משתמשת:Yasminedacca/למידה מרחוק
 |
 | |
| |
| שיחה | |
למידה מרחוק (גם: הוראה מרחוק, לימוד מרחוק, חינוך מרחוק[1], למידה מבוזרת), מערכת הוראה או למידה המקשרת בין מורה ותלמיד אשר אינם נמצאים באותו מקום. בחלק מהמקרים פעילות התלמיד אינה מתבצעת בו זמנית עם זו של המורה. ברוב המקרים, הלמידה מרחוק דורשת מהלומד עבודה עצמאית ואחריות רבה יותר מאשר הלמידה הפרונטאלית מול המורה. בנוסף, דורשת ממנו מידה מסוימת של אוריינות דיגיטלית אשר כוללת את היכולת לעבוד באופן יעיל עם תוכנות מחשב שונות, ידע אודות העקרונות הבסיסיים של מחשבים, יכולת לקחת חלק בקהילות מקוונות ועוד.
למידה מרחוק החלה במאה התשע עשרה בהספקת "השכלה בכתב" לתלמידים ללא נגישות למרכזי למידה מסיבות גאוגרפיות או בשל לקות. מאז שנות השבעים של המאה העשרים התפתחו מערכות אלו למערכות למידה מתווכות מחשב. מערכות כאלה נפוצות בארצות מפותחות ומתפתחות בעולם ומשרתות מיליוני תלמידים. טכנולוגיות התקשוב נתנו דחיפה עצומה למערכות למידה מרחוק והמחקר החינוכי בוחן מודלים שונים של למידה והוראה מרחוק כדי לנצל את הטכנולוגיה בצורה מיטבית.
קיימות מגוון רחב של מערכות למידה מרחוק, החל ממערכות המחקות את מודל הלמידה המסורתי וכלה במערכות המיישמות: "... שינוי מן היסוד [של] פילוסופיות חינוך, אמצעי הוראה, שיטות לימוד, מסגרות לימוד ואת דרכיו של הפרט לרכוש ידע."[2]
היסטוריה עריכה
למידה מרחוק היא רבת-שנים. יש המקדימים את הופעתה למאה השמונה עשרה[3], אך התאריך המקובל יותר הוא סוף המאה התשע עשרה[4]. מבחינים בשלושה שלבי התפתחות בהתאם לטכנולוגיית העברת המידע הזמינה בכל תקופה.
האמצעי הטכנולוגי החדש הוסיף לאמצעים הקודמים ולא ביטלם. ניתן לראות שילוב של כל האמצעים באשר האינטרנט מוביל את כל התהליך. המושג "למידה מרחוק" החליף את המושג "השכלה בכתב" והוקמו אוניברסיטאות פתוחות בהן ניתן להגיע לתארים מתקדמים בדרך של למידה מרחוק. מערכות למידה מרחוק משולבות במסגרות הלימוד הפורמליות והבלתי פורמליות ומוסיפות "קומה וירטואלית"[5] לבתי הספר.
התפתחות שיטות למידה מרחוק עריכה
דור ראשון עריכה
למידה בהתכתבות באמצעות הדואר שהחלה במאה ה-19, בהתחלה בעיקר במקומות רבי-שטח בהם האוכלוסייה הייתה דלילה, הן באנגליה, הן בארצות הברית (בעיקר מרכז ארצות הברית) ומאוחר יותר - מרכז אוסטרליה, ניו זילנד ועוד, נועדה לתת בין השאר מענה לבעיית האוכלוסייה ממעמדות אחרים, פרט למעמד העליון שהיה המעמד מנחיל ההשכלה עד אותה עת.
ההוראה התבססה על לימוד עצמי באמצעות טקסטים. התקשורת בין התלמיד והמורה, שנמצאו במקומות שונים, נעשתה באמצעות שירותי הדואר.
דור שני עריכה
- תקשורת המונים באמצעות רדיו, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, ובתפוצה רחבה החל מתום מלחמת העולם השנייה, נעשתה באותם מקומות בהם הונהגה הלמידה בהתכתבות ומאותן סיבות. לכן התקיימה בעיקר במקומות שהיו בהם בתי ספר קטנים, שלימדו בקבוצות רב-גיליות.
- תקשורת באמצעות קלטות שמע.
