הפוטבול ליג

(הופנה מהדף פוטבול ליג)

הפוטבול ליג האנגליתאנגלית: English Football League, או בראשי תיבות EFL) היא מפעל הכדורגל המקצועני הוותיק באנגליה ובעולם כולו. התחרות, אשר נוסדה ב-1888 על ידי תריסר מועדוני כדורגל וגדלה מאז בהתמדה, מונה כיום שלוש ליגות: פוטבול ליג צ'מפיונשיפ, הפוטבול ליג הראשונה והפוטבול ליג השנייה. ליגות אלה מהוות, בהתאמה, את הרמה השנייה, השלישית והרביעית במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, מתחת לפרמייר ליג (ליגת העל האנגלית) אך מעל לפוטבול קונפרנס. במסגרת שלוש הליגות האמורות מתחרים 72 מועדוני כדורגל מקצועניים מ-2 אומות בריטיות: אנגליה ו-וויילס, 24 קבוצות בכל ליגה (מתוך כולן ביחד 3 קבוצות וולשיות, בסך הכל). השער הראשון בפוטבול ליג האנגלית הובקע ב-8 בספטמבר 1888בשעה 15:47 על-ידי קני דבנפורט מקבוצת בולטון וונדררס.[1]

הפוטבול ליג האנגלית
English Football League
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1888
מספר מתמודדים 72
מדינות משתתפות אנגליהאנגליה אנגליה (69 קבוצות)
ויילסויילס ויילס (3 קבוצות)
זוכה ניוקאסל יונייטד
הכי הרבה זכיות ליברפול (18)
מפעל גבוה יותר פרמייר ליג
מפעל מקביל גביע ה-FA
גביע הפוטבול ליג
פרס הפוטבול ליג
מפעל נמוך יותר נשיונל ליג
www.efl.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משנת 1959 ועד שנת 1992 כלל ה"פוטבול ליג" ארבע ליגות (בהן התחרו 92 קבוצות), כולל הליגה האנגלית הבכירה. שיקולים כלכליים הביאו לשינוי משמעותי במבנה הליגה בשנת 1992, כאשר 20 הקבוצות הבכירות ב"פוטבול ליג" החליטו לעזוב את המפעל ולהקים טורניר חדש, "ליגת העל" (FA Premier League), וזאת על מנת להגדיל את הכנסותיהן. עם זאת, הפרמייר ליג איננה מנותקת מהפוטבול ליג: מדי שנה יורדות שלוש קבוצות פרמייר ליג לליגת המשנה האנגלית, ושלוש קבוצות מליגת המשנה עולות לפרמייר ליג. הליגה חברה מן המניין בארגון הליגות האירופיות.

התחרות עריכה

72 הקבוצות המתחרות בפוטבול ליג מפוזרות בשלוש ליגות (אנכיות, ולא אופקיות), כל אחת בת 24 קבוצות. בכל עונה משחקת כל קבוצה פעמיים נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה שלה, פעם באצטדיונה הביתי ופעם באצטדיון היריבה. כך, בסך הכול ישנם 46 משחקים בעונה.

בהתאם לכללים שקבעה פיפ"א, קבוצות זוכות לשלוש נקודות עבור ניצחון, נקודה אחת עבור תוצאת תיקו ואפס נקודות עבור הפסד. ככל שלקבוצה מספר נקודות גבוה יותר, כך מיקומה בטבלה גבוה יותר. בסוף העונה, הקבוצות הממוקמות בראש הטבלה מעפילות לליגה הבכירה יותר, שעה שאלה שבתחתית הטבלה יורדות לליגה הנמוכה יותר. בקצה העליון של התחרות, שלוש מקבוצות ליגת המשנה מעפילות מדי שנה לפרמייר ליג, ושלוש קבוצות פרמייר ליג יורדות לליגת המשנה במקומן. בקצה התחתון של התחרות, שתיים מקבוצות הליגה הרביעית יורדות לפוטבול קונפרנס, ושתי קבוצות מהקונפרנס עולות לליגה הרביעית במקומן.

ליגה עולות יורדות
אוטומטית דרך פלייאוף
ליגת המשנה מקומות 1 ו-2 אחת מתוך מקומות
3-6
3 קבוצות התחתית
הליגה השלישית מקומות 1 ו-2 אחת מתוך מקומות
3-6
4 קבוצות התחתית
הליגה הרביעית מקומות 1, 2 ו-3 אחת מתוך מקומות
4-7
2 קבוצות התחתית

ההעפלה לליגה בכירה או הירידה לליגה נמוכה נקבעות בהתאם למיקום הסופי בטבלה. ואולם כדי להגביר את העניין בליגות הפוטבול ליג, כרטיס עלייה נוסף מוענק לאחד מארבעת המועדונים אשר סיימו אחרי הקבוצות שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה. ארבעת המועדונים נאבקים על כרטיס ההעפלה במסגרת משחקי הצלבה (פלייאוף), שמתקיימים לאחר סיום העונה הסדירה. כך קיימת אפשרות שקבוצה שסיימה שישית בליגת המשנה ובליגה השלישית, או שביעית בליגה הרביעית, תעפיל לליגה הבכירה על חשבונן של קבוצות שסיימו לפניה.

