ערב פסח שחל בשבת

דיני ומנהגי ערב פסח כשחל בשבת

ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת. למצב זה יש מספר היבטים הלכתיים לגבי שבת זו וליל הסדר שלאחריה.

שכיחותעריכה

בלוח השנה העברי הקבוע מאורע זה קורה בהפרשים של 3 עד 20 שנים ובסך הכל בכ-11.5% מכלל השנים[1]. גם בזמן שבית המקדש היה קיים מאורע זה לא היה רגיל[2], ייתכן שבכוונה היו מעברים את השנה או ממלאים או מחסרים את חודש אדר כדי למנוע מערב פסח לחול בשבת[3]. במאתיים השנים ה'ת"ש–ה'תת"ק חל ערב פסח בשבת 21 פעמים, בשנים: ה'תש"י, ה'תשי"ד, ה'תשל"ד, ה'תשל"ז, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ד, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה, ה'תת"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ב, ה'תתל"ה, ה'תתל"ט, ה'תתנ"ט, ה'תתס"ג, ה'תתפ"ג, ה'תת"צ.

שינויים בערב פסחעריכה

כאמור, כאשר חל ערב פסח בשבת, ישנם מספר שינויים משאר השנים, חלקם נוגעים לזמן שבית המקדש קיים, וחלקם נוגעים גם לימינו:

שינויים בהקרבת קרבן הפסחעריכה

 
בקרבן הפסח מוקרב שה תמים (בלא מום) עד גיל שנה

הקרבת קרבן פסח דוחה את השבת, ולכן מקריבים אותו בזמנו גם אם ערב פסח חל בשבת[4]. עם זאת, פעולות שניתן לעשותן לפני שבת או לאחריה - אינן דוחות את השבת. לפיכך יש כמה שינויים בתהליך ההקרבה בשבת.

  • הבאת הפסח לעזרה - בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות אין לשאת את הפסח לעזרה בשבת, אלא יש להביאו כשהוא הולך בעצמו. כמו כן, אין להביא את סכין השחיטה בשבת, אלא יש להכין סכין בעזרה לפני שבת, ובמקרה של שכחה לתחוב את הסכין בצמר הטלה או בקרני הגדי[5].
  • הפשטת הקרבן - את הקרבן היו מפשיטים כשהוא תלוי על מקלות מיוחדים. בשבת, לדעת ר' אליעזר, לא היו משתמשים במקלות אלו, שכן הם נחשבו מוקצה, ולשיטתו, המקריבים היו מניחים את ידיהם על כתפי חבריהם, והיו תולים את הכבש על ידיהם, ומפשיטים את הכבש. אך ההלכה היא שאין חלים במקדש איסורי שבות (איסורי שבת מדרבנן), ולכן היו מפשיטים את הקרבן כרגיל גם בשבת.
  • שטיפת העזרה - לפי המשנה[6], הכהנים הדיחו את העזרה גם בשבת, אלא שדבר זה היה בניגוד לדעת חכמים, שאסרו זאת. עם זאת, הרמב"ם[7] פסק שהדבר מותר, כיוון שהדחת העזרה אינה אסורה מן התורה, אלא רק מדרבנן, ואיסורים מדרבנן - הותרו במקדש.
  • הליכה הביתה - בגלל איסור הוצאה מרשות לרשות, אסור לקחת את הקרבן הביתה, ולכן כשערב פסח חל בשבת, היו המקריבים ממתינים בהר הבית עד צאת השבת. הכת הראשונה של מקריבי הקורבן המתינה ברחבת הר הבית, הכת השנייה המתינה בחיל (השטח שבין חומת העזרה לבין החומה הנמוכה הקרויה הסורג), והכת השלישית - נשארה בעזרה[8].
  • חגיגת ארבעה עשר - אינה קריבה בשנה כזו[9].

