נבוריה
נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. במקום נובע מעיין, עין נבוריה. כיום אתר שקק"ל שיפצה ופתוח לציבור ביער ביריה.
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | תקופת בית ראשון, תקופת בית שני |
אתר ארכאולוגי | |
ארכאולוגים | היינריך קוהל, קרל ואצינגר |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 32°59′31″N 35°31′00″E / 32.991892°N 35.516739°E |
באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה יהודית שגשג בתקופת בית שני, בעת שהתחברו ספרי המשנה והתלמוד. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של אמוראים מדור רביעי, בהם רבי יהודה איש כפר נביריא[1]. מכאן יצא גם רבי יעקב איש כפר נבוריא, שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.
היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.
חפירה ראשונה באתר ערכו היינריך קוהל וקרל ואצינגר בשנת 1905, במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל. בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים.
בית הכנסת
עריכהבית הכנסת הוא מבנה קטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי הגיר לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 563.
קברי הצדיקים במקום
עריכהבמקום נמצאו קברים המיוחסים על פי המקורות לתנאים ואמוראים, כרבי אלעזר המודעי ורבי יעקב איש כפר נבוריא, רבי חיים ויטאל מציין במקום גם את קברי רבי יונתן בן הרכינס ורבי יצחק בן אלישיב. כיום לא נמצא מקום קבורתם.
עין נבוריה
עריכהבאתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לאתר טיולים. לפי ספי בן-יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין בסלמנדרות צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו צמחי מים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- מצגת בעריכת אדריכל דן רמר
- תמונות של ביכ"נ נבוריה
- ספי בן-יוסף, סיפורו של בית הכנסת בנבוריה, באתר ynet, 2 בספטמבר 2004
- שמוליק מגל, נבוריה - Archaeological World in Roman & Greek period - באתר תמונות נוף מהאתר.