היהודים באים

תוכנית מערכונים ישראלית העוסקת באופן סאטירי בהיסטוריה של עם ישראל

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים אודות ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי ויניב ביטון. זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014.

היהודים באים
סמליל התוכנית
סמל התוכנית
סוגה קומדיה סאטירית
יוצרים אסף בייזר
נטלי מרכוס
יואב גרוס
כותבים אסף בייזר
נטלי מרכוס
יובל פרידמן
עמית בר-ניר
אריאל ויסמן
חן אביגדורי
דורון צור
משה מלכה
הדר תדמור
רמי פרג
תם אהרון
ניר ברגר
בימוי קובי חביה
מנחים בני בשן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים מוני מושונוב
יעל שרוני
יניב ביטון
עידו מוסרי
יוסי מרשק
שירה נאור
משתתפים מעיין בלום
רבקה מיכאלי
דינה סנדרסון
פרסים זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה 2014 בתואר "תוכנית הבידור הטובה ביותר"
ארץ מקור ישראלישראל  ישראל
שפות עברית
מספר עונות 4
מספר פרקים 56
הפקה
מפיק יואב גרוס
עמית זלץ
מפיקים בפועל רן גולן
חברת הפקה יואב גרוס הפקות
עורכים ניר נחום
חמי סלומון
רון עומר
צלמים עופר הררי
אורך פרק 24 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון (עונות 1–2)
כאן 11 (עונות 3–4)
תקופת שידור מקורית 7 בנובמבר 2014 – רץ
קישורים חיצוניים
היהודים באים - אתר "כאן"
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נושאים

הסדרה מורכבת מאוסף מערכונים סאטיריים המגוללים את ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל החל מתקופת התנ"ך ועד היום. בסדרה מוצגות דמויות ידועות בהיסטוריה היהודית והישראלית באופן סאטירי תוך שהיא מציעה תרגום רדיקלי למקורות קאנוניים.[1] בין הדמויות המופיעות בסדרה אפשר למצוא דמויות תנ"כיות כגון משה רבנו, יוסף, יעקב, רחל ולאה, שלמה, דוד ובת שבע, אבשלום, יונה, ירמיהו, וכהני בית המקדש; דמויות היסטוריות מודרניות כמו דוד בן-גוריון, מנחם בגין, יצחק שמיר, רפאל איתן, יפה ירקוני, חנה רובינא, את חברי מחתרת ניל"י ואת חבורת יחדיו שכללה את נתן אלתרמן, אלכסנדר פן ואברהם שלונסקי; דמויות מתוך הספרות והטלוויזיה הישראלית כמו חבורת חסמבה, פיסטוק ורגע, פרפר נחמד ובתיה עוזיאל. הסדרה מעלה הרבה אנקדוטות היסטוריות הקשורות בעם היהודי, לפעמים תוך כדי אנכרוניזם מוגדש, כאשר דמויות עתיקות כמו שלמה ויוסף המדברות בסלנג ישראלי מודרני.

בין הנושאים המגוונים שבהם המערכונים עוסקים ניתן למצוא נושאים כדוגמת:

סקירת סדרה

עונה מספר הפרקים שודרה לראשונהישראל  
הפרק הראשון הפרק האחרון
1
12
7 בנובמבר 2014 23 בינואר 2015
2
15
19 בפברואר 2016 3 ביוני 2016
יום העצמאות ה-70 למדינה החשמונאית
(פרק ספיישל לכבוד יום העצמאות)
15 במאי 2017
3
14
15 באוקטובר 2017 18 בינואר 2018
4
15
5 ביוני 2020 7 בספטמבר 2020

עונות

עונה 1

הסדרה תוכננה לשידור במהלך 2013 עבור ערוץ 10 אך הפקתה בוטלה עקב הקשיים הכלכליים שבהם נמצא. הערוץ הראשון התעניין בתוכן הסדרה ולקח על עצמו את הפקתה. לאחר סערה ציבורית שפרצה במהלך ההפקה כשיצא קטע שנוי במחלוקת לרשתות החברתיות, החליט יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, לעצור את שידורה. יוצרי הסדרה סבורים כי חלק לא מבוטל מהמערכונים היה מצונזר גם בטלוויזיה המסחרית, משיקולי הרייטינג, כמו מערכונים על דוד בן-גוריון או פרנץ קפקא.[3] העונה הראשונה הוצגה במהלך 2013–2014 מול קהל במועדון "אוזן בר" בתל אביב טרם עלייתה לשידור.