תענית בכורותעריכה

כאשר ערב פסח חל בשבת, מקדימים ומתענים את תענית הבכורות (או נפטרים מהצום על ידי סעודת מצווה, לרוב סיום מסכת) ביום חמישי, י"ב בניסן. פוסקים רבים סבורים שבשנה כזו אין צורך לצום כלל[10]. כיוון שהמנהג המקובל הוא שלא לצום גם בשאר השנים אלא להשתתף בסעודת מצווה, נהגו לעשות כך (ביום חמישי) גם כאשר ערב פסח חל בשבת. דעה נוספת (שאינה מקובלת כל כך) היא לצום ביום שישי, י"ג בניסן[11].

שבת הגדולעריכה

שבת זו, י"ד בניסן, מכונה "שבת הגדול", ובה אומרים את הפיוטים והיוצרות שנהוג לומר בשבת הגדול[12]. גם הנוהגים לומר את ההגדה של פסח בשבת הגדול, אומרים אותה בשנה כזו בערב פסח[13].

דרשת שבת הגדולעריכה

 
מודעות על דרשות שבת הגדול בשכונת מאה שערים בירושלים

את דרשת הרב לשבת הגדול מקדימים לשבת הקודמת, ז' בניסן[14] כדי שהציבור יוכל לדעת מה לעשות בשנה זו כהכנה לחג הפסח ולערב הפסח. גם בשבת י"ד בניסן טוב לדרוש בעניין הגדה של פסח ועוד[15].

ההפטרהעריכה

בנוגע להפטרה המיוחדת לשבת הגדול ישנם מנהגים שונים. המנהג הנפוץ כיום הוא לקראה כבכל שנה בשבת הגדול, כלומר בי"ד בניסן. בעבר היה נהוג במקומות רבים מנהג שונה, והוא להפטיר את ההפטרה הזו אך ורק בשנה כזו, והפטרה זו הייתה מנהג ייחודי לערב פסח שחל בשבת. הטעם המובא לכך בספרי המנהגים הוא שההפטרה נועדה דווקא לערב פסח, שבו יש לקיים ביעור מעשרות, משום שנזכרת בה החובה לבער את המעשר ולהביאו למקדש[16]. לעומת זאת, הגר"א נהג הפוך, ולדעתו, הפטרת שבת הגדול נועדה דווקא לשנים בהן ערב פסח לא חל בשבת. לפיכך, בשנה כזו לא נקראת הפטרת שבת הגדול, ומפטירים בהפטרת פרשת השבוע[17].

מכירת החמץ, בדיקתו ביטולו וביעורועריכה

מכירת חמץעריכה

את מכירת החמץ לגוי יש לעשות לפני כניסת השבת, והיא אינה כוללת את החמץ שיאכלו בשבת.

בדיקת חמץ וביעור חמץעריכה

בשנה זו את בדיקת החמץ לאור הנר עושים בליל י"ג בניסן, משום שלמחרת לא יוכלו לבדוק לאור הנר. מברכים על הבדיקה כמו בשאר השנים, בסיום הבדיקה אומרים את נוסח ביטול חמץ שמתייחס לחמץ שאינו ידוע ("דלא חזיתיה ודלא ביערתיה")[18].

 
ביעור חמץ בחוצות בני ברק
 
שריפת חמץ ביום שישי כאשר ערב פסח חל בשבת. בתמונה ניתן לראות שריפת חמץ מימין, ודוכן פלאפל משמאל, שעדיין פעיל כיוון שאכילת החמץ מותרת גם בשבת

שריפת החמץ מוקדמת ליום שישי, אך משאירים מספיק חמץ בשביל לחם משנה לשתי הסעודות. מותר להשאיר חמץ גם לצורך אכילה ביום ששי לאחר הביעור. אין אומרים את נוסח ביטול החמץ בשעת השריפה, כיון שעדיין מעוניינים באכילת חמץ בשבת.

ביטול חמץעריכה

את נוסח ביטול החמץ הכולל גם את החמץ הידוע ('דחזיתיה ודלא חזיתיה') אומרים בשבת, לפני סוף השעה הזמנית החמישית[19].

