פנינה רוזנבלום

ידוענית ואשת עסקים ישראלית; חברת כנסת לשעבר

פנינה רוזנבלום (נולדה ב-30 בדצמבר 1954) היא אשת עסקים בתחום מוצרי הקוסמטיקה, דוגמנית צמרת ושחקנית בעברה, כוכבת מדורי רכילות, וחברת הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16 למשך כארבעה חודשים (דצמבר 2005 - אפריל 2006).

פנינה רוזנבלום
רוזנבלום, 2006
רוזנבלום, 2006
רוזנבלום, 2006
לידה 30 בדצמבר 1954 (בת 69)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה הליכוד
http://www.rosenblum.co.il/
חברת הכנסת
14 בדצמבר 200517 באפריל 2006
(17 שבועות ו־6 ימים)
כנסות ה־16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנינה רוזנבלום מדגמנת מעיל פרווה סינתטי של חברת טדמור במהלך שבוע האופנה של ישראל, 1973

ביוגרפיה עריכה

פנינה רוזנבלום נולדה וגדלה בפתח תקווה לצבי, יוצא גרמניה ותקווה, ילידת עיראק, ויש לה אחות אחת גדולה ממנה. כשהייתה בת שנה ושמונה חודשים נטש האב את הבית וניתק קשר עם המשפחה. ילדותה עברה עליה בדוחק בשכונה ליד השוק בפתח תקווה.

ב-1986, לאחר שאיתרה את אביה צבי בגרמניה, גילתה רוזנבלום שיש לה עוד שני אחים-למחצה ממנו: פרידה מנשה, והייקו[1][2].

בשנת 1971 הופיעה רוזנבלום לראשונה בסרט "מלכת הכביש", ואמה תבעה לאסור את הקרנת הסרט בשל העובדה שרוזנבלום הופיעה בו בחזה חשוף, אך תביעתה נדחתה[3]. בהמשך אותה שנה נבחרה לסגנית שנייה של "מלכת המים"[4]. אירועים אלה היו תחילת קריירת הדוגמנות שלה[5]. בתחילת שנות השבעים ניגשה לתחרות מלכת היופי ותמונתה הופיעה כאחת המועמדות בשבועון "לאשה" אך לאחר מכן חשבה שהפסד בתחרות יזיק לקריירה שלה ופרשה ממנה.

בתחילת 1974 התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקות צבאיות, וכעבור שבעה חודשי שירות השתחררה מצה"ל[6].

בשנת 1975 הקליט צביקה פיק את השיר "רינה טיל", שכתבו אהוד מנור ופיק; השיר מספר על רוזנבלום ועל הניסיון לגייס אותה לצה"ל. רוזנבלום הופיעה גם כאורחת בסדרה "ניקוי ראש".

היא המשיכה את קריירת הדוגמנות שלה והייתה דוגמנית מובילה בישראל, ובארצות הברית (שם התגוררה מספר שנים ונקראה פנינה גולן[7], שם שביטלה כשחזרה לישראל).

בנוסף השתתפה כשחקנית בסרטים "עם ישראל חי" (בתפקיד עצמה), "לא לשידור" ו"כאסח".

עסקה בפעילות ציבורית, ביחסי ציבור ובעיתונות. כתבה טורים למגזינים "זמנים מודרניים", "ראש אחד", "מוניטין" ו"לאשה".

בשנות השמונים ניסתה רוזנבלום את כוחה כזמרת. בשנת 1982 כתב לה יורם מארק-רייך, מנהיג להקת "קילר הלוהטת" את השיר "אני לא בלונדינית טיפשה", אבל למרות שהתכוונה לבצע ולהקליט אותו, היא כנראה נסוגה מהרעיון. היא השתתפה בתחרות ה"קדם אירוויזיון" של שנת 1983 עם השיר "תמיד אישה" (הקרדיט למילים וללחן היה שלה משום שדני רובס ביקש שלא לציין את שמו), שהגיע למקום האחרון. השיר שוחזר באמצע שנות התשעים כשביצעה אותו גם עם חברי "הקומדי סטור" בתוכנית בערוץ 2. כמו כן, שחזור נוסף לשיר התבצע בשנת 2018[8]. בשנת 1984 הוציאה לרדיו מספר סינגלים: "עם ישראל חי בקושי" שבוצע בדואט עם צביקה פיק, "קיץ של אהבה", בדואט עם אילן בן שחר, "וידוי אישי" וגרסת דיסקו לשירה של מרילין מונרו "My Heart Belongs To Daddy". ב-2004 הקליטה רוזנבלום את השיר "חיה את החלום" כשיר הנושא של תוכניתה "החיים על פי פנינה" בערוץ E!. בעקבות השיר "תמיד אישה" והעובדה שלא הייתה זמרת מקצועית, הפכה רוזנבלום למושא ללעג ולמעט שיר זה, לא זכו שיריה הנוספים להצלחה דומה.

