תיאטרון זווית
תיאטרון זווית נוסד ב-1959 על ידי פנינה גרי, שמואל עצמון ושמואל עומר (מנהל כללי).
בסוף שנת 1958 הפיקה גרי את המחזה "בדלתיים סגורות", בו גם שיחקה. לאחר שהצליח והפתיע גם בתוכנו וגם בביצועו (יוסף קריסטוף ביים, זהרירה חריפאי בתפקיד "אינז"), החליטו שחקניו למסד את הקבוצה כתיאטרון קטן ונייד. שמו נבחר בהשראת שירו של נתן אלתרמן "זווית של פרור" (1936).
תיאטרון זווית פעל 9 שנים כתיאטרון נייד, אינטימי, בסגנון אוף ברודוויי שהצטיין ברפרטואר ערכי וחדשני. ב-1968, ביוזמת משרד החינוך, צורפו מנהלי תיאטרון זווית לתיאטרון "הבימה".
מבין הצגותיו עריכה
- "בדלתיים סגורות" מאת ז'אן-פול סארטר, ביים יוסף קריסטוף (1959, 1964[1])
- "אי העזים" מאת אוגו בטי (1960)
- "אהבה שכזאת" מאת פבל קוהוט, ביים גיורא מנור (1960[2]1965[3])
- "בית במצב טוב" מאת משה שמיר (1962)
- שטח של הפקר, יהודה עמיחי
- "איש פשוט ורעשן" מאת צ'רלי דייאר (1963)
- "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס, ביים אלן שניידר (1963)
- "ארץ רחוקה" (1964)
- "אפריון הכלולות"[4] מאת יאן דה-הרטוג (1964)
- "יצור מוזר האדם" (1965)
- "ברכט על ברכט" (1965)
- "הכרטסת"[5] מאת טדיאוש רוז'ביץ' (1965)
- "נידוני אלטונה"[6] מאת ז'אן-פול סארטר, ביים לאונרד שך (1966)
- "אח, הימים היפים" מאת סמואל בקט, בתרגומו של מתי מגד, בבימוי ראובן מורגן (1966)[7]
- "הנושים" מאת סטרינדברג (1967)
- "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר (1967)
- "הסטריפטיז" (מחרוזת מערכונים) (1967)
- "משחקים בקארין" (1968), מחזה של אריה חן
- "פרח הקקטוס" (1968)
- "הבה נתגרש"[8][9] מאת פליסיאן סארדו, ביים תיאודור תומא (1968)
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאטרון 'זווית' באתר הספרייה הלאומית
- תיאטרון זווית, 1959–1968, באתר התיאטרון הישראלי, החוג לאמנות התיאטרון אוניברסיטת תל אביב
- י. לפיד, מסך ומסכה: היריה הייתה מקרית לגמרי, מעריב, 28 בספטמבר 1960
- שב"ח, מסך ומסכה: "זווית" חוגג "יום-הולדת", מעריב, 5 ביוני 1963
- טלילה בן זכאי, מסך ומסכה: "זווית" מסתכל לאחור בסיפוק, מעריב, 1 בדצמבר 1964
- יום הולדת ל"זווית", דבר, 3 בדצמבר 1964
- טלילה בן זכאי, מסך ומסכה: פעילות רבה בתיאטרון "זווית", מעריב, 27 בדצמבר 1964
- מה חדש על בימות תל אביב: ב"זווית", דבר, 7 בינואר 1965
- רחל אורן, "זווית", מסארטר עד סארטר, דבר, 19 בפברואר 1965. תיאטרון "זווית" - המשך, דבר, 19 בפברואר 1965
- שיחות מעריב - מסורת ב"זווית": הבכורה - לאיל"ן, מעריב, 7 באפריל 1965
- טלילה בן זכאי, מסך ומסכה: תיאטרון קטן - שהשיג גדולות, מעריב, 15 בדצמבר 1965
- אורי קיסרי, תרועה ומבוכה בתיאטרון הישראלי, מעריב, 20 בספטמבר 1968, על מותו של תיאטרון "זווית"
- "זווית" נתבע על אי-העברת ניכויים משכר, מעריב, 3 בדצמבר 1968
הערות שוליים עריכה
- ^ McGraw-Hill Encyclopedia of World Drama, 1984. עמוד 322.
- ^ נחמן בן-עמי, אהבה על שולחן הניתוח - "אהבה שכזאת" בתיאטרון "זווית", מעריב, 31 באוקטובר 1960
- ^ יין ישן ב"זווית", דבר, 5 בנובמבר 1965
- ^ טלילה בן זכאי, מסך ומסכה: מליל הכלולות - אל הזיקנה, מעריב, 24 ביוני 1964
- ^ נחמן בן-עמי, מסע לעבר ולהווה, מעריב, 8 באפריל 1965
- ^ המטה הכפולה של שח, דבר, 6 במאי 1966
- ^ דב בר-ניר, הימים הטובים הללו, על המשמר, 25 בפברואר 1966
- ^ חוה נובק, עידן של קומדיות גם ב"זווית", דבר, 2 באפריל 1968
- ^ טלילה בן זכאי, מסך ומסכה: הערב - בכורת "הבה נתגרש" ב"זווית", מעריב, 3 באפריל 1968