ויקיפדיה

הקריה האקדמית של אשדוד

מוסד אקדמי עתידי באשדוד
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

הקריה האקדמית של אשדוד היא מיזם עתידי באשדוד, המתוכנן לקום ברובע המיוחד (קריית פרס) בדרום-מזרח העיר, לצד פארק היי-טק ושכונות מגורים.

הקריה האקדמית של אשדוד
הרובע המיוחד (קריית פרס) בשטח המיועד להקמת קריה אקדמית ופארק היי-טק, ספטמבר 2024
הרובע המיוחד (קריית פרס) בשטח המיועד להקמת קריה אקדמית ופארק היי-טק, ספטמבר 2024
מיקום
מיקום הרובע המיוחד (קריית פרס), אשדוד
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′42″N 34°39′37″E / 31.778463750327°N 34.660182749996°E / 31.778463750327; 34.660182749996
(למפת אשדוד רגילה)
 
הקריה האקדמית של אשדוד
הקריה האקדמית של אשדוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקריה האקדמית, בעיצובם של האדריכלים דוד קנפו ותגית כלימור,[1][2] מתוכננת לכלול מעונות עבור 10,000 סטודנטים, מגורי סגל וכ-3,000 יחידות דיור.[3] עיריית אשדוד העניקה לקריה היתר בנייה ביוני 2024.[4]

היסטוריה

עריכה
 
נחמיה לבציון

ב-1999 הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), הפועלת תחת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בראשותו של פרופסור נחמיה לבציון, מינתה ועדה לבחינת מקומות במדינת ישראל בהם קיימת תשתית פיזית ואקדמית מכללות להנדסה.[5] המסקנה אליה הגיעה הוועדה באשר לאשדוד, היא כי לא קיימת בה תשתית (פיזית ואקדמית) להקמת מכללה להנדסה.[5] המכללה הטכנולוגית העירונית ומכללת אשקלון היו מועמדות להקמת שלוחה בעיר, אך לא נמצאו מתאימות.[5] בתוכנית הרב-שנתית של הוות"ת שפורסמה ביוני 2000, הומלץ על הקמת מכללה טכנולוגית להנדסה באשדוד.[5]

הצעת החוק (2001)

עריכה
 
חברת הכנסת סופה לנדבר – יזמה את הצעת החוק ב-2001

ב-26 בפברואר 2001 הגישה תושבת העיר אשדוד, חברת הכנסת סופה לנדבר מטעם העבודה-מימד, יחד עם 23 ח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה[א] הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד.[6] הצעת החוק קובעת כי יש להטיל את מלאכת ההקמה על משרד החינוך שיתקצב אותו, החוגים באוניברסיטה יתקיימו במסלולים המקובלים על ידי האוניברסיטאות הקיימות בארץ, ואלו יוכרו מראש על ידי המל"ג.[6] ב-10 ביולי באותה השנה, שרת החינוך לימור לבנת העלתה לדיון, מתוקף תפקידה כיו"ר המל"ג הצעה להקמת מכללה אקדמית להנדסה באשדוד בתמיכת ראש עיריית אשדוד צבי צילקר.[7] ב-7 בנובמבר, בדיון המוקדם שנערך במליאת הכנסת, לבנת המליצה לחברי הכנסת שלא להצביע בעד החוק, כדי לא להתיר חוק שיעקוף את סמכויות המל"ג[ב] – באופן שעלול שלא לעמוד ב"מבחן בג"ץ"[ג] – מפני שמתכונת המכללה[8] צריכה להיקבע שם באופן ראשוני לפחות.[7] הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 23 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד, והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה.[7]

ב-8 בינואר 2002 אישרה המל"ג פתיחת קמפוס נוסף של "המכללה האקדמית להנדסה בנגב" מבאר שבע, ברובע ב' בעיר, זאת בעקבות דרישה של סטודנטים למקצועות ההנדסה באזור אשדוד[9], ובהמלצת ועדת המשנה של הוות"ת למתכונת רב-קמפוסית בשילוב עם הקמפוס הקיים בבאר שבע.[5]