בשנת 1989 הקים איציק אבנרי את חברת הקוסמטיקה על שמה - "פנינה רוזנבלום בע"מ". רוזנבלום מנהלת אותה עד היום ובשנים האחרונות בנוסף למוצרי קוסמטיקה החברה החלה לשווק גם מוצרי מזון בריאות.

1991–2010 עריכה

 
פנינה רוזנבלום עם משה חיים ואברהם בייגה שוחט, 1993

רוזנבלום התמודדה יחד עם אבי בלשניקוב ברשימה עצמאית בשם "פנינה רוזנבלום" בבחירות לכנסת ה-15 בשנת 1999[9], אך כשלה ולא עברה את אחוז החסימה, לאחר שחסרו לה כ-4,700 קולות. לאחר מכן הצטרפה למפלגת הליכוד וניסתה להיבחר מטעמה לכנסת. בבחירות המקדימות במרכז הליכוד, הגיעה רוזנבלום למקום ה-39. מפלגת הליכוד זכתה באותן בחירות ב-38 מנדטים, ורוזנבלום לא נבחרה לכנסת. ב-14 בדצמבר 2005, לאחר שכבר הוחלט על פיזור הכנסת, הושבעה רוזנבלום לכנסת ה-16 מטעם סיעת הליכוד, לאחר שצחי הנגבי התפטר מהכנסת על רקע הצטרפותו למפלגת קדימה. היא כיהנה בכנסת עד אפריל 2006. בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נבחרה למקום ה-56 בלבד, והחליטה לפרוש מהחיים הפוליטיים[10].

ב-2005 הנחתה את סדרת המציאות בכיכובה בשם "החיים על פי פנינה" ששודרה בערוץ E! ובערוץ 2. היא השתתפה בתוכניות טלוויזיה רבות, בהן "הראשון בבידור" עם דודו טופז, "החיים יפים" עם עינת ארליך, "לרדת בגדול" ו"אורי גלר מחפש את היורש" והופיעה בתחרות היופי "את המודל" שבה ביצעה את שירה של שרית חדד "קח את הכול".

בשנת 2006 חויבה, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, לשלם פיצויים לעובדים זרים שהעסיקה בביתה באופן לא חוקי[11].

בבחירות לכנסת ה-18 (2009) הוצבה במקום ה-46 ברשימת הליכוד לכנסת, אך לא נכנסה לכנסת.

בשנת 2009 התחרתה בעונה החמישית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 של רשת, לצד הרקדן דניס בלוצרקובסקי. הם הודחו ראשונים מהתוכנית.

2010 ואילך עריכה

 
רוזנבלום מנחה את טקס פסטיבל אירועי הגאווה "וויגסטוק" במרכז הגאה, בשנת 2016, תל אביב, כשלצידה מלכת הדראג קיי לונג שהופיעה בדמותה כמחווה להופעתה של רוזנבלום בקדם אירוויזיון 1983 עם השיר "תמיד אישה".

בשנת 2011 יצאה בקמפיין להפחתת העמלות והריביות בבנקים. היא ביקשה את תמיכתם של חברי כנסת ואנשי עסקים במסע שתועד בראיון[12] שהעניקה לנדב בורנשטיין. בהמשך חברה לח"כ דני דנון לניסוח הצעת חוק שתפחית מיידית את העמלות והריביות.

בשנת 2012 היה לחברת הקוסמטיקה של רוזנבלום מחזור שנתי של כ-30 מיליון שקלים לשנה[13].

