פתיחת התפריט הראשי

סִירֶטרומנית: Siret, בגרמנית: Sereth, בפולנית: Seret, בהונגרית: Szeretvásár, ביידיש: סערעט) עיר בצפון רומניה, הנמצאת באזור בוקובינה, במחוז סוצ'אבה, במחצית הדרך שבין סוצ'אבה ובין צ'רנוביץ. היא שוכנת על הגדה הימנית של נהר סירט וממנו קיבלה את שמה. כיום יש בסירט 9,371 תושבים ושטחה 43.40 קמ"ר.

סירט
Siret
ROU SV Siret CoA.jpg
סמל סירט
Statuia Margaretei Muşat1.jpg
מדינה רומניהרומניה  רומניה
מחוז סוצ'אבה
ראש העיר Adrian Popoiu
בירת העיר סירט עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 43.40 קמ"ר
גובה 325±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 7,976 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)
קואורדינטות 47°57′N 26°04′E / 47.95°N 26.06°E / 47.95; 26.06
אזור זמן UTC +2
http://www.primariasiret.ro
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה לזכר יהודי סירט שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון

תקופה קצרה שימשה סירט כבירתו של בוגדאן הראשון. בשנת 1371 קיבל היישוב את מעמדו כעיר והחלה להתפתח במהירות עקב מיקומה על אם הדרך בין דרום גליציה להונגריה. וכיום עיר זאת משמשת כמעבר גבול בין רומניה לאוקראינה.

תוכן עניינים

יהודיםעריכה

המצבה הקדומה ביותר בבית העלמין היהודי היא משנת 1560 ולפי מפקד האוכלוסין משנת 1774 ישבו בעיר 8 משפחות יהודיות אשר מנו 43 נפשות. במפקד שנת 1910 מנתה הקהילה היהודית 3178 נפשות מתוך אוכלוסייה כללית של 7815 נפש כ-41% מאוכלוסיית העיר והקבוצה האתנית הגדולה ביותר.[1]

במפנה המאות ה19 וה20 כיהן כרב העיר הרב פנחס משה בורשטיין עד לשנת 1906 ולאחריו הרב ד"ר שמואל פרייפלד עד לשנת 1936 .

אחד מהאדמו"רים לבית ויז'ניץ, רבי ברוך הגר, צעיר בניו של ישראל הגר (אהבת ישראל) כיהן החל משנת 1936 תרצ"ו כרב המקום, והוא מייסדה של חסידות סערט ויז'ניץ. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא קבע את משכנו בחיפה, ושם קיימת עד היום שכונה של חסידי סערט ויז'ניץ.

בעיר הייתה פעילות חסידית עניפה רבי שמואל שמעלקא רובין (נכד רבי נפתלי מרופשיץ ורבי שלום מבעלז) כיהן כאדמו"ר בין השנים תרל"ה עד לפטירתו בשנת תרס"א. אחריו מילאו את מקומו בנו רבי פנחס מנחם מנדל שכיהן באדמו"רות עד שנספה בשואה וחתנו, רבי חיים אלטר דכנר - שכיהן כראב"ד עד פטירתו בשנת תרצ"א. ערב השואה פעלו בעיר תשעה בתי כנסת מתוכם ארבעה בתי כנסת חסידיים. ו אדמורי"ם רבים היו פוקדים את העיר בקביעות עד לימי השואה לפגישות עם קהל חסידיהם .( הבולטים שבהם : האדמו"ר ישראל הגר (אהבת ישראל ), האדמו"ר מנחם נחום פרידמן (בויאן),האדמו"ר מסדיגורה אברהם יעקב פרידמן (השני), האדמו"ר חיים הגר (אוטיניה), )

בעיר פעלו תנועות הנוער הציוניות והבולטות שבהן היו הנוער הציוני ובית"ר .

ביוני 1941 עם הפלישה הנאצית לברית המועצות. גורשו כל יהודי סירט בפקודת הצבא הרומני בשלב ראשון אל העיר רדאוץ. 18 זקנים וחולים אשר לא יכלו ללכת ברגל נורו ועל גדת הנהר סירט לאחר שאנסו לעינהם את הנשים על ידי חיילי הצבא הרומני בפקודת המיור אלבו (Albu). שאר התושבים גורשו במסע רגלי ולאחר מכן ברכבות אל העיר קראיובה שבדרום רומניה. לאחר מכן גורשו שוב במסע רגלי מפרך עד לעיר מוגילוב-פודולסק שעל גבול אוקראינה.

בסירט נותר בית הכנסת היהודי "הגדול" בסמוך לבית העירייה.

חבר הכנסת יצחק ארצי היה יוצא המקום ופעל להנצחת הקהילה היהודית. בניו שלמה ארצי ו נאוה סמל איזכרו את סירט כמקור השראה .

ערים תאומותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

סירט שלנו סיפורה של עיירה יהודית, תל אביב 2003 .

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סירט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פנקס קהילות רומניה, יד ושם, 1980