דיונים בוועדת החינוך של הכנסת, 2002

עריכה
 
יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, זבולון אורלב

ב-29 בינואר נערך בוועדת החינוך דיון בעניין הצעת החוק, בהשתתפות חברי הכנסת לנדבר, וכן יו"ר הוות"ת נחמיה לבציון, רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נחום פינגר, פרופ' יעקב אירם מאוניברסיטת בר-אילן ונציגים ממשרד המשפטים וממשרד החינוך.[5] בדיון, הבהירה לנדבר כי על אף כותרת החוק, כוונת היוזמה היא הקמת מוסד להשכלה גבוהה ולא אוניברסיטה בהכרח.[5] לבציון טען כי המל"ג מאמינה כי 7 אוניברסיטאות המחקר בישראל[ד] נותנות מענה מספק, ולכן מדיניותה היא שלא להקים אוניברסיטאות חדשות, ובמקום זאת – לתמוך בהשכלה הגבוהה על ידי הקמת מכללות.[5] לבציון הוסיף, כי על המכללה שתיפתח באשדוד להתמקד בהנדסה כי לשמור על ייחודיות אל מול מכללת אחוה, מכללת אשקלון ומכללת ספיר.[5] נציגי האוניברסיטאות, הביעו תמיכה בהקמת מוסד להשכלה גבוהה באשדוד:[5] פינגר הצהיר כי כפי שאוניברסיטת בן-גוריון קיבלה סיוע מהאוניברסיטאות הוותיקות[ה], כך היא תעניק כל סיוע שתוכל להקמת המוסד החדש, גם אם הדבר יעלה באיבוד סטודנטים לטובתו.[10][5]

אירם הציע להפוך את מכללת אשקלון – שהייתה אז בתהליך קבלת עצמאות מחסות אוניברסיטת בר-אילן – יחד עם המכללה העתידית באשדוד לקמפוס אוניברסיטאי משולב, ולנצל את המרחק הקצר ביניהן. כמו כן, ציין כי בעוד לנדבר מקדמת חוק להקמת אוניברסיטה, עיריית אשדוד מבקשת רק מכללה.[5]

ב-12 בפברואר, נערך בוועדת החינוך דיון המשך בעניין הצעת החוק בהשתתפות חברי הכנסת לנדבר, ד"ר יחיאל לסרי[ו], זאב בוים, ובניהול יו"ר הוועדה זבולון אורלב.[11] לישיבה הוזמנו סגן נשיא המכללה פרופ' אוסקר לוי וסגנו, פרופ' יהודה חדד, וכן ראש עיריית אשדוד צילקר ורקטור אוניברסיטת חיפה, אהרון בן-זאב.[11] בדיון, לסרי ביקש לבחון עצמאות למכללה שתקום, וייחל יחד עם אורלב כי המכללה תעסוק גם בלימודי מדעי הרוח.[11] בדיון בוועדה הוסכם כי לנדבר תמשוך את הצעת החוק מסדר היום.[11] המכללה הוקמה במבנה שהקצתה עיריית אשדוד, ששימש קודם לכן כמבנה בית הספר התיכון מקיף א'.[9]

ניסיונות נוספים

עריכה

שנות האלפיים

עריכה

ב-2004 נמשכו הניסיונות להקמת אוניברסיטה עצמאית. ביוני נערכה תחרות בין 6 משרדי אדריכלות מובילים, "חיים דותן", "נופר אדריכלים", משרדם של אמנון רכטר וגדי הלר, "גרשון ציפור אדריכלים", "אברהם יסקי" ו"רפי לרמן". ההצעה הזוכה הייתה של חיים דותן, שתכנן מבנים רבים באשדוד – וביניהם המשכן לאמנויות הבמה, 5 שנים קודם לכן.[12][13] שלב א' של התוכנית, בעלות 30 מיליון דולר, תיאר בניית 6 מבנים על מגרש בגודל 46 דונם, הכוללים בניין למכללה האקדמית להנדסה (SCE), בניין מינהלה, בית ספר לרפואה ולסיעוד ואת בניין הפקולטה לטבע.[12] ממבט עילי, מבני הקמפוס אמורים היו להיראות כסלעים על כר דשא.[14] דותן, שלקח חלק גם בתכנון מכללת SCE[ז],[15] שאף לבנות את בנייני הפקולטות כך שלא יעוררו "רעש ויזואלי" אלא ישתלבו עם הטבע.[14] את הפקולטות תוכנן לחבר פארק שיהווה את לב הקמפוס ויכלול מסלולי אופניים ואזורי ישיבה וגינון.[12] ראש עיריית אשדוד צבי צילקר תיאר את הצעתו של דותן כחדשנית וייחודית.[12]

התוכנית להקמת האוניברסיטה (2004)
 
אדריכל חיים דותן לצד תכנונו שזכה בתחרות לעיצוב הקמפוס, 2007
 
התכנון שזכה במקום ה-2, בעיצובם של נופר אדריכלים
 
המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ברובע ב' בעיר – הקמפוס צפוי להיעתק לרובע המיוחד בדרום
 
הדיונה הגדולה – הקריה אמורה לגבול בה ממזרח ומדרום
 
בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד – צפוי להרוויח משיתוף פעולה עם הקריה האקדמית
 
טקס חנוכת קמפוס אשדוד של מכללת SCE – ראש עיריית אשדוד צבי צילקר נואם, כשברקע התכנון הזוכה של חיים דותן לאוניברסיטה, 20 במרץ 2005

במרץ 2005 פרסמה עיריית אשדוד קריאה למימון המונים להקמת האוניברסיטה.[16] במסמך, שפורסם בשפה האנגלית, העירייה גילתה כי תכנון ועיצוב המבנים הראשונים לקמפוס בוצעו מתקציבה, והודיעה כי הבנייה[ח] צפויה להתחיל עוד באותה שנה.[17]

העשור השני של המאה ה-21

עריכה

ב-2012 שונתה התוכנית, והוחלט על הקמת קמפוס אקדמי "ירוק"[18] (אף על פי שגם תכנונו של דותן הוצג ככזה)[16] שימוקם ברובע המיוחד בדרום-מזרח העיר שישתרע על שטח בגודל 125–150 דונם בקרבת הדיונה הגדולה ויגבול בה ממזרח ומדרום.[19][2] לפי התוכנית החדשה, הקמפוס אמור להתבסס על עקרונות של "בנייה ירוקה" ולספק לעצמו כ-50% מתצרוכתו האנרגטית מאנרגיה גאותרמית וסולארית. הקמפוס תוכנן לכלול שלוחה של מכללת SCE, בית ספר לסיעוד שייתמך על ידי בית החולים האוניברסיטאי אסותא (שאז עוד היה בשלבי תכנון) ובית ספר למדעי הסביבה וחוגים למדעי הרוח. עם השינוי במתווה התכנון, במרץ באותה השנה נערכה תחרות תכנונים נוספת באופן סגור בין 4 משרדי אדריכלות, מהם נבחר משרד "קנפו-כלימור" של דוד קנפו ותגית כלימור, שמאוחר יותר תכנן גם את בית האמנים ע"ש אריה קלנג בגבעת יונה בעיר.[2][20] התקציב הראשוני שהוכרז עליו, היה 300 מיליון ש"ח, שמימונם היה אמור להגיע מעיריית אשדוד, המל"ג ומתרומות.[2]

בנובמבר 2013, הודיע ראש העירייה לסרי עם ניצחונו בשנית בבחירות המקומיות, כי ב-2014 תחל בניית הקמפוס האקדמי.[21]

ב-2014, הציעה עמותת "מרחב – התנועה לעירוניות בישראל" תוכנית ליצירת עירוב שימושים בשדרות הרצל – הפיכתה מציר תנועה לשדרה עירונית – על ידי מיקום פקולטות של האוניברסיטה העתידית לאורך השדרה,[22] באופן שייצור סביבה הליכתית יותר, ויפחית התלות במכוניות בעיר. זאת, בניגוד למתווה הבנייה הכללי של אשדוד, שנוטה להפרדת שימושים.[23]

ב-2015 הפיצה עיריית אשדוד מפה רשמית של העיר, ובה מסומן שטח בדרום-מזרח העיר, ממזרח לבית החולים אסותא, בתווית "שטח מיועד לאוניברסיטה".[24]

 
ראש עיריית אשדוד לסרי ונשיא מכללת SCE יהודה חדד בטקס הנחת אבן הפינה לקמפוס, 7 ביוני 2018

