משתמש:Eladti/מקלארן
מקלארן רייסינג לימיטד (באנגלית: McLaren Racing Limited) היא קבוצת מרוצים בריטית. הקבוצה ידועה בעיקר בשל פעילותה באליפות הפורמולה 1. היא הקבוצה השנייה, אחרי קבוצת פרארי, הן מבחינת ותק והן מבחינת הישגים. במהלך השנים ניצחה הקבוצה 183 מרוצים, זכתה בשניים עשר תארי אליפות הנהגים ושמונה תארי אליפות היצרנים. בנוסף משתתפת הקבוצה במגון תחחרויות וקטגוריות שונות.
הקבוצה נוסדה בידי נהג המרוצים הניו זילנדי ברוס מקלארן בשנת 1963. הניצחון הראשון הושג בגרנד פרי בלגיה בעונת 1968, אך ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה באליפות קנדה-אמריקה צ'אלנג' קאפ (Can-Am), בהם שלטה הקבוצה בין השנים 1967 עד 1971. ההצלחה בארצות הברית נמשכה עם ניצחונות במרוץ אינדיאנפוליס 500 שהושגו על ידי מארק דונהיו בשנת 1972 וג'וני רותפורד בשנים 1974 ו-1976.
לאחר מותו של מקלארן בעת נסיעת מבחן בשנת 1970 עברה הקבוצה לידיו של טדי מאייר, שהוביל את הקבוצה לזכייה ראשונה באליפות היצרנים בעונת 1974 ולזכיות באליפות הנהגים של אמרסון פיטיפלדי וג'יימס האנט בשנים 1974 ו-1976, בהתאמה. ב-1974 החל שיתוף פעולה, שנמשך לאורך שנים, עם מותג הסיגריות מרלבורו.
ב-1981, מקלארן התמזגה עם קבוצת Project Four Racing של רון דניס. דניס מונה למנהל הקבוצה, וזמן קצר לאחר מכן ארגן רכישה מרבית מניות הקבוצה כדי לקבל שליטה מלאה. בזמן זה החל העידן העידן המצליח ביותר של הקבוצה; עם מנועי פורשה והונדה, ניקי לאודה, אלן פרוסט ואיירטון סנה זכתה מקלארן בשבע אליפויות נהגים ושש אליפויות יצרנים. השילוב של פרוסט וסנה היה דומיננטי במיוחד - ביחד הם ניצחו בכל המירוצים פרט לאחד בעונת 1988, אך מאוחר יותר היריבות ביניהם החריפה ופרוסט עזב לפרארי.
באמצע שנות ה-90, הונדה פרשה מאליפות הפורמולה 1, סנה עברה לויליאמס, והקבוצה עברה שלוש עונות ללא ניצחון. עם מנועי מרצדס-בנץ, חסות של מותג הסיגריות ווסט ואדריאן ניואי כמתכנן המכונית, הגיעו אליפויות נוספות ב-1998 וב-1999 יחד עם מיקה הקינן כנהג. בתחילת שנות ה-2000 הקבוצה הייתה במאבקים על התואר, כשלואיס המילטון לקח את התואר האחרון שלה בעונת 2008.
היסטוריה עריכה
ברוס מקלארן התחרה עבור קבוצת המרוצים קופר הבריטית באליפות הפורמולה 1. היא ניצח בשלושה מרוצים ובשנת 1960 סיים במקום השני. מקלארן רצה להתחרות בסדרת מרוצי טזמן האוסטרלית. בעלי הקבוצה, צ'רלס קופר, התעקש להתשתמש במנועי פורמולה 1 בנפח 1.5 ליטר, במקום במנועי 2.5 ליטר שהיו מקובלים באליפות. בעקבות כך החליט מקלארן להקים קבוצה שתייצר עבורו ועבור טימי מאייר, חברו, מכונית שתהיה מבוססת על דגם הקופ, אך עם מנוע בהתאמה אישית
מקלארן הקים את קבוצת "ברוס מקלארן מוטור רייסינג" (Bruce McLaren Motor Racing) בשנת 1963 וזכה באליפות בשנת 1964, אך מאייר נהרג במהלך האימון המקדים למרוץ סיום העונה. לאחר התאונה טדי מאייר, אחיו של טימי, נכנס לשותפות עסקית עם מקלארן רכש את מרבית מניות הקבוצה[1]. בשנתיים הראשונות היו משרדי הקבוצה בפלתהאם. בשנת 1965 עברה הקבוצה לקולנברוק, שם ישבה עד לשנת 1981. הקבוצה החזיקה ברשיון מרוצים בריטי, אך לא צבעה את מכוניותיה בצבע הירוק, שהיה הצבע המקובל באותן שנים[2].
במהלך תקופה זו, מקלארן נהג עבור קבוצתו במירוצי מכוניות ספורט בבריטניה ובצפון אמריקה וכן נכנס לסדרת מרוצי טזמן בשנת 1965 יחד עם פיל היל, אך לא זכה בה. הוא המשיך להתחרות בפורמולה 1 עבור קופר, אך בשנת 1966 החל להתחרות עבור קבוצתו.
פורמולה 1 עריכה
שנים ראשונות: 1966–1967 עריכה
ברוס מקלארן ערך את הופעת הבכורה באליפות בגרנד פרי מונקו של עונת 1966. מבין הקבוצות המתחרות באליפות רק קבוצת פרארי ותיקה יותר. המרוץ הראשון הסתיים לאחר תשע הקפות עקב דליפת שמן. המכונית מדגם M2B שתוכננה על ידי רובין הרד. במהלך העונה נעשה שימוש במנוע 3.0 ליטר מתוצרת פורד ומנוע בנפח זהה מתוצרת סרניסימה(אנ'). למרות שקהבוצה הקבוצה את נקודת הבכורה בגרנד פרי בריטניה המנועים היו לא תחרותיים וסבלו מבעיית אמינות. לקראת העונה הבאה החליט מקלארן לרכוש מנועי V12 מתוצרת בריטיש רייסינג מוטורס (BRM). בשל עיכובים בבניית המנוע נאלץ לפתוח את העונה עם מנוע V8 בנפח 2.1 ליטר מתוצרת החברה. רק לקראת סוף אוגוסט הגיעו המנועים הגדולים, אך גם הם לא תרמו להצלחת הקבוצה.
מנועי פורד–קוסוורת': 1968–1982 עריכה
אחרי שהתחרה עם מכונית אחת בשנתיים הראשונות, בשנת 1968 הצטרפה לקבוצה מכונית שנייה בה נהג דני האלם, שהתחרה עבור מקלארן במרוצי ה-Can-Am. באותה שנה החלה הקבוצה לעשות שימוש במנועי DFV (מנוע ארבע שסתומים כפול), שישמש את הקבוצה עד לשנת 1983. מקלארן ניצח את מרוץ האלופים במסלול ברנס האץ' ואת הגביע הבין-לאומי במסלול סילברסטון, שניהם מרוצים שלא נכללו בסבב האליפות של הפורמולה 1. ביוני אותה שינה ניצח את גרנד פרי בלגיה, הניצחון הראשון של הקבוצה באליפות. בהמשך העונה השיג האלם ניצחונות בגרנד פרי איטליה וקנדה, שהביאו את הקבוצה למקום השני באליפות היצרנים.
הערות שוליים עריכה
- ^ Teddy Mayer, The Guardian, 6 February 2009
- ^ בשנים הראשונות של הלאיפות היה מקובל שצבע המכוניות נגזר מהמדינה אליה השתייכה הקבוצה. המכוניות הבריטיות היו צבועות בירוק