ארבע קבוצות כדורגל וולשיות, קארדיף סיטי, רקסהאם, ניופורט קאונטי וסוונסי סיטי, מתחרות בפוטבול ליג. הדבר פוסל אותן מלהשתתף במפעלי הכדורגל הוולשי (כמו הליגה הוולשית והגביע הוולשי) וכן להעפיל לתחרויות הכדורגל היבשתיות שמארגנת אופ"א כנציגות וויילס.

היסטוריה עריכה

ב-20 ביולי 1885, בתום ארבע שנות דיונים, התאחדות הכדורגל האנגלית התירה קיומן של קבוצות כדורגל מקצועניות. עוד קודם לכן שילמו מועדונים רבים שכר לכדורגלנים "מקצוענים" על מנת להתחזק, זאת בניגוד לחוק. עתה, כשיותר ויותר מועדונים הלכו והתמקצעו, היה צורך לכונן מערכת תחרותית קבועה שתפגיש בין המועדונים ותבטיח הכנסה לכדורגלנים.

 
ויליאם מקגרגור, מייסד הפוטבול ליג

ויליאם מקגרגור, סוחר סקוטי ויושב ראש של קבוצת אסטון וילה, היה הראשון שביקש לכונן סדר מעין זה. הוא יצר קשר עם מועדונים אחרים וארגן את הפגישה בה נוסדה הפוטבול ליג ב-22 במרץ 1888. עונת הכדורגל הראשונה התחילה מספר חודשים לאחר מכן, ב-8 בספטמבר. הליגה כללה בשלב זה תריסר מועדונים: אקרינגטון, אסטון וילה, בלקברן רוברס, בולטון וונדררס, ברנלי, דרבי קאונטי, אברטון, נוטס קאונטי, פרסטון נורת' אנד, סטוק סיטי, וסט ברומיץ' אלביון ו-וולבס. כל מועדון שיחק מול כל אחת מיריבותיו פעמיים, פעם בבית ופעם בחוץ; שתי נקודות הוענקו עבור ניצחון, ונקודה אחת עבור תיקו. פרסטון, שלא הפסידה ולו משחק אחד משך כל העונה, זכתה בתואר והשלימה את הדאבל הראשון בתולדות הכדורגל האנגלי כאשר זכתה גם בגביע ה-FA.

במהלך השנים הבאות התווספו מועדונים נוספים, ולאחר שבשנת 1892 סופחה לפוטבול ליג גם הליגה המתחרה, "ברית הכדורגל" (Football Alliance), הוקמה גם ליגת משנה ונקבע שקבוצות מתחתית הליגה הראשונה יתחרו נגד הקבוצות שהגיעו למקומות הראשונים בליגת המשנה במשחקי מבחן כדי לאפשר תחלופת קבוצות בין שתי הליגות. ארבע קבוצות התחתית של ליגת המשנה נדרשו להגיש בקשה להיבחר מחדש לליגה בסוף העונה, ובאספת יושבי ראש הקבוצות עמדו לבחירה יחד עם מועדונים שלא התחרו בליגה על ארבעה מקומות בליגה. בשנת 1898, לאחר שערורייה במשחק המבחן, כשמשחק בין סטוק סיטי וברנלי הסתיים בתוצאת תיקו אפס מוסכמת שאפשרה לשתי הקבוצות לשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הבכירה, בוטלו משחקי המבחן והוצג הרעיון של עלייה וירידת ליגה באופן אוטומטי. במהלך התקופה הזו, הקבוצות הדומיננטיות בליגה הגיעו דווקא מצפון אנגליה ומהמידלנדס: סנדרלנד, ניוקאסל יונייטד, אסטון וילה ומנצ'סטר יונייטד. ליברפול זכתה באליפות הליגה הראשונה שלה (מתוך מספר שיא של 18 אליפויות בסך הכל) בשנת 1901. רק בתחילת המאה העשרים הצליחו קבוצות דרומיות כגון ארסנל, צ'לסי וטוטנהאם הוטספר לבסס עצמן בליגה. 1931 הייתה העונה הראשונה בה זכה מועדון דרומי, ארסנל, באליפות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הופסקה הליגה לתקופה של ארבע עונות. עם שובה בשנת 1919 הורחבה ליגת המשנה ל-22 קבוצות. בשנה שלאחר מכן, 1920, מועדוניה הבכירים של הליגה הדרומית המתחרה הצטרפו לפוטבול ליג, במה שהביא ליצירתה של ליגה שלישית. ב-1921 שונה שמה לליגה השלישית הדרומית נוכח הצטרפותם של מועדונים מצפון אנגליה למה שכונה אז הליגה השלישית הצפונית. מועדון אחד מכל אחת מהליגות האזוריות הללו זכה להעפיל לליגת המשנה.

הליגה ידעה מידה רבה של יציבות בתקופה שלאחר המלחמה, ואולם שינויים רבים אירעו על המגרש. חוק נבדל חדש שהוצג בשנת 1925, אשר צמצם את מספר שחקני היריב המותרים בין השחקן לבין השער משלושה לשניים, הביא לעלייה ניכרת במספר השערים שנכבשו. בשנת 1939 הוצגו מספרי-חולצות, וכדורי-רגל לבנים (במקום כדורי העור החום) הוכנסו לשימוש בשנת 1951. המשחק הראשון בו הייתה תאורת זרקורים נערך ב-1956 בין ניוקאסל יונייטד לפורטסמות'; הדבר אפשר לערוך משחקי כדורגל בערבי חול.