- תקשורת באמצעות טלוויזיה ומאוחר יותר קלטות וידאו (החל משנות ה-60). גם בארץ הוקמה הטלוויזיה החינוכית על סמך הרעיון להשתמש בשידורי טלוויזיה לצורכי חינוך, אולם זו הפכה בפועל לערוץ חלופי לטלוויזיה הכללית, ועוסקת בנושאים כלליים.
המשותף לאמצעי למידה אלו (דור ראשון ושני): המידע מופץ בעיקר בכיוון אחד, התלמיד קורא, מקשיב או צופה בנלמד בצורה פסיבית ומנסה להבין באופן עצמאי את תוכני השיעור, הבנת החומר נבדקת על ידי מטלות כתובות המוגשות למנחה, ולרוב על ידי בחינה מסכמת, ומובן שאי אפשר לקיים דיון קבוצתי.
דור שלישי עריכה
- תקשורת באמצעים המאפשרים קשר קול דו-כיווני בין הלומד למורה ובין הלומד ללומדים אחרים (טלפון, שיחת ועידה, מכשירי קשר), אבל פרט למקרים חריגים, זהו כלי עזר ולא אמצעי למידה.
- תקשורת דו-כיוונית המשלבת קול ותמונה באמצעות ועידת וידאו, ושידורי לוויין אינטראקטיביים, תקשורת שהרחיבה את אמצעי הרחבת הידע ואפשרה את הפיכת ההוראה ללמידה.
- פעילות למידה אינטראקטיבית מרחוק באמצעות לוויין מקטינה את הכפר הגלובלי, מבטלת את הלמידה המסורתית הפרונטלית של מורה מול כיתה, המורה יושב במרחק שיכול להיות אלפי קילומטרים מהכיתה, מעביר את החומר לתלמידים, מנהל עמם דיאלוגים, עונה לשאלות ולהערות - והכול דרך לוויין.
- בדרך זו המרצה יכול להיות במדינה ואפילו ביבשת אחרת מאשר תלמידיו, ובכל זאת לקיים תקשורת דו-סטרית בין מורה לתלמידים, תלמידים למורה ותלמידים בינם לבין עצמם.
- לרוב יהיה בכיתה מסך גדול אליו מוקרן המרצה, לכל תלמיד יש טלפון בעזרתו יכול לשאול את המורה שאלות, ומקובל שבכיתה תהיה מצלמת וידאו כך שהמורה יוכל לראות מה קורה בה.
- למידה משולבת מחשב, העושה שימוש באמצעי קשר חדשים, כמו: קבוצות דיון (פורומים) או לוחות הודעות, צ'אטים, עבודה משותפת ודיון על מסמכים או מצגות שמועלים לאינטרנט, שימוש במערכות מסרים מידיים או עבודה שיתופית על לוח (White Board) באמצעות Netmeeting ודומיו, עבודה באמצעות "כיתה וירטואלית" המאפשרת דיבור (אודיו) של כל תלמיד בנפרד, עם קבלת רשות דיבור מהמנחה (שיכול להיות אחד מהתלמידים) ועוד.
- רשת האינטרנט ודור חדש של יישומי תוכנה הפכו את הלמידה מרחוק למודל למידה איכותי וגמיש נטול אילוצי זמן ומקום, העושה שימוש במגוון של טכנולוגיות תקשוב, מתודולוגיות לימוד, שיתוף פעולה מקוון והנחיה מודרכת. קורסים ללמידה מרחוק מכונים גם קורסים מקוונים (on-line), וירטואליים או מתוקשבים (E-learning).
- למידה מעורבת (Blended learning) מציעה שיטת לימוד המשלבת בין הרצאות פרונטאליות ללמידה משולבת מחשב (Lecture capture). מערכות אלה מאפשרות תיעוד של השיעור באופן המאפשר ללומד לחזור על החומר בצורה איכותית. מחקרים מראים[6] ששיטת לימוד זו יעילה, מאחר שהיא מאפשרת ללומד לימוד במסגרת הכוללת מפגשים בכיתה וניהול דיאלוג וקשר אנושי ומוחשי עם הלומדים האחרים והמרצה, ומצד שני מספקת ללומד המודרני, המורגל לשימוש בטכנולוגיה, סביבת לימוד ואינטראקציה מרוחקת, מכל מקום ובכל עת. שיטת הלמידה המעורבת מאגדת בתוכה מגוון תכונות של הלמידה משולבת מחשב.
