משה נצר

מפקד בפלמ"ח וראש מועצה אזורית זבולון

משה נצר (16 בינואר 19223 במאי 2009) היה מפקד בפלמ"ח וראש מועצה אזורית זבולון.

משה נצר
משה נצר (שני מימין) במפגש מאוחר עם מפקדים נוספים בפלמ"ח
משה נצר (שני מימין) במפגש מאוחר עם מפקדים נוספים בפלמ"ח
משה נצר (שני מימין) במפגש מאוחר עם מפקדים נוספים בפלמ"ח
לידה 16 בינואר 1922
רוסיה
פטירה 3 במאי 2009 (בגיל 87)
תאריך עלייה 1925
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות פלמ"ח
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19411955 (כ־14 שנים)
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה נצר ב-1935 בבית חינוך לילדי עובדים

ביוגרפיה

עריכה

נצר נולד ברוסיה לדבורה ולשרגא נוסוביצקי (נצר). בשנת 1925, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב, בה למד נצר בבית החינוך לילדי עובדים. את המשך לימודיו עשה בבית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי בכיתתו של יצחק רבין, חברו עוד מאז כיתה א'[1].

עם תום לימודיו בשנת 1940 הצטרף לגרעין הכשרה של הנוער העובד ברמת יוחנן, ושכנע את יצחק רבין להצטרף אליו. כשהוקם הפלמ"ח בשנת 1941 התגייס אליו נצר, ושירת בפלוגה ג'. בקיץ 1942 השתתף בקורס מפקדי מחלקות, שאחריו פיקד על מחלקה ובהמשך קיבל פיקוד על פלוגה ג'. בשנת 1945 השתתף בהורדת מעפילי האונייה "ברל כצנלסון". בנובמבר 1947 מונה למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח, ובתפקידו זה היה אחראי לביטחון בכל הנגב. לאחר פירוק הפלמ"ח היה נצר מפקד חטיבת עודד, ומדצמבר 1950 עד פברואר 1954 היה מפקד הנח"ל. מאוקטובר 1954 עד אוקטובר 1955 היה מפקד חטיבת כרמלי[2].

בתום שירותו, חזר לקיבוץ רמת יוחנן והיה פעיל בתנועה הקיבוצית ובמפא"י. בשנים 19581962 היה מזכיר הפנים של איחוד הקבוצות והקיבוצים.[3] בשנת 1965 הצטרף לרפ"י. בינואר 1968 התמנה לראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון[3] תפקיד בו החזיק עד אוקטובר 1971[4]. לאחר הפוגה בקיבוץ התמנה בדצמבר 1973 למזכיר משנה של מפלגת העבודה מטעם רפ"י[5] ובספטמבר 1974 היה מתאם פעולות ההתיישבות והביטחון המרחבי במשרד הביטחון[6]. בתפקידו זה הקים התנחלויות ברמת הגולן, בסיני ובבקעת הירדן, ובין השאר היה מהדוחפים לשיבה לכפר דרום, היישוב שפינה במלחמת העצמאות[7]. באפריל 1978 נתמנה לראש היחידה להתיישבות כפרית עירונית בהסתדרות[8] שעסקה גם בייהוד הגליל[9]. באוגוסט 1978 השתתף בכנס של ניצי מפלגת העבודה שהתנגדו לעמדות היוניות שאמצה מפלגת העבודה[10]. בשנת 1982 נבחר להיות ראש מועצה אזורית זבולון, תפקיד בו כיהן עד ינואר 1998. בשנים 1978–1990 היה גם יושב ראש יד לבנים.

נצר כיהן גם כראש עמותת בית הנח"ל שהוקם בנחל עוז[11]. במאי 2004 הוענק לו פרס יד בן-גוריון על מפעל חיים על רוח התנדבות, היחלצות למשימות לאומיות וחברתיות ותרומתו להתיישבות ולביטחון[12].

אחותו, פרופ' רינה שפירא, היא כלת פרס ישראל לחינוך. בנו הבכור הוא האסטרופיזיקאי חגי נצר. בנו עמוס נצר משמש מאז 2018 כראש מועצה אזורית זבולון. בשנת 1967 שכל את בנו, יצחק, שנפל בעת שירותו הצבאי, ולזכרו מתקיים מאז יום עיון שנתי בנושא הבדואים במדרשת שדה בוקר[13].

נקבר בקיבוצו, רמת יוחנן.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה