מוטי ברכאן
מוטי ברכאן (נכתב גם ברקן, נולד ב-15 במאי 1944) הוא שחקן, זמר, קריין, מדבב, במאי, פזמונאי, מלחין ומתרגם שהשתתף בעשרות הפקות בתיאטרון, ברדיו, בטלוויזיה ובקולנוע. ברכאן התפרסם בסוף שנות ה-60 כקריין, שחקן וזמר, הפונה לקהל מגוון, אך לאחר הופעתו בתוכנית הילדים טלפלא בשנות ה-70, פיתח קריירה בהפקות הפונות בעיקר לילדים.
 | |
| לידה |
15 במאי 1944 (בן 77) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | הפקות לפי סיפורי ילדים |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | קריינות, זמרה, הלחנה וביום |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיהעריכה
ברכאן נולד בירושלים. סבו מצד אמו, מרים, היה הרב משה סקרוטה, חתן הרב משה מרדכי אפשטיין[דרוש מקור]. סבו היה רב בסלובודקה ונרצח בשואה[דרוש מקור].
לאחר שירותו הצבאי התקבל כקריין לקול ישראל. בקול ישראל הוא הגיש מצעדי פזמונים והשתתף בתסכיתים, בהדרכת הבמאי ראובן מורגן[1]. לאחר שנתיים עזב את הרדיו לטובת קריירת משחק בתיאטראות שונים ובקולנוע. ברכאן החל את קריירת המשחק שלו בתיאטרון "המעגל" שהקים פיליפ דיסקין בירושלים.
בשנת 1967 שיחק במחזה טלמכוס קליי כמחליף של אסי דיין[2], ובסרט "האם תל אביב בוערת? - 60 שעות לסואץ", סרט עלילתי על מלחמת ששת הימים, שצולם שבועות ספורים לאחר סיום המלחמה[3]. בנוסף, באפריל 1967, השתתף בצילומי הסרט "חול בעיניים", עם יהורם גאון, על על חייל ישראלי וקצין מצרי במלחמת סיני, שמוצאים את עצמם לבד במדבר וכדי לשרוד ולהינצל צריכים לשתף פעולה[4]. אולם צילומי הסרט נפסקו, לאחר שתקציב ההפקה אזל[5].
בתחילת 1968 החל להשתתף במחזמר "איי לייק מייק", שעלה בתיאטרון גיורא גודיק[6], שזכה להצלחה גדולה ועלה כ-300 פעמים עד תחילת שנת 1970[7]. באותה שנה השתתף בסרט "הדיבוק" שביים אילן אלדד, בו שיחק בתפקיד חנן[8]. בסרט נכלל השיר "הינך יפה רעייתי", שברכאן כתב, הלחין וביצע.
בשנת 1969 השתתף בסרט "השמלה", סרטו הראשון של הבמאי יהודה ג'אד נאמן. הסרט השתתף בפורום "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן. באותה שנה כיכב במחזה "כלאדם", שביים, תרגם ועיבד אריה זקס בתיאטרון החאן"[9]. באותה שנה החל גם לשמש כקריין רצף ומדובב בתוכניות לילדים בטלוויזיה הישראלית, וכתב הלחין וביים מחזמר לילדים, "כוכב המשחקים" שיצא כתקליט[10].
בסוף שנת 1970 החל להשתתף בתפקיד הראשי במחזה "פרפרים הם חופשיים", בתיאטרון גיורא גודיק, ברכאן גם כתב, הלחין ושר את שיר הנושא של המחזה[11].
בתחילת שנות ה-70 נסע ללונדון ולמד בימוי טלוויזיה וקולנוע בקולג' המלכותי לאמנות.
בין השנים 1975–1979 הגיש לצידם של דודו אלהרר, אלי גורנשטיין, רחל הפלר ואושיק לוי את סדרת הטלוויזיה "טלפלא" שזכתה לאהדת הצופים הצעירים[12].
ברכאן ביצע את שיר הפתיחה של הסדרה שכתב אוריאל אופק והלחין ועיבד מוני אמריליו יחד עם דודו אלהרר וסיגל זיו.
בשנת 1978 ביים בתיאטרון פרגוד בירושלים את המחזה "שכנים", מאת המחזאי האנגלי ג'יימס סונדרס, בהשתתפות לאה אורשר ומכרם חורי[13].