התפתחות הלמידה מרחוק בארצות השונות עריכה
ארצות הברית עריכה
בשנת 1873 הקימה אנה טיקנור (Anna Ticknor) ארגון למתן הזדמנויות חינוך לנשים בביתן. הארגון, שמושבו היה בבוסטון, סיפק השכלה בכתב ללמעלה מ-10,000 חברים בתקופה של 24 שנים. בשנת 1883 נעשה ניסיון שלא עלה יפה (שוב בארצות הברית) להקים אוניברסיטה בכתב במסגרת אוניברסיטת קורנל. עם זאת, באותה שנה העניקה מדינת ניו יורק לקולג' "צ'טנוגה" את האישור להעניק תארים לסטודנטים ששילבו קורס קיץ ולמידה בהתכתבות. בשנת 1915 הוקם הארגון הראשון שהתמקד במתן מענה לצרכים הנובעים משיטת לימוד זו: מודלים פדגוגיים, קווים מנחים ברמה הלאומית למתן "קרדיט" (הכרה) ללומדים בקורסים של למידה מרחוק וקביעת תקני איכות של הקורסים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה החלו בשידורי רדיו המיועדים להפצת השכלה. בעשרים השנים שבין שתי מלחמות העולם נתנה ממשלת ארצות הברית למעלה ממאתיים רישיונות שידור לבתי ספר, קולג'ים ואוניברסיטאות. אולם, בפועל כמעט שלא נעשה שימוש ברישיונות אלה, ולא הוכרו תארים שנרכשו באמצעי זה.
למרות כישלונו כמקור להשכלה פורמלית, התווה הרדיו את הדרך לטלוויזיה החינוכית החל משנות החמישים של המאה העשרים. האוניברסיטה הפתוחה הראשונה בארצות הברית הוקמה בשנת 1971 במדינת ניו יורק (New York State's Empire State College- NYSES). ההתפתחות הגדולה של הלמידה מרחוק בארצות הברית חלה בסוף שנות ה-80 של המאה העשרים. משנת 1987 עד ל-1989 גדל מספר המדינות שעודדו למידה מרחוק מעשר מדינות לכלל מדינות ארצות הברית.
בריטניה עריכה
בריטניה הייתה בין החלוצות בתחום. סר אייזיק פיטמן (Isaac Pitman) פתח באמצע המאה ה-19 בית ספר ללימוד כתב הקצרנות שהמציא, באמצעות למידה בהתכתבות. האוניברסיטה הפתוחה הוקמה ב-1969. היא מעניקה שורת תארים עד PhD. אוניברסיטה זו נחשבת לגדולה בעולם, מעל 200,000 סטודנטים. יש בה מרכז מחקר בינלאומי העוסק בחקר הלמידה מרחוק ובפיתוח השיטה. אוניברסיטה זו דחפה להקמת מוסדות דומים במדינות רבות בעולם.
ישראל עריכה
- חלוצת הלמידה מרחוק בישראל היא נחמה ליבוביץ שבמשך למעלה מ-30 שנה קיימה בהתנדבות מפעל של אישה אחת - "הגיליונות" של פרשת השבוע אותם הפיצה בדואר, קיבלה תשובות בדואר וענתה תוך תיקון התשובות. חלק מהפותרים, בעיקר בקיבוצי הקיבוץ הדתי וקיבוצים אחרים הקימו באופן ספונטני קבוצות לימוד שעברו על הגיליונות וענו עליהם ביחד ובכך יצרו את קבוצות הלימוד הראשונות ללמידה מרחוק בישראל.
- ניצנים ראשונים של למידה מרחוק ממוסדת בארץ היו בשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים. בכיתות הותקנו מערכות רמקולים אשר דרכם הועברו שידורי רדיו של קול ישראל לבתי הספר.
- הטלוויזיה החינוכית - בשנות השישים העניקה משפחת רוטשילד ערוץ שידור של טלוויזיה לימודית לבתי-הספר בישראל. תחילה הייתה התנגדות ממשלתית לפרויקט, מחשש לחדירת שידורי טלוויזיה לארץ בדלת האחורית. כנאמנות של קרן רוטשילד, פעלה הטלוויזיה החינוכית בין השנים 1964 – 1969. בשנה זו הפכה להיות יחידת סמך ממשלתית בשם "המרכז לטלוויזיה לימודית" וברבות הימים ל"טלוויזיה חינוכית לישראל" (טח"י). צביונה של הטח"י השתנה ברבות השנים. בתחילת דרכה הציגה קורסים לבתי הספר בצד תוכניות בידור לילדים בעלות מסרים חינוכיים ולימודיים. כיום היא כוללת תכנים של אקטואליה ובידור המשתדלים להיות בעלי ערך חינוכי. הטח"י פועלת תחת חוקי השידור הציבורי בישראל וחוק הבזק.
