עמי מעייני

עמי מעייני (13 בינואר 1936 - 17 בפברואר 2019) היה מנצח, מלחין, ואדריכל ישראלי.

עמי מעייני

לידה	13 בינואר 1936 רמת גן, פלשתינה המנדטורית
פטירה	17 בפברואר 2019 (בגיל 83)
מוקד פעילות	ישראל
מקום לימודים	האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים הטכניון אוניברסיטת קולומביה אוניברסיטת תל אביב
עיסוק	מנצח, מלחין, אדריכל
שפה מועדפת	גרמנית, עברית
כלי נגינה	פסנתר, עוגב

קורות חייו

עוגב החלילים בדירתו של מעייני. בשנת 2020 נתרם העוגב לפארק קרסו למדע בבאר שבע.

עמי מעייני נולד ברמת גן. בסביבות שנת 1938 עבר עם הוריו למעונות עובדים ח' בצפון תל אביב, שאביו, יהודה מעיני, מהנדס במקצועו, סייע להקים. הוא למד בתיכון באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים וסיים בגיל 17 בלבד. היה תלמידו של פאול בן-חיים. מעייני היה בין מייסדי תזמורת הגדנ"ע, שאותה ניהל ועליה ניצח בשנים 1953–1957 ולאחר מכן בשנים 1970–1973. לאחר מכן סיים תואר ראשון באדריכלות בטכניון. ייסד ב-1956 את תזמורת הנוער של עיריית תל אביב, והיה מנצחה עד 1960, במקביל ניצח על תזמורת הקונסרבטוריון של חיפה ועל תזמורת הטכניון. יצירתו, "דיברטימנטו למיתרים", בוצעה ב-1960, עוד בזמן לימודיו בטכניון, על ידי תזמורת רשות השידור בניצוח גאורג זינגר. באותה שנה הלחין גם את הקונצ'רטו לנבל ותזמורת. על יצירתו זו זכה בפרס אנגל לשנת 1963.

סיים תואר שני בבניין ערים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק וכן במוזיקה אלקטרונית. סיים לימודי תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הגמר לתואר עסקה ב"הפילוסופיה של המוזיקה - עיון בתאוריות האסתטיות של הגל, שופנהאואר, ואגנר וניטשה".

בילדותו עמי מעייני למד נגינה בכינור, בויולה, בחצוצרה, ומאוחר יותר גם בפסנתר ובעוגב שהפכו לכלי הנגינה העיקריים שלו.

בביתו היה עוגב חלילים גדול אשר נבנה בידי גדעון שמיר. בשנת 2020 נתרם העוגב לפארק קרסו למדע בבאר שבע.

כמו כן היה תלמידם של איתן לוסטיג לניצוח ופאול בן-חיים לתורת המוזיקה. ובמקביל השתלם במוזיקה אלקטרונית אצל ולדימיר אוסצ'בסקי.

לאחר שובו לישראל עסק באדריכלות, תחילה אצל יצחק פרלשטיין ומאוחר יותר אצל אריה שרון. בין השאר תכנן ועיצב את אולם "קלרמונט" באקדמיה למוזיקה בתל אביב ואת בניין האקדמיה בירושלים בגבעת רם. בשנת 1971 החליט להפסיק את עבודתו כאדריכל והחליט להקדיש את זמנו למוזיקה.

בשנות ה-80 היה היושב ראש של איגוד הקומפוזיטורים בישראל.

מאז 1980 כיהן כפרופסור לקומפוזיציה, לתורת המוזיקה ולפילוסופיה באקדמיות למוזיקה של תל אביב ושל ירושלים. בין השנים 1994–1998, ושוב משנת 2000 עד 2004 כיהן כמנהל האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. ייסד את התחרות למלחינים צעירים ע"ש פאול בן-חיים, הנערכת פעם בשנתיים.

אחותו של עמי מעייני הייתה הנבלאית רות מעייני (נפטרה בשנת 2021). בתה סיון מעייני-זליקוב היא כנרת בתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

מעייני נפטר ב-17 בפברואר 2019, והובא למנוחות בבית העלמין בשביל מנוחה נכונה בראשון לציון.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית .

