מדרשת שדה בוקר
מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ, היא חברה לתועלת הציבור ממשלתית, המפעילה אשכול של מוסדות חינוך, תיירות ומחקר העוסקים בחינוך למנהיגות, הכרת הארץ ושמירת הסביבה. המוסדות עוסקים בהוראה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בהדרכת טיולים וסיורים בנגב, במחקר בשדה ובכנסים וימי עיון בנושאים הקשורים לנגב, למדבר ולסביבה. המדרשה מהווה מוקד חינוכי ותיירותי של ידע, פעילויות תרבות, לימוד וחוויה לציבור הרחב, לאנשי הסביבה ולאלפי אנשי חינוך, תלמידים ותיירים מרחבי הארץ.
פעילות | חינוך, תיירות, הדרכה, תרבות |
---|---|
התאגדות | חברה לתועלת הציבור, חברה ממשלתית |
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | מדרשת שדה בוקר |
בעלות | מדינת ישראל (60%), יד דוד בן-גוריון (40%)[1] |
מנכ"ל | דרור אלוני |
תקופת הפעילות | 1962 - תחילת הפעילות, 1973 - הקמת החברה – הווה |
אתר הבית | |
חזון המדרשה
עריכהלהיות מדרשה חינוכית ותיירותית הנטועה בסביבה מקיימת של טבע, מורשת וקידמה, מתווה ופורצת דרך בנגב ובחברה הישראלית כחלק מהמפעל הציוני ברוח חזונו של דוד בן-גוריון ומורשת ישראל.
ארגון הפועל לפיתוח האזור, מעניק שירות איכותי לבאים בשעריו, מאמין בקדמה חברתית ומכוון את בוגריו להיות אזרחים משפיעים ומעורבים בחברה הישראלית.
מבנה המדרשה
עריכהמוסדות חינוך, המהווים את המערך החינוכי של החברה, כוללים את: בית הספר התיכון לחינוך סביבתי הכולל בתוכו פנימייה איכותית, מרכז למנהיגות צעירה הכולל מכינה קדם צבאית, הקולטת חניכים מכל רחבי הארץ ותוכנית 'קו הזינוק', הקולטת חניכים מרחבי הנגב, בית ספר שדה הכולל הדרכה, אירוח וכנסים, וספרייה אזורית. לצד מוסדות החינוך קיימות יחידות מנהליות הנותנות שירותים ליחידות החינוך ולמערך התיירותי.
היסטוריה
עריכהראשיתה של המדרשה בתוכנית של דוד בן-גוריון להקים מרכז חינוכי במדבר. עוזריו של בן-גוריון אספו לצורך כך כספים ובשנת 1960 נסלל כביש גישה לקראת תחילת עבודות ההקמה, כאשר בראשית הדרך הוקם באזור בסיס גדנ"ע ב-1962. טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מסר בין 2000 ל-3000 דונם ל"קרן הנגב", קרן אנשי מפא"י של מקורבי בן-גוריון, לצורך הקמת הפרויקט. בשנת 1962 החלה בניית המבנים הראשונים במקום, ובנובמבר 1962 נפתח בית ספר שדה שדה בוקר, והונחה אבן הפינה למדרשה, לפי חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון:[2]
אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחני, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי...
— דוד בן-גוריון בטקס הנחת אבן הפינה למדרשה, 6 באוקטובר 1963
המדרשה שימשה מאז הקמתה כמרכז לימוד ומחקר, בעיקר של הנגב אך גם בנושאים אחרים. בתחילת הדרך השתייכה ל"קרן הנגב" - אשר לאחר מותו של בן-גוריון שינתה את שמה ל"יד בן-גוריון", אולם תוך זמן קצר המקום נקלע למצוקה כספית וכבר ב-1966 היה בסכנת קריסה, אשר נמנעה רק בזכות התערבות ממשלתית. בסופו של דבר, המצוקות הובילו להסכם בין יו"ר הקרן יוסף יעקובזון לשר החינוך והתרבות יגאל אלון, וב-31 בדצמבר 1973 עברו 60% מבעלות המדרשה למדינה. בתמורה, המדינה התחייבה לסייע במימון ופיתוח המדרשה כמוסד בעל אופי ממלכתי, ולהפעיל את מוסדות החינוך. הגוף החדש הוקם כתאגיד ממשלתי "מדרשת שדה בוקר", והוא היה לבעלים של היישוב וטיפל בכל הנושאים המוניציפליים. משנת 2003 הוכרז המקום כיישוב קהילתי במסגרת המועצה האזורית רמת נגב בשם מדרשת בן-גוריון, הפועל במקביל לתאגיד.[3]
התיכון לחינוך סביבתי
עריכהבשנת 1965 הוקם במדרשה בית ספר תיכון שנקרא "תיכון הר הנגב", אשר לימים נהפך ל"בית הספר התיכון לחינוך סביבתי". נכון לשנת תשע״ח מתחנכים בבית הספר למעלה מ-400 תלמידים בארבע שכבות, מכיתה ט' ועד יב. לבית הספר מגיעים תלמידים מכל רחבי הארץ המתגוררים במסגרת הפנימייה (פנימיסטים). כמו כן, בבית הספר מתחנכים גם ילדים הגרים ברחבי המועצה האזורית רמת נגב בכלל והמדרשה בפרט. כשני שלישים מהתלמידים נמצאים במסגרת הפנימייה.