כשחקן ומוזיקאי הפונה לילדים שיחק בנוסף לתוכנית "טלפלא" גם בתוכניות "שוקי תוכי", "מרציפר", בתסכיתי רדיו (תסכיתים וקרינות לסיפורים רבים בתוכנית "לבת ולבן ולמי שמתעניין", כמו "פינוקיו", "הנסיך הקטן"[14], "עליסה בארץ הפלאות" ו"על שפת הנחל"), בתיאטרון ובגני ילדים, והוציא מספר תקליטים ובהם סיפורים לילדים. כבמאי הוא ביים את הדיבוב לעברית של הסדרה "היה היה - האדם" ואת ההצגה "שכנים". כמדבב נשמע קולו במגוון של סדרות טלוויזיה לילדים. ביניהן הסדרה "היה היה", הסדרה "הרוח בערבי הנחל"[15], סדרת האנימציה "פינוקיו" בה דיבב את דמותו של שמשון השועל ושימש גם קולו של המספר, וכן בסדרה "הדבורה מאיה", שם דיבב את דמותו של פליפ החרגול. הוא דיבב גם את כל הדמויות בסדרות-הרכש "משלים בצורות" ו"העיפרון-הקסום" שנרכשו על ידי הטלוויזיה החינוכית. כמתרגם ברכאן תרגם מחדש חלק המספרים שהקריא כקריין ברדיו. חלק מתרגומיו ראו מאוחר יותר אור בדפוס, כגון תרגומו לספר "רובינזון קרוזו".
בשנות ה-2000 ברכאן היה מנהל תחנת הרדיו "רדיו הר הצופים", של האוניברסיטה העברית בירושלים[16], בה שימש גם כמרצה בחוג לעיתונות ותקשורת.
חיים אישייםעריכה
ברכאן הוא אב לשני בנים.
קישורים חיצונייםעריכה
- מוטי ברכאן, באתר שירונט
מוטי ברכאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מוטי ברכאן, באתר סטריאו ומונו
- מוטי ברכאן, באתר בית לזמר העברי
- מוטי ברכאן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מוטי ברכאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- מוטי ברכאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- תוכניית שידורים של תוכניות רדיו של ברכאן
- יעקב בר-און, איש ה-"טלפלא": "תוכניות הילדים של היום רדודות, מגיע להם יותר", באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2016
פס קול ישראל - 80 שנה לשידור העברי - מוטי ברכאן, סרטון באתר יוטיוב
הערות שולייםעריכה
- ^ טוביה כרמל, כל קול והאמת שלו, מעריב, 1 בינואר 1970
- ^ חוה נובק, מוטי ברקן במקום אסי דיין, דבר, 8 בנובמבר 1967
- ^ טלילה בן זכאי, "האם תל־אביב בוערת ? מתחיל "לרוץ", מעריב, 8 בנובמבר 1967
- ^ תמר אבידר, חול בעיניים, מעריב, 24 באפריל 1967
החלו צילומי "חול בעינייס", על המשמר, 3 באפריל 1967 - ^ נחום מוכיח, פסגת התבור, באתר "הבמה", 9 בספטמבר 2012
- ^ שרגא הר-גיל, האם אתה אוהב את מייק?, מעריב, 9 בפברואר 1968
- ^ רפאל בשן, איך להוריד הצגה, מעריב, 20 בפברואר 1970
- ^ "הדיבוק" יוקרן בקרוב בת"א, על המשמר, 1 באוגוסט 1968
- ^ יורם קניוק, מוות משעשע, דבר, 22 במאי 1969
יצחק שור, "כל־ אדם־ חוזר לחאן, על המשמר, 17 באוקטובר 1969
אורי קיסרי, "כל אדם" או: חשיבותה של הצגה, מעריב, 20 בפברואר 1970 - ^ מחזמר לילדים, דבר, 17 באוקטובר 1969
- ^ עדית זרטל, קונפקציה של צחוק ודמע, דבר, 17 בדצמבר 1970
גדעון אפרת, הצגה של חן וסימפטיה, למרחב, 16 בדצמבר 1970
יעקב העליון, רחל מרכוס ותיקי דיין: רק פרפרים הם חופשים, מעריב, 2 בדצמבר 1970 - ^ מסיבת סיום ל"טלא פלא", מעריב, 1 במרץ 1979
- ^ מי מה מתי - תיאטרון, מעריב, 10 בנובמבר 1978
- ^ הסוד הגדול של "הנסיך הקטן", מעריב, 17 במאי 1979
- ^ צ'רלס מקגראת, ניו יורק טיימס, הספר שעושה צחוק מעולם המבוגרים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2009
- ^ בן שלו, הישארו עמנו לריאיון עם אוטו פון שיראך, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007