ספר התמונה

חיבור קבלי

ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14. הספר נכתב בעילום שם, אך מיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל, תנאים מהמאה ה-1 והמאה ה-2 לספירה. הספר צוטט במקורות הלכתיים רבים.

ספר התמונה
SEFER HA-TEMUNAH.jpg
מידע כללי
מאת רבי נחוניה בן הקנה, רבי ישמעאל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא קבלה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1270 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
היברובוקס 22102
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקור הספרעריכה

 
כתב יד של ספר התמונה מהמאה ה-18, מועתק על ידי אברהם אבוש מלובלין

ספר התמונה כנראה נכתב בעילום שם בסביבות המאה ה-13 והמאה ה-14, אך מקובל (פסאודואפיגרפיה) לייחס את הספר רבי נחוניה בן הקנה ואת רבי ישמעאל, תנאים בהמאה ה-1 והמאה ה-2. על פי כתבי היד העבריים בקטלוג ספריית הוותיקן, הספר תורגם בשנות ה-70 של המאה העשרים. המהדורה הקיימת הראשונה פורסמה בעיר קורץ בפולין בשנת 1784.[1] אג'ידיו דה ויטרבו, קרדינל מהמאה ה-15, הושפע מספר התמונה, כפי שניתן לראות בכתביו "שכינה" ו"האותיות העבריות". הרב משה קורדובירו טען כי אין לספר מקור קדום.[2]

מושגים עיקריים בספרעריכה

ספר התמונה תיאר את המציאות ההיסטורית בזמנו כעידן שלטונה של מידת הדין, וציפה להחלתה במידת החסד שתגיע אחריה, לאחר חורבנו של העולם הזה.[3]

מחזורי שבתון ועידן היקוםעריכה

אחד המושגים העיקריים בספר התמונה הוא הקשר בין שנת השמיטה לספירות ויצירת יותר מעולם אחד. מחבר ספר התמונה האמין שעולמות נוצרים ונהרסים. את הסימוכין לתיאוריה זו הוא לקח מציטוט מהמדרש "אלוהים היה בורא עולמות ומחריבן".[4] בתלמוד בבלי מובא דעתו של רב קטינא "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א').[5] מחבר ספר התמונה טוען כי מחזור זה של 7000 שנה שקול לשמיטה אחת. מכיוון שיש שבעה מחזורים כאלה ביובל, המחבר מסיק שהעולם יתקיים במשך 49,000 שנה.

מחבר ספר התמונה טען על פי כמה מקורות שהביא, שהעולם נמצא כעת במחזור השבתון השני, המקביל לספירת "גבורה", המתרחשת בין מחזורי ספירות "חסד" ו"ותפארת". ספר התמונה הציע תיאור של המחזור הסופי, מלכות, כאוטופיה מושלמת באופייה. דבר זה עשוי להסביר מדוע הספר זכה לאימוץ נרחב על ידי מקובלים.

על פי הרב אריה קפלן[6] ניתן להשתמש במחזורי השבתון בספר התמונה כבסיס לחישוב גיל היקום. בעוד ספר התמונה רואה את העולם כקיים במחזור השני, אחרים[7] טענו כי הוא נמצא במחזור השביעי. אם כן, אדם נברא כאשר היקום היה בן 42,000 שנה, ושישה עולמות נוצרו ונהרסו לפני בריאתו של אדם. תזה זו הונחה על ידי רבי יצחק דמן עכו, מקובל מהמאה ה-13, אשר אמר כי בעת חישוב גילו של היקום, יש להשתמש בשנים אלוהיות שאורכן שונה משנים פיזיות.

רבי יצחק מעכו כפל את השנים עד 49,000 שנה, אך אינו ממשיך עם הכפל. הוא לא חשבן את ההפחתה של 49,000 ל־42,000, שהוא פרשנותו של קפלן עצמו. קפלן מחשב את גיל היקום ל-15,340,500,000 שנה. נימוקיו הם כי כפי שקובע המדרש, "אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל" (ספר תהילים, פרק צ', פסוק ד'). שנה גשמית מכילה 365 ¼ ימים, שאם מכפילים אותה ב-1000 ייתן אורך שנה אלוהית כ 365,250 שנים גשמיות. אם אנו חיים במחזור השבתון השביעי האחרון, פירוש הדבר שהבריאה כפי שתוארה במקרא אירעה לפני 42,000 שנים כדי להמיר נתון זה לשנים פיזיות צריך להכפיל אותו ב-365,250. זה נותן תוצאה 15,340,500,000 שנה.