ערוצי הכבלים משדרים תוכניות אקדמיות תחת השמות "הערוץ האקדמי" או "קמפוס". - גלי צה"ל משדרים משנת 1977 הרצאות במסגרת אוניברסיטה משודרת.
- ערוצי רדיו שונים (בחלקם פיראטיים) משדרים שיעורי דת והלכה.
- האוניברסיטה הפתוחה הוקמה בישראל בשנת 1974 והיא מעניקה תואר ראשון בתחומים שונים. תארים אלה מוכרים, והמחזיקים בהם יכולים להמשיך לימודים לתארים מתקדמים בכל האוניברסיטאות בארץ. לומדים באוניברסיטה כ-40,000 סטודנטים (2005) בהתכתבות, מרכזי למידה ואתר אינטרנט.
- קורסים וירטואליים – כל האוניברסיטאות בארץ מפעילות במידה זו או אחרת קורסים באמצעות האינטרנט המיועדים לסטודנטים של האוניברסיטה. חלקם קורסים מלאים וחלקם כהשלמה ואמצעי נוסף לקורס הרגיל. רשתות החינוך הגדולות: "אורט", "עמל1" ו"אמי"ת", הקימו אתרים המשמשים גם ללמידה מרחוק. העמותות "קו-אור" ו"תללי"ם" מספקות שירותי למידה מרחוק לילדים חולים המרותקים למיטתם וזאת במסגרת חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001. מספר ארגונים כלכליים מספקים אף הם שירותי למידה מרחוק כערוץ "שיעורים פרטים".
- קייטנות קיץ דיגיטלי – קייטנות דיגיטליות סינכרוניות, המועברות על ידי מורים מוסמכים באמצעות למידה וירטואלית מרחוק. במסגרת תוכנית "מחנכים מסביב השעון" של משרד החינוך, מופעלות במהלך החופש הגדול, החל מ-2013, קייטנות דיגיטליות בלמידה מרחוק לתלמידי בית הספר החל ממסיימי כיתות ד'. את הקייטנות מנחים מורים מוסמכים ממשרד החינוך במגוון תחומי דעת. התכנים שמועברים בקייטנה משלבים פדגוגיה ושימוש במיומנויות המאה ה-21, תוך חיזוק השימוש בכלים דיגיטליים שיתופיים.
ארצות אחרות עריכה
אוסטרליה – הפעילה למידה מרחוק כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 באמצעות רדיו. המדינה הענקית, בעלת פיזור אוכלוסין ניכר, הייתה חייבת לתת מענה לצורכי החינוך של משפחות מתיישבים מבודדים.
מדינות מתפתחות באסיה שהשתייכו לחבר העמים הבריטי, כגון הודו, אימצו את המודל הבריטי והפעילו בארצם מערכות למידה מרחוק.
כיום (2006) ניתנים שירותי למידה מרחוק ל-26 מדינות בעולם בקירוב. קיימות גם אוניברסיטאות פתוחות המאפשרות לקבל תארים לאזרחי חוץ. אנשי חינוך מפתחים מודל של אוניברסיטה גלובלית שתספק משאבים למדינות מתפתחות להגיע לרמת החינוך והמחקר של המדינות המפותחות.
מאפייני למידה מרחוק עריכה
נהוג לסווג את הלמידה מרחוק לפי שני הסיווגים העיקריים. צוין לעיל סיווג ראשון בהתאם לאמצעי העברת המידע. סיווג אחר הוא סינכרונית-אסינכרונית.
- למידה סינכרונית מרחוק
- המנחה והתלמידים מרוחקים גאוגרפית אבל השיעור מתקיים במועד מסוים.
- למידה אסינכרונית מרחוק
- ריחוק במקום ובזמן.
