מאיר אטינגר
מאיר דוד חי אטינגר (נולד ב-4 באוקטובר 1991 בירושלים) הוא פעיל ימין קיצוני, נחשב לאחד ממנהיגי נוער הגבעות וליעד מרכזי של החטיבה היהודית בשב"כ. חבר מועצה בתנועת דרך חיים.
 | |
| לידה |
4 באוקטובר 1991 (בן 32) ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| ידוע בשל | היותו פעיל ימין קיצוני ונכדו של מאיר כהנא |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אטינגר נולד בירושלים, לרב מרדכי, ר"מ בישיבות עטרת כהנים וחומות ירושלים המזוהות עם ישיבות הקו, ולטובה, בתו של הרב מאיר כהנא, שנרצח שנה קודם להיוולדו, ועל שמו הוא קרוי.[1]
פעילות ביהודה ושומרון 2011–2014 עריכה
אטינגר היה פעיל במאחזים שהוקמו ונתמכו על ידי תנועות "נחלה" ו"נוער למען ארץ ישראל" של דניאלה וייס[2] ולא שירת בצה"ל. במרץ 2011 נחקר במשטרה, לאחר שקצין משטרה טען שראה אותו תוקף עדר צאן של רועה פלסטיני, והורג כבשה; אולם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום, בשל היעדר תשתית ראייתית, בעקבות סתירות בעדותו של הקצין.[3] בתקופה זו התגורר אטינגר במאחז מגרון והשתתף בפעילויות מאורגנות של נוער הגבעות.[4]
בספטמבר 2011 קיבל צו הרחקה מאזור יהודה ושומרון ועבר להתגורר בירושלים.[5] כעבור חודשיים קיבל צו הרחקה לשבועיים מאזור שוק מחנה יהודה, לאחר שעסק במיפוי בתי עסק שמעסיקים יהודים בלבד, במסגרת מיזם לעידוד צרכני של עבודה עברית.[6] בהמשך אותה שנה נעצר משום שריכז מוקד מידע למעקב אחר התארגנות כוחות צה"ל לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון, במטרה לסכל את הפינוי. הוא הפר מעצר בית,[7] ונכלא בתקופת משפטו בבית סוהר. לבסוף הורשע ב־2012, במסגרת עסקת טיעון, בעבירה של "קשירת קשר לאיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי", נידון למאסר בפועל לתקופה שחפפה את תקופת מעצרו, כ-6 חודשים, ולכן שוחרר מייד.[8]
בשנים אלו התקרב אטינגר לאנשי ישיבת עוד יוסף חי ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא והרב יצחק גינזבורג. הוא הזדהה עם תנועת "דרך חיים" שהקימו, השואפת להקים מדינת הלכה במקום מדינת ישראל, אך חלק על רצונם לפעול בדרכים חוקיות. עקב כך פרש מהקבוצה והחל בפיתוח דרך עצמאית,[9] אך המשיך לראות ברב גינזבורג מקור השראה לרעיונותיו.[10]
בינואר 2014, לאחר עקירת מטע באזור המאחז אש קודש בידי כוחות הביטחון, היה אטינגר אחד מאנשי קבוצה שנכנסה לכפר קוסרה, כשחלקם רעולי פנים. הקבוצה הותקפה באבנים בידי פלסטינים וכותרה בתוך שלד של מבנה. חבריה נפצעו ושוחררו בסופו של דבר בידי צה"ל.[11] הקבוצה טענה שהיא טיילה באזור לצורך הפגנת נוכחות בעקבות ההרס באש קודש וערבים תקפו אותם.[12] בהמשך שנה זו המליץ השב"כ על מעצר מנהלי לאטינגר, אך ההמלצה נדחתה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן בשל חוסר בראיות מספיקות. במקום זאת קיבל אטינגר צו הרחקה משטחי יהודה ושומרון וירושלים, ועבר להתגורר בצפת.
