פתיחת התפריט הראשי

לוקומוטיב מוסקבה (כדורגל)

קבוצת כדורגל מרוסיה

לוקומוטיב מוסקבהרוסית: Футбольный клуб "Локомотив" Москва; רשמית: מועדון הכדורגל המקצועני המרכזי של עובדי הרכבת במוסקבה) היא קבוצת כדורגל מקצוענית מהעיר מוסקבה, רוסיה המתמודדת בליגת העל הרוסית בכדורגל. הקבוצה נוסדה ב-23 ביולי 1922 והיא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות ברוסיה.

לוקומוטיב מוסקבה
סמל קבוצת לוקומוטיב מוסקבה
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל לוקומוטיב מוסקבה
כינוי פארובוז (קטר הפועל על קיטור)
תאריך ייסוד 23 ביולי 1922 כ"קאזאנקה"
אצטדיון RZD ארנה, מוסקבה, רוסיה
(תכולה: 28,800)
בעלים חברת הרכבות הרוסית
מנכ"ל רוסיהרוסיה וסילי קינקאדזה
מאמן רוסיהרוסיה יורי סיומין
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
http://www.fclm.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
מחלקות הספורט
של לוקומוטיב מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Basketball pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Rugby union pictogram.svg
כדורגל קבוצת מילואים כדורגל נשים כדורגל חופים כדורסל הוקי קרח רוגבי

הקבוצה זכתה שלוש פעמים באליפות הליגה הרוסית (2002, 2004, 2017/2018), פעמיים בגביע ברית המועצות (1936, 1957), שבע פעמים בגביע רוסיה (1995/1996, 1996/1997, 1999/2000, 2000/2001, 2006/2007, 2014/2015, 2016/2017) ופעמיים זכתה בסופרקאפ הרוסי (2003, 2005). בזירה האירופית הקבוצה העפילה פעמיים לחצי גמר גביע המחזיקות, בעונות 1997/1998 ו-1998/1999 – הישג שיא של הקבוצה בכל המפעלים האירופיים.

מגרש הבית של הקבוצה הוא אצטדיון RZD בצ'רקיזובו שבמוסקבה. הספונסר הראשי של הקבוצה היא חברת הרכבות הרוסית, המממנת עבורה גם את קבוצת הבת שלה "קאזאנקה".

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

1922-1990עריכה

הקבוצה שקדמה ללוקומוטיב מוסקבה הייתה קבוצת "קאזאנקה" של חברת הרכבות מוסקבה-קאזאן, שהוקמה בקיץ 1922, הקבוצה שינתה שמה לקבוצת מהפכת אוקטובר בשנים 1922-1930 ונקראה שוב "קאזאנקה" בשנים 1931-1935.

ב-22 במאי 1936 נוסדה ליגת העל הסובייטית שנפתחה במשחק בין לוקומוטיב מוסקבה לדינמו לנינגרד. המשחק הסתיים בהפסד 3:1 ולוקומוטיב סיימה במקום החמישי בליגה ובאותה עונה זכתה בתואר הראשון שלה, לאחר שזכתה בגביע הסובייטי לאחר שגברה על דינמו טביליסי.

בסוף שנות ה-30 שיחק בשורות הקבוצה ולנטין גרנאטקין שהיה גם למנהל ספורטיבי בקבוצה והיה סגן נשיא פיפ"א.

במחצית השנייה של שנות ה-50 הרכב הקבוצה היה אחד הטובים בתולדותיה. ב-1953 מונה בוריס ארקדייב למאמן הקבוצה ותחתיו שיחקו שחקנים כמו ולדימיר מסלאצ'נקו, ו-ולנטין בובוקין ששיחקו בנבחרת הסובייטית והובילו אותה לזכייה ביורו 1960. בשנת 1957 לוקומוטיב זכתה בגביע השני שלה לאחר שגברה על ספרטק מוסקבה בגמר שצפו בו 103,000 צופים. בליגה הסובייטית הקבוצה סיימה במקום הרביעי. בשנת 1958 סיימה במקום החמישי ובוריס ארקדייב עזב כדי לאמן את צס"ק מ"ו. במקומו מונה יבגני יליסייב שהביא את הקבוצה למקום השני ולסגנית האלופה בעונת 1959, בהישג השיא בתולדותיה בתקופה הסובייטית. בעונת 1960 לא הצליחה לשחזר את ההישג או להתעלות עליו וסיימה במקום החמישי. מצב דומה התרחש גם עונה לאחר מכן ולבסוף הקבוצה נכנסה למשבר שגרם להדחתה מהליגה הבכירה בעונת 1963.

