עוריף

כפר בנפת שכם, ברשות הפלסטינית

עוּרִיףערבית: عوريف) הוא כפר פלסטיני השוכן כ-13 ק"מ מדרום לשכם שבשומרון ושייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית. עוריף שוכן כ-2 ק"מ צפון מערבית לעינאבוס וכ-3 ק"מ מדרום מזרח לעסירה קבליה. כ-750 מטר מצפון מזרח לכפר נבנתה ההתנחלות יצהר.

עוריף (כפר)
عوريف
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,545[1] (2016)
קואורדינטות 32°09′34″N 35°13′23″E / 32.159444444444°N 35.223055555556°E / 32.159444444444; 35.223055555556 
אזור זמן UTC +2
קבר סלמאן הפרסי סמוך לעוריף

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 3,545 תושבים בשנת 2016.[1]

מקור השם עריכה

מקור שמו של הכפר נלקח משמו הישן, שהוא "דיר עוריף" (בערבית: دير عوريف), או משם ציפור בשפה בעברית העתיקה - עָ'רָאב (בערבית: الغراب) - "העורב".[2]

היסטוריה עריכה

הכפר שוכן על חורבות יישוב קדום מהתקופה הרומית בארץ ישראל, לפי עדויות ארכאולוגיות שנמצאו במקום ובסמוך ב"ח'רבת א-דיר" (בה גם שרידי כנסייה ביזנטית שנסקרו של ידי הארכאולוג רם גופנא במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל). גרעין הכפר הוקם מסביב קבר שייח' ("א-שייח' עות'מאן").[3]

בגבעה מצפון לכפר ממוקמת "ח'רבת א-שייח' סלמאן אל-פארסי" המזוהה עם סלמאן הפרסי שהיה על פי המסורת המוסלמית המתאסלם הראשון מפרס, אחד מחברי ה"צחאבה", בן לכהן דת פרסי, והספר של מוחמד.

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש.[4]

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב ששוכנים בו 450 תושבים.[5]

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 270 מוסלמים,[6] ובמפקד 1931 היא גדלה ל-403 מוסלמים אשר שכנו ב-103 בתים.[7]

בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 520 תושבים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 3,965 דונם על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עוריף משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967 עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עברה עוריף משליטה ירדנית לישראלית.

ב-1983 הופקעו אדמות של תושבי הכפר לצורך הקמת היאחזות נח"ל, שאוזרחה מייד כהתנחלות יצהר מצפון לכפר.[9]

לאחר הסכם אוסלו, 62% כ-2,367 דונם מאדמות הכפר מוגדרות כשטח B, ו-38% כ-1,457 דונם הנותרים הם שטח C.

בעשור השני של המאה ה-21 החל הכפר לסבול באופן קבוע מהתנכלויות של מתנחלים תושבי ההתנחלות יצהר במסגרת פעולות "תג מחיר", בין השאר אירועים של פגיעות בגוף,[10][11] יידוי אבנים,[12] כריתת עצים והצתת שדות,[13] הצתות, או גרימת נזק לבתים וכלי רכב[14][15][16][17] והתנכלויות שונות.[18][19]

גאוגרפיה עריכה

ממזרח לכפר נמצאת שמורת הטבע "עֻ'לאם אל-הודא". שבמרכזה מבנה קבר שייח (מקאם) בפסגת הר בגובה 639 מטר מעל פני הים, מוקף עצי אלה וחורשת עצי אלון עתיקים. באזור גם צומחים מספר מקבצים של פרח אירוס ארם נהריים. על פי המסורת המוסלמית מזהים את קברו של המשרת (בערבית – עֻ'לאם) של "נבי הודא". יום אחד, ברעותו את הצאן בחברת משרתו, הוא כמעט התייבש מצמא ב"ח'רבת ג'רעה" הסמוכה (שפירוש שמה – "החורבה בה מרווים את הצמא"), המשרת רץ והביא מים להשיב את נפש אדונו. על כן זכתה ח'רבת ג'רעה בשמה, והמשרת זכה להתעלות לדרגת שייח'. לאחר מותו, נקבר בסמוך למקום, ולכן המקום נקרא "עֻ'לאם אל-הודא".[20]