מעצר מנהלי 2015–2016 עריכה
אטינגר מפרסם את דעותיו בבלוג באתר "הקול היהודי".[1][13]
בתחילת אוגוסט 2015 נעצר אטינגר,[4] ולאחר כשבוע חתם שר הביטחון משה יעלון על צו מעצר מנהלי נגדו לחצי שנה, על בסיס מסמכים חסויים של השב"כ, שהעריכו כי אם לא ישהה במעצר ימשיך אטינגר בפעילויות להגשמת חזונו. הרקע למעצר היה הפיגוע בדומא ביולי 2015, הצתת כנסיית הלחם והדגים ביוני 2015, ופעילות תג מחיר נוספות באותה תקופה. גורמי ביטחון ייחסו לאטינגר הפצת אידאולוגיה שגיבש ואף קשר לארגון הטרור המכונה "המרד", השואף לדברי אותם גורמים לערער את קיומה של מדינת ישראל כדי להקים מדינת הלכה וכן את בית המקדש השלישי, באמצעות פעולות פרובוקטיביות שיביאו לדיון ציבורי בנושאים רגישים, כדוגמת היחס בין התורה לדמוקרטיה, יחסי דתיים–חילונים בישראל ויחסי יהדות–נצרות.[1] אטינגר טען שלא היה מעורב במעשים אלימים וש"מדובר במעצר פוליטי שנועד לרצות את דעת הקהל בארץ ובעולם".[14]
אטינגר נכלא תחילה בכלא איילון, וכעבור זמן קצר הועבר לצינוק בכלא אשל בבאר שבע. באוקטובר 2015 פתח בשביתת רעב במחאה על שלילת זכותו לשיחות טלפון,[15] ובינואר 2016 פתח בשנית בשביתת רעב, במחאה על הארכת מעצרו המנהלי.[16] בפברואר 2016 הוארך מעצרו בארבעה חודשים נוספים. במהלך המעצר נולד בנו הבכור. אטינגר לא השתתף בברית המילה, בשל התנגדות השב"כ.[17] ביוני 2016 שוחרר ממעצר מנהלי, אך הוטלו עליו מגבלות של מעצר בית לילי, איסור כניסה ליהודה ושומרון, ירושלים ויד בנימין, וכן נאסר עליו ליצור קשר עם רשימה של 92 אנשים.[18] במהלך מעצרו המנהלי לא התגבשה נגד אטינגר תשתית ראייתית, ולא הוגש נגדו כתב אישום.[19]
פעילות מאז 2016 עריכה
בשנת 2016 הוציאו חבריו של אטינגר חוברת עם שיריו בשם "שירת הרוח" ובה שירים שנכתבו בעת מעצרו.[20] לאחר שחרורו פרסם באתר "הקול היהודי" את סיפור מעצרו.[21]
בשנת 2017 נבחר כחבר מועצה בתנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג,[22] וכראש תא ההסברה של התנועה.[23]
בשנים האחרונות חבר לחוקר הימין הקיצוני עידן ירון בהקמת המיזם "מתקדמים ביחד", שנועד
להבהיר את הזהות העצמית של כל אחד מאיתנו, ולברר את הזהות של האחר, מתוך כבוד בסיסי ונכונות כנה להכרה הדדית... לנסות להתגבר על 'הפער התפיסתי' המתבטא בדימוי קריקטורי של ה'אחר', ולהביא ליתר הבנה אם לא הסכמה בין המחנות.