במהלך שנות ה-70 וה-80 הקבוצה שיחקה בליגת המשנה הסובייטית ובשורותיה שיחקו יורי סיומין, ואלרי גזאייב, גיבי נודיה, ואלרי פטראקוב, ויטאלי שבצ'נקו ואחרים ששנים לאחר מכן גם אימנו בשורות הקבוצה.

בשנת 1986 מונה יורי סיומין לאמן את הקבוצה שהביא את הקבוצה לליגה הבכירה לאחר 7 שנים בליגת המשנה. הקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית בעונת 1988 וב-1990 העפילה לגמר הגביע הסובייטי אך הפסידה לדינמו קייב בתוצאה 6:1.

1992-2005עריכה

לאחר התפרקות ברית המועצות, לוקומוטיב מוסקבה הופרטה ועידן חדש החל בתולדות הקבוצה.

הקבוצה הפכה לאחת החזקות בליגה הרוסית והצליחה להעפיל להתמודדות גם במסגרות האירופאיות. בשנים 1992-2006 כיהן ואלרי פילאטוב כנשיא הקבוצה בעוד יורי סיומין מכהן כמאמן הקבוצה עד לעזיבתו בשנת 2005, כדי לאמן את הנבחרת הרוסית. לצדו אימן גם ט ולדימיר אשטרקוב.

בעונת הבכורה של ליגת העל הרוסית, לוקומוטיב סיימה במקום הרביעי והתמודדה בגביע המחזיקות. משחקה הראשון באירופה נערך ב-15 בספטמבר 1993 מול יובנטוס שהביסה אותה בתוצאה 0:3 ו-1:0 (4:0 בסיכום הכללי).

בעונת 1994 הקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה כשקשר הקבוצה אולג גארין הבקיע 20 שערים במהלך העונה.

בעונת 1995 סיימה הקבוצה במקום השני כסגנית האלופה והתמודדה שוב במסגרות האירופיות. הקבוצה התמודדה בשלב 1/32 של גביע אופ"א מול באיירן מינכן שאותה ניצחה במפתיע 1:0 במשחק הראשון במינכן, אך במשחק הגומלין האיירן נקמה וניצחה 5:0 במוסקבה.

עונות 1996 ו-1997 לא היו מוצלחות במיוחד והקבוצה סיימה ששית וחמישית, בהתאמה. באותן שנים שיחק בשורותיה הקפטן דמיטרי לוסקוב. בעונת 1998 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה כשבינה לבין האלופה מפרידה נקודה אחת בלבד.

בשנים 1999-2001 לוקומוטיב סיימה כסגנית האלופה במשך 3 עונות רצופות כשרק ספרטק מוסקבה מעפילה עליה. במסגרת הטורנירים האירופיים לוקומוטיב העפילה לחצי גמר גביע מחזיקות הגביע בשנים 1998 ו-1999 כשבשתי הפעמים לאציו רומא הדיחה אותה ומנעה ממנה העפלה לגמר.

אליפות ראשונה בתולדות הקבוצה הושגה בעונת 2002 כשלוקומוטיב מוסקבה מסיימת את העונה עם אותה כמות נקודה כמו לצסק"א מוסקבה. התקיים משחק על האליפות שבסיומו לוקומוטיב גברה על צסק"א בתוצאה 1:0 והוכתרה לאלופת המדינה.

עונת 2004, לוקומוטיב זכתה שוב באליפות המדינה כשבשורותיה שחקנים כדמיטרי סיצ'ב, פרנציסקו לימה ואחרים.

בשנים 2001-2004 לוקומוטיב השתתפה בסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות והעפילה לשלב הבתים פעמיים. בעונת 2001/2002 הקבוצה שיחקה 3 פעמים מול קבוצת טירול האוסטרית וניצחה בכל המשחקים מולה, כשבשלב הבתים שיחקה מול ריאל מדריד, רומא ואנדרלכט. הקבוצה לא הבריקה בטורניר ולוקומוטיב הצליחה לנצח רק מול אנדרלכט בתוצאה 1:5 אך סיימה אחרונה בבית. בעונת 2002/2003 העפילה שוב לשלב הבתים בליגת האלופות ושיחקה מול מילאן, בורוסיה דורטמונד וריאל מדריד שוב. הקבוצה סיימה אחרונה בשלב הבתים ולא הצליחה להעפיל לשלבי הכרעה.

