ויקיפדיה

מייקל בולטון

זמר אמריקאי

מייקל בולוטין (באנגלית: Michael Bolotin; נולד ב-26 בפברואר 1953), הידוע באופן מקצועי בשם מייקל בולטון, הוא זמר ופזמונאי אמריקאי-יהודי.[1]

מייקל בולטון
Michael Bolton
בולטון ב-2022
בולטון ב-2022
לידה 26 בפברואר 1953 (בן 71)
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
שם לידה מייקל בולוטין
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975
עיסוק זמר ‏•‏‏ פזמונאי
סוגה פופ רוק ‏•‏‏ רוק קל ‏•‏‏ בלו-אייד סול ‏•‏‏ הארד רוק
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה ‏•‏‏ פסנתר
חברת תקליטים RCA ‏•‏‏ קולומביה ‏•‏‏ ג'ייב ‏•‏‏ קונקורד ‏•‏‏ יוניברסל מוטאון
בן או בת זוג Maureen McGuire (1975–1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית הכבוד של האליס איילנד
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • פרס גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.michaelbolton.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

בולטון נולד בעיר ניו הייבן במדינת קונטיקט שבארצות הברית. אביו, ג'ורג' בולוטין, היה פקיד מקומי במפלגה הדמוקרטית, ואמו, הלן, הייתה עקרת בית. יש לו אח, אורין, ואחות, סנדרה. עד גיל 7, בולטון ניגן בסקסופון. הוא החל לכתוב שירים בגיל 9. בגיל 14, הוא הקים להקה, "the Nomads", שחתמה על חוזה סינגלים עם חברת התקליטים אפיק רקורדס כשבולטון היה בן 16. באישור הוריו, הוא עזב את בית הספר התיכון ועזב את הבית בגיל 15 כדי לנסוע ברחבי המדינה לאורך כביש 66 ולעסוק במוזיקה במשרה מלאה. הוא עבד בעבודות מזדמנות, כולל בתור הבייביסיטר של פאולה עבדול.[2][3]

1975–1988:הארד רוק וכתיבת שירים עריכה

בולטון החל להקליט מוזיקה בשנת 1975 באופן The Church Studio בעיר טלסה שבמדינת אוקלהומה. האלבום הראשון שלו נקרא Michael Bolotin. בתחילת הקריירה המוזיקלית שלו, הוא התמקד בהארד רוק, כשלהקתו "בלאק ג'ק" היוותה את מופע החימום לזמר ההבי מטאל אוזי אוסבורן בסיבוב הופעות. בשנת 2015, השיר "Maybe It's the Power of Love" של בולטון מ-1980 עם בלאק ג'ק נדגם על ידי הראפר קניה וסט לשירו "Never Let Me Down".[4][5]

לאחר ששינה את שם משפחתו לבולטון, הוא זכה ללהיט הגדול הראשון שלו כפזמונאי, והשתתף בכתיבת "How Am I Supposed to Live Without You" עבור לורה ברניגן. השניים ביקשו לעבוד שוב זה עם זה, ושיתוף הפעולה הבא שלהם היה כשבולטון השתתף בכתיבת "I Found Someone" עבור ברניגן ב-1985. הגרסה שלה הייתה רק להיט מינורי, אבל שנתיים לאחר מכן, שר ביצעה מחדש את השיר, ואיתו השיקה את קריירת השירה שלה. בולטון היה שותף לכתיבת מספר שירים נוספים עבור שתי הזמרות. בולטון הקליט את הביצוע שלו ל-"How Am I Supposed to Live Without You" ב-1988, והגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100.

