נאורה שם שאול
נאורה שם שאול (ידועה גם כ"נאורה שם"[1]; נולדה ב-1954) היא סופרת, עיתונאית, אמנית דיגיטלית, מתכנתת ופעילת אינטרנט וקוד פתוח מאז שנות השמונים ופעילה בדרך הבודהיסטית של Engaged Dharma; מייסדת ועורכת כתב העת "זומביט" ובין הראשונים בישראל לכתוב וללמד על תרבות הרשת (תרבות דיגיטלית) בבמות שונות.[2] בשנים האחרונות היא מלווה רוחנית של חולים סופניים.[3] ספרה, "רומן דיגיטלי", ראה אור ב-1993,[2] מתרחש כולו ברשתות מחשבים ונחשב לספר העברי הראשון בסוגת הסייברפאנק שנכתב בעברית. ארגנה את כנס ההאקרים הראשון בישראל (Y2HACK).[4] ב-2000 בחר בה העיתון ידיעות אחרונות כאחת מעשרת "שליטי הרשת", עשרת האנשים המשפיעים על האינטרנט בישראל.[5]
ביוגרפיה עריכה
נאורה שם שאול נולדה לתמר[6] ובן-ציון פוקס. אביה פרופסור לכימיה באוניברסיטת תל אביב ואמה ספרנית. היא גדלה בחיפה, בוסטון והרצליה. לה אח צעיר, עדן, פעיל שלום וסמנכ"ל בכל זכות.[7] במהלך שנות השבעים והשמונים עבדה כמתכנתת בחברות תוכנה (בהן Big Corporate America).[5] עסקה באמנות סייברית (אנ') והציגה במספר תערוכות.[5] מתכנתת ומקימת אתרי אינטרנט.[5] העלתה לרשת את כל כתבי חנוך לוין, אורי אבנרי, בית עגנון, צבי ינאי, גולדה מאיר ויעקב הכט. ב-1997 הייתה היועצת הטכנולוגית של תוכנית טלוויזיה החינוכית בת 13 הפרקים "חיים על המסך: טלוויזיה ואינטרנט" בהנחיית יואב בן דב.[8] והייתה המרואיינת בשני פרקים שלמים.[9][10]
נאורה שם מתגוררת בשכונת שפירא בדרום תל אביב ולה בת אחת.
עיתונאית עריכה
הייתה בעלת טור בהעיר בו היה לה מדור סייבר על מציאות מדומה.[11] בקפטן אינטרנט בהארץ היה לה טור על אינטרנט ופרטיות ברשת (בו כתבה גם ביקורות ספרים והגות),[12] הייתה בעלת טור על פשעי מחשב בעיתון 'שישי' בעריכת אדם ברוך,[2][13] בעלת מדור "מחשבים ומשחק" בעיתון חדשות[14] והייתה בעלת מדור שבועי "אשת רשת" בעיתון גלובס[15] ובעיתון 'בנקאות'.[16] כתבה במסע אחר,[17] בכתב העת משקפיים ובכתב העת "שירת המדע" בהוצאת מכון ויצמן ובעריכת יבשם עזגד,[18] בכתב העת "אאוריקה: ילדים בעידן הידע" בהוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב.[19] ובכתב העת "אטמוספירה" של אל על.[20] ייסדה ובשנים 1994–1997 הייתה העורכת הראשית של כתב העת זומביט.
פרסמה הקבץ מאמרים על הקוד הפתוח בשם "הקתדרלה והבזאר" בשנת 2004 בהוצאת 'התעוררות' ובהם החיבור בשם זה מאת אריק ס. ריימונד, בו חיברה את פרק המבוא, "קוד פתוח כתפישת עולם".[2]
הרצאות וכנסים בנושא תרבות הרשת עריכה
לימדה בהקבץ תרבות דיגיטלית באוניברסיטת תל אביב (בה היה לה מינוי כמקבילה למרצה בכיר), המדרשה לאמנות,[5] האוניברסיטה הפתוחה, שנקר,[2] אורט ישראל ובית ברל. הרצתה בנושא אסתטיקת מחשב בכנס בדאגשטול גרמניה, ממנו פורסם מאמר מדעי.[21] ארגנה את Y2HACK, שני כנסי ההאקרים הראשונים בישראל והרצתה בהם.
ספרות ואמנות עריכה
ב-1976 כתבה את השיר "יש לי אח קטן" בביצוע אריק איינשטיין, הנכלל בתקליט "ילדים" בהלחנת שם טוב לוי.[22] ב-1982 ערכה וחרזה את "קלאסיטף" – תקליט מוזיקה קלאסית לילדים המלווה בקריינות של יוסי גרבר וגליה ישי.
פרסמה סיפור באנתולוגיה "דפי עשב: חשיש בספרות העולם" בהוצאת חרגול בעריכת דן דאור.[23]
ב-1994 השתתפה בתערוכת מחשבים ראשונה בגלריה קלישר חמש, בבית הספר לאמנות קלישר, באוצרות הורית פלד.[24] במסגרתה יצרה מיצב ששאב השראה משירו של מאיר ויזלטיר "קרע את השיר": מסדרון חשוך ובקצהו סרטון של דפים מדפדפים של הספר "רומן דיגיטלי". כשהצופה התקרב, הדף בסרטון נקרע, התקפל, התקמט ונפל לסל האשפה המלא ירקות קרועים ומקומטים.[25]
בשנת 2003 יצרה את "מדיאה אקס", מופע אינטראקטיבי שהשתתף בפסטיבל עכו ופסטיבל מאנהיים.
