משתמש:קפדניקו/טיוטה

טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.

המאמר שימש כטענה מרכזית נגד היהדות ברבים מהויכוחים עם הנוצרים והמוסלמים. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.

מקור ונוסח המאמר עריכה

המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח

ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו?... משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.

בתלמוד ירושלמי[1] ובמסכת סופרים[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",[3] עשיו שונא ליעקב.[4]

פרשנויות עריכה

בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה הלכתית, יש שרואים בו דרש שנאמר בדרך גוזמה, ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.

בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה אך מסייגים שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – לא מורידין ולא מעלין, כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.[5] כדבריהם פסקו להלכה הרמב"ם[6] והשולחן ערוך.[7]

לדעת רבינו בחיי בן אשר הכלל 'טוב שבגויים הרוג' נאמר גם לא בשעת מלחמה, אך מתייחס רק לגויים המורדים באלוהים.[8]

יש שצמצמו את משמעות המאמר למצרים בלבד וגורסים 'טוב שבמצריים הרוג' לפי ההקשר שעוסק בעבדי פרעה. סביר להניח כי לא זו הגירסה המקורית.[9]

פירוש אפולוגטי למאמר הוצע לפני האפיפיור בויכוח במאה ה-14, לפיו הכוונה היא 'טוב שבגויים' – הטוב שיש בגויים הוא 'הרוג', כלומר מה שהם הורגים את החוטאים בלי לחקור יותר מידי כדיני הסנהדרין.[10]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

[[קטגוריה:גזענות]] [[קטגוריה:אמרות חז"ל]] [[קטגוריה:פרשת בשלח]] [[קטגוריה:ויכוחי יהודים-נוצרים]] [[קטגוריה:רבי שמעון בר יוחאי]]