ההתפתחות הנוכחית של השיטה מציגה מודלים מורכבים יותר. המאפיינים הבולטים של הלמידה מרחוק הם:
- אמצעי העברת המידע (דואר, רשתות שידור, תקשורת מחשבים)
- רמת הביזור (למידה עצמאית לחלוטין או קבוצת לימוד)
- מקום הלימוד (בבית, בבית ספר או במרכזי למידה)
- מידת הבו-זמניות של השיעור המתקיים
- צורת התקשורת ורמת האינטראקטיביות של התהליך (סינכרוני-אסינכרוני, חד-צדדי, רב-צדדי)
- היקף (חלק מקורס, קורס או לימודים מלאים)
- שילובים שונים
מיכל לירן[7] מתארת במאמרה מספר מודלים מורכבים של למידה מרחוק. מודלים אלה מתייחסים לממדים שונים של התהליך הפדגוגי, אופני ההבעה, האמצעים הטכנולוגיים ועוד.
דוגמאות עריכה
מימוש בולט של למידה מרחוק הוא אוניברסיטה פתוחה, המשתמשת בלמידה מרחוק לשם לימודים אקדמיים. המסגרת הבסיסית כוללת חומר לימודי מודפס (חוברות) שאיתו התלמיד או התלמידה צריכים ללמוד. מטלות לביצוע (המקבילות לשיעורי בית בלמידה הרגילה) נשלחות לבית התלמידים בדואר ועליהם להחזירם באותה דרך. יחד התלמידים יכולים להשתתף בכינוסי לימוד במרכזי למידה. על שיטות אלה מתווספות אחדות מהטכנולוגיות ללמידה מרחוק, שבהן משתמשת האוניברסיטה הפתוחה הן אופ"ק, תל"ם ועוד, הכוללות צפייה בשיעורים מוקלטים, השתתפות בצ'אטים ובקבוצות דיון - כולן בנושא הקורס הנלמד.
למידה מרחוק משמשת גם למסלולי לימוד אחרים, כגון לימוד שפות, הכשרה מקצועית ועוד.
במילניום החדש מרבית האוניברסיטאות והמכללות בישראל מפעילות מערך רחב של למידה מרחוק לכלל הסטודנטים בקמפוס. אוניברסיטת תל אביב, למשל, מפעילה מערך של אלפי אתרי קורסים ב"קמפוס" הלמידה המתוקשב. אתרי הקורסים השונים מופעלים בסגנונות שונים של למידה מרחוק - מאתר מלווה קורס (שבו חלק מהחומרים של הקורס מועלים לאתר) ועד קורס וירטואלי מלא (בו כלל חומרי הקורס נמצאים ברשת). המרכז ללמידה מתוקשבת מסייע לסגל ההוראה באוניברסיטת בר-אילן לשלב את הלימוד מרחוק במערך הקורסים האקדמיים של האוניברסיטה. בשנת הלימודים תשס"ו[8] תמך המרכז בכ-1,000 קורסים מתוקשבים.
גם ארגונים עסקיים מפעילים מערכי למידה מרחוק שונים. ישנם ארגונים המשתמשים בשיטה זו להכשרת עובדים וישנם ארגונים המשתמשים בשיטה זו לריענוני ידע (תוך תפקיד) ולשמירת הכשירות המקצועית של העובדים (ה-Readiness של העובדים).
מגוון גופי הדרכה ומוסדות להשכלה גבוהה כבר עושים שימוש במערכות המתקדמות ללמידה מעורבת (Lecture capture) כדוגמת סטרימאיטאפ שמאפשרת לסטודנט להשתתף בשיעור באופן פיזי או דרך האינטרנט כשרגע לאחר סיום השיעור יופיע הקורס המתועד באתר האינטרנט של הארגון. חלק מהמוסדות אף מגדילים לעשות ומאפשרים למרצה ללמד אוכלוסייה מעורבת שכוללת סטודנטים או עובדים שנמצאים פיזית בקמפוסים מרוחקים. המרצה מצידו מעביר את השיעור פעם אחת, בכיתה אחת ומנהל בקלות ונוחות דיאלוג עם שתי הקהילות בו זמנית.
ישנם אף ארגונים המפעילים מערכי למידה מרחוק ללקוחות ברשת האינטרנט.
מערכות התוכנה המשמשות לניהול "למידה מרחוק" הן מערכות LMS - Learning Management System. דוגמה ישראלית בולטת לתוכנה שכזו היא מערכת "ברקת" (או HighLearn) המאפשרת ניהול למידה וניהול ידע.
