נעמי לבארי

מפיקה, עורכת תסריט ובמאית ישראלית

נעמי לבארי (נולדה ב-10 באוקטובר[1] 1978) היא מפיקה, עורכת תסריט ומרצה ישראלית, זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בשנת 2021 ובשנת 2022 ופרס המפיקים של פסטיבל המבורג.[2]

נעמי לבארי
לידה 10 באוקטובר 1978 (בת 45)
ארצות הברית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיקה, עורכת תסריט, מרצה
מקום לימודים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות המפקדת, עיניים שלי, שבוע ויום, עץ תאנה, המורה אירנה, היה שלום פטר שווארץ, מלאך של אמא
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לסדרה הדרמה קומית הטובה ביותר (2021), פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לסדרה הדרמה קומית הטובה ביותר (2022), פרס המפיקים של פסטיבל המבורג (2022)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נעמי לבארי נולדה בארצות הברית ב-1978. בשנת 1983 עברה להתגורר עם משפחתה בירושלים. בשנים 1992–1996 למדה בתיכון לאמנויות ע"ש סמית' במגמת קולנוע. בשנים אלה הייתה פעילה פוליטית וחברתית דומיננטית בירושלים והדריכה קבוצות נוער. בשנת 1996 סירבה להתגייס לצה"ל מטעמי מצפון.[3]

בשנת 2004 סיימה את לימודיה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל בהצטיינות יתרה.[4]

במהלך לימודיה הייתה שותפה להפקתם של שני הסרטים המצליחים עונג שבת (בימוי: מיכל ברזיס ועודד בן - נון) וצווארון כחול לבן (בימוי: נעם קפלן). ליל גיוס, סרט הגמר אותו כתבה וביימה הוקרן בלמעלה מ-40 פסטיבלים בינ"ל, זכה בארבעה פרסים ושני צל"שים, נמכר לתחנות שידור בעולם, עמד בלב מערכי שיעור בבתי ספר בעולם ונבחר לאחד מ-20 הסרטים הטובים בכל הזמנים של בית הספר סם שפיגל על ידי ועדת מומחים בינ"ל. במהלך לימודיה זכתה לבארי לשלל מלגות ופרסים בהם מלגת קרן התרבות אמריקה-ישראל, פרס החברה הכלכלית ירושלים, פרס ראש העיר, פרס תרומה לרוח הכיתה ומענקי הפקה מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וקרן יהושע רבינוביץ'.

לאחר סיום לימודיה, השתלבה לבארי בתעשיית הקולנוע הישראלית ובשנת 2010 הקימה יחד עם סער יוגב את חברת ההפקות בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ שתוך שנים מעטות זכתה להכרה בינ"ל.

בשנת 2013 התמודדה על מקום בכנסת ישראל מטעם מפלגת דעם בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה.

בשנת 2014 במהלך מלחמת צוק איתן ובתגובה להפצצות הישראליות ברצועת עזה, שלחה מסר מצולם לתושבי עזה A Message to Gaza שהפך ויראלי וסוקר בתקשורת הבינ"ל אך למרות פניות מעשרות עיתונים, סירבה להתראיין בנושא למעט לשני בלוגים מחתרתיים באיראן ובטורקיה.

לבארי נשואה למפיק סער יוגב ולזוג שני בנים.

קריירה עריכה

בתום לימודי הקולנוע, עבדה במקצועות סט הן כעוזרת במאי והן כעוזרת צלם ולאחר מכן פנתה לבימוי קליפים והופעות מולטימדיה ועריכת תוכן בתוכניות פריים טיים.

בשנת 2005 התחיל שיתוף הפעולה המקצועי בינה לבין המפיק סער יוגב במהלך פסטיבל הקולנוע ירושלים ובשנת 2008 השניים התחילו להפיק יחד.

בשנת 2010 הקימה יחד עם סער יוגב את חברת ההפקות בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ. לבלאק שיפ יצאו מוניטין ישראלי ובינ"ל של חברת איכות סלקטיבית שאחראית להפקות שאפתניות שהוקרנו בפסטיבלים הטובים בעולם ובהם פסטיבל קאן, פסטיבל ברלין, פסטיבל ונציה, סיריס מאניה, טורונטו ועוד, נמכרו לעשרות טריטוריות וזכו לאהדת הביקורת והצופים.ות כאחד.

