פתיחת התפריט הראשי

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2008 נערכו 18 מרוצים. בפעם הראשונה זכה באליפות העולם הבריטי לואיס המילטון, ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת פרארי.

פורמולה 1 עונת 2008
Hamilton 2008 Singapore GP 1.jpg
לואיס המילטון בגרנד פרי סינגפור
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 16 במרץ 2008
תאריך סיום 2 בנובמבר 2008
מספר עונה 59
מספר מרוצים בעונה 18
זוכה באליפות הנהגים לואיס המילטון
נקודות הנהג הזוכה 98
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 172

בחצי הראשון של העונה נשמרה תחרות צמודה על ההובלה באליפות, כשארבעה נהגים, המילטון, פליפה מאסה, קימי רייקונן ורוברט קוביצה שמרו על פער של פחות מעשר נקודות דירוג. בחצי השני של העונה, הצליחו המילטון ומאסה להתרחק משאר הנהגים והתמודדו על האליפות. המילטון הוביל במהלך רוב העונה, אך בהפרש קטן ממאסה. למרוץ האחרון בעונה, באינטרלאגוס בברזיל, התייצב המילטון עם יתרון שבע נקודות על מאסה. מאסה זכה בפול פוזישן ואילו המילטון זינק רביעי. מאסה הצליח לשמור על ההובלה ולנצח במרוץ. חמש הקפות לסיום המרוץ החליף המילטון צמיגים עקב הגשם שהחל לרדת, והתמקם במקום החמישי שהבטיח לו אליפות. אולם שתי הקפות לאחר מכן הצליח וטל לעקוף את המילטון ומנע ממנו באופן זמני את האליפות. בהקפה האחרונה, שלוש פניות לסיום, עקפו וטל והמילטון את טימו גלוק שהיה איטי עקב הגשם, והמילטון סיים חמישי וזכה באליפות.

אירועים ראויים לציון בעונה זו:

  • סבסטיאן פטל הגרמני הפך לצעיר הנהגים שזכה במרוץ פורמולה 1 כאשר ניצח במרוץ איטליה בגיל 21 שנים ו-74 ימים.
  • שבעה נהגים שונים ניצחו במרוץ אחד לפחות: המילטון, מאסה, הייקי קובליינן, ריקונן, פרננדו אלונסו, וטל וקוביצה.
  • לראשונה בהיסטוריה של הפורמולה 1, התקיים מרוץ לילי, מרוץ סינגפור, עם תאורה מלאכותית.
  • לראשונה מזה תשע שנים לא התקיים מרוץ בארצות הברית.

תוכן עניינים

קבוצות ונהגיםעריכה

קבוצה יצרן מספר נהגים סיבובים
איטליה  פרארי פרארי 1 פינלנד  קימי רייקונן[1] 18-1
2 ברזיל  פליפה מאסה[2] 18-1
גרמניה  ב.מ.וו סאובר ב.מ.וו סאובר 3 גרמניה  ניק היידפלד[3] 18-1
4 פולין  רוברט קוביצה[3] 18-1
צרפת  רנו רנו 5 ספרד  פרננדו אלונסו[4] 18-1
6 ברזיל  נלסון פיקה ג'וניור[4] 18-1
בריטניה  ויליאמס ויליאמס-טויוטה 7 גרמניה  ניקו רוזברג[5] 18-1
8 יפן  קאזוקי נאקז'ימה[5] 18-1
אוסטריה  רד בול רד בול-רנו 9 בריטניה  דייוויד קולטהרד[6] 18-1
10 אוסטרליה  מארק ובר[7] 18-1
יפן  טויוטה טויוטה 11 איטליה  יארנו טרולי[8] 18-1
12 גרמניה  טימו גלוק[9] 18-1
איטליה  טורו רוסו טורו רוסו-פרארי 14 צרפת  סבסטיאן בורדיה[10] 18-1
15 גרמניה  סבסטיאן פטל[11] 18-1
יפן  הונדה הונדה 16 בריטניה  ג'נסון באטן[12] 18-1
17 ברזיל  רובנס באריקלו[13] 18-1
יפן  סופר אגורי סופר אגורי-הונדה 18 יפן  טאקומה סאטו 1–4
19 בריטניה  אנטוני דיווידסון 1–4
הודו  פורס אינדיה פורס אינדיה-פרארי 20 גרמניה  אדריאן סוטיל[14] 18-1
21 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה[14] 18-1
בריטניה  מקלארן מקלארן-מרצדס 22 בריטניה  לואיס המילטון[15] 18-1
23 פינלנד  הייקי קובליינן[16] 18-1