1988–1997: שיא ההצלחה עריכה

 
בולטון בטקס פרסי הגראמי ב-1990

בולטון השיג את הצלחתו הגדולה ביותר כזמר פופ בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90. הוא ביצע שירים שנכתבו על ידי או יחד עם הפזמונאים הגדולים של התקופה, כולל דיאן וורן ודזמונד צ'יילד (כמו גם את "Steel Bars" פרי עטם של בולטון ובוב דילן), אבל היו לו גם כמה להיטים שהיו עיבודים מחודשים של קלאסיקות נשמה משנות ה-60.[6] אחד מלהיטיו הגדולים הראשונים היה הביצוע שלו מ-1987 לקלאסיקה של אוטיס רדינג, "(Sittin' On) The Dock of the Bay". אלמנתו של רדינג, זלמה רדינג, אמרה שהיא כל כך התרגשה מהביצוע של בולטון ”שזה העלה לי דמעות בעיניים. זה כל כך הזכיר לי את בעלי שאני יודעת שאם הוא ישמע את זה, הוא ירגיש אותו דבר”.[7] בולטון תמיד התעניין במוזיקת נשמה ובקלאסיקות של מוטאון, בשנת 1989, בולטון הוציא גרסת כיסוי ל-"Georgia on My Mind" מאת ריי צ'ארלס, איתו היה לו להיט נוסף. בשנת 1991, הוציא בולטון את האלבום Time, Love & Tenderness אשר כלל את גרסת הכיסוי שלו זוכת פרס הגראמי של "When a Man Loves a Woman", שהוקלטה לראשונה על ידי פרסי סלדג'.

מ-1987 עד 1995, לבולטון היו ארבעה אלבומים שהיגעו לעשירייה הפותחתושבעה שירים שהגיעו לעשירייה הפותחת בארצות הברית.[8][9] הוא זכה להצלחה גדולה עוד יותר במצעד השירים העכשוויים למבוגרים, כאשר הייתה לו מחרוזת של 14 להיטים רצופים בעשירייה הפותחת, כולל שמונה במקום הראשון.[10]

לבולטון היו גם 12 שירים שהגיעו לעשירייה הפותחת בקנדה, אך הצליח פחות מחוץ לצפון אמריקה עם ארבעה עשרת שירים שהגיעו לעשירייה הפותחת בבריטניה ועוד כמה במדינות שונות באירופה.[11][12]

עבודתו של בולטון במהלך התקופה זכתה לביקורת על היותה מועתקת, ובשנת 1992, האחים איסלי הגישו תביעה נגד בולטון, בטענה שהשיר שלו מ-1991 "Love Is a Wonderful Thing" היה למעשה גניבה לשיר שלהם משנת 1966 באותו השם.[13] מאבק משפטי בן 15 שנה הביא לסכום של 4.2 מיליון דולר פיצויים לאיסלי מבולטון, שותפו לכתיבת השיר והמוציא לאור שלו.[14] תביעה דומה קודמת בנוגע ל-"How Am I Supposed to Live Without You" הוסדרה לטובת בולטון.[15]

 
בולטון ב-1997

הסינגל האחרון של בולטון מהטופ 40 בארצות הברית היה הלהיט "Go the Distance" משנת 1997 (מהסרט המצויר של דיסני, "הרקולס"), שהגיע למקום הראשון במצעד העכשווי למבוגרים בארצות הברית. הוא שכר את המנצח לארי ביירד, המנהל המוזיקלי התזמורתי, המנצח והמעבד של המודי בלוז, ת'רי דוג נייט ואל ג'ארו, לסיבוב ההופעות שלו ב-2001.

2000–הווה: פרויקטים נוספים עריכה

הפופולריות של בולטון ירדה בסוף שנות ה-90, אבל הוא המשיך להחזיק להיטים עכשוויים למבוגרים עד אמצע שנות ה-2000.[10] הוא הוציא אלבומים מדי שנה או שנתיים עד אמצע שנות ה-2010. אלבומו Only a Woman Like You יצא בשנת 2001 עם שיר הנושא שנכתב בשיתוף שאניה טוויין.[16] בשנת 2006, בולטון וניקולט שרידן, ארוסתו באותה תקופה, שרו דואט, "The Second Time Around", עבור האלבום Bolton Swings Sinatra: The Second Time Around. עבור Over the Rainbow, אלבום שהוקלט תוך חמישה ימים, הקליט בולטון את השיר "New York, New York", שהיה גם באלבום Bolton Swings Sinatra. זה היה לפרק של סדרת הטלוויזיה, "Challenge Anneka". ההכנסות מהאלבום הלכו להוספיסים לילדים ברחבי בריטניה. בולטון הוציא את אלבומו One World One Love בבריטניה ב-21 בספטמבר 2009. הסינגל הראשון, "Just One Love", שוחרר שבוע קודם לכן.[17] ביוני 2011, בולטון שיתף פעולה עם המוזיקאי ההודי א. ר. רהמן לשיר שהוקלט עבור Gems: The Duets Collection.[18] ב-2013 הוציא בולטון את האלבום Ain't No Mountain High Enough: A Tribute to Hitsville U.S.A., שכלל דואטים עם קלי רולנד ואמנים אחרים.[19]