בעונת 2003/2004 הקבוצה הגיע להישג השיא שלה באירופה לאחר שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות.

מאז 2005עריכה

 
חצי גמר הגביע הרוסי 2007, לוקומוטיב מול ספרטק
 
לוקומטיב, אלופת 2017/2018.

לאחר כ-19 שנים כמאמן הקבוצה, יורי סיומין התפטר מתפקידו ובמקומו מונה ולדימיר אשטרקוב שהביא את הקבוצה למקום השלישי בליגה והעפלה לפלייאוף גביע אופ"א.

מדצמבר 2005 ועד אוקטובר 2006 אימן את הקבוצה הסרבי סלבוליוב מוסלין בתקופתו הקבוצה לא הפסידה במשך 18 משחקים רצופים אך לאחר שהודחה מגביע אופ"א התפתח משבר בקבוצה והסרבי פוטר ובסוף עונת 2006 אימן את הקבוצה אולג דולמאטוב. הקבוצה סיימה במקום השלישי וב-26 בדצמבר 2006 מונה מאמן העבר יורי סיומין לנשיא הקבוצה עם אנאטולי בישובץ כמאמן.

בעונת 2007 הקבוצה זכתה בגביע הרוסי אך הקבוצה לא הצליחה לזכות באליפות ויורי סיומין והמאמן בישובץ פוטרו. למאמן הקבוצה מונה רינאט ביליאלטדינוב. ב-6 בדצמבר 2007 מונה ראשיד רחימוב למאמן הקבוצה לתקופה של 3 שנים. ניקולאי נאומוב היה לנשיא הקבוצה.

בעונת 2008 הקבוצה לא הצליחה להגיע להישגים ובעונת 2009 לאחר שלא הגיעה שוב לשום הישגים רחימוב פוטר באפריל 2009. במקומו מונה שחקן העבר ולדימיר ממינוב אך לבסוף הוחלט למנות מחדש את מאמן העבר יורי סיומין למאמן הקבוצה. הקבוצה שיחקה במשך 10 משחקים ללא הפסד וסיימה את העונה במקום הרביעי המאפשר לה השתתפות בליגה האירופית. באותה עונה לוקומוטיב הייתה הקבוצה היחידה שלה הפסידה במשחקי הבית שלה.

בעונת 2010 הקבוצה הודחה הן מהליגה האירופית והן מהגביע הרוסי לאחר תבוסות גדולות כשבליגה עצמה הקבוצה סיימה במקום החמישי. באותה עונה הוחלף נשיא הקבוצה ובמקום ניקולאי נאומוב מונתה אולגה סמורודסקאיה שהסתכסכה עם המאמן והביאה לפיטוריו. במקומו של סיומין מונה יורי קרסנוז'אן. אך הוא לא שרד בתפקידו זמן רב וביוני 2011 פוטר לאחר שמועות שהוא מכר משחק מול אנז'י מחצ'קלה. במקום קרסנוז'אן מונה לממלא מקום ולדימיר ממינוב עד למינויו של ז'וזה קואוסיירו הפורטוגזי למאמן הקבוצה ביולי 2011. תחת ניצוחו לוקומוטיב העפילה לשלב 16 האחרונות בליגה האירופית בעונת 2012 אך סיימה במקום השביעי בטבלת האליפות והוחלט שלא לחדש עמו את החוזה. במקומו מונה הקרואטי סלאבן ביליץ' שבעונת 2013 הביא את הקבוצה להעפלה לשמינית גמר הגביע הרוסי אך הקבוצה סיימה תשיעית בליגה.

לקראת עונת 2013/2014 מונה לאוניד קוצ'וק הבלארוסי למאמן הקבוצה. ראשי הקבוצה תלו בו תקוות רבות בשל הצלחתו עם קבוצת קרסנודאר עונה קודם (שלא הפסידה אף משחק בליגה). לבסוף לוקומוטיב סיימה במקום השלישי בליגה אך בשל סכסוך עם שחקני הקבוצה הוא פוטר ובמקומו מונה מיודראג בוז'וביץ'.

