מוטי ברכאן

שחקן ומדבב ישראלי

מוטי ברכאן (נכתב גם ברקן, נולד ב-15 במאי 1944) הוא שחקן, זמר, קריין, מדבב, במאי, פזמונאי, מלחין ומתרגם שהשתתף בעשרות הפקות בתיאטרון, ברדיו, בטלוויזיה ובקולנוע. ברכאן התפרסם בסוף שנות ה-60 כקריין, שחקן וזמר, הפונה לקהל מגוון, אך לאחר הופעתו בתוכנית הילדים טלפלא בשנות ה-70, פיתח קריירה בהפקות הפונות בעיקר לילדים.

מוטי ברכאן
אין תמונה חופשית
לידה 15 במאי 1944 (בן 77)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת הפקות לפי סיפורי ילדים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק קריינות, זמרה, הלחנה וביום
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברכאן נולד בירושלים. סבו מצד אמו, מרים, היה הרב משה סקרוטה, חתן הרב משה מרדכי אפשטיין[דרוש מקור]. סבו היה רב בסלובודקה ונרצח בשואה[דרוש מקור].

לאחר שירותו הצבאי התקבל כקריין לקול ישראל. בקול ישראל הוא הגיש מצעדי פזמונים והשתתף בתסכיתים, בהדרכת הבמאי ראובן מורגן[1]. לאחר שנתיים עזב את הרדיו לטובת קריירת משחק בתיאטראות שונים ובקולנוע. ברכאן החל את קריירת המשחק שלו בתיאטרון "המעגל" שהקים פיליפ דיסקין בירושלים.

בשנת 1967 שיחק במחזה טלמכוס קליי כמחליף של אסי דיין[2], ובסרט "האם תל אביב בוערת? - 60 שעות לסואץ", סרט עלילתי על מלחמת ששת הימים, שצולם שבועות ספורים לאחר סיום המלחמה[3]. בנוסף, באפריל 1967, השתתף בצילומי הסרט "חול בעיניים", עם יהורם גאון, על על חייל ישראלי וקצין מצרי במלחמת סיני, שמוצאים את עצמם לבד במדבר וכדי לשרוד ולהינצל צריכים לשתף פעולה[4]. אולם צילומי הסרט נפסקו, לאחר שתקציב ההפקה אזל[5].

בתחילת 1968 החל להשתתף במחזמר "איי לייק מייק", שעלה בתיאטרון גיורא גודיק[6], שזכה להצלחה גדולה ועלה כ-300 פעמים עד תחילת שנת 1970[7]. באותה שנה השתתף בסרט "הדיבוק" שביים אילן אלדד, בו שיחק בתפקיד חנן[8]. בסרט נכלל השיר "הינך יפה רעייתי", שברכאן כתב, הלחין וביצע.

בשנת 1969 השתתף בסרט "השמלה", סרטו הראשון של הבמאי יהודה ג'אד נאמן. הסרט השתתף בפורום "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן. באותה שנה כיכב במחזה "כלאדם", שביים, תרגם ועיבד אריה זקס בתיאטרון החאן"[9]. באותה שנה החל גם לשמש כקריין רצף ומדובב בתוכניות לילדים בטלוויזיה הישראלית, וכתב הלחין וביים מחזמר לילדים, "כוכב המשחקים" שיצא כתקליט[10].

בסוף שנת 1970 החל להשתתף בתפקיד הראשי במחזה "פרפרים הם חופשיים", בתיאטרון גיורא גודיק, ברכאן גם כתב, הלחין ושר את שיר הנושא של המחזה[11].

בתחילת שנות ה-70 נסע ללונדון ולמד בימוי טלוויזיה וקולנוע בקולג' המלכותי לאמנות.

בין השנים 19751979 הגיש לצידם של דודו אלהרר, אלי גורנשטיין, רחל הפלר ואושיק לוי את סדרת הטלוויזיה "טלפלא" שזכתה לאהדת הצופים הצעירים[12].

ברכאן ביצע את שיר הפתיחה של הסדרה שכתב אוריאל אופק והלחין ועיבד מוני אמריליו יחד עם דודו אלהרר וסיגל זיו.