יתרונות הלמידה מרחוק עריכה
- יתרון עיקרי בלמידה מרחוק לעומת למידה מסורתית הוא בכך שאין הגבלה על מספר התלמידים בכיתה אותם מרצה או מורה יכול ללמד, בלמידה מרחוק אין בעיה כזו. אפשר להגדיל משמעותית את כמות התלמידים שכן מרצה יכול להעביר שיעור למס' מוקדים מבלי שזו תהווה בעיה. פועל יוצא מכך הוא חסכון בכיתות לימוד ובשעות הוראה שכן תלמידים יכולים בכל זמן פנוי ללמוד ויש להם נגישות לקורס בכל זמן.
- למידה מרחוק מהווה יתרון לאוכלוסייה רחבה שאין באפשרותה להגיע פיזית לכיתות הלימוד (למשל אנשי קריירה שמשלבים לימודים, אנשים מוגבלים פיזית, אנשים מבוגרים שאינם ניידים). אותם אנשים שאין באפשרותם להיות בכיתות מסיבות אלו ואחרות מצליחים לשלב בזמן הנוח להם ביותר, בין אורח חיים שלא יפגע להם בקריירה, משפחה וכדומה ובו זמנית מצליחים ללמוד ולא להחסיר חומר לימודי בגלל שאינם נוכחים פיזית. הלמידה מרחוק מאפשרת להם להשלים שיעורים, להגיש עבודות וגם להיות בקשר רציף עם המרצה שלהם. (JM Galusha, 1997)
- השכלה בעידן שלנו הפכה לגורם חשוב ביותר. החינוך הוא גורם מרכזי אשר יוצר חוסר שוויון ופערים בין אנשים בעלי השכלה לבין אנשים שאין להם השכלה רשמית. פערים אלה רק הולכים וצוברים תאוצה (תמי גרומן,2006). באמצעות הלמידה מרחוק ישנה אפשרות לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים באמצעות השקעה טכנולוגית שהולכת ונעשית פחות יקרה. כך גם לגבי אנשים שעומדים בדרישות המוסד אך אין באפשרותם הכלכלית להגיע למוסד החינוך(JM Galusha, 2003). הלמידה מרחוק מאפשרת להם להיות תלמידים וירטואליים מבלי שתפגע איכות הלמידה שלהם.
- הלמידה מרחוק מאפשרת לכל תלמיד קצב זמן מותאם אישית. לכל תלמיד יש אפשרות לבחור במה להתמקד יותר. אם חומר לימודי לא היה מובן בכיתה ולמרצה לא הייתה אפשרות להתעכב באותה נקודה, לתלמיד יש אופציה ללמוד מהבית ולהשלים פערים. כמו כן אם מסיבה כלשהי תלמיד נעדר מהכיתה אין זה פוגע מפני שיש לו האפשרות בכל זמן ללמוד את השיעור שהועבר בכיתה (תמי גרומן,2006).
- הלמידה מרחוק מאפשרת תקשורת בין אישית, שיתופי פעולה וחילופי מידע בין תלמידים מאזורים ותרבויות שונות. כמו כן, מאפשרת לאזרחי הכפר הגלובלי להתאחד תחת נושאים ותחומי עניין משותפים[9]. לדוגמה: GLOBE היא רשת תקשורת עולמית של תלמידים, מורים ומדענים הפועלים יחדיו בחקר ובהבנת היבטים אקולוגיים ותרבותיים של העולם[10].
חסרונות הלמידה מרחוק עריכה
- חסרון אחד בלמידה מרחוק הוא הרגשת הבידוד והריחוק מהעולם החברתי. כאשר תלמיד לבדו מול מחשב הוא מופרד מהמרצה ומתלמידי הכיתה ולא נוצרת אינטראקציה בין אישית אשר עשויה לתרום להצלחה בלימודים (הכנת מטלות, למידה למבחן ולמידה בשיעורים). תלמידים רבים עלולים להרגיש תסכול עקב היעדר קרבה אנושית וחוסר שייכות שכן לא נוצרת אחווה לימודית שנוצרת בלמידה מסורתית. בשיטת הלמידה המסורתית מצריכה כישורים חברתיים, המפגש עם מגוון רחב של אנשים ודעות תורם להתפתחות הלימודית והאינטלקטואלית.
