סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.

חובתה וחשיבותה עריכה

בגמרא נקבע[1] כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק בשולחן ערוך[2], כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם לסעודת ליל שבת, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין לקידוש של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.

זמנה עריכה

את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.

סדר הסעודה ומנהגיה עריכה

קידוש עריכה

  ערכים מורחבים – קידוש, קידושא רבא (אירוע)

לפני הסעודה יש לקדש על היין.[3]

יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום.

נטילת ידיים ובציעת הפת עריכה

לאחר הקידוש נוטלים ידיים[4] ומברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.

מאכלים עריכה

כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו דגים. במספר חצרות חסידיות נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.

למנה שנייה נהוג להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מיידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מיידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה.

מנה שלישית מכילה חמין, שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.

זמירות ופיוטים עריכה

  ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת

נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.[דרושה הבהרה] בקהילות האשכנזיות מיוחדות לסעודה זו הזמירות "ברוך ה' יום יום", "ברוך אל עליון", "יום זה מכובד", "יום שבתון" ו"דרור יקרא". יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".

בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.
  2. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.
  3. ^ שו"ע או"ח רפט:א.
  4. ^ ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.