במקביל לעבודה כמפיקה, נעמי היא מרצה ועורכת תסריט מבוקשת ועובדת עם מסגרות לימודיות, גופי שידור וקרנות קולנוע שם היא משמשת מנטורית לתסריטאים שנמצאים בשלב פיתוח הפרויקט שלהם. בין הגופים עימם עבדה ניתן למצוא את קאנאל פלוס פולין, Berlinale Taelnts Scrip Station, נטפליקס טורקיה, נטפליקס איטליה, נטפליקס הולנד, Full Circle Lab בפיליפינים, TFL, [5]FCL, בית הספר לקולנוע בלודג', פורום הקו-פרודוקציות של פסטיבל ברלין, בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל, החוג לקולנוע באוניברסיטת ארהאוס דנמרק ועוד

בשנת 2018 הקימה את חברת ההפקה הגרמנית Electric Sheep GmbH יחד עם סער יוגב ומיכאל רויטר בשנה זו נקראה נעמי להצטרף לצוות המנטוריות של תוכנית EWA שמטרתה לתת ליווי למפיקות עולות מכל העולם. כמו כן הוזמנה כלקטורית ויועצת בפלטפורמות המקצועיות של פסטיבל ברלין. עוד בשנה זו, חברת ההפקה בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ זכתה בפרס מיוחד מטעם פסטיבל חיפה שהוענקה לחברת ההפקות הטובה ביותר בישראל.

לבארי מכהנת כחברה בוועדה האמנותית של פסטיבל ברלין היהודי משנת 2021 . בנוסף, לקחה חלק בחבר השיפוט של פסטיבל ירושלים, פסטיבל הסטודנטים הבינ"ל ת"א, פסטיבל אוטופיה ופסטיבל טורונטו היהודי.