 
בולטון בברצלונה, ספרד, ינואר 2010

בנוסף להקלטות שלו, בולטון המשיך להופיע בפומבי. במרץ 2007, הוא הופיע בדרום אפריקה בפעם הראשונה, שם היה האמן הראשי במופע בן היומיים של "Jacaranda FM". הוא ביצע דואט בשם "Il Mio Amico" עם הזמרת האיטלקית אנה טטאנג'לו בפסטיבל סן רמו 2008. השיר הושר במקור על ידי טאטאנג'לו לבדה, אבל גרסת הדואט הכילה גם מילים באנגלית.[20]

במאי 2011, בולטון הוצג כזמר אורח בשירם של להקת דה לונלי איילנד, "Jack Sparrow" באלבום Turtleneck & Chain שלהם. ההופעה שלו עם שלישיית ההיפ-הופ הקומית התמקדה בפזמון שלו (בכוונה) מחוץ לנושא ובתקשורת לקויה עם הלהקה, ובסרטון הוא הופיע לבוש כמו ג'ק ספארו מ"שודדי הקאריביים", "פורסט גאמפ", "ארין ברוקוביץ'" ' וטוני מונטנה מ"פני צלקת".[21]

בולטון גם ביצע את המוזיקה שלו באמצעי תקשורת אחרים. באוגוסט 2006, בולטון היה אחד משותפי הדואט של לוסי לולס בתוכנית "Celebrity Duets" של רשת פוקס, שהפיקה חברת סייקו של סיימון קאוול עבור הרשת.[22] בסוף 2013 ובתחילת 2014 הוא הופיע בפרסומות של הונדה בהן הוא שר.[23] בשנת 2015, הוא שר בפרק של "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" בנוגע לשירות הכנסות הפנים.[24] באותה שנה, הוא הופיע בפרסומת של פיצה האט ושר "ג'ינגל בלז".[25] בולטון תרם את "Upbeat Inspirational Song About Life" והחזרה שלו ל"כוח הטיטאנים! חיים בסרט", שיצא לאקרנים ביולי 2018. הוא גם מדבב את הנמר ששר את השיר בסרט.[26] בשנת 2021, הוא כיכב אורח בעונה השישית של "הזמר במסכה", שם שר את השיר של מרווין גיי ותמי טרל, "Ain't No Mountain High Enough", " עם פיית' אוונס בתור "בואש". ב-2023, הוא השתתף בעונה התשיעית של הזיכיון בתור "הזאב". לאחר שהודח, הוא לקח את הזמן לקדם את אלבומו הבא ועשה הדרן בביצוע של השיר "How Am I Supposed to Live Without You". [27] בולטון התחרה בתחרות הזמר האמריקאית, ייצג את קונטיקט וביצע את השיר "Beautiful World", עם ההופעה הראשונה שלו בשבוע הראשון, ב-21 במרץ 2022.[28] הוא הגיע לגמר, וסיים במקום השביעי.[29]

קריירת משחק עריכה

בולטון הופיע בכמה הופעת קמע בסרטי קולנוע ובטלוויזיה, בדרך כלל הופיע בתור עצמו, כמו ב"הכירו את וולי ספארקס" בשנת 1997, "שני גברים וחצי" בשנת 2012, ו"נני" בשנת 1998.[30][31]