סעודות השבתעריכה

 
קניידלעך - יש המתירים לעשות בהם את הסעודה השלישית

לשם קיום הדין של אכילת שלוש סעודות בשבת ישנן כמה דרכים:

  • אכילת חמץ: בשתי הסעודות הראשונות של השבת ניתן לאכול חמץ, ובלבד שסעודות הבוקר תסתיימנה לפני סוף זמן אכילת חמץ. לאחר אכילת החמץ יש לבער את שאריות החמץ בדרכים המותרות בשבת (כגון השלכה לרוח או לצנרת הביוב). יש המחלקים את סעודת הבוקר לשתי סעודות, ובכך מקיימים שלוש סעודות.
  • אכילת מצות - בלילה מותרת אכילת מצה רגילה מעיקר הדין. אך בסעודות היום אי אפשר לאכול מצה, משום שאין אוכלים מצה בערב פסח[20]. יש האוכלים בה מצה מבושלת או מטוגנת בשמן עמוק.
  • אכילת מצה עשירה - למנהג יהודי ספרד ניתן לעשות את כל שלוש הסעודות במצה עשירה. כאשר אוכלים אותה בשיעור קביעת סעודה מברכים עליה את ברכת המוציא. למנהג יהודי אשכנז יש מחלוקת עד איזו שעה מותרת אכילת מצה עשירה בערב פסח.

סעודה שלישיתעריכה

בסעודה שלישית נוהגים לאכול מצה עשירה (לנוהגים בה היתר) או פירות, בשר ודגים בלבד[21]. יש מתירים לעשותה בתבשילים מקמח מצה, כגון קניידלעך[22], ויש הסוברים שבשבת כזו אין חובה לאכול סעודה שלישית.

הכנות לליל הסדרעריכה

 
עריכת שולחן הסדר ויתר ההכנות נעשות במוצאי שבת

את כל ההכנות ליום טוב של פסח יש לעשות מיום שישי קודם השבת, ובשבת עצמה אין להכין כלום כולל דברים לצורך החג, אפילו כאשר הדבר אינו כרוך בחילול שבת, מטעם איסור הכנה. את עריכת השולחן ויתר ההכנות יש לעשות לאחר צאת השבת.

שינויים בפסחעריכה

  ערך מורחב – יום טוב הסמוך לשבת

כיון שליל הסדר חל במוצאי שבת נעשים כמה שינויים בתפילות החג ובסדר הלילה:

ותודיענועריכה

  ערך מורחב – ותודיענו

בתפילת ערבית מוסיפים את ההוספה "ותודיענו", שהיא תפילת הבדלה המיועדת לתפילת ערבית של יום טוב שחל במוצאי שבת, במקום תפילת "אתה חוננתנו" שנאמרת במוצאי שבת שחל ביום חול.

בדומה ל"אתה חוננתנו", גם "ותודיענו" נאמר בברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה, שהיא במקרה זה ברכת קדושת היום ("אתה בחרתנו").

יקנה"ז בקידושעריכה

בקידוש של החג, שפותח את סימני הסדר, משלבים גם הבדלה. הסדר המיוחד הנהוג במצב כזה (ובכל יום טוב שחל במוצאי שבת) בסדר הברכות הוא:

ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש (=ברכת הקידוש), נר (ברכת האש), הבדלה (ברכת ההבדלה), זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של אין עושין מצוות חבילות חבילות משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד[23].

נוסח ברכת ההבדלה המיוחד שנאמר בזמן שנוהג סדר יקנה"ז הוא:"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ."

בסיום כל הברכות הללו שותים את הכוס הראשונה מארבע הכוסות.

שינוי בברכת "אשר גאלנו"עריכה

בברכת "אשר גאלנו" שנאמרת בסיום ההגדה, יש שנוהגים לומר "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים" במקום "מן הזבחים ומן הפסחים", משום שחגיגת ארבעה עשר אינה קריבה בשנה כזו, ולכן את שלמי החגיגה יאכלו רק למחרת, ביום ראשון, ואילו קרבן הפסח קרב בשבת ונאכל בליל מוצאי שבת, ואם כן הזבחים נאכלים לאחר הפסחים. לעומת זאת יש שאינם משנים מהנוסח הרגיל, וזאת משום שהבקשה אינה מוסבת על שנה ספיציפית זו, אלא על השנים הבאות, שבהן ערב פסח יחול בימות החול[24].