מרוציםעריכה

מס' מקום המסלול תאריך המרוץ פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  מלבורן, אוסטרליה 16 במרץ בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  הייקי קובליינן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן
2 מלזיה  ספאנג, מלזיה 23 במרץ ברזיל  פליפה מאסה בריטניה  ניק היידפלד פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
3 בחריין  שאקיר, בחריין 6 באפריל פולין  רוברט קוביצה פינלנד  הייקי קובליינן ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
4 ספרד  ברצלונה, ספרד 27 באפריל פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי
5 טורקיה  איסטנבול, טורקיה 11 במאי ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
6 מונקו  מונטה קרלו, מונקו 25 במאי ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן
7 קנדה  מונטריאול, קנדה 8 ביוני בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן פולין  רוברט קוביצה גרמניה  ב.מ.וו-סאובר
8 צרפת  מני-קור, צרפת 22 ביוני פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
9 בריטניה  סילברסטון, בריטניה 6 ביולי פינלנד  הייקי קובליינן פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן
10 גרמניה  הוקנהיים, גרמניה 20 ביולי בריטניה  לואיס המילטון גרמניה  ניק היידפלד בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן
11 הונגריה  בודפשט, הונגריה 3 באוגוסט בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן פינלנד  הייקי קובליינן בריטניה  מקלארן
12 ספרד  ולנסיה, ספרד (גרנד פרי אירופה) 24 ביולי ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
13 בלגיה  ספא-פרנקורשם, בלגיה 7 בספטמבר בריטניה  לואיס המילטון פינלנד  קימי רייקונן ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי
14 איטליה  מונזה, איטליה 14 בספטמבר גרמניה  סבסטיאן פטל פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  סבסטיאן פטל איטליה  טורו רוסו - פרארי
15 סינגפור   סינגפור, סינגפור 28 בספטמבר ברזיל  פליפה מאסה פינלנד  קימי רייקונן ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
16 יפן  פוז'י, יפן 12 באוקטובר בריטניה  לואיס המילטון ברזיל  פליפה מאסה ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו
17 הרפובליקה העממית של סין  שנגחאי, סין 19 באוקטובר בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן
18 ברזיל  סאו פאולו, ברזיל 2 בנובמבר ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי

שינויים בתקנוןעריכה

  • על כל מנוע להחזיק מעמד למשך שני מרוצים שלמים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • על כל תיבת הילוכים להחזיק מעמד למשך ארבעה מרוצים, כולל מקצי דירוג ואימון.
  • בוטלה הערבות הנדרשת בסך 48 מיליון דולר לכל קבוצה על מנת לאפשר לקבוצות חדשות להצטרף ביתר קלות.
  • למרות "הקפאת" שיפור המנועים על ידי ההפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), הורשו שיפורים ושינויים במספר אלמנטים של המנוע (כמו משאבות הדלק, המים והשמן, המצמד ועוד).
  • מערכת המחשוב השולטת על רכיבים שונים של הרכב תהיה מערכת אחידה לכל הקבוצות עם תוכנה זהה לכל הקבוצות אשר תסופק על ידי ספק שנבחר על ידי FIA.
  • על כל החיישנים להיות מאושרים מראש על ידי FIA.
  • איסור על טלמטריה מהקבוצה למערכת הרכב.
  • איסור על מערכות למניעת החלקה.
  • על הדלק להכיל כ-5.75% רכיבים ממקורות ביולוגיים.