התחרות הופסקה בשנית בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפעם לתקופה בת שבע עונות. בשנת 1950 הורחבו שני פלגי הליגה השלישית ל-24 מועדונים כל אחד, במה שהביא לכך שבסך הכול התחרו בפוטבול ליג 92 מועדונים. ב-1958 התקבלה החלטה לפיה יש לסיים את הרגיונליזציה של הליגה השלישית, לפרק את המבנה הקיים וליצור שתי ליגות לאומיות אופקיות - שלישית ורביעית. כדי לעשות זאת, המועדונים שבחצאיהן העליונים של טבלאות הליגה השלישית הדרומית והצפונית סופחו לליגה השלישית, ואילו אלה שבחצאיהן התחתונים - לליגה הרביעית. ארבעה מועדונים עלו וירדו בין הליגות השלישית והרביעית. בליגות העליונות היו שתי עולות ושתי יורדות מדי עונה עד 1974, או אז הוגדל המספר לשלוש עולות ויורדות מדי עונה.

בשנת 1960 הודיעה הנהלת הפוטבול ליג על פתיחתה של תחרות-גביע חדשה, גביע הליגה האנגלית (שנודע לאורך השנים בשם הספונסרים המתחלפים), שיספק למועדונים מקור הכנסה נוסף. אסטון וילה זכתה בגביע הליגה הראשון לאחר ניצחון על רות'רהאם יונייטד, והתחרות הפכה מאז לאלמנט קבוע בכדורגל האנגלי.

ב-1965 הותרו חילופי שחקנים במקרה של פציעה; שנה אחר כך, חילופי שחקנים הותרו בכל מצב.

החל מעונת 1976/77, קבוצות אשר סיימו את העונה עם מספר זהה של נקודות - מקומן בטבלה נקבע על פי הפרש שערים (ההפרש בין שערי זכות לשערי חובה). היה זה מאמץ למנוע שיטת משחק הגנתית מדי. אם לשתי קבוצות היה מספר נקודות והפרש שערים זהה, עדיפות ניתנה למועדון שכבש יותר שערי זכות. רק בעונה אחת - 1988/89 - נדרשו לפנות לכלל הבוררות הזה כדי לקבוע את זהות האלופה; ניצחון החוץ של ארסנל 2-0 על ליברפול העניק לה בסופו של דבר את התואר.

שינוי חשוב נוסף נעשה בשנת 1981 כאשר הוחלט להעניק שלוש נקודות עבור ניצחון במקום שתיים, מאמץ נוסף להגביר את המנטליות ההתקפית של הקבוצות. בשנת 1987 הוצגו משחקי הצלבה (פלייאוף) על כרטיסי העלייה לליגה על מנת להגביר את העניין עבור קבוצות מרכז-טבלה וכן לנטוע בהן תקווה שמא יצליחו בכל זאת להעפיל. בנוסף, הוחלט על צמצום מספר הקבוצות המתחרות בליגה הבכירה מ-22 ל-20. בו בעת הוחלט כי מדי שנה תרד קבוצה אחת מהליגה הרביעית לליגת החובבים, וזו תוחלף על ידי הקבוצה הבכירה בליגת החובבים. בכך הופסק הנוהג לפיו הקבוצה האחרונה בליגה הרביעית מתבקשת להיבחר מחדש לפוטבול ליג. היה זה ניסיון "לפתוח" את הפוטבול ליג ולקושרה עם ליגות הכדורגל החובבניות והאזוריות שקמו באנגליה במרוצת השנים.

בהדרגה החלו לזרום סכומי כסף הולכים ותופחים בכדורגל האנגלי, במה שהשפיע על יציבות הליגה ועל עצם המשחק. ההעברה הראשונה ששברה את מחסום המיליון ליש"ט התבצעה בפברואר 1979 כאשר טרבור פרנסיס נרכש מברמינגהאם סיטי על ידי נוטינגהאם פורסט. ביולי 1988 נמכר החלוץ טוני קוטי מוסטהאם יונייטד לאברטון תמורת 2 מיליון ליש"ט. ביולי 1992 שברה בלקברן רוברס את שיא ההעברות של כל הזמנים כאשר החתימה את אלן שירר מסאות'המפטון תמורת שלושה מיליון ליש"ט.

מאז יצירתה של הפרמייר ליג בשנת 1992, מחירי השיא אשר שולמו עבור רכישת כדורגלנים נשברו כמעט מדי עונה. המחיר עלה ל-3.75 מיליון ליש"ט ביוני 1993 (רוי קין נרכש מנוטינגהאם פורסט על ידי מנצ'סטר יונייטד), 5 מיליון ליש"ט ביולי 1994 (כריס סאטון, מנוריץ' סיטי לבלקברן רוברס), 7 מיליון ליש"ט בינואר 1995 (אנדי קול, מניוקאסל יונייטד למנצ'סטר יונייטד), 8.5 מיליון ליש"ט ביולי 1995 (סטן קולימור, מנוטינגהאם פורסט לליברפול), 15 מיליון ליש"ט - שיא עולמי- ביולי 1996 (אלן שירר, מבלקברן רוברס לניוקאסל יונייטד), 19 מיליון ליש"ט במאי 2001 (רוד ואן ניסטלרוי, מפ.ס.וו. איינדהובן למנצ'סטר יונייטד), 28.1 מיליון ליש"ט ביולי 2001 (חואן סבסטיאן ורון, מלאציו למנצ'סטר יונייטד), והשיא מאז - 29 מיליון ליש"ט אותם שילמה מנצ'סטר יונייטד ללידס יונייטד תמורת הבלם ריו פרדיננד ביולי 2002. הסכום הגבוה ביותר ששולם עד כה לקראת עונת 2005/2006 היה 21 מיליון ליש"ט שהעבירה צ'לסי למנצ'סטר סיטי תמורת הקיצוני הימני שון רייט פיליפס.

