פונדק הרוחות

מחזה מאת נתן אלתרמן

פונדק הרוחות הוא מחזה דרמטי-פנטסטי מאת נתן אלתרמן.

פונדק הרוחות
אריה נבון ציור הכנה לכרזה, 1962 גואש על נייר גובה 97 ס"מ, רוחב 68 ס"מ
אריה נבון
ציור הכנה לכרזה, 1962
גואש על נייר
גובה 97 ס"מ, רוחב 68 ס"מ
כתיבה נתן אלתרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה גארי ברתיני עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 29 בדצמבר 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עלילהעריכה

"פונדק הרוחות" היא דרמה פנטסטית ארס-פואטית[1] ולדעת החוקרים אף אוטוביוגרפית[2]. זהו סיפורם של המוזיקאי חננאל ואהובתו נעמי. המחזה נפתח בתמונה בה חננאל בוער בתשוקתו להגשים את עצמו וקם באמצע הלילה להימלט מנעמי. נעמי מתעוררת ומסכימה להקריב את עצמה לטובת הקריירה של חננאל. הם נפרדים ומתחייבים להיפגש כעבור שתים עשרה שנה באותו מקום ובאותה שעה בדיוק. נעמי מוכרת את עצמה לשפחה לבן החלפן המאוהב בה, בעוד חננאל יוצא אל העולם. הוא "מוכר" את עצמו למלאך המוות, המופיע גם בדמות פושט היד והאמרגן (אימפרסריו), כדי למנוע ממנו להמית את נעמי - וכנראה גם בתמורה להצלחה האמנותית הצפויה לו (בדומה ל"פאוסט" של גתה).

הסיפור עוקב אחר קורותיהם: התעללות בן החלפן ואביו בנעמי, הצלחתו המטאורית של חננאל והתפתחות הרומן בינו לבין הפונדקית. תוך כדי כך, מוצגות דמויות שונות המייצגות את הרעיונות הארספואטיים של המחזאי, בהן: בעל תיבת הנגינה המייצג את האמנות העממית והרוחות שבאמצעותן המחזאי מלגלג על מבקרי התרבות. המחזה מסתיים בשתי תמונות סוריאליסטיות של פגישות בין חננאל לנעמי. הראשונה מתרחשת כעבור שתים עשרה שנה, ובסופה מלאך המוות לוקח את נעמי. השנייה מתרחשת כעבור שנים, כאשר חננאל הזקן, שתהילתו חלפה מזמן, פוגש את רוחה של נעמי ומסכם את חייו בנימה טראגית.

מבנה המחזהעריכה

  • מערכה ראשונה: שלוש תמונות
  • מערכה שנייה: ארבע תמונות
  • מערכה שלישית: שש תמונות

הנפשותעריכה

  • חננאל
  • נעמי
  • בעל תיבת זמרה עם תוכי ועם קוף
  • פושט היד/ אימפרסריו/מלאך המוות
  • פונדקית
  • רוחות הפונדק
  • חלפן
  • בן החלפן
  • שוליה
  • ריבה
  • בנקאי
  • פלוני ופלונית
  • כתב
  • חובב מוזיקה זקן
  • שני שוטרים
  • שתי נשי טרקלין
  • אמני הרחוב

ההפקה המקוריתעריכה

"פונדק הרוחות" הוא המחזה הראשון באורך מלא שכתב אלתרמן[3]. הוא נמסר לתיאטרון הקאמרי בסתיו 1959, אך הצגת הבכורה התקיימה רק כעבור שלוש שנים, ב-29 בדצמבר 1962, בבימויו של גרשון פלוטקין, עם תפאורה של אריה נבון ומוזיקה של גארי ברתיני[4].

משתתפי ההפקה היו:

בשנת 1962 פורסם המחזה בספר "פונדק הרוחות: מחזה בשלוש מערכות" בהוצאת עמיקם[5].

הפקות ועיבודים נוספיםעריכה

מאז הועלה המחזה לעיתים קרובות על ידי בתי ספר למשחק ובתיאטרון שוליים. בין השאר:

ב-1985 הועלתה גרסה קמראית של המחזה עם שלושה משתתפים בסמינר הקיבוצים, עם עיצוב תנועה של נאוה צוקרמן[6].

ב-2001 המלחין משה זורמן יצר אופרה על פי "פונדק הרוחות", עם לברית שכתב אבי מלכה, שהועלתה במסגרת פסטיבל תל אביב[7]. גרסה מורחבת של האופרה הועלתה בשנת 2010[8].

ב-2007 הועלה על ידי החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב המחזה "לפעמים", עיבוד של דרור ויידמן ל"פונדק הרוחות"[9]. "לפעמים" הועלה שנית ב-2010 ב"צוותא" בשיתוף עם תיאטרון "נוצר" ותיאטרון "אתגר".

ב-2011 העלו אותו בוגרי שנה ג' בסטודיו למשחק ניסן נתיב, בבימויו של יובל זמיר[10].

ב-2018 שבה ההצגה לתיאטרון הממסדי, כשעלתה בעיבוד מחודש בתיאטרון החאן בבימויה של שיר גולדברג[11].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורות על ההפקה המקורית

הערות שולייםעריכה