בעונת 2015 תקציב הקבוצה קוצץ ב-20% ולאחר סדרת הפסדים בוז'וביץ' עצמו הגיש את התפטרותו ובמקומו מונה איגור צ'רבצ'נקו. תחת צ'רבצ'נקו לוקומוטיב זכתה בגביע הרוסי שהיה לתואר הראשון של לוקומוטיב מזה 8 שנים אך הפסידה את המאבק על הסופרקאפ הרוסי לזניט סנקט פטרבורג. לקראת עונת 2015/2016 ראשי הקבוצה קיוו לזכות באליפות אך לבסוף לא הצליחו להעפיל למקום המאפשר לה התמודדות בטורנירים האירופיים.

בעונת 2016/2017 אולגה סמורודסקאיה פוטרה מתפקידה כנשיאת הקבוצה ובמקומה מונה איליה גרקוס ולאחר פתיחה צולעת במחזורי הפתיחה של הליגה, צ'רבצ'נקו פוטר ולמאמן הקבוצה מונה אולג פאשינין. זמן קצר לאחר פאשינין הוחלף על ידי יורי סיומין. בסיום העונה זכתה בגביע הרוסי בכדורגל לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על אורל, בשל כך קיבלה את הזכות להתמודד בעונת 2017/2018 משלב הבתים של הליגה האירופית.

בעונת 2017/2018 הקבוצה זכתה באליפות השלישית שלה, מחזור אחד לסיום, לאחר ניצחון על זניט סנקט פטרבורג בתוצאה 1:0, 14 שנה לאחר תואר האליפות הקודם.[1][2][3][4][5][6]

הישגים לפי עונהעריכה

עונה ליגה מיקום גביע הערות
אליפות ברית המועצות בכדורגל
1936 (אביב) בית א'[7] 5 מחזיקת הגביע
1936 (סתיו) 4
1937 6 חצי גמר
1938 8 32 האחרונות
1939 5 שמינית גמר
1940 6 שמינית גמר
1945 בית I‏ 12 16 אחרונות
1946 בית II, תת¯בית דרום 7
1947 בית II, אזור מרכז 1 מוקדמות
1948 בית I‏ 7 שמינית גמר
1949 בית I‏ 11 32 אחרונות
1950 קלאס א' 15 רבע גמר
1951 קלאס ב' 3 32 אחרונות
1952 קלאס א' 9 שמינית גמר
1953 6 חצי גמר
1954 10 שמינית גמר
1955 5 חצי גמר
1956 10
1957 4 מחזיקת הגביע
1958 5 חצי גמר
1959 2
1960 5 16 אחרונות
1961 5 רבע גמר
1962 13 16 אחרונות
1963 קלאס א', בית ראשון 17 16 אחרונות
1964 קלאס, א', בית שני 1 16 אחרונות
1965 קלאס, א', בית ראשון 15 שמינית גמר
1966 17 16 אחרונות
1967 17 רבע גמר
1968 10 16 אחרונות
1969 18 16 אחרונות
1970 4 16 אחרונות
1971 ליגה ראשונה 4 16 אחרונות
1972 ליגה עליונה 15 רבע גמר
1973 ליגה ראשונה 3 16 אחרונות
1974 ליגה ראשונה 1 16 אחרונות
1975 ליגה עליונה 11 רבע גמר
1976 (אביב) 15 שמינית גמר
1976 (סתיו) 8
1977 6 16 אחרונות
1978 15 חצי גמר
1979 12 מוקדמות
1980 18 מוקדמות
1981 3 שמינית גמר
1982 4 מוקדמות
1983 15 16 אחרונות
1984 6 32 אחרונות
1985 ליגה ראשונה, בית א' 6 32 אחרונות
1986 ליגה ראשונה 6 16 אחרונות
1987 ליגה ראשונה 2 64 אחרונות
1988 ליגה עליונה 7 16 אחרונות
1989 ליגה עליונה 15 16 אחרונות
1990 ליגה ראשונה 4 גמר
1991 ליגה עליונה 16 חצי גמר
אליפות רוסיה בכדורגל
1992 ליגת העל 4 חצי גמר
1993 5 שמינית גמר
1994 3 רבע גמר
1995 2 רבע גמר
1996 6 מחזיקת הגביע
1997 5 מחזיקת הגביע
1998 3 גמר
1999 2 16 האחרונות
2000 2 מחזיקת הגביע
2001 2 מחזיקת הגביע
2002 1 16 האחרונות
2003 4 שמינית גמר זכתה גם בסופר קאפ הרוסי
2004 1 רבע גמר
2005 3 16 האחרונות זכתה גם בסופר קאפ הרוסי
2006 3 רבע גמר
2007 7 מחזיקת הגביע
2008 7 16 אחרונות
2009 4 רבע גמר
2010 5 16 אחרונות
2011/12 7 רבע גמר
2012/13 9 שמינית גמר
2013/14 3 16 אחרונות
2014/15 7 מחזיקת הגביע
2015/16 6 שמינית גמר
2016/17 8 מחזיקת הגביע
2017/18 1 ‏16 אחרונות
2018/19 חצי גמר
2019/20