מעבודותיה כמפיקה עריכה

  • המורה אירנה 2010, סרט תיעודי, פתח את פסטיבל דוקאביב 2010, והוקרן בבתי ספר, חוגים אקדמיים ועמותות. הסרט היה מועמד לפרס אופיר 2011 בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר.
  • החיים זה לא הכל (עונה 9) 2011, יוצר: דניאל לפין. סדרת טלוויזיה בת 22 פרקים. הסדרה נרכשה להפצה על ידי חברת הטלוויזיה SONY.
  • משפחה לא בוחרים 2012, סדרה בת 13 פרקים, עיבוד לפורמט של SONY "כולם אוהבים את ריימונד". פיל רוזנטל, יוצר סדרת המקור הכריז כי העיבוד הישראלי היה הטוב ביותר מבין עשרות העיבודים שנעשו לסדרה.[6]
  • היה שלום פטר שווארץ 2013, סרט דוקומנטרי בבימוי יעל ראובני. קו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית הסרט זכה ב-10 פרסים בינ"ל כולל פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה והפרס השני בפסטיבל - DokLeipzig היוקרתי, והופץ בבתי קולנוע בישראל, גרמניה, ארצות הברית, שווייץ ובסניפי מכון גתה בכל רחבי העולם.
  • המסע של האנה 2014, קו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית בבימויה של יוליה פון היינץ בכיכובם של קרולין שוך דורון עמית, ליה קניג, רות גלר, סיגלית פוקס ועוד. הסרט הוקרן בפסטיבל ברלין 2014 במסגרת מועמדותו לפרס האקדמיה הגרמנית לקולנוע.
  • תערובת מרה 2015, סרט טלוויזיה בבימויו של דרור זהבי שהוזמן על ידי הטלוויזיה האזורית של באווריה. בסרט שיחקו בין השאר דב גליקמן, סנדרה שדה, רון שחר, עדנה בליליוס ועוד.
  • פרודים 2015, סדרת טלוויזיה בת 13 פרקים ששודרה בערוץ 2 אצל הזכיינית רשת. יוצר: דניאל לפין
  • מלאך של אמא 2016, סדרת טלוויזיה בת 10 פרקים, ששודרה ב"יס" בבימויו של אייל סלע. הסדרה הוקרנה בתחרות הבינ"ל של פסטיבל Series Mania והייתה מועמדת לארבע פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2017 כולל מועמדת לפרס סדרת הדרמה הטובה ביותר. חברת המכירות הבינ"ל Wild Bunch מפיצה את הסדרה בעולם כולל בארצות הברית, בריטניה וצרפת.
  • שבוע ויום 2016, סרט עלילתי באורך מלא שכתב וביים אסף פולונסקי ושערך את בכורתו העולמית בפסטיבל קאן במסגרת שבוע המבקרים, שם אף זכה בפרס יוקרתי להפצה בצרפת. שבוע ויום נרכש להפצה ב-12 טריטוריות כולל ארצות הברית, צרפת וגרמניה, זכה ב-16 פרסים בפסטיבלים בינ"ל והיה מועמד לשבעה פרסי אופיר. בסרט השתתפו שי אביבי, יבגניה דודינה, תומר קאפון ואורי גבריאל. בתהליך הפיתוח של הסרט, נבחר הפרויקט להשתתף בתוכנית EAVE, בחממת הקולנוע הבינ"ל ירושלים, ובפלטפורמת Sofia Meetinngs.הסרט נתמך על ידי קרן יהושוע רבינוביץ', הזכיינית רשת ומפעל הפיס. הסרט זכה במענק השלמה בפסטיבל חיפה במהלך עריכתו.
  • עם הפנים לקיר 2016, סרט קצר שכתבה וביימה עלמוורק דוידיאן המבוסס על זיכרון מהגירתה לישראל מאתיופיה. הסרט זכה בפרס הסרט העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסטודנטים בת"א 2016, בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2016, היה מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר בשנת 2016 וערך את הבכורה האירופית שלו בפסטיבל היוקרתי קלרמונט פראנד הידוע כ"קאן של הסרטים הקצרים"
  • חדל להיות תושב 2017, סרט תיעודי בבימויה של עידית בן שימול העוסק בהיעלמותם של ילדי תימן והבלקן. הסרט הוזמן על ידי כאן 11 ועורר הדים ציבוריים
  • מעבר לקו 2017, סרט קצר בבימויו של נדב שלמה גלעדי - זוכה 5 פרסים בינ"ל
  • עץ תאנה 2018, סרטה של עלמוורק דוידיאן. הסרט - קו פרודוקציה בין ישראל, גרמניה, צרפת ואתיופיה - הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, החשוב מבין הפסטיבלים לקולנוע בצפון ארצות הברית. דוידיאן זכתה בפסטיבל זה בפרס Audentia היוקרתי מבית EuroImage לסרט הטוב ביותר שביימה אישה.
  • עירום 2018, קו-פרודוקציה ישראלית גרמנית. חלק ראשון בטרילוגיה על אהבה של הבמאי ירון שני, הידוע מעבודתו כתסריטאי ובמאי בסרט עג'מי (לצד סכנדר קובטי). את הדמויות גילמו שחקנים-לא-מקצועיים (Non-Actors) שעברו סדנאות הכנה אינטנסיביות. הסרט יצא בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי ו-ZDF/ARTE והוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה 2018. זכה בפרס העריכה ובפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה 2018 והיה מועמד לארבעה פרסי אופיר.
  • גבול הכאב 2019, סרט תיעודי בבימויה של רות ולק ערך את בכורתו העולמות בפסטיבל סלוניקי וזכה בצל"ש בפסטיבל ירושלים
  • עיניים שלי 2019, קו-פרודוקציה ישראלית גרמנית. חלק שני בטרילוגיה על אהבה של הבמאי ירון שני. הסרט ערך את בכורתו בפסטיבל ברלין. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר, חביב הקהל והשחקן הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים. זוכה פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר ולשחקן הראשי הטוב ביותר.
  • לידה 2019, קו-פרודוקציה ישראלית גרמנית. החלק השלישי בטרילוגיה על אהבה של הבמאי ירון שני, הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל בוסאן וזכה בשלושה פרסים בפסטיבל חיפה כולל פרס הסרט הטוב ביותר.
  • הנביא כהנא 2019, סרט תיעודי בבימוי של אילן רובין פילדס.
  • אגדה על שני אחרים וסוסה 2020, סרט קצר בבימויו של רותם קפלינסקי.
  • המפקדת 2021, סדרת דרמה. יוצרים: עטרה פריש וניר ברגר. שודרה בכאן11 וזכתה ב-10 פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע כולל בפרס הסדרה הטובה ביותר בעונתה הראשונה וב-8 פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע כולל פרס הסדרה הטובה ביותר בעונתה השנייה.
  • פתח תקווה 2021, סרט תיעודי מאת יעל ראובני. קו פרודוקציה ישראלית - גרמנית. זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בבכורתו העולמית בפסטיבל היהודי בברלין.
  • VICTIM 2023 סרט עלילתי מאת בוגר פסטיבל קאן מיכאל בלסקו, קו-פרודוקציה גרמנית-צ'כית-סלובקית. הסרט ערך את בכורתו העולמית בפסטיבל ונציה 2022, זכה בפרס האקדמיה הסלובקית לקולנוע והיה נציג סלובקיה לאוסקר. הסרט זיכה את מפיקיו בפרס המפיקים היוקרתי של פסטיבל המבורג שניתן לקו-פרודוקציה הטובה ביותר.
  • לא רחוק מכאן 2023 מיני סדרה בת 6 פרקים שיצר ירון שני. הסדרה ערכה את בכורתה העולמית בפסטיבל Series Mania היוקרתי והשחקן ערן נעים זכה בפרס השחקן הטוב ביותר.
  • השיבה מהפלנטה האחרת 2023, סרט תיעודי משולב אנימציה בבימויו של אסף לפיד על קורותיו של הסופר ק.צטניק. הסרט ערך את בכורתו בפסטיבל מינכן וזכה בפרס בפסטיבל ירושלים.
  • קו המים 2024, סרט תיעודי הסוקר את מחאת פעילי "משחררים את האסי". הסרט ערך את בכורתו בתחרות בפסטיבל דוקאביב.