התיכון שם דגש על החינוך הסביבתי (Environmental education), שבא לידי ביטוי בהוראה של מגוון שיעורים מחוץ לכיתות. תלמידי בית הספר יוצאים ל-11 סדנאות שטח בנות ארבעה עד חמישה ימים במהלך ארבע שנות הלימוד, להם קודמת הכנה אינטנסיבית על ידי מורים מתוך בית הספר, מרצים מהאוניברסיטה ומומחים בתחומים אלו. הסדנאות מתפרסות על כל הארץ, במהלך פעילותן נלמדת התמצאות בתוואי השטח כשהציוד העיקרי מונח על כתפי התלמידים.
תלמידי כיתות ט' ו-י' לומדים אחת לשבועיים שש שעות "הכרת הסביבה". תלמידי כיתות י', עוסקים בפרויקט חרותות הסלע העתיקות שנמצאות במרחב. תוכנית לימודים זו נכתבה ומונחית על ידי צוות מורי בית הספר. במסגרת שיתופי הפעולה בין המכון לחקר המדבר לתיכון עשרה דוקטורנטים מן המכון מנחים את התלמידים בעבודות הגמר ובעבודות האקוטופ והביוטופ.
במהלך החופשות מהלימודים מתקיים בתיכון חוג המשוטטים, המאפשר לנערים ולנערות היכרות מעמיקה יותר של אזורים שלא מטיילים בהם במהלך השנה. המשוטטים היא קבוצת מטיילים רב שכבתית קבועה בדרך כלל שמטיילת במערך ניהול עצמי. פרויקט נוסף שתלמידי בית הספר מובילים הוא השבוע הירוק. בשבוע זה עוסקים בנושאים סביבתיים מנקודות מבט שונות ומגוונות ונערך סימפוזיון סביבתי תחת הכותרת "חברה, כלכלה וסביבה בראי מפעל ים המלח"; מרתון סרטי סביבה; טיול; עבודה עם הרשות ויום נראות. בתום יום הלימודים הפורמליים מתחילה הפעילות שבאחריות הפנימייה, הכוללת עשייה של הוועדות השכבתיות, הוועדות הבית ספריות, תרומה לקהילה והתנדבות, חוגים ופעילות שכבתית.
גלריה - סדנאות שטח:
-
חממה לימודית
מרכז גל למנהיגות
עריכהמרכז גל למנהיגות (מג"ל), ע"ש מיכאל גל, הוקם בשנת 2007 במטרה לפתח ולטפח מנהיגות צעירה בנגב ולקדם קיומה של חברת מופת. המרכז, שאיחד תחתיו תוכניות מנהיגות קיימות, מחנך את חניכיו למעורבות חברתית ולהגשמה בנגב ובכל שדרות החברה הישראלית. במג"ל פועלות שתי מסגרות המבקשות להגשים את מטרותיו: "מכינת הנגב" ו"מג"ל-קו הזינוק".
מכינת הנגב - המכינה הוקמה בשנת 2002 כמכינה קדם צבאית ציונית למנהיגות חברתית ע"ש אלחנן ישי. נכון לשנת 2017, המכינה מונה כ-67 חניכים המגיעים אליה מכל קצוות הארץ. המכינה היא מיסודה ובתמיכתה של מדרשת שדה בוקר בנגב ומופעלת תוך שיתופי פעולה עם המועצה האזורית רמת הנגב, המכון למורשת בן-גוריון ותנועת אור. בשנת 2017 מכינת המדרשה פתחה שלוחה נוספת בקיבוץ חולית המכילה 21 חניכים, ואשר פועלת במקביל לשלוחה המרכזית במדרשה.[4]
המכינה שמה דגש על פיתוח עתודות מנהיגותיות לצבא בפרט ולחברה הישראלית בכלל, ומתמקדת בהקניית ערכים כגון ערבות הדדית, שוויון, ויהדות פלורליסטית ומתחדשת ושמה דגש על יצירת תרבות וזהות יהודית ריבונית-חילונית. במהלך שנת המכינה עוברים החניכים שנה אינטנסיבית, במהלכה הם לומדים, מתנסים בניהול עצמי, חיים חיי קבוצה, מתנדבים, מטיילים ועוברים הכנה לשירות משמעותי ופיקודי בצה"ל.