שני תבשיליםעריכה

 
קערת הסדר כמנהג אשכנז. עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה.

המנהג הוא לקחת שני תבשילים בקערת ליל הסדר (זרוע וביצה) כבשאר השנים. וזאת לפי דעתו של רבנו פרץ, שסבור שאם ישנו את ההנהגה משאר השנים יראה כעושה קדשים בחוץ. לפי דעה אחרת המובאת בטור בשנה כזו אין לעשות אלא תבשיל אחד כיון שקרבן החגיגה אינו קרב בשבת[25].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשנים פשוטות מסוג השא וזחא ובשנים מעוברות מסוג החא.
  2. ^ ראו בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד א': "שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת".
  3. ^ צל"ח פסחים סו:.
  4. ^ הלכה זו נשכחה בימיהם של בני בתירא (בערך בשנת 30 לפני הספירה) והלל הזקן, שעלה אז מבבל, מסר את ההלכה שקיבל משמעיה ואבטליון שקרבן פסח דוחה את השבת, בעקבות זאת ויתרו בני בתירא על הנשיאות, והלל מונה לנשיא (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד א').
  5. ^ "מי שפסחו טלה תוחב לו בצמרו גדי תוחב לו בין קרניו". (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד א'.)
  6. ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ה', משנה ח'
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח, פרק א', הלכה ט"ז, על פי הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ה, עמוד א'
  8. ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ה', משנה י'
  9. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה י"ב.
  10. ^ שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ת"ע, סעיף ב'.
  11. ^ ראו בברכי יוסף סימן ת"ע בשם המאירי ומהר"ם פרובינצאל
  12. ^ אמנם, את הפיוט ההלכתי בין פיוטי שבת זו, הכולל את הלכות הפסח ודומה לדרשת שבת הגדול, נהגו בכמה מקומות להקדים לשבת הקודמת.
  13. ^ משנה ברורה, סימן ת"ל, סעיף קטן ב' .
  14. ^ ראו בספר המהרי"ל הלכות שלושים יום קודם לפסח: "ולעולם דורשים בשבת הגדול כשאין ערב פסח חל בו, דאז צריכין להקדים ולדרוש".
  15. ^ ראו בבן איש חי שנה ראשונה פרשת צו דיני ערב פסח שחל בשבת אות ה, וביחוה דעת (חלק א סימן צא): "ומכל מקום גם בשבת ערב פסח שהוא שבת הגדול, לעת ערב, יש לדרוש בדברי אגדה, בסיפור יציאת מצרים, ובחיזוק האמונה. ויש להרחיב הדבור בתוכחות מוסר להוכיח את העם ולהזהירם גם על ביעור השאור שבעיסה במעשים הרעים, ומחמצת הדעות המשובשות, ונפיחת המדות המקולקלות ולהחזירם למוטב".
  16. ^ רבי מרדכי יפה, לבוש החור, אורח חיים סי' תל.
  17. ^ מעשה רב, הלכות פסח, סעיף קעו.
  18. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ג', הלכה ג' ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף א' ובמפרשיהם.
  19. ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף ב', אורח חיים, סימן תמ"ד, סעיף ו'.
  20. ^ על פי שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"א, סעיף ב'.
  21. ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תמ"ד במגן אברהם ובערוך השולחן שם.
  22. ^ ראו משנה ברורה בסימן תמד ס"ק ח.
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ב, עמוד ב'.
  24. ^ ראו שו"ת מהר"י וייל סימן קצג, ולעומתו בתשובת כנסת יחזקאל (סוף סימן כג), הובאו דבריהם בשער הציון לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ג, סעיף ו' ס"ק פ.
  25. ^ ראו ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תע"ג.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.