יחד עם סכומי העתק ששולמו לקבוצות, עלו גם המשכורות השבועיות שניתנות לשחקנים. בעוד שבסוף המאה ה-19 שכרו הממוצע של כדורגלן מקצועי עמד על חמישה שילינג לשבוע, הרי שהיום השכר הממוצע עומד על קרוב ל-15,000 ליש"ט בשבוע. השינוי התאפשר בזכות ביטול תקנת תקרת השכר שהגבילה את השכר שניתן לכדורגלנים המקצועיים עד תחילת שנות ה-60'.

חלק ניכר מההון הרב ניתן לייחס להסכמי החסות שחתמה הנהלת הפוטבול ליג עם כמה מפרסמים החל משנות השמונים. אותם מפרסמים הזרימו לליגה - ולקבוצות המתחרות בה - סכומים לא מבוטלים. להלן רשימת נותני החסות הרשמיים של הפוטבול ליג בעשרים השנים האחרונות:

אין ספק, עם זאת, כי מקור ההכנסה החשוב ביותר בכדורגל האנגלי הוא הטלוויזיה. בשנות השמונים התחרו גופי שידור שונים על זכויות השידור של משחקי הפוטבול ליג, ואולם התמונה השתנתה כליל עם הגעתה של רשת הלוויין סקיי (Sky TV), אשר, מתוקף היותה חלוצת שיטת 'שלם וצפה' בבריטניה, נכונה הייתה לשלם סכומי עתק לפוטבול ליג ולקבוצות.

הקבוצות האנגליות הבכירות פעלו זה שנים כדי לזכות בנתחים גדולים יותר מהכנסותיה של הנהלת הפוטבול ליג, ואף איימו להתנתק מהפוטבול ליג ולהקים ליגה חלופית אם לא תיעננה דרישותיהן. בשנת 1992 התממש האיום: עשרים מועדוני הליגה הראשונה עזבו, הקימו את הפרמייר ליג וחתמו בנפרד על חוזי שידור בלעדיים עם גופי שידור שונים. הוסכם ששלושה מועדונים ירדו ויעלו מדי שנה אל הפוטבול ליג וממנה, ואולם עתה הייתה הפוטבול ליג חלשה הרבה יותר - ללא המועדונים הבכירים וללא יכולת לנהל משא ומתן על חוזי שידור יוקרתיים.

הפוטבול ליג הנוכחית, המונה 72 מועדונים, שינתה את שמות הליגות הנותרות על מנת לשקף את השינוי שעברה. ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division) וכן הלאה. אחרי 1992, עיקר דאגתה הופנתה לביטחונן הכלכלי של הקבוצות. העתיד עם זאת נראה מבטיח (נוכח החתימה על חוזה החסות עם חברת קוקה-קולה), והנהלת הפוטבול ליג אף הכריזה על מספר שינויים מתוכננים. אחד מהשינויים הללו הוצג כבר בעונת 2004/2005, או אז שונה שמה של ליגת המשנה ל"פוטבול ליג צ'מפיונשיפ" (Football League Championship), הליגה השלישית (Second Division) הייתה ל"הפוטבול ליג הראשונה" (Football League One) ואילו הליגה הרביעית (Third Division) כונתה "הפוטבול ליג השנייה" (Football League Two).

מועדוני הפוטבול ליג עריכה

זוכות קודמות עריכה

הערה: שמותיהן של קבוצות אשר זכו בדאבל (ליגה וגביע) מודגשים.

1888–1892 עריכה

כשהוקמה הפוטבול ליג, כל הקבוצות שיחקו בליגה אחת בלבד:

עונה אלופת הליגה
1888/1889 פרסטון נורת' אנד
1889/1890 פרסטון נורת' אנד
1890/1891 אברטון
1891/1892 סנדרלנד

1892–1920 עריכה

בשנת 1892 הפוטבול ליג סיפחה אליה את המפעל המתחרה, "ברית הכדורגל", ועתה כללה די מועדונים על מנת ליצור ליגת משנה. שמה של הליגה הקיימת שונה ל"ליגה הראשונה" (First Division) ואילו ליגת המשנה כונתה "הליגה השנייה" (Second Division).