לוקומוטיב במפעלים האירופייםעריכה

אצטדיון ומתקן אימוניםעריכה

  ערך מורחב – RZD ארנה
 
RZD ארנה

הקבוצה אירחה לראשונה את משחקיה באצטדיון צ'רקיזובו שנחנך בשנת 1935 והכיל 15,000 מושבים.[8].

בשנת 2000 החלה בניית אצטדיון חדש שנחנך כעבור שנתיים. משחק הבכורה נערך ב-5 ביולי 2002 כשלוקומוטיב אירחה את אוראלאן אליסטה. האצטדיון נחשב לאחד הטובים במדינה והוא משמש לעיתים גם את נבחרת רוסיה בכדורגל. עד אוגוסט 2017 נקרא בשם אצטדיון לוקומוטיב. לאחר מכן שמו שונה ל-"RZD ארנה". בעונת 2013/2014 ספרטק מוסקבה שכרה את האצטדיון עבור משחקי הבית שלה.

מתקן האימונים של לוקומוטיב שוכן בעיירה באקובקה שבמחוז מוסקבה. המתקן משמש את הקבוצה מאז אמצע שנות השבעים של המאה העשרים. עד אז הקבוצה התאמנה בבסיס האימונים קוסין, שמדרום-מזרח למוסקבה. המתחם בבאקובקה שופץ בשנת 2000.

קבוצת מילואים וקבוצת הנוערעריכה

קבוצת הנוער של לוקומוטיב מוסקבה היא אחת הענפות והגדולות ברוסיה. הישג השיא שלה הוא העפלה לשלב 32 האחרונות בליגת האלופות לנוער בעונת 2018/2019 וברשותה 2 זכיות באליפות רוסיה בכדורגל לנוער (בעונות 2011 ,2015/2016).

קבוצת המילואים של לוקומוטיב, קאזאנקה, מתמודדת בליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה.

סגל הקבוצהעריכה

שחקניםעריכה

נכון ל-22 בפברואר 2019
מס' עמדה שם
1 רוסיה  שוער גילרמה מרינאטו
3 ניגריה  מגן בריאן אידובו
4 פורטוגל  קשר מנואל פרננדש
5 גרמניה  בלם בנדיקט הובדס
7 פולין  קשר גז'גוז' קריכוביאק (מושאל מפ.ס.ז')
8 פרו  חלוץ ג'פרסון פרפאן
9 רוסיה  חלוץ פיודור סמולוב
11 רוסיה  קשר אנטון מירנצ'וק
14 קרואטיה  בלם ודראן צ'ורלוקה (קפטן)
17 אוקראינה  קשר טראס מיכליק
18 רוסיה  קשר אלכסנדר קולומייצב
20 רוסיה  קשר ולדיסלב איגנטייב
21 גאורגיה  קשר חוויצ'ה קווארצחליה
מס' עמדה שם
23 רוסיה  קשר דמיטרי טראסוב
24 פורטוגל  חלוץ אדר
27 רוסיה  קשר איגור דניסוב
28 רוסיה  מגן בוריס רוטנברג
30 רוסיה  שוער ניקיטה מדבדב
31 פולין  קשר מאצ'יי ריבוס
33 גאורגיה  בלם סולומון קווירקווליה
36 רוסיה  קשר דמיטרי בארינוב
59 רוסיה  קשר אלכסיי מירנצ'וק
77 רוסיה  שוער אנטון קוצ'נקוב
84 רוסיה  חלוץ מיכאיל ליסוב
96 רוסיה  חלוץ ריפאט ז'מאלטדינוב