בשנת 1993 כתב הרב אריה קפלן כי המפץ הגדול התרחש "לפני כ-15 מיליארד שנה", וכינה זאת "אותה מסקנה" כמו המקובלים במאה ה-13. על פי הערכה משנת 2015 על ידי פרויקט טלסקופ החלל פלאנק של סוכנות החלל האירופית, גיל היקום הוא 13.799 ± 0.021 מיליארד שנים.[8] קפלן מתייחס גם לספר התמונה ולרעיון שתורות התורה תואמות תחומים אחרים במדע המודרני. לדברי קפלן מקובל כי יהודים אורתודוקסים קוראים תיגר על ממצאי הפלאונטולוגיה והגאולוגיה כמתנגשים עם מושגים תורניים. אך ישראל ליפשיץ במאמר שכתב התבסס על כתבי רבי אברהם אבן עזרא, הרמב"ן ורבנו בחיי אבן פקודה כדי להגיע למסקנה ההפוכה: "ראה כיצד תורות תורתנו אושרו על ידי תגליות מודרניות" ליפשיץ טען כי מאובנים של ממותה ודינוזאורים מייצגים מחזורי שבתון קודמים שבהם בני אדם וישויות אחרות חיו ביקומים לפני אדם, וכי ההימלאיה נוצרה במהפך גדול, אחד התהפוכות שהוזכרו בספר התמונה.

אותיות עבריותעריכה

 
שקע בעל ארבע שיניים מוטבע על קופסת תפילין

אותיות עבריות הם עם משמעות מיוחדת בקבלה. כוחם של אותיות ניכר במיוחד בספר יצירה, ספר קבלי המבוסס על אותיות האלף-בית העברי. אזכורים לכוח היצירה של צירופי האותיות נמצא גם בתלמוד ובספר הזוהר.[9][10]

בחכמת הקבלה, כל שמיטה מקבילה לפרט בספירות (בשבע הספירות הנמוכות מן ה"חסד" עד ה"מלכות", בשם במדות). הרמב"ן טען כי ניתן לקרוא את התורה באופן שונה באמצעות שינוי צורת חלוקת המילים וההגייה.[11] בהמשך לרעיון זה, קבע מחבר ספר התמונה כי קוראים את התורה באופן שונה בכל מחזור של העולם. מחבר ספר התמונה טען כי בנוסף לזאת אות עברית אחת חסרה כליל מהתורה, והיא תתגלה רק כאשר העולם יעבור לספירה הבאה.

פרשנות לתורת השמיטות של הספר בקבלה המאוחרתעריכה

החל מפריחת הקבלה בימי הביניים, נעשו ניסיונות לפרש את תורת השמיטות, ובמיוחד פרשנויות לדימויים של ספר הזוהר. בצפת של המאה השש-עשרה נוצרו שתי גרסאות של התורה הקבלית: השיטה הרציונלית של משה קורדובירו, ואחריה השיטה העל-רציונלית של האר"י שהחליפה אותה. השקפתם על הדוקטרינה של ספר התמונה, על מחזורי שמיטה קודמים לפנינו, הייתה כי מחזורים קודמים מתייחסים לתהליכים רוחניים, ולא ליצירות ממשיות. לפי דעתם היקום שלנו הוא היצירה הפיזית הראשונה.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר התמונה, קארעץ, 1784.
  2. ^ שבחי הרמ"ק (להורדה).
  3. ^ יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, מכון זלמן שזר לתולדות ישראל, כרך יב, עמוד 16
  4. ^ בראשית רבה, ג, ט.
  5. ^ Freedman, H., Isidore Epstein, ed., Tractate Sanhedrin, Hebrew-English edition of the Babylonian Talmud 19, London: Soncino Press, Folio 97a, ISBN 0-900689-88-9 . Republished as Babylonian Talmud: Sanhedrin 97, halakhah.com, בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2010 
  6. ^ Kaplan, A. (1993), Immortality, Resurrection and the Age of the Universe 
  7. ^ Sefer Livnat HaSapir quoted in A. Kaplan, "The Age of the Universe"
  8. ^ Planck Collaboration (2016). "Planck 2015 results. XIII. Cosmological parameters (See Table 4 on page 31 of pfd).". Astronomy & Astrophysics 594: A13. arXiv:1502.01589 Check |arxiv= value (עזרה). doi:10.1051/0004-6361/201525830. 
  9. ^ Babylonian Talmud, Tractate Berachot 55c
  10. ^ Zohar 1:3; 2:152
  11. ^ פתיחה לפירוש התורה לרמב"ן.
  12. ^ The Shemitot and the age of the Universe, 3 part video class on "Sefer HaTemunah" by Yitzchak Ginsburgh on inner.org