עונה אלופת הליגה הראשונה אלופת הליגה השנייה
1892/1893 סנדרלנד סמול הית'
1893/1894 אסטון וילה ליברפול
1894/1895 סנדרלנד ברי
1895/1896 אסטון וילה ליברפול
1896/1897 אסטון וילה נוטס קאונטי
1897/1898 שפילד יונייטד ברנלי
1898/1899 אסטון וילה מנצ'סטר סיטי
1899/1900 אסטון וילה שפילד ונסדיי
1900/1901 ליברפול גרימסבי טאון
1901/1902 סנדרלנד וסט ברומיץ' אלביון
1902/1903 שפילד ונסדיי מנצ'סטר סיטי
1903/1904 שפילד ונסדיי פרסטון נורת' אנד
1904/1905 ניוקאסל יונייטד ליברפול
1905/1906 ליברפול בריסטול סיטי
1906/1907 ניוקאסל יונייטד נוטינגהאם פורסט
1907/1908 מנצ'סטר יונייטד ברדפורד סיטי
1908/1909 ניוקאסל יונייטד בולטון וונדררס
1909/1910 אסטון וילה מנצ'סטר סיטי
1910/1911 מנצ'סטר יונייטד וסט ברומיץ' אלביון
1911/1912 בלקברן רוברס דרבי קאונטי
1912/1913 סנדרלנד פרסטון נורת' אנד
1913/1914 בלקברן רוברס נוטס קאונטי
1914/1915 אברטון דרבי קאונטי
1915 עד 1919 הליגה הופסקה בעקבות מלחמת העולם הראשונה
1919/1920 וסט ברומיץ' אלביון טוטנהאם הוטספר

1920–1921 עריכה

בשנת 1920 התירה הנהלת הפוטבול ליג את כניסתן של קבוצותיה הבכירות של "הליגה הדרומית", אשר שולבו במסגרת הליגה השלישית (Third Division):

עונה אלופת הליגה הראשונה אלופת הליגה השנייה אלופת הליגה השלישית
1920/1921 ברנלי ברמינגהאם סיטי קריסטל פאלאס

1921–1958 עריכה

לאחר עונה אחת בלבד הורחבה הליגה בשנית. הפעם נכנסו מספר מועדונים מצפון אנגליה, כדי להביא ליתר איזון גאוגרפי. הליגה השלישית הקיימת כונתה מעתה הליגה השלישית הדרומית (Third Division South) והליגה החדשה כונתה הליגה השלישית הצפונית (Third Division North). שתי הליגות פעלו במקביל, כשהמנצחת בכל ליגה העפילה לליגה השנייה בסוף כל עונה:

עונה אלופת הליגה הראשונה אלופת הליגה השנייה אלופת הליגה השלישית הצפונית אלופת הליגה השלישית הדרומית
1921/1922 ליברפול נוטינגהאם פורסט סטוקפורט קאונטי סאות'האמפטון
1922/1923 ליברפול נוטס קאונטי נלסון בריסטול סיטי
1923/1924 האדרספילד טאון לידס יונייטד וולבס פורטסמות'
1924/1925 האדרספילד טאון לסטר סיטי דארלינגטון סוונסי סיטי
1925/1926 האדרספילד טאון שפילד ונסדיי גרימסבי טאון רדינג
1926/1927 ניוקאסל יונייטד מידלסברו סטוק סיטי בריסטול סיטי
1927/1928 אברטון מנצ'סטר סיטי ברדפורד פארק אבניו מילוול
1928/1929 שפילד ונסדיי מידלסברו ברדפורד סיטי צ'רלטון אתלטיק
1929/1930 שפילד ונסדיי בלקפול פורט וייל פלימות' ארגייל
1930/1931 ארסנל אברטון צ'סטרפילד נוטס קאונטי
1931/1932 אברטון וולבס לינקולן סיטי פולהאם
1932/1933 ארסנל סטוק סיטי האל סיטי ברנטפורד
1933/1934 ארסנל גרימסבי טאון בארנסלי נוריץ' סיטי
1934/1935 ארסנל ברנטפורד דונקסטר רוברס צ'רלטון אתלטיק
1935/1936 סנדרלנד מנצ'סטר יונייטד צ'סטרפילד קובנטרי סיטי
1936/1937 מנצ'סטר סיטי לסטר סיטי סטוקפורט קאונטי לוטון טאון
1937/1938 ארסנל אסטון וילה טרנמייר רוברס מילוול
1938/1939 אברטון בלקברן רוברס בארנסלי ניופורט קאונטי
1939/1940 הליגה הופסקה בעקבות מלחמת העולם השנייה
1940 עד 1946 הליגה לא התקיימה בעקבות מלחמת העולם השנייה
1946/1947 ליברפול מנצ'סטר סיטי דונקסטר רוברס קארדיף סיטי
1947/1948 ארסנל ברמינגהאם סיטי לינקולן סיטי קווינס פארק ריינג'רס
1948/1949 פורטסמות' פולהאם האל סיטי סוונסי סיטי
1949/1950 פורטסמות' טוטנהאם הוטספר דונקסטר רוברס נוטס קאונטי
1950/1951 טוטנהאם הוטספר פרסטון נורת' אנד רות'רהאם יונייטד נוטינגהאם פורסט
1951/1952 מנצ'סטר יונייטד שפילד ונסדיי לינקולן סיטי פלימות' ארגייל
1952/1953 ארסנל שפילד יונייטד אולדהאם אתלטיק בריסטול רוברס
1953/1954 וולבס לסטר סיטי פורט וייל איפסוויץ' טאון
1954/1955 צ'לסי ברמינגהאם סיטי בארנסלי בריסטול סיטי
1955/1956 מנצ'סטר יונייטד שפילד ונסדיי גרימסבי טאון לייטון אוריינט
1956/1957 מנצ'סטר יונייטד לסטר סיטי דרבי קאונטי איפסוויץ' טאון
1957/1958 וולבס וסטהאם יונייטד סקאנת'ורפ יונייטד ברייטון אנד הוב אלביון

1958–1992 עריכה

בתחילת עונת 1958/1959, הוחלפו שני פלגיה האזוריים של הליגה השלישית בשתי ליגות לאומיות, שלישית ורביעית.