שחקנים בולטים בעבר ובהווהעריכה

מאמנים ראשייםעריכה

 
יורי סיומין, מאמן לוקומוטיב, במשך 19 שנה, בשנים 1986 - 1990, 1992 - 2005, 2009 - 2010 ומשנת 2016
שם תקופת כהונה תארים הערות
ברית המועצות  אלכסיי סטוליארוב 1936 הגביע הסובייטי 1936
בלגיה  ז'ול למבק 1937
ברית המועצות  מיכאיל סושקוב 1937—1947 אליפות ליגת המשנה הסובייטית 1947
ברית המועצות  דמיטרי מקסימוב 1948
ברית המועצות  גברייל קצ'לין 1949—1952
ברית המועצות  בוריס ארקדייב 1953—1957 הגביע הסובייטי 1957
ברית המועצות  יבגני יליסייב 1958—1959
ברית המועצות  ניקולאי מורוזוב 1960—1962
ברית המועצות  אלכסיי קוסטילב 1962
ברית המועצות  ב. ארקדייב 1963—1965 אליפות ליגת המשנה 1964 קדנציה שנייה
ברית המועצות  קונסטנטין בסקוב 1966
ברית המועצות  ולנטין בובוקין 1966—1968
ברית המועצות  ויקטור מריינקו 1969—1970
ברית המועצות  יבגני רוגוב 1971—1972
ברית המועצות  איגור וולצ'וק 1972
ברית המועצות  מיכאיל יאקושין 1973
ברית המועצות  א. וולצ'וק 1973—1978 אליפות ליגת המשנה 1974 קדנציה שנייה
ברית המועצות  ו. מריינקו 1979—1980 קדנציה שנייה
ברית המועצות  אלכסנדר סווידוב 1981—1982
ברית המועצות  ולדימיר רדיונוב 1983
ברית המועצות  א. וולצ'וק 1983—1985 קדנציה שלישית
ברית המועצות  יורי סיומין 1986—1990
ברית המועצות  ולרי פילאטוב 1991
רוסיה  יורי סיומין 1992—2005 הגביע הרוסי בכדורגל 1996
הגביע הרוסי בכדורגל 1997
הגביע הרוסי בכדורגל 2000
הגביע הרוסי בכדורגל 2001
אליפות ליגת העל 2002
הסופר קאפ הרוסי 2003
אליפות ליגת העל 2004
הסופר קאפ הרוסי 2005
קדנציה שנייה
רוסיה  ולדימיר אשטרקוב 2005
סרביה  סלבוליוב מוסלין 2006
רוסיה  אולג דולמאטוב 2006
רוסיה  אנאטולי בישובץ 2007 הגביע הרוסי בכדורגל 2007
רוסיה  ראשיד רחימוב 2008—2009
אוזבקיסטן  ולדימיר ממינוב 2009
רוסיה  י. סיומין 2009—2010 קדנציה שלישית
רוסיה  יורי קרסנוז'אן 2011
אוזבקיסטן  ו. ממינוב 2011 קדנציה שנייה
פורטוגל  ז'וזה קואוסיירו 2011—2012
קרואטיה  סלאבן ביליץ' 2012—2013
בלארוס  לאוניד קוצ'וק 2013—2014
טג'יקיסטן  איגור צ'רבצ'נקו 2014 ממלא מקום
מונטנגרו  מיאודראג בוז'וביץ' 2014—2015 הגביע הרוסי בכדורגל 2014/2015
טג'יקיסטן  א. צ'רבצ'נקו 2015—2016 קדנציה שנייה
אוזבקיסטן  אולג פאשינין 2016
רוסיה  י. סיומין 2016 — הגביע הרוסי בכדורגל 2016/2017
אליפות ליגת העל 2018
קדנציה רביעית

תארים והישגיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

ליגת האלופות 2018/19
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
ספרד  אתלטיקו מדריד ספרד  ברצלונה צרפת  פריז סן-ז'רמן רוסיה  לוקומוטיב מוסקבה גרמניה  באיירן מינכן אנגליה  מנצ'סטר סיטי ספרד  ריאל מדריד איטליה  יובנטוס
גרמניה  בורוסיה דורטמונד אנגליה  טוטנהאם איטליה  נאפולי פורטוגל  פורטו פורטוגל  בנפיקה ליסבון אוקראינה  שחטאר דונצק איטליה  רומא אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
צרפת  מונקו הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן אנגליה  ליברפול גרמניה  שאלקה 04 הולנד  אייאקס צרפת  אולימפיק ליון רוסיה  צסק"א מוסקבה ספרד  ולנסיה
בלגיה  קלאב ברוז' איטליה  אינטר מילאנו סרביה  הכוכב האדום בלגרד טורקיה  גלאטסראיי יוון  א.א.ק. אתונה גרמניה  הופנהיים צ'כיה  ויקטוריה פלזן שווייץ  יאנג בויז ברן