ב-7 ביוני 2018 נערך טקס הנחת אבן הפינה בקריה על ידי עיריית אשדוד, שפרסמה את מתאר הקריה, הכולל קמפוס מבית מכללת SCE – והפעם הובהר כי יועתק מרובע ב' שבצפון העיר.[25][26] קמפוס זה צפוי להיות המוסד הראשון שיקום בקריה האקדמית, וישתרע על כ-46 דונם.[27] ביתר שטח הקמפוס (150 דונם) מתוכננים לקום מוסדות להשכלה גבוהה וכן האוניברסיטה.[27][28]

העשור השלישי של המאה ה-21

עריכה

ב-2021 פורסם מסמך "חזון ראש העיר" של לסרי[ט] במסגרת מיזם שיתוף הציבור (אנ') העירוני "משתתפים – המקום שלך להשפיע".[30] במסמך, השמיעו תושבים קריאה לקדם את ההשכלה הגבוהה בעיר על ידי הקמת אוניברסיטה ומתחמי למידה כדי למנוע הגירה שלילית של צעירי העיר.[31] כמו כן, טענו תושבים כי מכללת SCE אינה נותנת מענה מספק לצרכיהם, וכי יש לאפשר לימודי מדעי הרוח ולא רק הנדסה, אלא גם סיעוד ורפואה, שישתלבו עם צורכי בית החולים החדש.[32] בנוסף, כדי לשפר את מצב הדיור בעיר, הציעו תושבים לפתח את רובע ב' על ידי עירוב שימושים ולהקים שם מעונות סטודנטים מעל אזור מסחר כמו סטאר סנטר.[33]

 
שלט מידע על בניית הרובע המיוחד, 2024

ביולי 2021, בעקבות מבצע שומר החומות, יהודה חדד, רקטור מכללת SCE, פרסם טור דעה באנגלית בג'רוזלם פוסט וב-"The Times of Israel" הקורא לממשלת ישראל ה-36[34] ("ממשלת השינוי") לפעול באמצעות המל"ג להובלת החזון להפיכתה של אשדוד לעיר אקדמית.[35] זאת, לא בדמות קמפוס בודד, אלא על ידי הכשרת "דור העתיד" של המהנדסים, שיפתחו באשדוד את החידושים הבאים בתחום ההיי-טק, טכנולוגיות הלוחמה והאדריכלות העירונית.[35]

בדצמבר 2021 פרסם ראש עיריית אשדוד לסרי, כי נערכת פעילות משותפת בין העירייה לחבר המנהלים של SCE באשדוד להרחבת מגמות הלימוד מעבר לתחומים ההנדסיים – על ידי הקמת ישות עצמאית. לביקורת האופוזיציה[25] במועצת העירייה כי מדובר בפשרה שלא תיתן מענה ראוי כאוניברסיטה או באופן דומה למכללה ציבורית כספיר או כמכללת אשקלון, ענה ראש העירייה כי המל"ג קיבל החלטה עקרונית שלא להקים מוסדות אקדמיים (ציבוריים) חדשים, ועל כן קיים קושי רב בגיוס הסכמתו. לטענת לסרי, ”יש את כל המרכיבים כדי להקים קריה אקדמית עצמאית”, וקבלת אישור המל"ג היא המכשול היחיד בהכשרת המוסד.[26] לסרי הוסיף, כי העירייה שואפת להקים פקולטות למדעי החברה ולמדעי הים התיכון[26] – בדומה לתוכנית המקורית מ-2012.[2]

סמי שלום שטרית התבטא ל"ידיעות אשדוד" בנושא המגעים המתנהלים בעצלתיים להקמת האוניברסיטה, וטען כי בדומה לשדרות, בה הסטודנטים והמרצים במכללת ספיר מקיימים אירועי תרבות בעיר ומשקיעים בה כסף – כך הקמת אוניברסיטה באשדוד, שתשלים את "האזור החסר" שבין באר שבע (אונ' בן-גוריון) ורמת גן (אונ' בר-אילן) – תעלה את קרנה של העיר, ובפרט הקמתן של פקולטות לאמנויות, מדעי הרוח ומדעי החברה.[26]