שתי העונות הראשונות של הסדרה שודרו בערוץ הראשון ושוחררו לערוץ היוטיוב של רשות השידור. העונה הראשונה עלתה לשידור ב-7 בנובמבר 2014. השידור בערוץ הראשון נקבע לערב שישי, וכל פרק שודר בשעת צפיית השיא פעם נוספת, כעבור כשבועיים, ביום חול למען הצופים הדתיים. נכון ליום סיום העונה הראשונה, המערכונים זכו ל-1.25 מיליון צפיות ברשת, כולל יוטיוב ופייסבוק.

ב-13 בפברואר 2015 התוכנית זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריה תוכנית בידור ושעשועון, תוך שהיא גוברת על "ארץ נהדרת", "מצב האומה", "הכל הולך" ו"לילה תירס".

עונה 2

לאור ההצלחה הוחלט ברשות השידור על הפקת עונה שנייה של התוכנית, בת 15 פרקים. שידור העונה החל ב-19 בפברואר 2016.[4] אל הצוות הקיים הצטרפו כותבים חדשים, בהם ירון ניסקי.[5]

עונה 3

ב-6 בפברואר 2017 פורסם כי תאגיד כאן רכש לשידור את העונה השלישית של "היהודים באים".[6] לצוות הכותבים הצטרף בין השאר תם אהרון. ב-2 במאי 2017 העלה תאגיד "כאן" ליוטיוב פרק ספיישל בין העונה השנייה לעונה השלישית לכבוד יום העצמאות. הפרק נקרא "יום העצמאות ה-70 למדינה החשמונאית" ושוחרר כחלק מההשקה של שידורי כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי.

העונה השלישית עלתה לשידור ב-15 באוקטובר 2017 בערוץ כאן 11, בערוץ היוטיוב של כאן ובאתר של התאגיד.[7]

העונה השלישית כללה מספר מערכונים עם אמירה פוליטית וחברתית, כמו מערכון "מלחמת הדם" שעסקה בהשלכת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, מערכוני "פרפר נחמד", אריאל שרון ו"פורום החווה" ופיסטוק חוזר מהמילואים בלבנון.

עונה 4

צילומי העונה הרביעית החלו ב-31 באוקטובר 2019,[8] והיא עלתה לשידור ב-4 ביוני 2020.[9] בעונה זו הצטרפה שירה נאור לצוות השחקנים הקבועים בסדרה.

העונה הרביעית (2020) כללה פרק מיוחד שנקרא "ממלכת בת שבע" – הצגת זווית שונה על סיפור ירושת דוד לשלמה ולאדוניה. העונה נפתחה בנתוני מדרוג גבוהים במיוחד, לצד ביקורות חיוביות מאוד. נכתב עליה כי "הכול בה מדויק עד רמת הפסיק",[10] "הסאטירה הטובה ביותר על המסך"[11] ושהיא "בדרך להיות נקודת ציון בסאטירה הישראלית".[12]

דמויות ושחקנים

הטבלה הבאה מתייחסת לדמויות היסטוריות או ספרותיות מוכרות שנכתב עליהן ערך בוויקיפדיה, ולא לדמויות שהומצאו לצורך הסדרה. כל דמות מפורטת פעם אחת עבור כל שחקן, תחת העונה שבה הופיעה לראשונה בתוכנית.

