של כל הנוגעים בדבר".' [24][27][28]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליעד שהם בוויקישיתוף

מכתביו

ראיונות וכתבות על שהם

על הספר "אקסטרה סמול"

על הספר "משחק הראיות"

על הספר "מסדר זיהוי"

על הספר "אבא בונה עוגה"

על הספר "עיר מקלט"

על הספר "אם המושבות"

על הספר "סיכון כפול" ו"איש הפח"

על הספר "יום הדין"

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר "אישים"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 יניב מגל, ‏הסופר ליעד שהם: "לא עליתי על נוסחה לרבי-מכר", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2014.
  3. ^ 3.0 3.1 נעמי רייכמן, ג'ון גרישם הישראלי, באתר mynet‏, 28 במאי 2009.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 יעל (פרוינד) אברהם, ליעד שהם:"הייתי פוץ, טיפש וצעיר בהתחלה", באתר nrg‏, 23 במאי 2013
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 ביוגרפיה של שהם באתר הוצאת הספרים הבריטית Curtis Brown
  6. ^ עמיחי שלו, כתבתי כבר במשרד, באתר ynet, 1 באפריל 2010
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 אורי קידר, פתח תקווה מככבת בספר מתח עם עלילה פלילית, באתר mynet‏ פתח תקוה, 25 ביוני 2014
  8. ^ 8.0 8.1 התרגומים של שהם באתר הוצאת Curtis Brown
  9. ^ ליעד שהם באתר משרד עורכי הדין גולן גולדשמידט ושות'
  10. ^ ליעד שהם ויחיאל שמיר, "גישור – מיהו הבוס?", המשפט, גיליון 10, ינואר 2000, עמ' 56.]
  11. ^ יחיאל שמיר וליעד שהם, "שכר טרחת מגשר בסכסוכים כספיים", המשפט, גיליון 13, עמ' 466-449.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 סמדר שיר, הסופר הכי מצליח שלא שמעתם עליו, ידיעות אחרונות, 7 ימים, 1 במרץ 2013
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 אהרון לפידות, ברחובות מלאבס. שחיתות מוניציפלית שמתגלה מתוך חקירת היעדרות, מככבת במותחן החדש של ליעד שהם, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2014.
  14. ^ ליעד שהם, הדבר המופלא שקרה לליעד שהם, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2014.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 רן יגיל, שר המשפטים: על "משפט חוזר" של ליעד שהם, באתר nrg‏, 17 במרץ 2010.
  16. ^ בילי הלר, ספרים שצריך לקרוא, באתר ניו יורק פוסט, 31 באוגוסט 2013.
  17. ^ רגינה אגנלי, ג'ון גרישם הישראלי, באתר Iron Mountain Daily News, ‏29 באוגוסט 2013.
  18. ^ על הספר ראו עוד: ריקי בן יעקב, מיישיר מבט למציאות הישראלית, ובוחר לצחוק, באתר הארץ, 9 ביולי 2003
  19. ^ על הספר ראו עוד: שירי צוק, מארלו. חיליק מארלו, באתר ynet, 30 במאי 2007
  20. ^ על הספר ראו: רן יגיל, שחקן נשמה. על המותחן החדש של ליעד שהם, "מסדר זיהוי", באתר nrg,‏ 26 ספטמבר 2011
  21. ^ על הספר ראו עוד: עלית קרפדרום תל אביב כלב המאפליה הישראלית, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
  22. ^ על ספר ראו עוד: עלית קרפאיזה ספר כדאי לכם לקנות לפני הטיסה הבאה, באתר הארץ, 18 ביוני 2014
  23. ^ יניב מגל, ‏זרקור לעולם אחר, באתר גלובס, 2 ביוני 2016
  24. ^ 24.0 24.1 יניב מגל, ‏עו"ד ליעד שהם על ספרו החדש ועל מקור ההשראה המיוחד, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2011
  25. ^ השאלון עם ליעד שהם, באתר קורא בספרים, 14 ביוני 2014.
  26. ^ ליעד שהם, חשיבותה של אמינות - ריאליזם בספרות בלשית, באתר mysterycenter.com, ‏17 בספטמבר 2013.
  27. ^ ג'ף גלור, 'מסדר זיהוי' מאת ליעד שהם, באתר רשת CBS, ‏13 באוגוסט 2013.
  28. ^ לני פיקר, בלש ישראלי: שיחה עם ליעד שהם, באתר Publishers Weekly, ‏26 ביולי 2013.