משתמש:קפדניקו/טיוטה
טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.
המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.
מקור ונוסח המאמר עריכה
המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח
ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו?... משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.
— מדרש תנחומא פרשת בשלח ח' א'
בתלמוד ירושלמי[1] ובמסכת סופרים[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",[3] עשיו שונא ליעקב.[4]
פרשנויות עריכה
בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה הלכתית, יש שרואים בו דרש שנאמר בדרך גוזמה, ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.
בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה אך מסייגים שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.[5] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם[6] והשולחן ערוך.[7]
לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוהים.[8]
יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. סביר להניח כי לא זו הגירסה המקורית.[9]
פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.[10]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- טוב שבגויים הרוג מאמר מאת הרב שלמה אבינר
לקריאה נוספת עריכה
- יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה
- מאיר רפלד, גילגולה ההלכתי המפותל של מימרה רדופה - טוב שבגויים הרוג דיני ישראל יט' ה'תשנ"ז עמודים 241–252. לקריאה מקוונת: באתר אוצר החכמה באתר נבו (למנויים בלבד)
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מנחם כשר, תורה שלמה חלק ט' עמודים 146–150, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא בחלק מהנוסחאות
- ^ מסכת סופרים טו י
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ד, עמוד ב'
- ^ ספרי במדבר פרק ט' פסוק י'
- ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ו, עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד', הלכה י"א
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ה, סעיף ה'
- ^ רבינו בחיי על שמות יד
- ^ יחזקאל כהן, היחס אל הנכרי במציאות ובהלכה בתקופת התנאים ירושלים ה'תשל"ה
- ^ ויכוח דון שמואל אבראבאליא ודון שלמה הלוי, והאפיפיור מארקו פלורנטין באתר דעת
[[קטגוריה:גזענות]] [[קטגוריה:אמרות חז"ל]] [[קטגוריה:פרשת בשלח]] [[קטגוריה:ויכוחי יהודים-נוצרים]] [[קטגוריה:רבי שמעון בר יוחאי]]