מנחם מנדל כשר

רב ישראלי, מחבר סדרת "תורה שלמה"
(הופנה מהדף מנחם כשר)

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

הרב מנחם מנדל כשר
לידה 7 במרץ 1895
י"א באדר ה'תרנ"ה
ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה 3 בנובמבר 1983 (בגיל 88)
כ"ז בחשון ה'תשמ"ד
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה פולין, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל, ארצות הברית
תקופת הפעילות ? – 3 בנובמבר 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות גור
תחומי עיסוק מדרש, הגדה של פסח, ביבליוגרפיה
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו תורה שלמה, התקופה הגדולה
צאצאים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ג (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור, ותמך בציונות.

קורות חיים עריכה

נולד בוורשה לרבי יצחק פרץ קאַשער[1] ולפערלא (פאולה) לבית פכהולדר[2]. נקרא על שם רבי מנחם מנדל מקוצק על פי בקשתו של רבי יחיאל מאיר מגוסטינין[3]. לדברי נכדו ידע בגיל צעיר את כל שישה סדרי משנה בעל פה. בעודו צעיר לימים התכתב עם כמה רבנים ידועים בענייני הלכה. בהם: הרב יוסף רוזין, הרב מאיר דן פלוצקי מחבר "כלי חמדה", הרב מנחם זמבא, הרב אלחנן וסרמן, הרב אברהם ישעיה קרליץ ("החזון איש"), הרב ירוחם פישל פרלא, הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, הרב חיים משה אלישר ועוד. בגיל 19 החל לערוך את הירחון התורני "דגל התורה" בהוצאת אגודת ישראל בפולין, שהופיע בוורשה בשנים תרפ"א-תרפ"ג. לאחר נישואיו עם בתו של הרב ברוך פריימן מוורטה התיישב שם והתיידד עם רב העיר הרב מאיר דן פלוצקי, ואף נסמך להוראה על ידו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, הקים את ישיבת שפת אמת ועמד בראשה בשנתיים הראשונות לקיומה. באותה תקופה יזם את מפעלו המרכזי "תורה שלמה" ובשנת ה'תרפ"ז הוציא לאור את הכרך הראשון[4]. כדי לקדם את מפעלו זה פרש מראשות הישיבה והיגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט.

הרב כשר היה מעורב בעסקי ציבור ובין השאר היה מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, היה בין מיסדי ה"מתיבתא" בוורשה, חבר הנשיאות ומ"מ ראש המתיבתא[5], והיה חבר ויו"ר של חברת "זיכרון דוד" "מגדל עדר" שפעלה לרכישת קרקעות בין ירושלים לחברון לפני קום המדינה.

עמד בראש הוועד הציבורי שפעל להעלות את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר ועוד כמה מבני משפחתו לארץ ישראל כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ובכך הצילם ממוות.

את עיקר פעילותו הקדיש ליצירה התורנית.

מחלוקת עזה הייתה בינו לבין הרב חיים צימרמן בענייני קו התאריך בהלכה. בספרו 'קו התאריך הישראלי' האריך להוכיח הרב כשר את שיטתו בה תמכו גדולי תורה בירושלים, בהם הרב הרצוג, הרב צבי פסח פרנק, הרב זלמן סורוצקין, ועוד[6].

משפחתו עריכה

נישא לאסתר לבית פיירמן, בשנת 1913. נולדו להם 3 בנים ושתי בנות[7]. בין בניו נמנים: הרב משה שלמה כשר, שניהל את מכון הוצאת הספרים של אביו ונפטר כארבעה חודשים אחריו, והרב שמעון כשר – חוקר, סופר ומשורר.

שני חתניו הם הרב ד"ר אהרן גרינבאום, שהיה מראשי הג'וינט וההדיר את פירושי רב שמואל בן חפני גאון על התורה, ויחיאל פרדמן. בניו של שמעון הם הפרופסור אסא כשר והפרופסור רימון כשר.