דירוג נהגים סופיעריכה

מיקום נהג קבוצה אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  טורקיה  מונקו  קנדה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  ספרד  בלגיה  איטליה  סינגפור  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות
1 בריטניה  לואיס המילטון בריטניה  מקלארן 1 5 13 3 2 1 פרש 10 1 1 5 2 3 7 3 12 1 5 98
2 ברזיל  פליפה מאסה איטליה  פרארי פרש פרש 1 2 1 3 5 1 13 3 17 1 1 6 13 7 2 1 97
3 פינלנד  קימי רייקונן איטליה  פרארי 8 1 2 1 3 9 פרש 2 4 6 3 פרש 18 9 15 3 3 3 75
4 פולין  רוברט קוביצה גרמניה  ב.מ.וו - סאובר פרש 2 3 4 4 2 1 5 פרש 7 8 3 6 3 11 2 6 11 75
5 ספרד  פרננדו אלונסו צרפת  רנו 4 8 10 פרש 6 10 פרש 8 6 11 4 פרש 4 4 1 1 4 2 61
6 גרמניה  ניק היידפלד גרמניה  ב.מ.וו - סאובר 2 6 4 9 5 14 2 13 2 4 10 9 2 5 6 9 5 10 60
7 פינלנד  הייקי קובליינן בריטניה  מקלארן 5 3 5 פרש 12 8 9 4 5 5 1 4 10 2 10 פרש פרש 7 53
8 גרמניה  סבסטיאן פטל איטליה  טורו רוסו פרש פרש פרש פרש 17 5 8 12 פרש 8 פרש 6 5 1 5 6 9 4 35
9 איטליה  יארנו טרולי יפן  טויוטה פרש 4 6 8 10 13 6 3 7 9 7 5 16 13 פרש 5 פרש 8 31
10 גרמניה  טימו גלוק יפן  טויוטה פרש פרש 9 11 13 12 4 11 12 פרש 2 7 9 11 4 פרש 7 6 25
11 אוסטרליה  מארק ובר אוסטריה  רד בול פרש 7 7 5 7 4 12 6 10 פרש 9 12 8 8 פרש 8 14 9 21
12 ברזיל  נלסיניו פיקה צרפת  רנו פרש 11 פרש פרש 15 פרש ה 7 פרש 2 6 11 פרש 10 פרש 4 8 פרש 19
13 גרמניה  ניקו רוזברג בריטניה  ויליאמס 3 14 8 פרש 8 פרש 10 16 9 10 14 8 12 14 2 11 15 12 17
14 ברזיל  רובנס באריקלו יפן  הונדה נפסל 13 11 פרש 14 6 7 14 3 פרש 16 16 פרש 17 פרש 13 11 15 11
15 יפן  קאזוקי נאקז'ימה בריטניה  ויליאמס 6 17 14 7 פרש 7 פרש 15 8 14 13 15 14 12 8 15 12 17 9
16 בריטניה  דייוויד קולטהרד אוסטריה  רד בול פרש 9 18 12 9 פרש 3 9 פרש 13 11 17 11 16 7 פרש 10 פרש 8
17 צרפת  סבסטיאן בורדה איטליה  טורו רוסו 7 פרש 15 פרש פרש פרש 13 17 11 12 18 10 7 18 12 10 13 14 4
18 בריטניה  ג'נסון באטן יפן  הונדה פרש 10 פרש 6 11 11 11 פרש פרש 17 12 13 15 15 9 14 16 13 3
19 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה הודו  פורס אינדיה פרש 12 12 10 פרש פרש פרש 18 פרש 16 15 14 17 פרש 14 פרש 17 18 0
20 גרמניה  אדריאן סוטיל הודו  פורס אינדיה פרש פרש 19 פרש 16 פרש פרש 19 פרש 15 פרש פרש 13 19 פרש פרש פרש 16 0
21 יפן  טאקומה סאטו יפן  סופר אגורי פרש 16 17 13 0
22 בריטניה  אנטוני דייווידסון יפן  סופר אגורי פרש 15 16 פרש 0
מיקום נהג קבוצה אוסטרליה  מלזיה  בחריין  ספרד  טורקיה  מונקו  קנדה  צרפת  בריטניה  גרמניה  הונגריה  ספרד  בלגיה  איטליה  סינגפור  יפן  הרפובליקה העממית של סין  ברזיל  נקודות