ב-22 במאי 2024[36], שיגר יהודה חדד, נשיא מכללת SCE והרקטור לשעבר, מכתב לראש עיריית אשדוד לסרי, ובו טען כי מחלקותיה של עיריית אשדוד "מתעללות" באנשי המקצוע של המכללה ומקשות עליה לקבל היתר בנייה לקריה האקדמית. במכתב נכתב שאם לא יימצא פתרון – המכללה תפסיק את פעילותה בעיר באופן הדרגתי ותוותר על השטח בו זכתה במכרז.[37] במכתב, טען חדד, כי המכללה נאלצת לשוב על הליכי קבלת ההיתרים בעקבות שינויים בתוכנית על ידי מהנדס העיר, וכי הם תלויים בגורמים שלישיים המונעים מהם קבלת אישור אכלוס, גם אם הבנייה עצמה תושלם.[36] חדד דרש את השלמת עבודות התשתית מחוץ לקמפוס, כולל מתקן לטיהור שפכים.[36][38] כשבוע לאחר מכן, הוועד המנהל של המכללה הודיע על הפסקת קליטת סטודנטים לקמפוס הקיים באשדוד לשנה הבאה, ובכך לפתוח בהליך ההדרגתי.[36] ב-5 ביוני, חדד ולסרי נפגשו, וסיכמו להמשיך לעבוד להסרת החסמים להקמת הקריה, והוחלט כי המכללה תמשיך את פעילותה באשדוד.[39][40] עיריית אשדוד טענה כי המחלוקת נבעה מאי-הבנה, וכי המחלקה המשפטית ומחלקת ההנדסה של העירייה דרשו מהמכללה לעמוד בתנאים שאינם רלוונטיים עוד.[40]

ב-21 ביוני 2024, מכללת SCE קיבלה היתר בניה מוועדת הרישוי של עיריית אשדוד, להקמת 5 המבנים הראשונים בקריה האקדמית.[4]

הצעת החוק (2023)

עריכה
  חברי הכנסת האמונים על הצעת החוק
 
זאב אלקין
 
מישל בוסקילה

ביוני 2023 הגיש יו"ר השדולה בכנסת להשכלה גבוהה, חבר הכנסת זאב אלקין, הצעת חוק פרטית להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, בתמיכת סגן ראש העירייה אלי נכט המזוהה גם הוא עם המחנה הממלכתי.[41][42][43] בדברי ההסבר להצעת החוק, טען כי קידום הקמת האוניברסיטה תגשים את מחויבותה של המדינה לפעול למימוש שוויון הזדמנויות מהותי בין האזרחים, ותפתח את שערי האקדמיה לפלחי אוכלוסייה חדשים. כמו כן, העלה כי מיקומה של אוניברסיטה באשדוד הוא אסטרטגי עקב קיומו של נמל אשדוד, וכן מבחינה גאוגרפית – אזור השפלה ואשקלון וסביבתה מונים, נכון לאותה עת, מעל 800 אלף תושבים להם אין מענה הולם לרכישת השכלה גבוהה. אלקין הצביע גם על היותו של אסותא בית חולים אוניברסיטאי המסונף לאוניברסיטת בן-גוריון הרחוקה – וטען כי הקמת אוניברסיטה הסמוכה לבית החולים תוכל לסייע בהגדלת כוח האדם הרפואי והפארא-רפואי במדינת ישראל באופן אפקטיבי יותר.[42][44] החוק קובע כי על שר החינוך להקים את האוניברסיטה בתום שנה לחקיקתו.[45][46]

הצעת החוק של אלקין הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ב-16 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל.[41] עם התמנותו של אלקין לשר במשרד האוצר ב-8 בנובמבר 2024, שמו הוסר מההצעה, ואת מקומו כחבר הכנסת היוזם, החליף מישל בוסקילה מאותה סיעה.[41]

גלריה

עריכה

תכנון אדריכלי

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. תוכניות אדריכליות.

