מנחם אליעזר זאב רוזנבוים

האדמו"ר מקרעטשניף

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים (נולד בכ"ד בניסן תש"ט, 23 באפריל 1949) הוא האדמו"ר מקרעטשניף.

רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף
לידה 23 באפריל 1949 (בן 74)
כ"ד בניסן תש"ט
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רחובות
מקום פעילות קריית קרעטשניף, רחובות
אב רבי דוד משה רוזנבוים
אם אסתר רחל רוזנבוים
צאצאים ראו בהמשך
אדמו"ר קרעטשניף רחובות
פורים תש"ל
→ אביו רבי דוד משה רוזנבוים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדותיו עריכה

נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף ולאסתר רחל[1] בת האדמו"ר רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה, למד בישיבה של אביו ברחובות.

בה' באדר א' תשכ"ז (1967) התחתן עם לאה רחל בתו של הרב יואל בעער, האדמו"ר מראצפרט מסאו פאולו ברזיל. לאחר נישואיו התגורר בברזיל ושם למד בכולל אברכים. לאחר כשנה חזר לישראל ואביו ביקש ממנו ומאחיו התאום רבי ישראל ניסן שיהיו בחדרו בעת קבלת הקהל.

בט"ו בתמוז תשכ"ט (1969) בעת מסע לקברי אבות ברומניה נפטר אביו, ובמהלך הלוויה הוכתר למלא את מקום אביו, אך את ההנהגה בפועל קיבל על עצמו רק בעת סעודת פורים בשנת תש"ל.

במשך כשלושים שנה התגורר בדירה שהייתה חלק מבית המדרש של החסידות, עד שנבנה לו בית מיוחד במרחק הליכה מבית המדרש. בבית קיים חדר לימוד, ספרייה וכן מקווה פרטי וחדר קבלת קהל. בקומה התחתונה נבנה בית כנסת פרטי שבו מתפלל בימות החול בנו הגדול הרב דוד משה רוזנבוים. בבית כנסת זה עורך האדמו"ר טיש בצהרי יום שבת וכן טישים מיוחדים במהלך השנה. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל בשנת תשפ"ד עבר להתגורר בחזרה בבנין בית המדרש.

בין מקורביו היו גם אנשים לא-חרדים (בהם אריאל שרון ואליעזר פישמן[2]). תחת נשיאותו נפתחו בקריית קרעטשניף ברחובות מוסדות רבים בהם: בית מדרש, בית כנסת גדול, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים, תלמוד תורה, גני ילדים, בית ספר לבנות, וארגון "לשבוע", המספק מוצרי מזון למשפחות נזקקות. נציגו במועצת העיר רחובות הוא פנחס הומינר, מחזיק תיק הכספים בעירייה.

בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מניגוני סקולען, ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל ובנו רבי ישראל אברהם, וניגוני חב"ד - במיוחד בשבת שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).

האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת בבוקר שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". בעבר היה נוהג לומר שתי שיחות ולפעמים אפילו שלוש שיחות בליל שבת, אולם במשך כמה שנים אינו אומר בליל שבת שום שיחה. השיחה בצהרי שבת היא בדרך כלל קצרה מאוד, אולם בסעודה שלישית נוהג למסור שיחה של בין חצי שעה לשעה. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.

בשנת תשפ"ג (2023) תיקן סדר לימוד מיוחד לחסידות של שתי הלכות ביום, לאחר כשנה הוסיף על זה לימוד שלושה משניות יומיות.

 
בניין בית הכנסת הגדול של החסידות ברחובות

כמו אביו, מקפיד לא לבקר בכותל המערבי, ואינו מצביע בבחירות. האדמו"ר מתנגד לשימוש בטלפונים חכמים בשל חששו מ"הנזק הרוחני שיתרחש מהשימוש בהם" ולכן יזם ופעל לשימוש בטלפונים כשרים,

בחנוכה לאחר הדלקת הנרות ובמועדים נוספים הרבי מנגן בכינור כמנהג אבותיו האדמורי"ם לבית פרמישלאן - נדבורנה- קרעטשניף[3].

משפחתו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אריה ארליך, העוז והענווה, עיתון משפחה גיליון 1308, כ"ט באייר תשע"ז

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נפטרה בחודש כסלו תשל"ה בתאונת דרכים
  2. ^ יואב יצחק, פישמן מתייעץ עם האדמו"ר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 ביוני 2007
  3. ^ משה ויסברג • צילום: שוקי לרר, הדלקה בקרעטשניף: צפו באדמו"ר מנגן בכינור, באתר בחדרי חרדים, 25.12.2016