מצפון לכפר נמצאת שמורת הטבע "סלמאן אל-פארסי" המשתרעת בפסגת ג'בל סלמאן, בגובה 810 מטר מעל פני הים, בה נמצא מקאם סלמאן אל-פארסי. מתחת למבנה הקבר יש אולם תפילה נוסף, ולצד הקבר נמצא בור מים. סביב הקבר נמצאת "ח'רבת א-שייח' סלמאן אל-פארסי", בו גדלים עצי אלון מצוי, חרוב מצוי ואשחר ארצישראלי. ג'בל סלמן הוא הר בדד, המכוסה סלע מתקופת האאוקן, המהווה חלק מקער שכם. עקב סחיפה, הפך ההר גבוה מסביבתו, ומתנשא לרום של כ-250 מ' מעל פני הסביבה.[21]

רכס ההר שעליו בנוי הכפר הוא מתצורת "בר כוכבא", סלעי משקע, בעיקר אבן גיר, וסלעי בזלת מתקופת האאוקן. באזור הכפר נובעים מעיינות שכבה רבים, בהם:

  • "עין א-דיר" – שמדרום לכפר ובו שרידי בריכה ביזנטית.
  • "עין א-שׁערה" – שבו פיר בעומק של כארבעה מטרים וממנו נקבה צרה מזרימה את המים לבריכה. מי המעיין שימשו את החקלאים באזור להשקיית גידולי שלחין.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עוריף בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ عُورِيف - قضاء نابلس - עוריף, נפת שכם, באתר palqura - אנציקלופדיה לכפרים פלסטיניים, ‏2007
  3. ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). Vol. III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
  4. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
  5. ^ Guérin, 1875, p. 177
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
  7. ^ Mills, 1932, p.60
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19 with a total of 16,439 dunams of land
  9. ^ שמונה ישובים יאוזרחו ביהודה ושומרון, דבר, 22 במרץ 1983
  10. ^ אבי יששכרוף, מתנחל ירה בצעיר פלסטיני ופצע אותו בינוני, באתר הארץ, 26 במאי 2012
  11. ^ חיילים הצטרפו למתנחלים שתקפו פלסטינים בעוריף, ירו על תושבים והכו כמה מהם בקתות רוביהם
  12. ^ יותם ברגר, מתנחלים מיצהר תועדו מיידים אבנים לעבר משפחה מעוריף; איש מהם לא נעצר, באתר הארץ, 14 באפריל 2019
  13. ^ .מאיה הורודניצ'אנו‏, תג מחיר בשומרון: אלמונים ריססו "מוות לערבים" וכרתו 20 עצים, באתר וואלה!‏, 18 באפריל 2018
  14. ^ חיים לוינסון, מתנחלים תקפו תושב אלון מורה כי חשבו שהוא ערבי, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
  15. ^ רועי שרון, תגובה לתפיסת המתנחלים? כתובת ״אש קודש, נקמה״ בכפר פלסטיני, באתר nana10‏, 9 בינואר 2014
  16. ^ יעל מרום, מקדשים את השבת: כנופיות מתנחלים תקפו את הכפרים עוריף וחווארה, באתר "שיחה מקומית", 23 באפריל 2017
  17. ^ יותם ברגר, חשד לפשעי שנאה בגדה: צמיגי מכוניות נוקבו בכפר עוריף, 80 גפנים הושחתו סמוך לקריית ארב, באתר הארץ, 18 ביוני 2018
  18. ^ .מאיה הורודניצ'אנו‏, תג מחיר בשומרון: אלמונים ריססו "מוות לערבים" וכרתו 20 עצים, באתר וואלה!‏, 18 באפריל 2018
  19. ^ חנן גרינווד, סערה בעקבות ביקור פעילי שמאל בכפר פלשתיני: "בגידה, חיללו את המסגד", באתר ישראל היום, 3 ביולי 2023
  20. ^ שמורת טבע ע'לאם אל-הודא
  21. ^ השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה, 15 בנובמבר 2018, באתר מחסום ואטש