דירוג קבוצות סופיעריכה

מיקום קבוצה מרוצים ניצחונות פודיום פול פוזישן הקפה מהירה נקודות
1 איטליה  פרארי 36 8 19 8 13 172
2 בריטניה  מקלארן 36 6 13 8 3 151
3 גרמניה  ב.מ.וו-סאובר 36 1 11 1 2 135
4 צרפת  רנו 36 2 4 0 0 80
5 יפן  טויוטה 36 0 2 0 0 56
6 איטליה  טורו רוסו 36 1 1 1 0 39
7 אוסטריה  רד בול 36 0 1 0 0 29
8 בריטניה  ויליאמס 36 0 2 0 0 26
9 יפן  הונדה 36 0 1 0 0 14
10 הודו  פורס אינדיה 36 0 0 0 0 0
11 יפן  סופר אגורי 8 0 0 0 0 0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2008 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Ferrari confirm Räikkönen, Massa for '07". formula1.com. 10 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-October 12, 2007. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2008. 
  2. ^ "Ferrari extend Massa's contract to 2010". formula1.com. 16 באוקטובר 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 November 2007. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2007. 
  3. ^ 3.0 3.1 "BMW Sauber retain Heidfeld and Kubica for 2008". formula1.com. 21 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 February 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Alonso to partner Piquet at Renault for 2008". formula1.com. 10 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-December 12, 2007. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2008. 
  5. ^ 5.0 5.1 "Williams confirm Rosberg, Nakajima for 2008". formula1.com. 7 בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-November 29, 2007. בדיקה אחרונה ב-8 בפברואר 2008. 
  6. ^ "Red Bull confirm Coulthard for 2008". formula1.com. 6 ביולי 2007. אורכב מ-המקור ב-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  7. ^ "Webber aims to improve on 2007". autosport.com. 16 בינואר 2008. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 January 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2008. 
  8. ^ "Trulli commits to Toyota future". formula1.com. 28 ביולי 2006. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  9. ^ "Glock to race for Toyota in 2008". formula1.com. 19 בנובמבר 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 November 2007. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2007. 
  10. ^ "Bourdais secures 2008 Toro Rosso seat". formula1.com. 10 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 January 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  11. ^ "Vettel to stay at Toro Rosso for 2008". formula1.com. 2 באוגוסט 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  12. ^ Brundle, Martin (19 ביולי 2007). "Honda keep Button & Barrichello". London: The Times. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008.  (הקישור אינו פעיל)
  13. ^ "Barrichello staying with Honda for 2008". formula1.com. 19 ביולי 2007. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 March 2008. בדיקה אחרונה ב-9 בפברואר 2008. 
  14. ^ 14.0 14.1 "Fisichella, Sutil, Liuzzi confirmed at Force India". formula1.com. 10 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-January 11, 2008. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2007. 
  15. ^ "Hamilton commits to McLaren until 2012". formula1.com. 18 בינואר 2008. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 January 2008. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2008. 
  16. ^ "Kovalainen to partner Hamilton at McLaren for 2008". formula1.com. 14 בדצמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-15 December 2007. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2007. 



הקודם:
קימי רייקונן
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 2008
לואיס המילטון
הבא:
ג'נסון באטן
הקודם:
פרארי
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 2008
פרארי
הבא:
בראון GP