עונה אלופת הליגה הראשונה אלופת הליגה השנייה אלופת הליגה השלישית אלופת הליגה הרביעית
1958/1959 וולבס שפילד ונסדיי פלימות' ארגייל פורט וייל
1959/1960 ברנלי אסטון וילה סאות'המפטון וולסאל
1960/1961 טוטנהאם הוטספר איפסוויץ' טאון ברי פיטרבורו יונייטד
1961/1962 איפסוויץ' טאון ליברפול פורטסמות' מילוול
1962/1963 אברטון סטוק סיטי נורת'האמפטון טאון ברנטפורד
1963/1964 ליברפול לידס יונייטד קובנטרי סיטי ג'ילינגהאם
1964/1965 מנצ'סטר יונייטד ניוקאסל יונייטד קארלייל יונייטד ברייטון אנד הוב אלביון
1965/1966 ליברפול מנצ'סטר סיטי האל סיטי דונקסטר רוברס
1966/1967 מנצ'סטר יונייטד קובנטרי סיטי קווינס פארק ריינג'רס סטוקפורט קאונטי
1967/1968 מנצ'סטר סיטי איפסוויץ' טאון אוקספורד יונייטד לוטון טאון
1968/1969 לידס יונייטד דרבי קאונטי ווטפורד דונקסטר רוברס
1969/1970 אברטון האדרספילד טאון לייטון אוריינט צ'סטרפילד
1970/1971 ארסנל לסטר סיטי פרסטון נורת' אנד נוטס קאונטי
1971/1972 דרבי קאונטי נוריץ' סיטי אסטון וילה גרימסבי טאון
1972/1973 ליברפול ברנלי בולטון וונדררס סאות'פורט
1973/1974 לידס יונייטד מידלסברו אולדהאם אתלטיק פיטרבורו יונייטד
1974/1975 דרבי קאונטי מנצ'סטר יונייטד בלקברן רוברס מנספילד טאון
1975/1976 ליברפול סנדרלנד הירפורד יונייטד לינקולן סיטי
1976/1977 ליברפול וולבס מנספילד טאון קיימברידג' יונייטד
1977/1978 נוטינגהאם פורסט בולטון וונדררס רקסהאם ווטפורד
1978/1979 ליברפול קריסטל פאלאס שרוסברי טאון רדינג
1979/1980 ליברפול לסטר סיטי גרימסבי טאון האדרספילד טאון
1980/1981 אסטון וילה וסטהאם יונייטד רות'רהאם יונייטד סאות'נד יונייטד
1981/1982 ליברפול לוטון טאון ברנלי שפילד יונייטד
1982/1983 ליברפול קווינס פארק ריינג'רס פורטסמות' וימבלדון
1983/1984 ליברפול צ'לסי אוקספורד יונייטד יורק סיטי
1984/1985 אברטון אוקספורד יונייטד ברדפורד סיטי צ'סטרפילד
1985/1986 ליברפול נוריץ' סיטי רדינג סווינדון טאון
1986/1987 אברטון דרבי קאונטי בורנמות' נורת'האמפטון טאון
1987/1988 ליברפול מילוול סנדרלנד וולבס
1988/1989 ארסנל צ'לסי וולבס רות'רהאם יונייטד
1989/1990 ליברפול לידס יונייטד בריסטול רוברס אקסטר סיטי
1990/1991 ארסנל אולדהאם אתלטיק קיימברידג' יונייטד דרלינגטון
1991/1992 לידס יונייטד איפסוויץ' טאון ברנטפורד ברנלי

1992–2004 עריכה

לאחר הפיצול שהביא ליצירתה של הפרמייר ליג, הפוטבול ליג כבר לא כללה את מועדוניה הבכירים של אנגליה. כך, ליגת המשנה (Second Division) הפכה לליגה הראשונה (First Division), הליגה השלישית - לשנייה (Second Division), והליגה הרביעית - לשלישית (Third Division).

עונה אלופת הליגה הראשונה אלופת הליגה השנייה אלופת הליגה השלישית
1992/1993 ניוקאסל יונייטד סטוק סיטי קארדיף סיטי
1993/1994 קריסטל פאלאס רדינג שרוסברי טאון
1994/1995 מידלסברו ברמינגהאם סיטי קרלייל יונייטד
1995/1996 סנדרלנד סווינדון טאון פרסטון נורת' אנד
1996/1997 בולטון וונדררס ברי וויגאן אתלטיק
1997/1998 נוטינגהאם פורסט ווטפורד נוטס קאונטי
1998/1999 סנדרלנד פולהאם ברנטפורד
1999/2000 צ'רלטון אתלטיק פרסטון נורת' אנד סוונסי סיטי
2000/2001 פולהאם מילוול ברייטון אנד הוב אלביון
2001/2002 מנצ'סטר סיטי ברייטון אנד הוב אלביון פלימות' ארגייל
2002/2003 פורטסמות' וויגאן אתלטיק ראשדן אנד דיימונדס
2003/2004 נוריץ' סיטי פלימות' ארגייל דונקסטר רוברס

2004 ואילך עריכה

בשנת 2004 העניקה הנהלת הפוטבול ליג שמות חדשים לליגות שלה: ליגת המשנה הפכה ל"אליפות ליגת הפוטבול" (Football League Championship), הליגה השלישית הייתה ל"ליגת הפוטבול הראשונה" (Football League One) ואילו שמה של הליגה הרביעית שונה ל"ליגת הפוטבול השנייה" (Football League Two).