שחקן עונות בהן השתתף/ה עונה ראשונה עונה שנייה פרק מיוחד ליום העצמאות עונה שלישית עונה רביעית
מוני מושונוב 1–4 אלוהים (בדמות ובקול),
אברהם, לוט, שר האופים, איוב, אליהו, ישעיהו, מרדכי היהודי,
מתתיהו הכהן, רבי עקיבא
רמב"ן, מהר"ל מפראג,
יואל משה סלומון, מרדכי חביב לובמן, אליעזר בן-יהודה, אלפרד דרייפוס, מקס ברוד, משה שרת, אדולף אייכמן, בנימין בן אליעזר
נח, יצחק (בזקנתו), יהודה, קורח, נעמי, איש שבט לוי (פרשת פילגש בגבעה), קיש אבי שאול, הושע בן בארי,
ישו,
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, ישראל שוחט, בכור-שלום שטרית, אב"א אחימאיר, מנחם בגין, ס. יזהר, צבי זמיר, אחמד יאסין, אחמד ג'יבריל, יוסי גנוסר,
משיח
יוסף בן מתתיהו זלפה, אוריה החתי, אחאב,
שמאי הזקן, רבי מאיר,
האר"י, רבי נחמן מברסלב,
אהרן אהרנסון, זלמן ארן, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מאיר לנסקי, מרדכי אנילביץ', מרסל מרסו, ג'יימס ליפטון, משה קרת
המקושש, בלעם בן בעור, חגית, נתן הנביא,
לוי אשכול, יצחק רבין, אפרים קישון, משה לוינגר
יניב ביטון 1–4 יצחק (בצעירותו), לאה, יוסף, משה, נתן הנביא, אמנון,
אלעזר החורני, חוני המעגל,
שלום שבזי, שבתי צבי,
פינוקיו, איתמר בן-אב"י (בילדותו), פרנץ קפקא, רחל המשוררת, אלי זעירא, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר
יפת בן נח, יהושע בן נון, יפתח הגלעדי, שמואל, יהונתן, אלישע,
יעקב בן זבדי,
זיגמונד פרויד, דוד וולפסון, מוהנדס קרמצ'נד גנדי, יוסף שפרינצק, אורי צבי גרינברג, אברי אלעד, אנטואן לאחד, עמוס אטינגר, יוסף שילוח (בצילומי הסרט אלכס חולה אהבה), אהוד ברק, זלמן שושי (בקולו), הנסיך הקטן (קצין שמדמה את החייל מהשיר)
קין, ערפה, שלמה (בנעוריו), אחזיה מלך ישראל,
הלל הזקן,
פבלו כריסטיאני,
באבא סאלי, שמעון פרס, רפאל איתן, חוסיין מלך ירדן (בקולו), דודו זר, מנשה התימני (מסדרת ספרי הילדים חסמבה), מרדכי ואנונו, רגע (מסדרת הילדים רגע עם דודלי)
חפני ופינחס (אחד מהם), אהוד בן גרא, ירמיהו,
רמב"ם,
משה קצב, צ'רלי ביטון, שוש עטרי, רוני אלמוג (הנאשם בליל הגלשונים)
יוסי מרשק 1–4 ראובן, אונן, כהן גדול, סיסרא, יפתח הגלעדי, דוד, שלמה (בבגרותו),
יהודה המכבי,
רש"י, הגולם מפראג,
ד"ר מזארקי, חיים נחמן ביאליק, יוסף טרומפלדור, זרח ורהפטיג, משה דיין, שאול מופז, יונתן פולארד