- מחסום טכנולוגי- ההתמודדות עם הטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת מהווה מכשול עבור הרבה תלמידים. השימוש במחשב אינו קל עבור אנשים רבים, מצריך תקופת הסתגלות ומהווה גורם מתסכל וגורם לחרדות ולחצים. השימוש בלמידה מרחוק עבור אנשים אלו אינו יעיל ואף מצמצם להם את אפשרויות הלמידה. על פי מחקרים, אצל האוכלוסייה המבוגרת הבעיה נפוצה יותר וההסתגלות שלהם ארוכה ואיטית יותר (JM Galusha,2003) .
- הלמידה מרחוק דורשת מוטיבציה גבוהה כיוון שלמידה רבה מתבצעת באופן עצמאי. הלחץ החברתי ללמוד מצד החברים והמרצים קטן, לא חווים את תחושת התחרותיות שמדרבנת להצלחה. גם האפשרות לבחירת זמן הלימודים היא בעיה עבור אותם תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה שכן יש ביכולתם לדחות עוד ועוד את זמן הלימודים בגלל העובדה שהלמידה מרחוק היא "בכל זמן ובכל מקום". אחוז הנשירה של תלמידים במוסדות שבהם מתקיימת למידה מרחוק גדול יותר מאשר באלה שמשתמשים בלמידה המסורתית (FB King, 2002).
- לא רק התלמידים נפגעים מהלמידה מרחוק אלא גם אנשי ההוראה. בלמידה המסורתית המרצה והתלמיד לומדים להכיר אחד את השני והמורה מודע לנקודות החזקות והחלשות של תלמידיו- לעומת למידה מרחוק שבה אין את האינטראקציה הזו שתאפשר למרצה להבין את רמת ההבנה של תלמידיו ובמה עליו להתמקד יותר. המרצה לא מקבל משוב על העברת התכנים הלימודיים ואין ביכולתם של תלמידיו להעריך את יכולותיו ההוראתיות. כמו לתלמידים לא לכל המרצים יש את היכולות הבסיסיות או את ההבנה להשתמש במערכות מחשב מתקדמות. (JM Galusha,2003).
- בעיות טכנולוגיות עלולות לשבש את תהליך העברת המידע באופן רציף: במקרים רבים איכות הקול, התמונה והשידור מקוטעים ואינם ברורים וזה נובע מאיכות ירודה של המערכות. כל מגבלה טכנולוגית עשויה להסיח את תשומת לבנו ולגרום לנו לאבד את קצב השיעור. מערכות מאיכות גבוהה קיימות אך לא לכל מוסד לימודי יש המשאבים לאפשר את השימוש בהם.
- ישנם מקצועות רבים כגון פיזיקה, כימיה וביולוגיה בהם השימוש במעבדה, עריכת ניסויים והתעסקות עם חומרים הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה. על אף שטרם נמצא פתרון לנושא זה, ניתן לראות פיתוחים רבים בתחום אשר עוזרים להתגבר על חלק מהחסרונות של הלמידה מרחוק במקצועות אלו. דוגמה לכך היא המעבדה ווירטואלית אשר נוצרה בשיתוף בין מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לבין המרכז לחינוך מדעי טכנולוגי (אוניברסיטת תל אביב) אשר מכילה הדמיות ממוחשבות וניסויים ברשת תוך התנסות עצמית בנושאים: צבע אור וראייה, גנטיקה, מערכות הובלה באדם ובצמחים[11].
היבטים אתיים בלמידה מרחוק עריכה
הוגי (hughy) טוען שהאקט של הצטרפות אל קהילה לומדת מביא עמו אחריות אתית כלפי עצמך, כלפי חבריך הסטודנטים, וכלפי המרצה: "בהצטרפות אל קהילה לומדת, סטודנטים חייבים להבין שהם לוקחים אחריות להיות מחויבים באופן מלא כלומדים אמיתיים כלפי רווחתם שלהם ורווחת הקולגות שלהם" . אם כן, ע"פ הוגי הדגש צריך להיות על אופי – מה אנשים צריכים להיות – ולא על התנהגות: מה אנשים צריכים לעשות. הוגי מציין שאחריות של סטודנטים יכולה להתבצע בפועל רק בקונטקסט של אחריות הדדית, כאשר המרצה והמוסד מספקים הדגמה של תמיכה בערכי יסוד, כמו יושר ויושרה (אינטגריטי). למרות שהרעיון של אחריות משותפת על יצירה ותמיכה בקהילות לומדות שהן מעוררות מבחינה אינטלקטואלית ותומכות מבחינה רגשית הינו רעיון נפוץ בספרות, רעיון פחות נפוץ הוא המעורבות של הסטודנט כבעל אחריות אתית מפורשת. עוד רעיון לא נפוץ הוא הרעיון שמשוב מעמיק של סטודנטים על המרצה ועל הקורס תורם ללמידה של המרצה עצמו ול"הגשמה האישית" שלו, ולפי כך אי נתינת משוב כזה כאשר אתה מתבקש לעשות זאת מהווה הפרה של אתיקה במערכת היחסים שבין הסטודנט למרצה.