בספטמבר 2010, בולטון היה מתחרה בעונה ה-11 של "רוקדים עם כוכבים".[32] הוא ובת זוגו לריקוד צ'לסי הייטאואר היו הזוג השני שהודח, ב-28 בספטמבר 2010.[33]

ב-15 במאי 2018, "American Dream: Detroit", סרט תיעודי בהפקת בולטון, הוקרן לראשונה בתיאטרון רדפורד בדטרויט.[34] בולטון אהב את דטרויט ורצה להדגיש את הקאמבק הכלכלי שלה. הסרט התיעודי כלל ראיונות עם כמה אילי עסקים, זמרים וילידי דטרויט אחרים, כולל ג'רי ברוקהיימר, פרנסיס פורד קופולה, אריתה פרנקלין, סמוקי רובינסון ואליס קופר.[35][36]

חיים אישיים עריכה

בולטון מגדיר את עצמו כ"יהודי מורד". הוא גדל במשפחה ליברלית, ותיאר את בית ילדותו כמקושט בחנוכייה ובעץ חג מולד. סבו וסבתו שמרו על משק בית כשר. הוא עזב את בית הספר העברי בגיל 12 כשהרב שלו אסר עליו לחזור אלא אם יפסיק להתבדח. אף על פי כן, בולטון חגג בר מצווה בגיל 13 ושמר על כמה מסורות ביהדות.[37]

בולטון צמחוני מאז 1970.[38]

בינואר 2013 פרסם בולטון אוטוביוגרפיה, "The Soul of It All: My Music, My Life".[39][40]

בולטון הסביר שהוא עבר ניתוח חירום לפני תקופת החגים במהלך 2023 בגלל גידול במוח וייקח הפסקה מהופעות ב-2024. הוא אמר שהניתוח היה מוצלח.[41]

בולטון גר בווסטפורט, קונטיקט.

מערכות יחסים ומשפחה עריכה

בולטון היה נשוי למורין מקגווייר מ-1975 עד 1990. יש להם שלוש בנות, כל אחת נולדה בהפרש של שנתיים: איסה, הולי וטארין.[42] הוא הפך לסבא בפעם הראשונה באוקטובר 2010, דרך בתו טארין.[43] נכון לפברואר 2019, יש לו שישה נכדים.[44]

בולטון הוצג בפני השחקנית ניקולט שרידן ב-1992 על ידי הסקסופוניסט קני ג'י. בולטון ושרידן יצאו עד שנפרדו ב-1995. הם חזרו ב-2005, והתארסו במרץ 2006, עם זאת, אושר באוגוסט 2008 שהם ביטלו את אירוסיהם.[45]

פעילות חברתית עריכה

בשנת 1993, הקים בולטון את קרן מייקל בולטון כדי לסייע לנשים וילדים בסיכון מהשפעות העוני וכן מהתעללות מינית, התעללות רגשית וגופנית.[46] בסוף שנות ה-90, ארגון הצדקה זכה לביקורת חריפה על האחוז הנמוך להפליא של תרומות שהלכו לצדקה. ב-1995 רק 15% מ-2.6 מיליון הדולר שגייסה הקרן הלכו לצדקה, כשרוב הכספים הלכו למופע של בולטון עצמו. [47]

בולטון והקרן ניהלו מערכת יחסים ארוכת שנים עם מושל קונטיקט הרפובליקני לשעבר, ג'ון ג'י רולנד, כשרולנד מוביל את המימון הממלכתי לצדקה. ב-1995 הופיע בולטון בגיוס כספים עבור רולנד לאחר שהקרן קיבלה מענק של 300,000 דולר מהמדינה.[48] בשנת 2014, כשרולנד עמד למשפט בגין הונאה, בולטון כתב מכתב לשופט שפיקח על גזר הדין של רולנד על מנת לתמוך ברולנד.[49]

בולטון משמש גם כיו"ר הכבוד של "Prevent Child Abuse America", היו"ר הלאומי של "This Close for Cancer Research", וחבר מועצת המנהלים של שותפות החונכות הלאומית ובית החולים לילדים ג'ו דימאג'יו.