יעקב, פוטיפר, אהרן, קורח, שמשון,
חנה (מסיפור "חנה ושבעת בניה"), יהודה איש קריות, יוחנן בן זבדי, בר כוכבא,
אליעזר לודוויג זמנהוף, רחבעם זאבי, משה מרזוק, שייע גלזר, אהוד יתום, אורי כבירי (בצילומי הסרט אלכס חולה אהבה)
טיטוס אבשלום,
מנחם (תנא מהזוגות), סקסטוס לוקיליוס באסוס,
חיימה הראשון מלך אראגון,
אבשלום פיינברג, אלכסנדר פן, באגסי סיגל, פאוול פרנקל, גרגואר קאייבנדה, מוריס לוי, עמוס לפידות, ירון זהבי (מסדרת ספרי הילדים חסמבה), דן שומרון, פיסטוק (מסדרת הילדים בבית של פיסטוק)
אדם, בלק, עלי הכהן, גוליית, בניהו בן יהוידע,
אוסקר שינדלר, דן בן אמוץ, אליקים העצני, מאיר כהנא, חיים טופול
עידו מוסרי 1–4 ישמעאל, יעקב, שר המשקים, יעל אשת חבר הקיני, עובדיה, יונה בן אמיתי,
שמעון התרסי,
משה דוד קאסוטו, דוד בן-גוריון, אלי כהן, חגי עמיר
חם בן נח, עשו, אונן, פרעה, כלב בן יפונה, שאול,
רבנו גרשום,
נפתלי הרץ אימבר, בנימין זאב הרצל, ישראל בלקינד, אלכסנדר זייד, יהושע השל ייבין, מישאל שחם, יעקב מרידור, פיליפ נתנסון, יהורם גאון (בצילומי הסרט קזבלן), עמירם לוין, אברהם בורג, איתן סנה (בצילומי הסרט אלכס חולה אהבה)
הבל, יואב בן צרויה, מנשה (מלך יהודה), יאשיהו, יחזקאל,
אדולף היטלר (בבגרותו), יוסף לישנסקי, אברהם שלונסקי, יצחק שמיר, מרדכי ארנון
האנשה של המוות,
חפני ופינחס (אחד מהם), עגלון מלך מואב,
מאיר עמית, מנחם גולן, וודי אלן, בנימין נתניהו, איל קיציס, מדחת יוסף, אורי זוהר (כמנחה התוכנית זה הסוד שלי)
יעל שרוני 1–4 רחל, בת שבע, תמר (בת דוד), אסתר,
מרים (אם ישו),
פולה בן-גוריון, גולדה מאיר, חנה סנש, נעמי שמר
הגר, אשת לוט, רבקה, תמר (אשת ער), אשת פוטיפר, רחב, דבורה הנביאה, רות, דלילה, בעלת האוב מעין דור, מיכל,
מאניה ביאליק, חנה רובינא, גאולה כהן, מרסל ניניו, שרון הכהן-בר (בצילומי הסרט אלכס חולה אהבה)
שרה, אסנת, מרים הנביאה, אשת מנוח, אבישג השונמית,
ברוריה,
שרה אהרנסון, יפה ירקוני, בתיה עוזיאל, שלומית אהרון, עירית ענבי, שריל בנטוב ("סינדי")
מניה שוחט, רות הנדלר, יונה וולך
מעיין בלום 1–4 אחד מבני יעקב,
אדולף היטלר (בצעירותו), חיים יבין
אריאל שרון, אבישי רביב יצחק בן-צבי, סטיבן ספילברג אדוניה,
יובל שטייניץ
שירה נאור 3–4 רבקה אהרנסון (תפקיד אורח) בת יפתח, מיכל, אבישג השונמית,
רות וסטהיימר
רבקה מיכאלי 2 שרה (תפקיד אורח)

