פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

מורל החל את דרכו המקצועית ב-1975 כקופירייטר ומנהל קריאטיבי במשרדי פרסום. בין הלקוחות בהם טיפל היו הבנק הבינלאומי הראשון, הבורסה לתכשיטים, ארגון "חוקה לישראל", מפעלי הבירה, אסם, בנק הפועלים וטמפו. במסגרת עבודתו עבור "טמפו" טבע מורל את הסיסמה "דור הג'ינס שותה קווינס" שהפכה לאחת הסיסמאות המוכרות בישראל (אך שיווק המשקה שפרסמה נכשל). הוא גם טבע את המושג "המרכז הבריאותי" למזרני עמינח.

בשנת 1985 הקים את חברת "מורל פרסומאים" לפרסום עסקי, ובנוסף ניהל שורה של מערכות בחירות לכנסת. מורל היה חלק מצוות הבחירות לכנסת השתים עשרה של הליכוד בשנת 1988, קופירייטר ראשי במערכת הבחירות לכנסת השלוש עשרה של יצחק רבין בשנת 1992 (עם הססמה "ישראל מחכה לרבין"), מנהל הקמפיין במערכת הבחירות של בנימין נתניהו ב-1996 ("פרס יחלק את ירושלים"), ושל מפלגת ישראל בעליה בבחירות לכנסת בשנת 1999 (עם הססמה "נאש קונטרול").

אחד ההישגים הגדולים של מורל הוא ניצחונו של בנימין נתניהו בבחירות 1996 מול שמעון פרס. בתחילה פיגר נתניהו בסקרים בפער של כ-20% (גם בגלל השפעת רצח רבין), ונראה היה כי הניצחון של פרס מובטח. הסלוגן "פרס יחלק את ירושלים" שהגה מורל[1] סייע לניצחונו של נתניהו.

מורל ניהל קמפיינים גם במערכות הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, בין השאר לרון חולדאי בתל אביב, מאיר יצחק הלוי באילת, זאב בילסקי ברעננה, רוביק דנילוביץ' בבאר שבע וגבי ללוש בדימונה.

בשנת 1998 הקים את חברת יחסי הציבור והאסטרטגיה "מורל תקשורת" ובין הלקוחות בהם טיפל היו ויאוליה (ישראל), עיריית תל אביב, עיריית אשדוד, משרד האוצר, משרד התיירות, משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, צה"ל, ועד השופטים, התאחדות מלונות ים המלח, הקרן לרווחת ניצולי השואה, ועד עובדי חברת החשמל, ועד עובדי בזק, פורום המכללות הטכנולוגיות והתאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים).

מורל ניהל שורה של קמפיינים ומאבקים, בהם: שביתת הרופאים בשנת 2000, מאבק ניצולי השואה (2007)[2], מאבק להקמת בית חולים באשדוד (2008)[3], מאבק ארגון נכי צה"ל (2009), מאבק להקמת גדר הגבול ישראל-מצרים לעצירת ההסתננות מאפריקה לישראל (2010)[4], מאבק עובדי חיפה כימיקלים להשוואת תנאי העבודה הבין דוריים (2011)[5], מאבק נגד מכירת כי"ל לחברת "פוטאש ססקצ'ואן" הקנדית (2013)[6], מאבק התסריטאים והבמאים של תל"י (2014) ומאבק נגד ויתור המדינה על "מניית הזהב" בצים (2014).

בשנת 2007 קיבל כשותף למשרדו את רונן צור, וב-2016 מכר צור את חלקו למורל, בעקבות סכסוך בין השניים[7].

ב-2016 החל לעבוד עבור ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, בפרסום ויחסי ציבור לתוכניתו המדינית.

במרץ 2016 קבע בית המשפט העליון כי מורל פעל כיועץ תקשורת לארבע נשים, שקשרו קשר "לתפור" תיק אונס לעו"ד אורי דניאל שהיה בסכסוך עם חלק מהנשים[8]. על רקע זה הופסק שיתוף הפעולה שלו עם יצחק הרצוג[9].

בשנותיו האחרונות קיבל תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו והתמחה במשרד עורכי דין גלעד שר ושות'[10].

ב-17 באפריל 2018 נהרג בתאונת דרכים בתל אביב, בעת שרכב על אופניים חשמליים[11]. הותיר אחריו ילד מנישואיו לאילנה מורל, שני ילדים מבת זוגו השנייה אורנה מורל, ותינוקת בת שנה מבת זוגו השלישית זהר נבות

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סמדר שאולי, מ"פרס יחלק את ירושלים" ועד ל"אספסוף", באתר ynet, 12 בינואר 2001
  2. ^ קרן צוריאל-הררי, ‏פוליצר מניצולי השואה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2007
  3. ^ שי ניב, ‏עוד קמפיין נגד רה"מ בעניין בית החולים באשדוד: "אולמרט בובה של האוצר", באתר גלובס, 9 באפריל 2008
  4. ^ אלכסנדר כץ, מסיר את הכפפות: ראש עיריית אילת ינהל קמפיין נגד המסתננים – באמצעות מוטי מורל, באתר אייס, 1 ביולי 2010
  5. ^ אלה ברייר, תכלה שנה ומשבריה. מוטי מורל מסכם, ביזפורטל, 28 בספטמבר 2011
  6. ^ מיקי פלד, החברה לישראל לביה"ד לעבודה: אין מגעים עם פוטאש על עסקה, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2013
  7. ^ אלה לוי-וינריב, ‏תפנית חדה בעלילת קרבות מורל-צור: יחזרו לשת"פ ולהעברת לקוחות, באתר גלובס, 31 במרץ 2016
  8. ^ ע"א 7426/14 פלונית ואחרות נ' עו"ד אורי דניאל, ניתן ב-14 במרץ 2016
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏בצל "קמפיין הנאנסות": יצחק הרצוג הפסיק לעבוד עם מוטי מורל, באתר גלובס, 15 במרץ 2016
  10. ^ עו"ד גלעד שר: מוטי מורל משפטן, מבריק, מקורי, יסודי וחרוץ, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2018
  11. ^ נתי טוקר, איש יחסי הציבור מוטי מורל נהרג בתאונת דרכים בתל אביב, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2018