סאפפו

סַאפְּפוֹ (ביוונית: Σαπφώ, בניב האַיְאוֹלִי שדובר באזורה, נהגה: "פְּסַאפְּפו", Ψάπφω) הייתה משוררת לירית בת המאה השביעית לפני הספירה, תקופת יוון הארכאית, שחייתה באי לסבוס אשר ביוון, ככל הנראה בפוליס מִיטִילֶנֶה, שהיווה את המרכז התרבותי של המאה השביעית לפנה"ס. השפעתה הייתה רבה. סאפפו נודעה בכל רחבי העולם היווני הודות לשירתה והייתה כה מפורסמת שבסירקוסאי הוקם פסל בדמותה כדי לכבדה בהגיעה לעיר. רק חלקים מעטים מתוך מכלול שירתה של סאפפו שרדו עד ימינו.

סאפפו
Σαπφώ

לידה	המאה ה־7 לפנה״ס לסבוס, יוון
פטירה	570 לפנה״ס? לפקדה, יוון
מדינה	מיטילנה
מקום מגורים	סירקוזה העתיקה, מיטילנה, לסבוס

העתק רומי של פסל-חזה יווני מהמאה ה-5 לפנה"ס. בבסיס הפסל מופיעה הכתובת ΣΑΠΦΩ ΕΡΕΣΙΑ (סַאפְּפוֹ מאֶרֶסוֹס), אם כי סביר להניח שמוצאה במִיטִילֶנֶה. פסל ראשה של סאפפו אגרטל מהמאה ה-5 לפנה"ס ועליו ציור של סאפפו היישובה ומקריאה משירתה לשלוש תלמידות, כאשר היא מלווה בכלי הנגינה "לירה". (מהמוזיאון הארכאולוגי הלאומי באתונה) ישנן 3 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

אין בנמצא מקורות היסטוריים אמינים על חייה של סאפפו, למעט שירתה. ייתכן שבשירתה יש קווי דמיון בין קורותיה של המשוררת לבין דמותה בשיר, אך חוקרים דחו פרשנות כאילו יש בהם אלמנטים ביוגרפיים. אמיתות הפרטים הביוגרפיים המקובלים על אודותיה, המובאים בהמשך, מוטלת בספק.

חייה

מאמינים כי הוריה של סאפפו היו סְקַמָנְדֶר וקְלֵאיס. היא נולדה בסביבות שנת 630 לפנה"ס, באי לסבוס שביוון, ככל הנראה בפוליס מִיטִילֶנֶה. על פי קומדיה יוונית ידועה, היא נישאה לסוחר עשיר מהאי אנדרוס, ולפי פירושים מסוימים של אחד משיריה, ילדה בת שנקראה אף היא קלאיס, על שם סבתה. משפחתה של סאפפו הייתה חלק מהאריסטוקרטיה של האי, ועל כך מעיד התחכום הלשוני בשיריה. בסברה כי סאפפו גורשה עם מספר אריסטוקרטים אחרים לסיציליה יש כנראה אמת, אך היא בילתה את מרבית חייה במיטיליני.

באותה תקופה נהגו נשים ממעמד גבוה להתאסף ולבלות את הימים בכתיבת שירה. סאפפו שהייתה המובילה בחברתה קיבצה סביבה חבורת מעריצים ופתחה לימים אסכולה יוונית לנשים. נושאי מרבית השירים היו תלמידותיה של סאפפו. המפורסמות בהן היו דמויות כמו ארינה מטלוס ודמופילה מפמפיליה. סאפפו פיתחה צורת שירה המיוחדת לה, שיטה שנודעה לימים כמטר הסאפפי או הדגם המיקסו-לידי.

בעבר זקפו מבקרי ספרות לזכות סאפפו גם הובלת תנועה אסתטית שהתמקדה יותר ביחידים האנושיים ופחות באלים, מושא האמנות הקלאסי. עם זאת, כיום הסברה השולטת היא כי שירתה היוותה המשך לדרך שהתוו אחרים לפניה, אך שירתה היא מן הראשונות אשר נשמרו בכתב.

2 מקורות ביוגרפיים מאוחרים יש בידינו כיום, האחד מקורו בפפירוס מצרי מסוף המאה השנייה או תחילת המאה השלישית לספירה, והשני הוא בחיבור משלהי המאה העשירית לספירה, "סוּדָה", הכולל אוסף רב של ביוגרפיות.

שירתה

סאפפו, בציור של גוסטב קלימט מ-1888–1890

נאמר על סאפפו כי התעלתה על כל המשוררים היוונים מלבד לארכילוכוס ואלכאויס. אוצר המילים הרחב שלה, משפטיה הקצרים, הישרים והפסטורליים, יחד עם שיפוטה האובייקטיבי את רגשותיה ורצונותיה, זיכו אותה במקום נכבד בשירה היוונית והאוניברסלית כאחד.

אפלטון כינה את סאפפו "המוזה העשירית" וכתיבתה אתגרה אפילו את זו של הומרוס, היא נודעה כ"המשוררת" והוא כ"המשורר", אחרים קראו לה "הפרח", "היפה" או "הנס". ברם, תיאורים אלו אינם תואמים את אישיותה האפלה והמסוגרת.

חלק נכבד משירי האהבה שכתבה מוקדשים לנשים, ולכן נחשבה לעיתים ללסבית ויצירתה הוחרמה בימי הביניים על ידי הכנסייה. חלק אחר של שיריה פנה אף לאחיה כארקסוס. המושג "לסבית" מקושר אף הוא לסאפפו שגרה באי לסבוס שביוון. המילה "סאפפית" היא לעיתים בשימוש כמילה נרדפת ל"לסבית", אך גם נמצאת בשימוש כהתייחסות לנשים ביסקסואליות, מכיוון שסאפפו כתבה שירה ארוטית על נשים וגם על גברים, ואין ראיות היסטוריות לגבי העדפותיה למגדר אחד בלבד.