יצירותיו

• "וריאציות לפסנתר על נושא מקורי" (1957)
• "שני פרלודים לפסנתר" (1957)
• "דיברטימנטו קונצ'רטנטה" לתזמורת קאמרית (1959)
• "קונצ'רטו לנבל מס' 1, (1960)
• "טוקטה לנבל סולו" (1962)
• "ערבסקה לנבל סולו" (1962)
• "שיר השירים אשר לשלמה" לשנים-עשר כלי קשת (1962) יצירה שחלקה השני, "קהלת", הוא היחיד שכתב מעייני בשיטה הסריאלית.
• "קונצ'רטו ים-תיכוני" לחליל אלט, אבוב ד'אמורה, קלרינט בס, חצוצרה, ויולה, צ'לו, נבל וצ'מבלו וארבעה נגני כלי הקשה (1963)
• "מזמורים" (1965) לסופרן, חליל, קלרינט בס, נבל, כלי הקשה ותזמורת כלי קשת (1965)
• "מאקאמאת לנבל סולו" (1964)
• "פואמה לחליל ושלישיית כלי קשת" (1965)
• "מיקרוטונוס" (1965), יצירה אלקטרונית
• "וריאציות על אלתור" לחליל, כינור (או ויולה) ונבל (1966). גרסה נוספת לנבל, חליל וויולה (1969)
• "קונצ'רטו סימפוני לנבל ותזמורת" (1966)
• "רגלים", לסופרן או טנור ותזמורת מלאה (1966)
• "קונצ'רטו לכלי הקשה ושמונה כלי נשיפה (1966)
• "קונצ'רטו לכינור" (1967)
• "קונצ'רטו לצ'לו" (1967)
• "שלושה פרלודים לארבעה נגני כלי הקשה" (1968)
• ""שני מדריגלים לנבל וחמישיית כלי נשיפה מעץ (1969)
• "קונצ'רטו לשני פסנתרים" (1969)
• "קומראן", מטאפורה סימפונית בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית, (1971)
• "מלחמת בני אור בבני חושך" (1971), אופרה-אורטוריה שהקטעים הסימפוניים שלה מופיעים ב"קומראן"
• "סימפוניה קונצרטנטית, לחמישיית כלי נשיפה מעץ ותזמורת סימפונית (1972)
• "ערבסקה מס' 2 לחליל ונבל" (1973), עובד למוזיקה למחול "ההחטאה" (1974)
• "ערבסקה מס' 3 לארבעה נבלים" (1973)
• "ערבסקה מס' 4 לחליל, נבל ותזמורת כלי קשת" (1984, הרחבה של ערבסקה מס' 2)
• "אידישע לידר" לסופרן או בריטון עם תזמורת סימפונית (מחזור מס' 1 - 1973) בהזמנת רשות השידור
• "סימפוניית תהילים", מס' 1 (1973) לסופרן, בריטון, מקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית (1974)
• "אידישע לידר" למצו סופרן ותזמורת (מחזור 2, 1974)
• "קונצ'רטו לויולה" (1974)
• "אימפרופטי לפסנתר" מס' 1, (1974)
• "חמישה קטעים למנגן הצעיר" (1974) יצירה לנבל בדרגות קושי שונות על פי נעימות ספרדיות מן האוסף של יהויכין סטוצ'בסקי.
• סימפוניה מס' 2 (1975)
• "רביעייה לנבל ושלישיית כלי קשת" (1975)
• "פסאקאליה בסגנון מזרחי" לנבל סולו (1975)
• "קונצ'רטו לגיטרה" (1976)
• "אימפרופטי מס' 2" לפסנתר (1976)
• "סימפוניית רקוויאם" - רקוויאם עברי (סימפוניה מס' 3) למצו סופרן, מקהלה מעורבת ותזמורת סימפונית (1978)
• "חמישייה לכלי נשיפה ממתכת" (1977) בהזמנת קרן תל אביב לספרות ולאמנות
• "סונאטה לכינור" (1978 בהזמנת אותה קרן
• "אגדת שלושה וארבעה" (1978) מוזיקה למחול על פי ביאליק, לרקדנים סולנים, להקה גדולה ותזמורת סימפונית
• "סונאטה לנבל" (1979) בהזמנת קרן תל אביב לספרות ולאמנות
• "סונאטה לצ'לו סולו" (1979) כנ"ל
• "סונאטינה לגיטרה" (1979), כנ"ל
• עיבוד של ה"סרנדה ברה מז'ור" אופוס 25 של בטהובן לנבל, חליל וויולה (1979)
• "קונצ'רטו לנבל וכלי קשת (1980), בהזמנת הנבלאי ניקנור זבאלטה. הסולנית בביצוע הבכורה הייתה הנבלאית רות מעייני, אחותו של המלחין.
• "שני פרקי רביעייה" (1982), מבוססים על פולקלור יהודי-תימני מן האוסף "קולות רבים" של ברכה צפירה ועל פולקלור של יהדות מזרחי אירופה מתוך "הכלייזמרים" של סטוצ'בסקי.
• "כה לחי", (1982) פתיחה חגיגית, לחגיגות חצי היובל להיכל התרבות, בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית וזובין מהטה.
• "סינפונייטה על נעימות יהודיות עממיות", סימפוניה מס' 4 (1982)
• "סקרצו ים תיכוני" לתזמורת סימפונית (1983) בהזמנת התזמורת הסימפונית ירושלים
• "סונאטינה לשלישייה" לפסנתר, קלרינט וצ'לו (1985)

פרסים ואותות הוקרה

• פרס אנגל
• פרס אקו"ם
• פרס "שואה ותקומה"
• פרס ההסתדרות לאמנויות 1988

כתבים

• הפילוסופיה של המוזיקה : עיונים במשנתם האסתטית של היגל, שופנהאור, וואגנר וניטשה, 1974
• מונוגרפיה על ריכרד וגנר בשלושה כרכים: ביוגרפיה, "טבעת הניבלונג" ו"פרוזה", 1987
• "קלידוסקופ של חיים", 2013
• "חיים בפוליפוניה" – אוטוביוגרפיה, מחולקת לארבעה חלקים

מקור

• יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל, הוצאת עם עובד, 1990

קישורים חיצוניים

• עמי מעייני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• עמי מעייני, דף שער בספרייה הלאומית
• האתר הרשמי של עמי מעייני https://web.archive.org/web/20111020234728/http://www.amimaayani.co.il/
• חגי חיטרון, מחווה ליוצר בעל עמדה, באתר הארץ, 17 במאי 2006
• איציק וולף, פרופ' נעם שריף זכה בפרס ישראל לחקר המוסיקה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2011
• לירן גורקביץ', קלידוסקופ של חיים: עמי מעיני כגאון בן זמננו, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2013
• מיכאל יעקובסון, כנסיית השכל: עוגב בסלון דירה בבית משותף, באתר Xnet‏, 22 ביוני 2014
• חדשות כאן, הספד לעמי מעייני 17 בפברואר 2019 ]