ב-25 ביולי 1993, בולטון שיחק נגד מייקל ג'ורדן במשחק צדקה בטלוויזיה באצטדיון שיקגו וייט סוקס. הקבוצה של בולטון, The Bolton Bombers, המורכבת מבולטון ולהקתו, ניצחה במשחק 7–1 מול הקבוצה של ג'ורדן, Jordan's Air Force, שהורכבה מסלבריטאים כולל מג'יק ג'ונסון, איוונדר הוליפילד, ויליאם בולדווין, מארק הארמון, אם סי האמר, טום סלק וסטייסי קינג, בין היתר.[50][51]

דיסקוגרפיה עריכה

  • 1975: Michael Bolotin
  • 1976: Everyday of My Life
  • 1983: Michael Bolton
  • 1985: Everybody's Crazy
  • 1987: The Hunger
  • 1989: Soul Provider
  • 1991: Time, Love & Tenderness
  • 1992: Timeless: The Classics
  • 1993: The One Thing
  • 1996: This Is the Time: The Christmas Album
  • 1997: All That Matters
  • 1998: My Secret Passion
  • 1999: Timeless: The Classics Vol. 2
  • 2002: Only a Woman Like You
  • 2003: Vintage
  • 2005: 'Til the End of Forever
  • 2006: Bolton Swings Sinatra
  • 2009: One World One Love
  • 2011: Gems: The Duets Collection / Duette
  • 2013: Ain't No Mountain High Enough–Tribute to Hitsville
  • 2017: Songs of Cinema
  • 2019: A Symphony of Hits
  • 2023: Spark of Light
  • 2023: Christmas Time

