משמר דוד
מִשְׁמַר דָּוִד הוא יישוב קהילתי באזור השפלה, כחמישה ק"מ מדרום מזרח למועצה המקומית מזכרת בתיה. היישוב שייך למועצה אזורית גזר, והוא הדרומי מבין יישובי המועצה. היישוב נקרא על שמו של האלוף דוד מרכוס, שהיה מתנדב יהודי מארצות הברית אשר נלחם ונהרג במלחמת העצמאות.
 בניין חדר האוכל שהוסב למבנה קהילה
| |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 153 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,137 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 19.8% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   משמר דוד  באדום - משמר דוד בירוק - מיקום בניין המועצה | |
היסטוריהעריכה
היישוב הוקם כקיבוץ בשנת 1949 על ידי עולים מצ'כיה ורומניה, על אדמות הכפר הערבי ח'ולדה, שנחרב במלחמת העצמאות[2], כחלק מתוכנית לעיבוי שרשרת היישובים לאורך פרוזדור ירושלים[3]. תחילה קיבל את השם "משגב דוד" וזמן קצר אחר כך הוחלף שמו ל"משמר דוד"[4]. עם הקמתו נכלל בשטח המועצה האזורית גזר, שהוקמה באותה עת[5].
מאז הקמתו סבל הקיבוץ מבעיות כלכליות, מאחר שהשטחים החקלאיים שהוקצעו לו היה קטנים יחסית, ולא יצרו הכנסה מספקת לקיומו. חלק מהמשק החקלאי של הקיבוץ היה משותף עם קיבוצי הסביבה כולל פרדס משותף ולולים[6]. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 היו מחצית בתי הקיבוץ ריקים והוא החל להשכיר אותם לתושבים שאינם חברי הקיבוץ[7]. במקביל הצטרפו לקיבוץ חברים חדשים שהיו פחות מחויבים לרעיון השיתופי, ואורח החיים הקולקטיווי ננטש בהדרגה רוב השירותים המשותפים הופרטו כולל חדר האוכל שנסגר וננטש[8].
בשנת 1997, לאחר שנותרו בו רק 29 משפחות של חברים (50 איש בסך הכל) וחובותיו נאמדו בכ-70 מיליון שקל, הוחלט לפעול לפירוק הקיבוץ ולהופכו ליישוב קהילתי. חובות הקיבוץ נצברו בימי משבר האינפלציה בישראל, הלוואות שנלקחו לרכישת תשומות לענפי המשק, תפחו תוך שנים ספורות לסכום שהקיבוץ לא יכול היה לעמוד בו. מטה הסדר חובות הקיבוצים הציע תוכנית על פיה יחזיר הקיבוץ את אדמותיו למינהל מקרקעי ישראל, ובתמורה ייבנו בתחומו 350 יחידות דיור ויוחזרו חובותיו לבנקים. הבתים והמגרשים שבהם מתגוררים חברי הקיבוץ יירשמו על שמם בטאבו ויהפכו לנכסים בבעלותם. במעבר ליישוב קהילתי יפורק קיבוץ משמר דוד והוא יחדל להתקיים כיישות משפטית. ב-25 במאי 1997 הצביעו החברים בעד ההסדר[8]. ב-2001 התקבל גם אישור של רשם האגודות השיתופיות להסדר[9].
בסוף שנת 2001 אישרה להפקדה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את תוכנית המתאר החדשה ליישוב, התוכנית התקבלה על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 727 (שבוטלה אחר כך בעקבות בג"ץ הקרקעות) המאפשרת ליישוב חקלאי להחזיר את אדמותיו למינהל בתמורה ל-27% מערך הקרקע[10]. אישור התוכנית וסיכום פרטי ההסדר נמשכו עוד כשלוש שנים. על פי ההסכם קיבלה כל אחת מהמשפחות המתגוררות בקיבוץ, אפשרות לבנות יחידת מגורים אחת בשטח 160 מ"ר, במגרש חד-משפחתי, וכ-670 אלף שקל למשפחה. בתמורה השיבו חברי הקיבוץ למינהל את כל קרקעות הקיבוץ, כולל חלקת המגורים והקרקעות החקלאיות בשטח של 4,450 דונם וכל התשתיות. המינהל שיווק כ-350 מגרשים לבנייה בקיבוץ שהתמורה ממכירתם עברה לכיסוי חובות הקיבוץ לבנקים[11]. שיווק המגרשים לבנייה ביישוב החל בסוף 2007, וכללה גם מגרשים לשטחי תעשייה ומסחר[12]. המגרשים הראשונים נמכרו במכרזים במחירים גבוהים מהצפוי, כ-800 אלף שקל[13].
חדר האוכל ששימש כמרכז הקיבוץ, הושכר והפך למאפייה ולאחר מכן ננטש, בהמשך שופץ המבנה וכיום הוא משמש כמתנ"ס היישוב.
מבנה חדר האוכל ב-2015 כשהיה נטוש
קישורים חיצונייםעריכה
- דניאל בן סימון, קיבוץ על מים סוערים, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 17 במרץ 2015
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבריכה הנטושה ובחדר האוכל בקיבוץ משמר דוד, באתר 'חלון אחורי', 15 במאי 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף ספטמבר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
- ^ בערי הארץ וכפריה, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ א. ח. אלחנני, מסע בפרוזדור ירושלים, דבר, 23 בספטמבר 1949
- ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
- ^ מועצות אזוריות, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
- ^ ייטעו פרדס משותף, מעריב, 13 בספטמבר 1960מנחם סדינסקי, לא לקצץ בענף הלול - תובעים קיבוצי הפרוזדור, מעריב, 16 במרץ 1961
- ^ אילנה ברש, משהו אחר אבל קיבוץ, חדשות, 4 במרץ 1990
- ^ 1 2 דניאל בן סימון, קיבוץ על מים סוערים, באתר הארץ, 19 באפריל 2001
- ^ עמירם כהן, משמר דוד - הקיבוץ הראשון שייהפך ליישוב קהילתי, באתר הארץ, 15 באפריל 2001
- ^ דליה טל, הופקדה תוכנית קיבוץ משמר דוד, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
- ^ דליה טל, לראשונה: בקשה לאישור הפיכת קיבוץ משמר דוד ליישוב קהילתי, באתר גלובס, 3 במרץ 2004
- ^ דליה טל, קיבוץ משמר דוד יהיה הראשון שעובר הסבה ליישוב קהילתי: המינהל ישווק קרקע לבניית 350 יחידות דיור, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2006
- ^ אריאל רוזנברג, מסתערים על הבתים ליד יער חולדה: 88 מגרשים במשמר דוד נמכרו במחירי שיא, באתר גלובס, 15 במאי 2008