דינה סנדרסון השתתפה בסדרה גם היא בתפקידי אורח.

ביקורת ציבורית

הסדרה עוררה דיון ציבורי ומחלוקת עוד בטרם עלתה לשידור. בספטמבר 2013 התעוררה התנגדות לסרטון קדימון של הסדרה שהופץ באינטרנט, שבו מוצגות דמויותיהם של ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר ויונה אברושמי, כאשר הן שרות "אני רוצח ימני",[13] על פי מנגינת השיר שדתיה בן-דור כתבה לעוזי חיטמן "אני תמיד נשאר אני". השמות של שלוש הדמויות צוינו במפורש בתור "קרדיטים" למילות השיר בתחילת הקדימון. בעקבות זאת הוסר הסרטון מאתר יוטיוב.[14] זמן קצר לאחר מכן נגנזה התוכנית.

כעבור שנה נכנסה רשות השידור למצב פירוק, והמפרק הפך החלטות רבות של הנהלת הרשות ובהן גם גניזת התוכנית. בספטמבר 2014 הוחלט על שידורה (במקביל לאישור הפקתה של תוכנית סאטירה המזוהה עם עמדות פוליטיות ימניות בשם "הכל שפיט").[15] טרם עלייתה לשידור, הנהלת הערוץ קיצצה מתוכה מספר מערכונים בנימוק של "אי סבירות קיצוני", בהם המערכון "אני רוצח ימני", ומערכון בו מוצגים חיילי צה"ל מענגים את עצמם ליד הכותל המערבי.[16] כתוצאה מהקיצוץ, מספר הפרקים ירד מ-13 שהופקו ל-12.

הצגת ברוך גולדשטיין כמעריץ שרוף של אלוהים בפרודיה על השיר "Stan" של אמינם בפרק השני של התכנית, עוררה פולמוס ברשתות החברתיות.[17]

הסערה הציבורית בשנת 2020

בשנת 2020, עם יציאת העונה הרביעית של הסדרה, עוררה התכנית סערה ציבורית ניכרת. חברי כנסת, רבנים ואישי ציבור קראו להסרת התכנית ואף החלו במחאה חריפה נגד תאגיד השידור הציבורי.

שר החינוך יואב גלנט הורה להסיר ממרחבי תוכן של משרד החינוך תכנים שמקורם מהתכנית.[18] חברי הכנסת שלמה קרעי מהליכוד ובצלאל סמוטריץ' מימינה איימו בהפרטת התאגיד, וקרעי אף העלה הצעת חוק ברוח זו בוועדת השרים לחקיקה. חבר הכנסת משה ארבל מש"ס וחבר הכנסת סמוטריץ' פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד התכנית: "בגין הפרסומים הקשים, הפוגעים ברגשותיהם של מיליונים בישראל, יהודים ושאינם יהודים, דתיים וחילונים... הממומנת על ידי הציבור הישראלי", בגין עבירה על חוק העונשין בנושא פגיעות ברגשי דת ומסורת, סעיף 173 הקובע עבירה פלילית על המפרסם פרסום או המשמיע במקום ציבורי מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונה או ברגשות דתיים.

רבנים, בהם הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר[19] והרב אליעזר שמחה וייס[20] פנו לשרי ממשלה בבקשה לפעול להורדת התכנית תוך הבעת זעזוע עמוק על "רמיסת כבוד עם ישראל לעיני כל חי במעטה של צחוק וליצנות המכסה ומסתיר שנאה אכזרית שגם שונאי ישראל גדולים לא היו מתביישים בה". רבנים רבים קראו לצאת למחאה נגד שידור התכנית, בהם הרב מאיר מאזוז, הרב צבי ישראל טאו, הרב שלום ארוש, הרב שלמה אבינר, הרב זמיר כהן, הרב חיים רבי, הרב שמואל אליהו, לצד ראשי ישיבות[21] ורבני ערים שונות. חתן פרס ישראל, ראש מכינת עלי, הרב אלי סדן, קרא לסגור את תאגיד השידור או לפטר באופן מיידי את האחראים לתוכנית. גם רבנים מהזרם הליברלי בציונות הדתית פרסמו ביקורת על חציית גבולות הסאטירה, בהם יו"ר ארגון הרבנים בית הלל הרב מאיר נהוראי שקרא להוריד את התכנית.[22]

אישי תקשורת ובידור בהם התסריטאי מני אסייג והמגיש אברי גלעד ביקרו את האופי הפוגעני של התכנית. בין דבריו טען גלעד:

כשאנחנו מגיעים למרחב הציבורי, כמו כאן 11, יש כללים אחרים. לא רק שכלל הציבור מממן את היצירה הזאת, אלא כלל הציבור צורך אותה. גם אם זאת סאטירה נושכת, היא לא יכולה לירוק בפנים.[23]

אישים אחרים, בהם הפרסומאי דודי זילברשלג, הסאטיריקן ידידיה מאיר[24] והרב חגי לונדין, סברו שהבעת מחאה פומבית תזיק יותר בכך שתפרסם את התוכנית ואת תכניה.[25]