נופר אדריכלים – מקום 2

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תוכניתם של נופר אדריכלים בוויקישיתוף
  •  
    חתך חזית
  •  
    חזיתות הקמפוס
  •  
    צירי תנועה
  •  
    תיאורי מבנים
  •  
    מבנים

ראו גם

עריכה
עיינו גם בפורטלים:
  פורטל אשדוד
  פורטל חינוך
  פורטל אדריכלות
  פורטל ישראל

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: הקריה האקדמית של אשדוד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הקריה האקדמית של אשדוד

מסמכים רשמיים

עריכה

סרטונים

עריכה

עיתונות

עריכה

חקיקה

עריכה

תכנון אדריכלי

עריכה

דוד קנפו ותגית כלימור (זכה ב-2012)

עריכה

חיים דותן (המתכנן המקורי)

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ סופה לנדבר, קולט אביטל, יולי אדלשטיין, בנימין אילון, זאב בוים, יצחק גאגולה, משה גפני, צבי הנדל, סאלח טריף, שאול יהלום, אברהם יחזקאל, אמנון כהן, ישראל כץ, מקסים לוי, נואף מסאלחה, מיכאל נודלמן, מרינה סולודקין, מאיר פרוש, אלכסנדר צינקר, דליה רבין-פילוסוף, מוסי רז, גנדי ריגר, ויצמן שירי, שלום שימחון
  2. ^ סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958
  3. ^ משמע, שחוק חריג שכזה עלול להיפסל על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לו תתבצע עתירה כנגדו בטענה שאינו מהווה חוק ראוי, או שאינו חוקתי. (ראו ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בישראל)
  4. ^ באותה עת, היו 8 אוניברסיטאות בישראל: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה.
  5. ^ מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים
  6. ^ לימים ראש עיריית אשדוד
  7. ^ בבאר שבע ובאשדוד
  8. ^ של המבנים הראשונים
  9. ^ זהו מסמך החזון ה-3 של עיריית אשדוד בכהונתו של לסרי, כאשר נערכו מסמכים דומים ב-2009 וב-2015.[29]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בניין ראשון לקמפוס האקדמי, אתר עיריית אשדוד
  2. ^ 1 2 3 4 5 נועם דביר, קמפוס אקדמי יוקם באשדוד לפי עקרונות בנייה ירוקה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  3. ^ עופר אשטוקר, העבודות מתחילות ברובע המיוחד, באתר אשדוד נט, ‏11 ביוני 2021
  4. ^ 1 2 מערכת אשדודס, הסאגה הסתיימה אושרה בקשת סמי שמעון לקבלת היתר בנייה להקמת הקריה האקדמית, באתר אשדודס, ‏21 ביוני 2024
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12   דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 382 של הוועדה, ‏29 בינואר 2002
  6. ^ 1 2   שלבי החקיקה של הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס"א-2001, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  7. ^ 1 2 3   דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 44-48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001
  8. ^ ”האם זה יהיה בצורה רב-קמפוסית או באופן אחר”
  9. ^ 1 2 גדי גולן, ‏הושקעו 8 מיליון שקל בשלב א' של קמפוס המכללה אשדוד, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  10. ^ ”אני רוצה להבטיח כי כל סיוע שיידרש מהמוסד שלנו יינתן לתהליך הקמת המוסד להשכלה גבוהה באשדוד”, ”ברור לנו כי אנו נאבד חלק מהתלמידים שלנו לטובת המוסד החדש שייבנה, אבל עדיף שיהיה עוד מוסד שיוכל יהיה לקלוט הרבה יותר תלמידים.”
  11. ^ 1 2 3 4   דיון ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק הקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשס”א-2001, באתר הכנסת, פרוטוקול מס' 413 של הוועדה, ‏12 בפברואר 2002
  12. ^ 1 2 3 4 גדי גולן, ‏אשדוד: אדריכל חיים דותן יתכנן את בניית הקמפוס האקדמי, באתר גלובס, 20 ביוני 2004
  13. ^ מירי ריילי, עיריית אשדוד תפרסם מכרז לשלב א' של הקמפוס האקדמי ב-30 מ' ד', באתר הארץ, 18 ביוני 2004
  14. ^ 1 2 טלי הרדאבל, ‏"די לאיידס האדריכלי", באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