עונה אלופת ליגת הפוטבול אלופת ליגת הפוטבול הראשונה אלופת ליגת הפוטבול השנייה
2004/2005 סנדרלנד לוטון טאון יוביל טאון
2005/2006 רדינג סאות'נד יונייטד קארלייל יונייטד
2006/2007 סנדרלנד סקאנת'ורפ יונייטד וולסאל
2007/2008 וסט ברומיץ' אלביון סוונסי סיטי מילטון קינס דונס
2008/2009 וולברהמפטון וונדררס לסטר סיטי ברנטפורד
2009/2010 ניוקאסל יונייטד נוריץ' סיטי נוטס קאונטי
2010/2011 קווינס פארק ריינג'רס ברייטון אנד הוב אלביון צ'סטרפילד
2011/2012 רדינג צ'רלטון את'לטיק סווינדון טאון
2012/2013 קארדיף סיטי דונקסטר רוברס ג'ילינגהאם
2013/2014 לסטר סיטי וולברהמפטון וונדררס צ'סטרפילד
2014/2015 בורנמות' בריסטול סיטי בורטון אלביון
2015/2016 ברנלי ויגאן אתלטיק נורת'אמפטון טאון
2016/2017 ניוקאסל יונייטד שפילד יונייטד פורטסמות'
2017/2018 וולבס ויגאן את'לטיק אקרינגטון סטנלי
2018/2019 נוריץ' סיטי לוטון טאון לינקולן סיטי
2019/2020 לידס יונייטד קובנטרי סיטי סווינדון טאון

מספר זכיות (לפי מועדון) עריכה

נוכח הפיצול שאירע בין הפרמייר ליג לפוטבול ליג, הזכייה במקום הראשון בפוטבול ליג (כלומר, סיום במקום הראשון בליגת המשנה) איננה הופכת את הקבוצה הזוכה לאלופת אנגליה. הטבלה הבאה מפצלת את הזכיות במקום הראשון בפוטבול ליג לפני ואחרי 1992, ומראה את מספר האליפויות הכולל בהן זכה כל מועדון. הטבלה מסודרת לפי מספר האליפויות הכולל שכן זהו אמצעי משמעותי יותר להערכת הצלחה של קבוצה מסוימת; דרך אחרת לומר זאת היא שהמועדונים הבכירים בכדורגל האנגלי (ארסנל, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד) כנראה לעולם לא יזכו עוד במקום הראשון בפוטבול ליג.

אלופות הליגה האנגלית הבכירה עריכה

המועדון אלופות הפוטבול ליג

(1889–1992)

אלופות הפרמייר ליג

(1993–הווה)

סה"כ אליפויות אנגליה
מנצ'סטר יונייטד 7 13 20
ליברפול 18 1 19
ארסנל 10 3 13
אברטון 9 0 9
מנצ'סטר סיטי 2 7 9
אסטון וילה 7 0 7
סנדרלנד 6 0 6
צ'לסי 1 5 6
ניוקאסל יונייטד 4 0 4
שפילד ונסדיי 4 0 4
וולבס 3 0 3
לידס יונייטד 3 0 3
האדרספילד טאון 3 0 3
בלקברן רוברס 2 1 3
ברנלי 2 0 2
פורטסמות' 2 0 2
דרבי קאונטי 2 0 2
פרסטון נורת' אנד 2 0 2
טוטנהאם הוטספר 2 0 2
נוטינגהאם פורסט 1 0 1
איפסוויץ' טאון 1 0 1
שפילד יונייטד 1 0 1
וסט ברומיץ' אלביון 1 0 1
לסטר סיטי 0 1 1

אלופות הפוטבול ליג בתור ליגת המשנה (החל מ-1993) עריכה

המועדון אלופי הפוטבול ליג
סנדרלנד 4
ניוקאסל יונייטד 3
וולבס 2
רדינג 2
נוריץ' סיטי 2
מנצ'סטר סיטי 1
לידס יונייטד 1
ברנלי 1
פורטסמות' 1
נוטינגהאם פורסט 1
וסט ברומיץ' אלביון 1
לסטר סיטי 1
בולטון וונדררס 1
צ'רלטון אתלטיק 1
קריסטל פאלאס 1
פולהאם 1
מידלסברו 1
בורנמות' 1
קרדיף סיטי 1
קווינס פארק ריינג'רס 1