בזמן הסערה ציבורית קיבלו כמה משחקני התכנית וצוותו מסרוני נאצה מאנשים פרטיים, בעקבות כך, הגיש תאגיד השידור תלונה במשטרה בגין האיומים שהופנו כלפי השחקנים, ההפקה ומנכ"ל התאגיד,[26] לאחר פרסום הדברים פנה ראש ארגון הידברות הרב זמיר כהן אל הציבור להקפיד שלא לפגוע גם לא מילולית באף אחד מאנשי התכנית.[27]

ב-17 באוגוסט במקביל לכללי ההתקהלות בימי הקורונה, נערכה מול משרדי תאגיד כאן בירושלים עצרת מחאה רבת משתתפים בהם לקחו חלק חברי כנסת ממפלגות הליכוד, יהדות התורה, ימינה, ו-ש"ס, ראשי ישיבות ורבני ערים. בין מארגני העצרת הבולטים נמנה ארגון הידברות ובעצרת השתתפו גם נציגי תנועות נוער דתיות מחד, וארגוני ימין קיצוני מאידך בהם ארגון להב"ה ונציגי עוצמה יהודית.[28]

בעת עצרת המחאה התראיין סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן ואמר:

אנשים התבלבלו. עלינו לכאן לארץ ישראל מגלות. כשחיינו בגלות כשאמרנו את שמותיהם של הקדושים ומנהיגי עם ישראל, ממשה רבינו ועד כל הגדולים הללו – היינו בוכים מהתרגשות... לבוא ולהפוך את זה דווקא בארץ ישראל, דווקא כשאנחנו מתקבצים בשם חופש הביטוי או חופש האמנות – אני חושב שזה חופש הביזוי... וזו לא מחאה או הפגנה של דתיים או מסורתיים, זה של עם ישראל.[29]

תגובת היוצרים

בתגובה לביקורת פרסמו יוצרי התוכנית, אסף בייזר ונטלי מרכוס, מכתב בו הם דוחים את הטענה לפגיעה בערכי הדת. לטענתם, הומור עצמי הוא חלק מהמסורת היהודית ואינו מהווה חילול הקודש או ביזוי היהדות. במכתבם חזרו מרכוס ובייזר על המילים "אנחנו יהודים מאמינים" וטענו כי היהדות והתנ"ך שייכים לכל היהודים, לרבות יהודים חילונים, והם עצמם "לא פחות יהודים וגם לא יותר יהודים מהרב הראשי".

אנחנו מאמינים שביקורת חילונית על התנ"ך היא לא ביקורת 'חיצונית' על מורשתו של האחר, אלא חלק מדיאלוג פנימי. סיפורי המקרא שמענו מהורינו עוד לפני שידענו לדבר, את התנ"ך למדנו עשר שנים בבית הספר, את חגי ישראל חגגנו עוד לפני יום הולדתנו הראשון (וכל זאת מבלי להזכיר את 'דמי החבר' ששילמנו בגיל שמונה ימים). גיבורי המקרא הם חלק בסיסי בזהות שלנו, בעצם הגדרתנו, והדיאלוג שאנו מקיימים איתם כיום הוא דיאלוג שלנו עם אבותינו ועם זהותנו.[30]

קישורים חיצוניים

  אתר האינטרנט הרשמי של היהודים באים

ביקורות:

הערות שוליים

  1. ^ Netta Schramm, ‏Radical Translation as Transvaluation: From Tsene-Rene to The Jews Are Coming: Three Readings of Korah's Rebellion, PaRDeS : Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien = Transformative Translations in Jewish History and Culture, באתר Academia.edu
  2. ^ המערכון, בערוץ היוטיוב של התאגיד
  3. ^ רענן שקד, זה טוב ליהודים?, עמ' 36–44, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 31 באוקטובר 2014
  4. ^ אלכסנדר כץ, בדרך לסערה הבאה? צפו בפרומו לעונה השנייה של 'היהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 4 בפברואר 2016
  5. ^ אלכסנדר כץ, עם פסלון ביד ורייטינג גבוה בערב שישי: עונה שנייה ל'יהודים באים' בערוץ 1, באתר אייס, 16 בפברואר 2015
  6. ^ עידן יוסף, כאן סאטירה: היהודים באים לתאגיד, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 6 בפברואר 2017
  7. ^ אלכסנדר כץ, התאגיד רכש לשידור את העונה השלישית של 'היהודים באים', באתר אייס, 6 בפברואר 2017
  8. ^ היהודים באים, www.facebook.com
  9. ^ היהודים באים עונה 4 | פרק הבכורה, בעמוד היוטיוב של כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי, ‏4 ביוני 2020
  10. ^ אריאל שנבל, ‏"היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2020
  11. ^ נדב מנוחין‏, האגרוף בבטן הופך את הסאטירה הזו לטובה ביותר על המסך. בפער, באתר וואלה! NEWS‏, 07 ביוני 2020
  12. ^ גדי סולומון, ‏"היהודים באים": מכניסה למיקסר וחותכת דק, באתר ישראל היום, 7 ביוני 2020
    אריאנה מלמד"היהודים באים" חזרה, ואין לה אלוהים, באתר הארץ, 6 ביוני 2020
  13. ^ ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 בספטמבר 2013‏
  14. ^ לילה אודינייב, ‏ערוץ 1 מציג: יגאל עמיר מקפץ ושר "אני רוצח ימני", באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏15 בספטמבר 2013‏
  15. ^ גילי איזיקוביץתוכנית הסאטירה "היהודים באים" אושרה לשידור, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2014
  16. ^ לי-אור אברבך, ‏ערוץ 1 צינזר מערכונים בתוכנית "היהודים באים", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2014
    הרפרודוקציה של תצלום הצנחנים בכותל המערבי שודרה במסגרת שיר הסיום של הסדרה.
  17. ^ ויטה קיירס, ‏מלחמת היהודים: חגי עמיר נגד יוצרי"היהודים באים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏17 בנובמבר 2014‏, קטע מתוך "חי בלילה" עם נדב ברנשטיין, שידורי קשת  
  18. ^ איתי שטרןמערכונים של "היהודים באים" הוסרו מתוכנית לימודי התנ"ך של משרד החינוך, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2020
  19. ^ ישי כהן, ‏הראשון לציון נגד התאגיד: מזועזע, שנאה אכזרית, באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020
  20. ^ חבר מועצת הרבנות נגד התכנית 'היהודים באים', באתר "סרוגים", 28 ביולי 2020
  21. ^ מכתב וכרוז גילוי דעת של רבני ערים וראשי ישיבות, יאיר שרקי, 16 באוגוסט 2020 ברשת הטוויטר.
  22. ^ הרב מאיר נהוראי, ‏יש גבול לסאטירה, על "היהודים באים", באתר כיפה, 17 באוגוסט 2020
  23. ^ היהודים, אברי גלעד, 30 ביולי 2020 בעיתון ישראל היום.
  24. ^ ידידיה מאירברית המאמינים: מדוע התרגשתי מההפגנה המיותרת נגד התאגיד?, באתר חרדים10, 20 באוגוסט 2020
  25. ^ הרב חגי לונדין, ‏למה לא הצטרפתי למחאה נגד היהודים באים, באתר "סרוגים", 17 באוגוסט 2020
  26. ^ איתי שטרןשחקני "היהודים באים" והתאגיד הגישו תלונה למשטרה בשל איומים, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2020
  27. ^ הרב זמיר כהן, אנחנו יהודים. לא לאלימות - כן למחאה!, באתר הידברות, 11 באוגוסט 2020
  28. ^ ישי בן-דוד, אלפים בהפגנה נגד 'היהודים באים' של התאגיד, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020
  29. ^ ישי בן-דוד, סגן השר לבטחון פנים גדי יברקן: ההצעה של ניסנקורן מנותקת מהמציאות, באתר ערוץ 20, 17 באוגוסט 2020
  30. ^ יוצר "היהודים באים": אנחנו יהודים מאמינים, באתר כיפה, 18 באוגוסט 2020
    יוצרי 'היהודים באים' מגיבים לראשונה: "לא פחות יהודים מהרב הראשי", אתר ice


הקודם:
2013מצב האומה
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2014 – היהודים באים
הבא:
2015היום בלילה עם גורי אלפי