 
 
 
 
מנחם מנדל כשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה שלמה כשר
 
שמעון כשר
 
מרים כשר
 
אהרן גרינבאום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעמי כשר
 
אסא כשר
 
רימון כשר
 
אפרים גרינבאום
 
 


מורשתו עריכה

הרב כשר לא הותיר אחריו ישיבה או תלמידים. מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. ולאחר פטירת הרב משה כשר והרב גרינבוים פסקה לגמרי. עיקר מורשתו היא בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"[8].

עיסוקו במשנת הרוגצ'ובר עריכה

באחת הפעמים שהרב כשר שהה בארצות הברית נודע לו שקיימים צילומים זעירים מחידושי הרוגצ'ובר בכתב ידו, וקיימת אפשרות לפענחם ולהוציאם לאור. הרב כשר נרתם מיידית למלאכה, וייסד יחד עם ישיבת רבינו יצחק אלחנן מכון "צפנת פענח" להוצאת דברי תורת הרוגצ'ובר. במשך השנים יצאו לאור על ידיו חידושי הרוגצ'ובר על התורה, על מורה נבוכים ועל כמה ממסכתות התלמוד, כמו כן פרסם גם כמה ספרים על דמותו ושיטתו, אך עדיין המלאכה לא הושלמה.

יחסו לציונות עריכה

על אף השתייכותו המוצהרת לחסידות גור, המתנגדת באופן עקרוני לרעיונות הציונות, תמך הרב כשר בציונות באופן חד וברור. את השקפתו בעניין זה ביטא במיוחד בספרו הנרחב "התקופה הגדולה" וכן בספרו "הכוס החמישי" (ראה להלן קישור לספרים אלו).

ספריו עריכה

ספרים וירחונים שערך
  • תשובות רש"י, ירושלים תרפ"ה. (40 עמודים)
  • דגל התורה (ירחון תורני), ווארשא, תרפ"א-ג'.
  • נועם, 25 כרכים, ירושלים, מכון תורה שלמה.
  • שמע ישראל, חומש תורה שלמה על הפרשה הראשונה שבקריאת שמע, עם מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים, בתוספת מילואים, ירושלים תש"ם. מהדורה מורחבת עם הוספות של בן נינו, ישראל פרנקל, שם תשע"ו

לקריאה נוספת עריכה

  • על דעת רבו, ספר זיכרון, ירושלים תשפ"ד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מנחם מנדל כשר בוויקישיתוף
  •   מנחם מנדל כשר, באתר ויקיטקסט
  • ספריו המקוונים

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ על ייחוסו לרש"י ראו בהקדמה שכתב לספר תשובות רש"י.
    2. ^ ע"פ ה-Who's who in world Jewry. 1972
    3. ^ אוצר הגנוז ,חשון תשפ"ד, עמ' צז
    4. ^ על פי דברי המחבר[דרוש מקור], הוא החל בכתיבת הפירוש כבר בגיל 15 ולפני תחילת מלחמת העולם הראשונה כבר היה באמתחתו רוב הפירוש לספר בראשית. הוא נמנע לפרסמו בעקבות עצת אביו לאחר שהתייעץ עם כמה אדמו"רים ותלמידי חכמים.
    5. ^ מוסדות תורה באירופה, אברהם זמבא, עמ' 369-370
    6. ^ ראו 'קו התאריך הישראלי', מבוא, עמ' ד-ה
    7. ^ ע"פ ה-Who's who in world Jewry. 1972
    8. ^ יאיר בורוכוב, "יש להדפיס את כתבי הרוגצ'ובי", באתר "שטורעם.נט", ג' באדר תשס"ו.
    9. ^ ביקורת על המהדורה: דניאל גולדשמידט, הגדה שלמה מאת הרב מנחם כשר, בתוך מחקרי תפילה ופיוט, עמ' 421-428