— ד"ר עידן ירון, "אני מאמין", באתר "מתקדמים ביחד"
ביום הכשרות לנוער הגבעות שנערך באוגוסט 2021 אמר אטינגר: "אם ויתרתי על חלק קטן מארץ ישראל אין לי את הצורה של יהודי. צריך להתמודד עם בעיה מאוד קשה של ערבים, הם רוצים את כל ארץ ישראל. צריך להתיישב בשכם ולהיות מוכן להתעמת."[24]
בשנת 2023 השתתף יחד עם קבוצת של מתיישבים בעימות מתוקשר עם חיילי צה"ל בסמוך לכפר עוריף שבשומרון, זאת לאחר מרדף של החיילים אחר חשודים בהצתת רכב פלסטיני. על פי דובר צה"ל המתיישבים נהגו בפראות ברכב, ובעקבות כך התפתח העימות ביניהם לבין החיילים. על פי דובר צה"ל, המתיישבים חסמו את כלי הרכב של הלוחמים, דחפו אותם וכן ניסו לפרוץ לאחד מכלי הרכב הצבאיים. בסוף האירוע הוגשה תלונה במשטרה, ובמשטרת מחוז שי פתחו בחקירה.[25]
אטינגר נשוי למוריה ולהם חמישה ילדים.[17]
קישורים חיצוניים עריכה
מאיר אטינגר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מאיר אטינגר, הבלוג הרשמי- הבלוג של מאיר אטינגר, אתר הקול היהודי
חיים לוינסון, נעצר מאיר אטינגר, היעד מספר אחת של החטיבה היהודית, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2015- שמעון כהן וחגית רוזנבאום, "אמרו לי: כשתהיה ברית - תשכח מלצאת", באתר ערוץ 7, מתוך עיתון בשבע, כ"א בתמוז תשע"ו, 27 ביולי 2016
- סרט של אברהם שפירא על אטינגר, "שובר שתיקה", אתר כאן, 4 ביוני 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 איתי בלומנטל, בשם הסב: כך תכנן נכדו של הרב כהנא את "המרד" שיפיל את השלטון בישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2015
- ^ הודיה כריש חזוני, אלמנת הרב כהנא: יהודי אחראי לדומא? לא מסתדר, באתר nrg
- ^ ניר גונטז', איך זה שהמשטרה סגרה את התיק נגד היעד היהודי מס' 1 של השב"כ?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
- ^ 1 2 רועי שרון, מעצרו של מאיר אטינגר הוארך בשישה ימים נוספים, באתר nana10, 4 באוגוסט 2015
- ^ חיים לוינסון, נכדו של הרב מאיר כהנא הורחק משטחי יהודה ושומרון בצו צבאי, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2011
- ^ עוז רוזנברג, בימין הקיצוני ממפים חנויות המעסיקות ערבים בי-ם, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2011
- ^ יהושע בריינר, הנכד הפר את מעצר הבית: אלמנת הרב כהנא נחקרה, באתר וואלה!, 05 ביולי 2012
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, 3 חודשי מאסר לנאשמים בפרשת "המרגלים", באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2013;
תפ (י-ם) 13747-01-12 מדינת ישראל נגד עקיבא פנחס הכהן ואחרים, ניתן ב-9 ביוני 2013 - ^ חיים לוינסון, המרד הגדול של נערי הגבעות השאיר את תגי המחיר והמאחזים הרחק מאחור, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2015
- ^ שמעון כהן, מעצר פוליטי באגף השמור ביותר, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2016
- ^ חיים לוינסון, מתנחלים רעולי פנים נכנסו לכפר פלסטיני, הוכו והועברו לידי הצבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
- ^ עדות וידאו מהלינץ' בקוצרא
- ^ עדו בן פורת, מאיר אטינגר: משתוקק לכינון מלכות ישראל, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2015
- ^ שבתי בנדט, אושר מעצרו המנהלי של מאיר אטינגר, "היעד המרכזי של השב"כ", באתר וואלה!, 20 בספטמבר 2015
- ^ חיים טוויל, אטינגר הורשה לשוחח בטלפון – וסיים שביתת הרעב, באתר חרדים10, 13 באורטובר 2015
- ^ גיא עזרא, העציר המנהלי שובת הרעב איבד את הכרתו, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2016
- ^ 1 2 אלישע בן קימון, העציר המנהלי מאיר אטינגר לא ייצא לברית בנו, באתר ynet, 3 באפריל 2016
- ^ אורלי הררי, מאיר אטינגר שוחרר ממעצר, באתר ערוץ 7
- ^ אלישע בן קימון, מאיר אטינגר: "או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה", באתר ynet, 28 ביולי 2016
- ^ חוברת השירים של מאיר אטינגר
- ^ וספר כתב איש ריבי באתר הקול היהודי
- ^ מועצת התנועה - תנועת דרך חיים
- ^ על פעילות אגף ההסברה
- ^ גלעד שלמור, "אני בעל הבית כאן": החיים של נערי הגבעות - והשיטה לגיוס צעירים נוספים, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2021.
- ^ מתנחלים התעמתו עם חיילי צה"ל וניסו לפרוץ לכלי רכב צבאי בשומרון, באתר ynet, 16 בפברואר 2023