הכנסייה הקתולית דחתה את עבודותיה של סאפפו בגלל התוכן ההומוסקסואלי של שיריה והארוטיקה שבהם. כתוצאה מכך הוזנחו כתביה ולא הועתקו. מתוך שיריה הרבים שרד במלואו רק שיר אחד שלם בן 28 שורות, הקטע השני באורכו ששרד הוא בן 16 שורות, ומכל שאר עבודותיה נותרו חלקים, רובם באים מציטוטים של שיריה או פיסות פפירוס שיריה חולקו לתשעה ספרים, אך לא ידוע היום לפי איזה סדר או שיטה.

אמנם כיום מזוהה סאפפו עם שיריה הרבים, אך בימי הביניים היא נודעה בכך שזרקה עצמה מצוק בגלל אהבה נכזבת לספן בשם פאון. שורשי האגדה הם עוד בימי רומא העתיקים, ולכן אין לראות את האגדה כמזימה של הכנסייה להטעיית הקוראים.

הצגת דמויות היסטוריות מפורסמות פעם כהטרוסקסואליות ופעם אחרת כהומוסקסואליות היא תופעה שכיחה, הקשורה בין היתר לתופעת ההעלמה הביסקסואלית. יש הטוענים כי מקורה בתרבות היוונית, שלא ייחסה קיטוב מיני כלשהו לבני האדם, וראתה את הפדרסטיה כחלק בלתי נפרד מהתרבות.

חזרי-נא אלי, גונגילה, כאן הלילה, את, ורדי, עם נבלך מלידיה.
שם מרחף לעד סביבך מקור ההנאה:
יופי התשוקה.

אפילו בגדך בוזז את עיני שלי.
אני מוקסמת, אני שפעם
התלוננתי לאלה ילידת-קפריסין
שכיום אני לה אתחנן.

— סאפפו, "בבקשה" (לאנגלית - פול רושה)

השפעות

• לורד ביירון מזכיר את סאפפו באחד משיריו.
• בודלר כתב על סאפפו בפרחי הרוע.
• הילדה דוליטל, המשוררת האימג'יסטית, כתבה מסה פואטית המוקדשת לשירתה של סאפפו.
• לורנס דארל כתב מחזה בחרוזים ושמו סאפפו, המתרחש בלסבוס במאה ה-7 לפנה"ס
• נטאלי קליפורד בארני כתבה בשנת 1902 על סאפפו דברי הלל בספרה "חמישה דיאלוגים יוונים קטנים" וערכה יחד עם בת זוגה מסע לאי לסבוס בכוונה לייסד במקום בית ספר לשירה על פי המודל של סאפפו.
• ב-1894 פרסם המשורר הצרפתי פייר לואי ספרון שירה אירוטית-לסבית בשם "שירי ביליטיס". הספרון נכתב כביכול בידי ביליטיס, בת דמותה ותקופתה של סאפפו, סגנונו הזכיר את כתיבתה של סאפפו והוא אף כלל בתוכו מספר פיוטים משירתה. מספר שנים לאחר צאתו הודה לואי כי הוא כותב השירים וביליטיס היא דמות בדיונית.
• האסטרואיד 80 Sappho שהתגלה במאי 1864 על ידי רוברט פוגסון נקרא על שמה.

תרגומים לעברית

• אמיר אור, בתוך תשוקה מתירת איברים - אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית, הוצאת ביתן/המפעל לתרגומי מופת, 1993
• שמעון בוזגלו, מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו, כל שירי ספפו בתרגום חדש ומוער בתוספת מבוא והערות; הוצאת אבן חושן, 2009. ISBN 978-965-537-002-7 (מבחר מתוך הספר (ארכיון))
• יורם ברונובסקי שירים/סאפפו, ספרית פועלים, 1978

קישורים חיצוניים

• סאפפו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

• סאפפו, ברשת החברתית Goodreads
• סאפפו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סאפפו הולכת למות(הקישור אינו פעיל) שיר של סאפפו בתרגום אמיר אור ומאמר על השיר
• סאפפו מציצה מתחת לשמלה(הקישור אינו פעיל) שירים של סאפפו בתרגום אמיר אור ומאמר על השירים
• למתנות החן של המוזות, באתר הארץ, 6 ביולי 2005 - שיר של סאפפו, בתרגום אהרן שבתאי
• בואי, באתר הארץ, 6 ביוני 2011 - שירי סאפפו בתרגום אמיר אור
• סאפפו, תרגם:שלמה דיקמן, אל אפרודיטי, דבר, 16 באפריל 1937
• שיר של סאפפו, בתרגום יהודה ליבס
• מרב יודילוביץ', שיריה של ספפו יוצאים לאור בעברית, באתר ynet, 8 בנובמבר 2009
• אלי הירש, על "מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו", ידיעות אחרונות, 11 בדצמבר 2009
• אהוביה כהנא, רוקמת מזימות על כס ססגוני, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
• ארז שוייצר, כלפיכן נשים יפות, אין דעתי הפכפכה, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
• מאמר על סאפפו (באנגלית)
• פרגמנט חדש מאת ספפו בתרגום שמעון בוזגלו, מרץ 2014
• מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו: כל שירי ספפו, באתר של שמעון בוזגלו
• כתבי סאפפו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• סאפפו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ספפו (612-557 לפנה"ס), מלסבוס, דף שער בספרייה הלאומית