בעיה אתית מוכרת מאוד היא '''רמאות''': תרינלהום מציין שבעוד שרמאות (העתקה מאחרים, פלאגיריזם, שיתוף פעולה בלתי תקין, הצגה כוזבת של זהות) היא ההתנהגות, הרי שהעיקרון האתי שמופר כאן הוא היושרה האקדמית. רמאות היא חוסר יושר אקדמי, והספרות משקפת דאגות עמוקות ביחס להפרה זו של התנהגות אתית. נושאים ספציפיים שזוכים להתייחסות כוללים את מידת חוסר-היושר האקדמי בקרב סטודנטים הלומדים מרחוק, מניעים אישיים וגורמים מבניים, וגישות לטיפול בבעיה. הספרות על אחוזי הרמות בלימודים המסורתיים מספקת קונטקסט מסוים. למרות שחוקרים חלוקים ביניהם על השאלה האם אחוזי הרמאות בקרב סטודנטים עלו בעשורים האחרונים או שאולי הטרמינולוגיה הלא-עקבית גרמה לעליות לכאורה, כולם מסכימים שרמאות בקרב סטודנטים בכל הרמות של מערכת החינוך הפורמלית מתרחשת בשיעורים גבוהים המעוררים דאגה. כיום אין כמעט נתונים אמפיריים שעליהם ניתן לבסס השוואה של רמאות בסביבות לימוד מסורתיות לעומת סביבות של לימוד מרחוק. למעשה, אחת האבחנות הנפוצות אצל חוקרים היא שהמחקרים מתחום זה הם מעטים ולא שיטתיים. כתוצאה מכך, אין לנו מספיק ראיות שבעזרתן נוכל להבדיל בין התרשמויות לבין מציאות. התייחסויות להזדמנויות מוגברות לחוסר-יושר ונטייה לחוסר יושר אצל סטודנטים הלומדים מרחוק מופיעות לעיתים קרובות בספרות. [12]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- לימוד מרחוק באתר "קהילות לומדות ברשת"
- אוניברסיטה מצולמת, אתר המרכז הרצאות וידאו מאוניברסיטאות ומכללות בישראל
- אתיקה ברשת
- מאמרו של הוגי (Haughy (2007
- חינוך לזהירות ברשת - סרטון של משרד החינוך
הערות שוליים עריכה
- ^ תרגום לא מדויק של המונח "Distance Education". תרגום מדויק יותר הוא "השכלה מרחוק"
- ^ דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אורלי להב (עורכים), מחקרים בשילוב תקשורת ומחשבים בחינוך, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב, 2004.
- ^ Michael Jeffris, Research in Distance Education
- ^ Bizhan Nasseh, A Brief History of Distance Education
- ^ יואל רוטשילד, עולים למעלה אל הקומה הווירטואלית, עיונים בחינוך, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע, גיליון מס' 1, הוצאת אורט ישראל, ינואר 2006.
- ^ New classroom learning technologies
- ^ מיכל לירן, טקסונומיה של למידה מרחוק- הגדרות, תפישות, מודלים.
- ^ [1]
- ^ ד"ר רפי נחמיאס וד"ר דוד מיודוסר, "שילוב אינטרנט בחינוך", עיונים בטכנולוגיה ובמדעים, גיליון 34 (מאי 2001), עמ' 3-6.
- ^ THE GLOBE PROGRAM, 29/11/2015
- ^ מעבדה ווירטואלית Sim-Lab, 29/11/2015
- ^ Thompson, M.,& Johnthan, w.(2013). Students and teachers as ethical actors. In M.Moor (Ed). Handbook of Distance Education. (pp.403-418). New York
קטגוריה:אינטרנט קטגוריה:טכנולוגיות למידה קטגוריה:למידה משולבת מחשב קטגוריה:נגישות חינוך והשכלה