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייקל בולטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Ruhlmann, William. "Michael Bolotin". AllMusic.
  2. ^ "Michael Bolton speaks at Jewish Community Center of Greater New Haven". New Haven Register. 7 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "MICHAEL BOLTON'S LONG, HARD ROAD TO SUCCESS". Smith Center for the Performing Arts. 30 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Golden, Zara (27 בפברואר 2015). "Michael Bolton Annotated Kanye West's "Never Let Me Down"". The Fader. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ The College Dropout (Media notes). Kanye West. Roc-A-Fella Records. 2004. 986 173-9.{{cite AV media notes}}: תחזוקה - ציטוט: others in cite AV media (notes) (link)
  6. ^ Browne, David (18 בנובמבר 2019). "That Time Michael Bolton Wrote a Song With Bob Dylan". Rolling Stone. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ "People Are Talking About . . ". Jet. Johnson Publishing Company. 18 בינואר 1988. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Michael Bolton Chart History: Billboard 200". Billboard. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Michael Bolton Hot 100". Billboard. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Michael Bolton Adult Contemporary". Billboard. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Results: RPM Weekly". Library and Archives Canada. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Official Charts > Michael Bolton". The Official UK Charts Company. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Critics review Michael Bolton case". Entertainment Weekly. ארכיון מ-2022-01-26.
  14. ^ Wile, Rob (11 במרץ 2015). "The 'Blurred Lines' verdict was big. But what Michael Bolton had to pay sent him on a decade-long legal rampage". Splinter News. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Lichtman, Irv, ed. (30 באוגוסט 1986). "Inside Track". Billboard: 92. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ "Michael Bolton – Only A Woman Like You". Discogs. 2002.
  17. ^ "Michael Bolton – One World One Love". Discogs. 2009.
  18. ^ "Bolton Collaborates With Rahman For New Album". NDTV. Press Trust of India. 24 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Robbins, Caryn (25 בינואר 2013). "HSN & The Venetian Ink Concert Deal Featuring Grammy Winner Michael Bolton". Broadway World. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Anna Tatangelo duetto con Michael Bolton – Il Mio Amico". Discogs. 2008.
  21. ^ Mapes, Jillian (8 במאי 2011). "Michael Bolton Makes Waves on 'SNL' With Lonely Island's 'Jack Sparrow'". Billboard. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ "Bolton, Lauper, Macy Gray Set For 'Celebrity Duets'". Billboard. 24 ביולי 2006. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ "Happy Honda Days Campaign Taps Grammy® Award-Winning Michael Bolton to Highlight Year-End Sales Event" (Press release). PR Newswire. 18 בנובמבר 2013. {{cite press release}}: (עזרה)
  24. ^ ROBINSON, JOANNA (13 באפריל 2015). "John Oliver and Michael Bolton Sang a Love Song to the I.R.S." Variety. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Fuhrmeister, Chris (11 בנובמבר 2015). "Michael Bolton Wants You to Order a Filing Cabinet Full of Pizza Hut". Eater.com. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Katz, Brandon (26 ביולי 2018). "'Teen Titans Go! To The Movies' Composer on Recruiting Michael Bolton & Lil Yachty". The New York Observer. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Schneider, Michael (2023-03-09). "'The Masked Singer' Reveals Identity of the Wolf: Here's Who It Is". Variety (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-03-21.
  28. ^ Malec, Brett (17 במרץ 2022). "Meet the 56 Musical Acts From American Song Contest, Including Jewel & More Famous Faces". E!. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Gularte, Alejandra (5 במרץ 2022). "Michael Bolton's Love Ballads Will Compete in U.S. Eurovision". Vulture.com. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ תבנית:IMDb name
  31. ^ Rice, Lynette (10 באוגוסט 2012). "'Two and a half Men' casts Michael Bolton as friend to Walden". Entertainment Weekly. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ "'Dancing With the Stars' cast unveiled". Today. 30 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Bolton's jive bombs with judges". Irish Independent. 29 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Michael Bolton Presents 'American Dream: Detroit,' a Love Letter From Motor City Legends Chronicling the Greatest Urban Turnaround in American History, in Cinemas Nationwide May 15 Only" (Press release). PR Newswire. 9 באפריל 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  35. ^ Annalise, Frank (5 במאי 2018). "Michael Bolton to appear at Redford Theatre for Detroit documentary premiere". Crain Communications. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ McCollum, Brian (14 במאי 2018). "When a man loves a city: Singer Michael Bolton's documentary on Detroit to debut". Detroit Free Press. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Michael Bolton". Jewish Virtual Library.
  38. ^ SHULTZ, ALEX (18 בפברואר 2019). "The Real-Life Diet of Michael Bolton, the Jacked Elder Statesman of Balladeering". GQ. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ GOLDBERG, MICHAEL ALAN (4 בפברואר 2013). "Does Michael Bolton Have Soul? An Illustrated Guide". The Village Voice. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Bolton, Michael (29 בינואר 2013). The Soul of It All: My Music, My Life. New York, NY: Hachette Book Group USA. ISBN 978-1455523658. {{cite book}}: (עזרה)
  41. ^ Steven J. Horowitz, Michael Bolton Reveals Brain Tumor Diagnosis, Recovering From Emergency Surgery, Variety, ‏2024-01-05 (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ Baker, K. C. (23 בספטמבר 2008). "Michael Bolton: Nicollette and I 'Remain Friends". People. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Cotliar, Sharon (14 באוקטובר 2010). "Michael Bolton Becomes a Grandfather". People. ארכיון מ-4 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "Why Michael Bolton Isn't Allowed to Put His Grandkids to Bed and More Sweet Stories from Famous Grandparents". People. 15 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Nicollette Sheridan & Michael Bolton End Engagement". People. 26 באוגוסט 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "The Michael Bolton Charities". The Michael Bolton Charities.
  47. ^ Ryan, Joal (21 באפריל 1998). "Michael Bolton Charity Under Fire". E!. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Leigh Cohen, Allison (29 ביוני 2004). "Political Memo; The Antagonist Who Barraged Rowland With Criticism". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Vigdor, Neil (6 בדצמבר 2014). "Rowland makes case for leniency". newstimes.com. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Jauss, Bill (26 ביולי 1993). "JORDAN TEAM ROCKED". Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "BOLTON, BAND GIVE STARS A 7-1 LESSON IN SOFTBALL". Deseret News. 26 ביולי 1993. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מייקל_בולטון&oldid=37828586"