מכינת הנגב פועלת במרחב הנגב וחניכיה מתנדבים במקומות שונים וייחודיים. מקומות ההתנדבות מתפרסים בכל מרחב הנגב כגון באר שבע, ניצנה, ירוחם, מצפה רמון, רמת הנגב ומדרשת בן-גוריון.
מג"ל-קו הזינוק - התוכנית פועלת החל משנת 2005 במטרה לצמצום פערים ואי שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית על ידי איתור, טיפוח והכשרת עתודת מנהיגות מקומית בקרב בני נוער מפריפריה גאוגרפית, חברתית וכלכלית. לתוכנית נבחרים מדי שנה מבין מאות מועמדים, קבוצה בת 25 משתתפים המשקפת את המיקרוקוסמוס של הנגב (דתים-חילונים, יהודים-ערבים בדואים, עיירות ערים מושבים קיבוצים), אותם מלווים למשך 10 שנים (מגיל 15 ועד גיל 25) בתהליך אישי וקבוצתי. התוכנית בשיתוף עם "קו הזינוק" בעמותת "שותפויות רוטשילד".
גלריה - פעילות המכינה:
בית ספר שדה
עריכה- ערך מורחב – בית ספר שדה שדה בוקר
בית ספר שדה שדה-בוקר הוא המוסד החינוכי הראשון שהוקם במדרשת שדה בוקר. בית הספר, שהוקם ב-1962 על ידי יהושע כהן ומנהלו הראשון היה מיכאל גל, הוא בית ספר שדה השני שהוקם. מתוקף היותו שייך למדרשת שדה-בוקר, בית הספר אינו משויך לחברת להגנת הטבע. המבנה שלו צופה אל ערוצו של נחל צין ובקעת צין. לידו נמצא הגן הלאומי קבר בן-גוריון.
פעילותו של בית-הספר מתחלקת לשני תחומים עיקריים: אירוח והדרכה.
מחלקת האירוח של בית ספר שדה מסוגלת להלין עד כ-330 אורחים בין מתחמי האירוח השונים: בית הארחה "המבורג" ובמתחמי האכסניה ה"מרובעים" וה"משושים".
מרכז ההדרכה עוסק בהדרכת קבוצות ולימודי שדה לנושאים הקשורים לנגב ולמדבר. תחומי פעילותו הם: התפתחות הנוף האנושי בנגב, ציונות, התיישבות, אקולוגיה, סביבה וטיילות. מטרתו של בית ספר השדה הוא קירוב ילדים, בני נוער והציבור הרחב לערכים אלו באמצעות חשיפתם לשטח והמדבר באופן בלתי אמצעי. בית ספר שדה מדריך טיולי משפחות וטיולים 'נודדים'. כמו כן, מתקיימים סמינרים לימודיים בנושאי סביבה ומדבר, טיולים שנתיים, הרצאות, פעילויות ערב ועוד. צוות ההדרכה מורכב ממורי דרך, מתנדבי שנת שירות, מורות חיילות, מדריכים בוגרים ומדריכים מומחים לתחומם.
מרחבי הפעילות העיקריים של בית ספר שדה:
- רמת עבדת ואגן שדה בוקר. מעיינות רמת עבדת, עין עבדת ועין עקב.
- הר הנגב הגבוה ומכתש רמון.
- רכסי הנגב הצפוני.
- אילת, הנחלים הגדולים ובקע הערבה.
גלריה - הדרכה בבית ספר שדה:
ספרייה אזורית ומרכז תרבות
עריכה- ערך מורחב – ספריית מדרשת שדה בוקר
ספריית מדרשת שדה בוקר הייתה הספרייה הציבורית הראשית והמרכזית במועצה האזורית רמת הנגב. הכילה אוספים ייחודיים בישראל בתחומי מדעי הסביבה, גאולוגיה, חינוך סביבתי, ואיכות הסביבה ושימשה גם כמרכז תרבות של המדרשה. הספרייה נסגרה בינואר 2023.[5]
מוקדי משיכה
עריכהמדרשת שדה בוקר מפעילה לרשות הקהל גם מספר אטרקציות:
- מרכז הזוחלים המדברי - אוסף של זוחלי ארץ ישראל בדגש זוחלי הנגב. האוסף הוקם על ידי צוות מדריכי בית ספר שדה שדה-בוקר בשנות ה-70 למטרות חינוכיות והדרכה תוך דגש על חשיבותם למערכת האקולוגית והצורך בשימורם. במרכז הזוחלים נמצאים מעבר לזוחלים גם עקרבים, דורסי לילה, חדר פוחלצים ואוסף חרקים וגולגולות.