בשנת 1978 ביים בתיאטרון פרגוד בירושלים את המחזה "שכנים", מאת המחזאי האנגלי ג'יימס סונדרס, בהשתתפות לאה אורשר ומכרם חורי[13].

כשחקן ומוזיקאי הפונה לילדים שיחק בנוסף לתוכנית "טלפלא" גם בתוכניות "שוקי תוכי", "מרציפר", בתסכיתי רדיו (תסכיתים וקרינות לסיפורים רבים בתוכנית "לבת ולבן ולמי שמתעניין", כמו "פינוקיו", "הנסיך הקטן"[14], "עליסה בארץ הפלאות" ו"על שפת הנחל"), בתיאטרון ובגני ילדים, והוציא מספר תקליטים ובהם סיפורים לילדים. כבמאי הוא ביים את הדיבוב לעברית של הסדרה "היה היה - האדם" ואת ההצגה "שכנים". כמדבב נשמע קולו במגוון של סדרות טלוויזיה לילדים. ביניהן הסדרה "היה היה", הסדרה "הרוח בערבי הנחל"[15], סדרת האנימציה "פינוקיו" בה דיבב את דמותו של שמשון השועל ושימש גם קולו של המספר, וכן בסדרה "הדבורה מאיה", שם דיבב את דמותו של פליפ החרגול. הוא דיבב גם את כל הדמויות בסדרות-הרכש "משלים בצורות" ו"העיפרון-הקסום" שנרכשו על ידי הטלוויזיה החינוכית. כמתרגם ברכאן תרגם מחדש חלק המספרים שהקריא כקריין ברדיו. חלק מתרגומיו ראו מאוחר יותר אור בדפוס, כגון תרגומו לספר "רובינזון קרוזו".

בשנות ה-2000 ברכאן היה מנהל תחנת הרדיו "רדיו הר הצופים", של האוניברסיטה העברית בירושלים[16], בה שימש גם כמרצה בחוג לעיתונות ותקשורת.

חיים אישייםעריכה

ברכאן הוא אב לשני בנים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טוביה כרמל, כל קול והאמת שלו, מעריב, 1 בינואר 1970
  2. ^ חוה נובק, מוטי ברקן במקום אסי דיין, דבר, 8 בנובמבר 1967
  3. ^ טלילה בן זכאי, "האם תל־אביב בוערת ? מתחיל "לרוץ", מעריב, 8 בנובמבר 1967
  4. ^ תמר אבידר, חול בעיניים, מעריב, 24 באפריל 1967
    החלו צילומי "חול בעינייס", על המשמר, 3 באפריל 1967
  5. ^ נחום מוכיח, פסגת התבור, באתר "הבמה", 9 בספטמבר 2012
  6. ^ שרגא הר-גיל, האם אתה אוהב את מייק?, מעריב, 9 בפברואר 1968
  7. ^ רפאל בשן, איך להוריד הצגה, מעריב, 20 בפברואר 1970
  8. ^ "הדיבוק" יוקרן בקרוב בת"א, על המשמר, 1 באוגוסט 1968
  9. ^ יורם קניוק, מוות משעשע, דבר, 22 במאי 1969
    יצחק שור, "כל־ אדם־ חוזר לחאן, על המשמר, 17 באוקטובר 1969
    אורי קיסרי, "כל אדם" או: חשיבותה של הצגה, מעריב, 20 בפברואר 1970
  10. ^ מחזמר לילדים, דבר, 17 באוקטובר 1969
  11. ^ עדית זרטל, קונפקציה של צחוק ודמע, דבר, 17 בדצמבר 1970
    גדעון אפרת, הצגה של חן וסימפטיה, למרחב, 16 בדצמבר 1970
    יעקב העליון, רחל מרכוס ותיקי דיין: רק פרפרים הם חופשים, מעריב, 2 בדצמבר 1970
  12. ^ מסיבת סיום ל"טלא פלא", מעריב, 1 במרץ 1979
  13. ^ מי מה מתי - תיאטרון, מעריב, 10 בנובמבר 1978
  14. ^ הסוד הגדול של "הנסיך הקטן", מעריב, 17 במאי 1979
  15. ^ צ'רלס מקגראת, ניו יורק טיימס, הספר שעושה צחוק מעולם המבוגרים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2009
  16. ^ בן שלוהישארו עמנו לריאיון עם אוטו פון שיראך, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007