ב-2005 יצרה והציגה את "שפת-אם" – אוסף שירה שהתפרסם בקובץ איגוד המשוררים, הונגש לקהל באירוע ההשקה באמצעות אווטאר שהקריאה את השירים בקולה המסונתז.
בשנת 2016 הייתה מיוצרי המיצב האינטראקטיבי "אלונלי", המאפשר לחוות בדידות במרחב ציבורי, שהציג בכנס פרינט-סקרין במדיטק באוצרותו של ליאור זלמנסון ואחר-כך במוזיאון הרצליה, באוצרותה של שרון ברק רעיף.[26] בנתה מוצגים אינטראקטיבים למוזיאונים: מוזיאון נחום גוטמן, בית ביאליק, מוזיאון הילדים בחולון.
ליווי רוחני לנוטים למות עריכה
היא למדה בבית הספר "קשובות" (לשעבר מרכז שוורץ), הוסמכה על ידי העמותה לליווי רוחני בישראל. התמחתה בהנחיית מדיטציה לחולים סופניים בעמותת "אחד על אחד" ובהשתלמויות במסגרות שונות. מלווה את הנוטים למות ואת בני משפחתם, בעיקר בהתנדבות – הוספיס שיבא, באונקולוגית איכילוב, בפיילוט צבר ובאופן פרטי.[3][27]
ספרה עריכה
- נאורה שם שאול, רומן דיגיטלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עורכת: תרצה יובל, 1993, 176 עמודים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ נולדה בשם נאורה פוקס, שמה הספרותי הוא נאורה שם שאול, שם נישואיה נאורה ברגר, כינתה עצמה בכתבות שכתבה בשם אירנה ברגר וקרויה גם בשמות נור וניאו. כיום שמה הרשמי הוא נאורה שם. ראו: 1) ציפי שוחט; 2. כרמל ווייסמן ומעין אלכסנדר, "דינוזאוריות רשת"
- ^ 1 2 3 4 5 כרמל ווייסמן ומעין אלכסנדר, "עונה 1 פרק 1. נאורה: הדינוזאורית האם", בפודקאסט "דינוזאוריות רשת", ספטמבר 2022
- ^ 1 2 נאורה שם, העמותה לליווי רוחני
- ^ איתי מאוטנר, "הפואטיקה של החומרה", (חלק ראשון, חלק שני) מגזין 42 מעלות, 1993, עמ' 44, 46.
- ^ 1 2 3 4 5 דודי גולדמן, "שליטי הרשת" כתבת שער במוסף ממון, ידיעות אחרונות, 18 באפריל 2000, עמ' 1, 8-6. "נאורה שם-שאול: מעצבת התרבות הדיגיטלית", עמ' 8.
- ^ האתר של תמר פוקס
- ^ עדן פוקס, באתר כל זכות
- ^ חיים על המסך: טלוויזיה ואינטרנט
- ^ 'אסכולה' בטלויזיה החינוכית - הפרק "מציאות ממוחשבת"
- ^ 'אסכולה' בטלויזיה החינוכית - הפרק "תרבות גולשת"
- ^ דוגמאות לכתבות: 1. "ואני צורחת וקופצת", 2. "מול פיתויי הסקס, הסירים ואבקת הדובים", 3. "מישהו מציץ למחשב שלי" 4. "יום רביעי, תשע בבוקר, התחלתי לטייל באינטרנט", 5. "משחקי מין". 6. מישהו מציץ למחשב שלי.
- ^ למשל: "נישואי האדם והמכונה" וגם "גוגל תעסוק גם בגנטיקה"
- ^ כתבתה הראשונה הייתה 'כך פרצתי למערכת "שישי" וקיבלתי ג'וב חדש' ובנוסף אליו עוד 18 כתבות
- ^ דוגמאות: "וידויה של טטריסנית" וכן: "הקר נגד קרקר"
- ^ דוגמאות: 1. "רק לישראלים אסור לקנות באינטרנט", 2. "שבט האקרים"
- ^ לדוגמה: "גם הבנקים בישראל נפלו ברשת" וגם "קונים ומוכרים בעולם וירטואלי"
- ^ כתבות ב'מסע אחר'
- ^ 'אבודים בתרגום', תשע"ד 2014. 'מהגרים בעולם דיגיטלי', תשע"ו 2016.
- ^ לדוגמה "האדם המשחק", עמ' 20-18.
- ^ למשל "אספרסו כפול וקשר".
- ^ Aesthetic Computing Manifesto
- ^ אריק איינשטיין, שם טוב לוי – ילדים (1976)
- ^ האנתולוגיה 'דפי עשב' בהוצאת חרגול
- ^ התערוכה "סדרתיות / מקריות – Computer works"
- ^ נעמה לב ארי, מחשבות על טכנולוגיה ואמנות, עיונים בטכנולוגיה ובמדעים - גיליון מספר 21 - אוקטובר 1994
- ^ Makers, זמן אמת, 24/7, מוזיאון הרצליה. וכן: המייקרים במוזיאון, Dezign Zoom
- ^ על כך כתבה את המאמר "פחד מוות" בכתב העת 'חיים אחרים', 26 בפברואר 2020 והרצתה בפודקאסט 'תודעה רבה' בנושא: "ליווי אל המוות", 17 במאי 2020