- האוסף הבדואי ע"ש יצחקי נצר. האוסף כולל חפצים ותמונות מאורח-החיים של הבדואים במדבר, אוהל בדואי, לבוש מסורתי, כלי בישול ואביזרים לחיי היום-יום. האוסף הוא מיני-מוזיאון הבא לקדם ולהציג את הקשר בין התלמיד לסביבתו הגאוגרפית והמורשתית וכן את ההבנה והדו-קיום בין הדתות והתרבויות השונות.
- הגלריה לפיסול מדברי של עזרא אוריון - הוקמה בשנת 1995, ומאפשרת מבט אל יצירתו של אוריון באמצעות הצגת פסלים, מודלים, צילומים וסביבת העבודה של הפסל.[6]
פעילויות תרבות
עריכהמוסדות המדרשה מפעילים מגוון רחב מאוד של פעילויות ומופעי תרבות, כגון:
- תהלוכת עדלאידע סביבתית – מחזור חומרים ושימוש בהם לבניית בובות ענק צבעוניות. העדלאידע מופקת ומוצגת על ידי תלמידי בית הספר התיכון.[7]
- פסטיבל ימי שירה במדבר - התכנסות המשוררים הגדולה שמתקיימת במדרשה בראשית כל חורף. שלושה ימים של פעילויות מגוונות בנושאי שירה, ספרות, דרמה ומוזיקה. מופעי קריאה, סדנאות, תערוכות, מחוות למשוררים, סרטים של יוצרים בהפקה מקורית, מפגשי דיאלוג, סדנאות וטיולי זריחה.[8]
- ימי עיון שנתיים בנושא החברה והתרבות הבדואית, ע"ש יצחקי נצר. מתקיימים מדי שנה בראשית חודש פברואר. מדי שנה מוציאה מדרשת שדה בוקר לאור חוברת עם המאמרים שהוצגו ביום העיון.[9]
- אירועי "כנס הספרייה".
- מגוון אירועי ומופעי תרבות ביוזמת התיכון, הספרייה, המכינה, בית ספר שדה והמרכז הבינתחומי.
גלריה - עדלאידע סביבתית:
לקריאה נוספת
עריכה- גוטמן, ניקי, אטרקציה חדשה בנגב: עקרבים זוהרים בחשכה, באתר nrg, 27 באפריל 2017
- חי, שחר, לעזוב את הבית בגיל 15: הפנימיות - קולג' ישראלי, באתר ynet, 30 במרץ 2013
- יגנה, יניר, חזון בן גוריון? מדרשת שדה בוקר בסכנת סגירה, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2017
- כהן, בצלאל, דורון, ערן, בנייה בנגב - מדרשת שדה בוקר כמקרה מבחן, טבע הדברים, 115: 79-78, 2005.
- כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר: 1963–2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007.
- משה כהן, "אוקספורד של הנגב" - חזון שהולך ומתגשם, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2015
- מיה סלע, "ימי שירה במדבר" יוצאים לדרך, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
- פישביין, יעל, הסביבת'ניקים: בית הספר התיכון לחינוך סביבתי ליד מדרשת שדה-בוקר, פנימיה ייחודית לילדים מוכשרים, הד החינוך, מרץ-אפריל 1987, 49-48.
- פלג, נטע, תרבות של ארץ ישראל ושירה במדבר, באר-שבע טיימס, 25 ביוני 2017.
- פפר, אנשיל, טדי ביקש דולרים, שמעון לחץ על האוצר: מחקר חדש על הנסיבות המפוקפקות של הקמת מדרשת שדה בוקר, באתר הארץ, 16 ביוני 2008
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ דין וחשבון על החברות הממשלתיות
- ^ צבי צמרת, מיניאטורה של מערכת החינוך, עת־מול 199, (מאי 2008), עמ' 10-7
- ^ פרוטוקול מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט (7 במרץ 2011)
- ^ לעשות ציונות אמיתית, ynet 2 באוקטובר 2017]
- ^ מתן זמיר סערה ברשת: הספרייה של מדרשת שדה בוקר נסגרה והספרים נגרסו, באתר b7net, 14 בי ואר 2023
- ^ הגלריה לפיסול מדברי, באתר עזרא אוריון
- ^ חדשות 2, צפו: עדלאידע מחומרים ממוחזרים במדרשה בשדה בוקר, באתר מאקו, 7 במרץ 2015
- ^ בן-עמי, יובל, ימי שירה במדבר - הרוח המדברית, מסע אחר
- ^ יום העיון בנושא החברה והתרבות הבדווית