מעבודותיה הבולטות כבמאית עריכה

  • ליל גיוס 2004, סרט קצר המתאר 24 שעות בחייו של אב המנסה למנוע מבנו להתגייס לצבא. הבכורה האירופאית של הסרט התקיימה בתחרות היוקרתית של פסטיבל קלרמונט פראנד. הסרט זכה בארבעה פרסים ובשני צל"שים הכוללים זכייה בפסטיבל טרייבקה בניהולו של רוברט דה נירו. הסרט זכה להופיע במרכזו של מגזין הקולנוע Short Film Studies בגיליון אוקטובר 2016 שהושק בפסטיבל מינימאלן בנורווגיה, 12 שנים אחרי הקרנת הסרט לראשונה. ליל גיוס נכלל במארז 20 הסרטים הטובים של בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל אשר נבחרו על ידי מנהלי תוכניות של פסטיבלי קולנוע מובילים. בסרט שיחקו אבי פניני הוותיק וידידיה ויטל שפרץ לתודעה והפך ברבות הימים לכוכב ילדים ושחקן תיאטרון מוערך. הסרט זכה לתמיכת קרן יהושוע רבינוביץ' לאמנויות וקרן סנונית.
  • כל הצבעים"2007, מופע מולטימדיה. מופע מולטימדיה שכלל 5 נגנים ו-60 זמרים וכוריאוגרפיה של אור ותמונה אשר פתח את פסטיבל הקולנוע ירושלים בשנת 2007 בפני קהל של 6000 צופים בבריכת הסולטן. על העיבוד המוזיקלי של הערב שהתבסס על השיר כתונת פסים של מאיר אריאל הופקד המלחין יונתן בר גיורא.
  • בני דודים לנשק 2011, סרט תיעודי העוקב אחרי גיוסו לצבא של אמיר אבו ריא, נער מסח'נין שבחר להתנדב לשירות מתוך אמונה שיוביל לשוויון אזרחי. הסרט ערך את בכורתו הבינ"ל בפטסיבל FIPA בביאריץ, שם זכה במקום הראשון. הסרט זכה בפסטיבלים נוספים בארצות הברית ובאירופה ועומד בליבם של קורסים אקדמיים העוסקים במזרח התיכון ובישראל. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בשנת 2012. הבמאית אף צילמה חלקים מהסרט, בעיקר במחנות צבאיים ובסיורי לילה בשטחים הכבושים, לשם לא יכולה הייתה להיכנס עם צוותי צילום. את עיקר הסרט צילמו יורם מילוא ויואב קוש, ערכה טלי הלטר שנקר ואת הפסקול הלחין אופיר לייבוביץ'. הסרט השתתף בגרינהאוס בשלב פיתוחו ובהפקה השקיעו קרן מקור, קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, הזכיינית רשת וקרן המלגות של Other Israel.

מעבודותיה כעורכת תסריטים ותסריטאית עריכה

  • השיבה מהפלנטה האחרת, דוקומנטרי 2023
  • גבול הכאב, דוקומנטרי 2018
  • The King, סדרת טלוויזיה של Canal+ פולין
  • עץ תאנה, סרט עלילתי באורך מלא 2018
  • שבוע ויום, סרט עלילתי באורך מלא 2016
  • מלאך של אמא, סדרת דרמה 2016
  • המורה אירנה, דוקומנטרי 2010

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נעמי לבארי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה