משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

משה יוסף מרדכי מיוחס
לידה 1738
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 1805 (בגיל 67 בערך)
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 6 באוקטובר 1805 עריכת הנתון בוויקינתונים
הראשון לציון ה־14
1802אוקטובר 1805
(כ־3 שנים)
ראש ישיבת כנסת ישראל ה־6
17601805
(כ־45 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בירושלים לרב רפאל מיוחס בן למשפחת מיוחס אשר הגיעה לארץ בתקופת עליית מגורשי ספרד. הוא נין לרב ישראל יעקב חגיז וחימש לרב משה גאלנטי.

בגיל 15 נתפרסם שמו בין רבני ירושלים. בימי בחרותו למד עם החיד"א בישיבת המקובלים בית אל וחיבר ספרים רבים. היה חתנו של הרב יום-טוב אלגאזי. בספר תולדות גדולי ישראל נכתב שהיה רופא וקנה לו שם טוב בין הישמעאלים ומעולם לא יצא מארץ ישראל. הרב שלמה חזן כותב שבינו לבין חברו החיד"א שררה קנאת סופרים כך שכאשר החיד"א הוציא את ספרו "שער יוסף" הוציא הרב משה יוסף מיוחס (מי"ם) את הספר "שער המים", וכאשר זה הוציא את הספר "ברכות יוסף" הוציא השני את "ברכות המים" וכאשר הוציא את "חיים שאל" הדפיס את "מים שאל".[1]

החל משנת ה'תקכ"א (1760) נקרא לעמוד בראשות ישיבת כנסת ישראל, בתפקיד זה החזיק עד יום מותו.[2]

בשנת 1794 יצא בשליחות כשד"ר למצרים ובשנת 1796 יצא בשליחות להודו.

בעת מסע נפוליאון בארץ ישראל (17981799) כשחנה ברמלה שנכבשה ללא התנגדות, נפוצה שמועה כי פניו מועדות לירושלים. יהודי ירושלים השתתפו בעבודות ביצור העיר, ואף קיבלו רשות מהרב מרדכי יוסף מיוחס, לעבוד ביום השבת לשם כך. לעובדה זו ישנה חשיבות לנוכח ניסיונותיו של נפוליאון לאחר מכן להטות את לבם של היהודים כלפיו בהבטחות לגאולה לאומית.

בשנת ה'תקס"ב נתמנה לראשון לציון ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.

נפטר בי"ג תשרי ה'תקס"ו (1805), ונקבר בהר הזיתים.

מחיבוריו עריכה

כתב חיבורים נוספים אשר נשארו בכתב יד ולא נדפסו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המעלות לשלמה, מערכת גדולים אות מ, יט.
  2. ^ מאיר בניהו, ירושלים ב, עמוד קיג, מוסד הרב קוק, תש"ט. וראה עוד בהקדמתו לספרו "ברכות מים".


ראשי ישיבת כנסת ישראל
רבי חיים בן עטר רבי יוסף אמזלג רבי יונה נבון רבי חיים מונדובי רבי יהודה עייאש רבי משה יוסף מרדכי מיוחס רבי יעקב משה עייאש רבי יצחק קוב'ו
תק"ב (1741) -
תק"ג (1743)
תק"ג (1743) -
תק"ו (1746)
תק"ו (1746) -
תק"ט (1749)
תק"ט (1749) -
תקי"ז (1757)
תקי"ז (1757) -
תקכ"א (1760)
תקכ"א (1760) -
תקס"ו (1805)
תקס"ו (1805) -
תקע"ז (1817)
המאה ה-19