משחקי ההצלבה עריכה

משחקי ההצלבה של הפוטבול ליג מהווים אמצעי לקביעת זהות הקבוצה האחרונה שתעלה לליגה בכירה יותר. בכל אחת משלוש הליגות. באופן זה ניתן לשמור על העניין עבור קבוצות מרכז הטבלה באמצע העונה. הפלייאוף הוצגו לראשונה בשנת 1987; תחילה היה מדובר בשני מפגשים בין הקבוצה שסיימה שלישית מהסוף בליגה מסוימת לבין הקבוצה שסיימה שלישית בליגה שמתחתיה. ב-1990 השתנה העיקרון: במקום שקבוצות מליגות שונות שיחקו זו מול זו, הוחלט כי ארבע הקבוצות הממוקמות מתחת לאלה שהעפילו אוטומטית לליגה הבכירה יתחרו בשני חצאי-גמר, הכוללים משחק חוץ ומשחק בית. שתי הקבוצות שמאזנן חיובי בסיום שני משחקי חצי-הגמר משחקות זו מול זו במשחק גמר בודד (בדרך כלל באצטדיון ומבלי), משחק שהמנצחת בו מעפילה לליגה הבכירה. משחקי הפלייאוף ממשיכים במתכונת זו עד היום.

מחלוקת עריכה

נוכח ההתרגשות הרבה שהם יוצרים, משחקי ההצלבה היו במוקד מחלוקת חריפה, בעיקר לאור הצורך לשחק פעמיים בשלב חצי הגמר ופעם אחת בלבד בשלב הגמר. בדרך כלל, עיקר התסכול הוא מנת חלקה של הקבוצה שסיימה במקום השלישי (או הרביעי, בליגה הרביעית), אשר בדרך כלל מרוחקת מספר רב של נקודות ממתחרותיה וקרובה יותר להעפלה אוטומטית לליגה הבכירה, ועתה גורלה עשוי להיחרץ על בסיס שלושה משחקים בלבד. משחק גמר פלייאוף הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ הוא בדרך כלל הלוהט ביותר, וזכה לכינוי "משחק הכדורגל היקר בעולם" בהתחשב בסכומי העתק הזורמים לקבוצה המנצחת והעולה לפרמייר ליג.

הזוכות בפלייאוף עריכה

עונה ליגת הפוטבול הליגה הראשונה הליגה השנייה
1986/1987 צ'רלטון אתלטיק סווינדון טאון אלדרשוט
1987/1988 מידלסברו וולסאל סוונסי סיטי
1988/1989 קריסטל פאלאס פורט וייל לייטון אוריינט
1989/1990 סווינדון טאון[2] נוטס קאונטי קיימברידג' יונייטד
1990/1991 נוטס קאונטי טרנמייר רוברס טורקי יונייטד
1991/1992 בלקברן רוברס פיטרבורו יונייטד בלקפול
1992/1993 סווינדון טאון וסט ברומיץ' אלביון יורק סיטי
1993/1994 לסטר סיטי ברנלי וייקומב וונדררס
1994/1995 בולטון וונדררס האדרספילד טאון צ'סטרפילד
1995/1996 לסטר סיטי ברדפורד סיטי פלימות' ארגייל
1996/1997 קריסטל פאלאס קרו אלכסנדרה נורת'האמפטון טאון
1997/1998 צ'רלטון אתלטיק גרימסבי טאון קולצ'סטר יונייטד
1998/1999 ווטפורד מנצ'סטר סיטי סקאנת'ורפ יונייטד
1999/2000 איפסוויץ' טאון ג'ילינגהאם פיטרבורו יונייטד
2000/2001 בולטון וונדררס וולסאל בלקפול
2001/2002 ברמינגהאם סיטי סטוק סיטי צ'לטנהאם טאון
2002/2003 וולבס קארדיף סיטי בורנמות'
2003/2004 קריסטל פאלאס ברייטון אנד הוב אלביון האדרספילד טאון
2004/2005 וסטהאם יונייטד שפילד ונסדיי סאות'נד יונייטד
2005/2006 ווטפורד בארנסלי צ'לטנהאם טאון
2006/2007 דרבי קאונטי בלקפול בריסטול רוברס
2007/2008 האל סיטי דונקסטר רוברס מחוז סטוקפורט
2008/2009 ברנלי סקנת'ורפ יונייטד ג'ילינגהאם
2009/2010 בלקפול מילוול דגנהאם & רדבריג
2010/2011 סוונסי סיטי פיטרבורו יונייטד סטיבנאייג
2011/2012 וסטהאם יונייטד האדרספילד טאון קרו אלכסנדרה
2012/2013 קריסטל פאלאס יאוביל טאון ברדפורד סיטי
2013/2014 קווינס פארק ריינג'רס פליטווד טאון רות'רהאם יונייטד
2014/2015 נוריץ' סיטי פרסטון נורת' אנד סאות'אנד יונייטד
2015/2016 הול סיטי בארנסלי איי.אף.סי. וימבלדון
2016/2017 האדרספילד טאון מילוול בלקפול
2017/2018 פולהאם רות'רהאם יונייטד קובנטרי סיטי
2018/2019 אסטון וילה צ'רלטון את'לטיק טרנמיר רוברס
2019/2020 פולהאם וויקומב וונדררס נורת'האמפטון טאון

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפוטבול ליג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רם זך, תעלומת השער הראשון בפוטבול ליג, באתר בלוג "סטנגה" על כדורגל בריטי וקריקט עולמי, ‏08.09.2022
  2. ^ בעקבות אי סדרים כספיים, נבצר מסווינדון להעפיל לליגה הבכירה, ומקומה הוענק לקבוצה שהפסידה מולה בגמר, סנדרלנד.