  15. ^ שני שילה, סוטים מדרך הישר, באתר הארץ, 8 בפברואר 2006
  16. ^ 1 2   תוכנית להקמת קמפוס אקדמי באשדוד, מרץ 2005, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד (באנגלית)
  17. ^   תוכנית להקמת קמפוס אקדמי באשדוד, מרץ 2005, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד (באנגלית) (עמ' 2 – דברי ראש עיריית אשדוד צבי צילקר)
  18. ^ קמפוס אקדמי, אתר עיריית אשדוד
  19. ^ אושרה בניית הבניין הראשון של האוניברסיטה באשדוד, באתר אשדוד נט, ‏24 בינואר 2012
  20. ^ בית אריה קלנג, אשדוד, באתר בר חסון
  21. ^ נאום ראש העיר אשדוד – ברגע הכתרתו לכהונה נוספת, באתר אשדוד נט, תמלול נאומו של לסרי, ‏14 בנובמבר 2013
  22. ^ מרחב – התנועה לעירוניות בישראל, תכנית פעולה וכלים להתחדשות רחוב הרצל באשדוד: "מעורק תחבורה לרחוב עירוני" (עמ' 12), ‏נובמבר 2014
  23. ^ הארץ, אשדוד: תוכנית לבניית אוניברסיטה עירונית על 350 דונם, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2005
  24. ^ מפת העיר, באתר עיריית אשדוד, ‏2015 (משבצת ל/9)
  25. ^ 1 2 עופר אשטוקר, מה קורה עם בניית הקריה האקדמית באשדוד?, באתר אשדוד נט, ‏2 בדצמבר 2021
  26. ^ 1 2 3 4 אלי לוי, ד"ר יחיאל לסרי נכנע ללא מאבק: לא תוקם אוניברסיטה באשדוד (עמ' 12-13), באתר ידיעות אשדוד, ‏10 בדצמבר 2021
  27. ^ 1 2 טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי טקס הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי, באתר עיריית אשדוד, ‏יוני 2018
  28. ^ שרה שוורץ, בימים הקרובים: הנחת אבן פינה לקמפוס האקדמי הראשון באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏17 במאי 2018
  29. ^ חזון ראש העיר (עמ' 4)
  30. ^ חזון ראש העיר
  31. ^ חזון ראש העיר (עמ' 49, 59-60, 72)
  32. ^ חזון ראש העיר (עמ' 78)
  33. ^ חזון ראש העיר (עמ' 63)
  34. ^ ”the new government”
  35. ^ 1 2 יהודה חדד, Reinforcing Ashdod’s developing academia - opinion, The Jerusalem Post, ‏17 ביולי 2021 (באנגלית)
  36. ^ 1 2 3 4 נועם (דבול) דביר, איליה יגורוב, בזמן המלחמה: המוסד האקדמי הגדול באשדוד עוזב את העיר, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2024
  37. ^ עופר אשטוקר, מכללת סמי שמעון מוותרת על הקמת קריה אקדמית באשדוד ותסיים פעילותה בעיר בהדרגה, באתר אשדוד נט, ‏6 במרץ 2024
  38. ^ עופר אשטוקר, תחקיר אשדוד נט למה משרד הבריאות מתנגד בצדק לכל תכניות הבניה החדשות בעיר, באתר אשדוד נט, ‏19 בנובמבר 2021
  39. ^ דוד קקון, המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון (SCE) תמשיך לפעול באשדוד, באתר Ashdod4U, ‏5 ביוני 2024
  40. ^ 1 2 בתום פגישה בין רה"ע ונשיא SCE הוחלט: המכללה תמשיך לפעול באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏4 ביוני 2024
  41. ^ 1 2 3   שלבי החקיקה של הצעת חוק להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, התשפ"ד-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  42. ^ 1 2 חזקי ברוך, פרסום ראשון: יוזמה להקמת אוניברסיטה בעיר אשדוד, באתר ערוץ 7, 19 ביוני 2023
  43. ^ תמי אברהמי, ביוזמה של סגן רה"ע אלי נכט: הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד הועלתה היום בכנסת, באתר אשדוד היום, ‏19 ביוני 2023
  44. ^ חן מור אטיאס, "בשורה אמיתית לצעירים": בעקבות פניה של אלי נכט הוגשה הצעת חוק להקמת אוניברסיטה באשדוד, באתר כאן דרום אשדוד, ‏22 ביוני 2023
  45. ^ סעיף 5 ("תחילה") להצעת החוק: ”תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו”. כמו כן, לפי דברי ההסבר: ”מוצע לחייב את שר החינוך להקים אוניברסיטה בעיר אשדוד, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה”.
  46. ^ האם תוקם אוניברסיטה באשדוד, באתר אשדודס, ‏19 ביוני 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הקריה_האקדמית_של_אשדוד&oldid=40185003"