בשנת 2014 השתתפה עם בתה חן בעונה הרביעית של תוכנית המציאות "המירוץ למיליון" בערוץ 2 של רשת. בעקבות פציעתה בראשית המירוץ היא ובתה היו הזוג הראשון שהודח.

ב-2018 הוציאה קליפ מחודש לשירה "תמיד אישה"[14].

בשנת 2021 בזמן מבצע שומר החומות שיתפה רוזנבלום פעולה עם הזמר והיוצר בריו חקשור בשיר שכתבה על המצב.

בשנת 2022 לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוציאה לאור את השיר שנקרא "בואו נתאחד".

בשנת 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל, הקליטה שיר שכתבה בעקבות המצב שנקרא "איפה הייתם בשביעי לעשירי".

חיים אישיים עריכה

ב-1992 נישאה למשה חיים הצעיר ממנה ב-13 שנים, והם אימצו מבית יתומים באוקראינה את בתם (ילידת 1993) ומבית יתומים ברומניה את בנם (יליד 1995) כתינוקות[15]. רוזנבלום עשתה זאת לדבריה, כיוון שלא יכלה להביא ילדים לעולם בעצמה[15]. הזוג התגרש ב-2001, נישא בשנית ולאחר זמן קצר התגרש שוב ב-2003.

ב-2004 נישאה בשלישית לאיש העסקים רוני סימנוביץ', גרוש ואב לשלושה ילדים מנישואיו הראשונים, בהם הדוגמנית קורל סימנוביץ'. ב-2005 הודיעה רוזנבלום שהיא בהריון, אך עברה הפלה לאחר מכן[16].

ב-1992 רכשה רוזנבלום וילה ברמת גן, והדבר התפרסם כאחת מעסקאות הנדל"ן היקרות שנעשו בארץ, ובנוסף התפרסמו המסיבות שערכה בביתה. ב-2011 היא עברה להתגורר ברמת אביב.

לקריאה נוספת עריכה

אוטוביוגרפיות:

  • פנינה רוזנבלום, "רגעים מתוקים". הוצאת "דליה פלד", 1983.
  • פנינה רוזנבלום, "הדרך אל החלום". הוצאת "ידיעות אחרונות", 2000.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "פרידה היא אחותה של פנינה רוזנבלום", מעריב, 27 במאי 1986
  2. ^ כתבה, מעריב, 28 במאי 1986
  3. ^ נדחתה בקשת אם לאסור הקרנת "מלכת הכביש", מעריב, 26 במאי 1971
  4. ^ הוד מלכותה, סינדרלה, "העולם הזה", גיליון 1776 מ-13 בספטמבר 1971, עמוד 60
  5. ^ נערת הפרבר זוהרת בצמרת, "העולם הזה", גיליון 1882 מ-24 בספטמבר 1973, עמוד 28
  6. ^ מין שיחרור שכזה, "העולם הזה", גיליון 1924 מ-17 ביולי 1974, עמוד 18
  7. ^ פנינה רוזנבלום, הדרך אל החלום, עמוד 91.
  8. ^ וואלה! תרבות‏, פנינה רוזנבלום לא משאירה מקום לדמיון: הקליפ המחודש ל"תמיד אישה", באתר וואלה!‏, 18 בדצמבר 2018
  9. ^ הרשימה של פנינה רוזנבלום, באתר הכנסת
  10. ^ פנינה רוזנבלום פורשת מהחיים הפוליטיים, באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2006
  11. ^ עב 4814/05 ארנל מרקו ואימלדה לאניו נגד פנינה רוזנבלום, ניתן ב-21 בפברואר 2006
  12. ^ נדב בורנשטיין, פנינה נגד עמלות הבנקים – מהפכה או קרב אבוד מראש?, באתר nana10‏, 25 באפריל 2011(הקישור אינו פעיל, 24.6.2020)
  13. ^ ערן נבון, בת־חן אפשטיין אליאס, איפה פנינה רוזנבלום?, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2012
  14. ^ מאת יעל סגרסקי, שורף בעיניים: פנינה רוזנבלום משיקה קליפ ועיבוד מחודש ל"תמיד אישה", באתר טיים אאוט, ‏18 בדצמבר 2018
  15. ^ 1 2 דינה חלוץ, בתה של פנינה רוזנבלום מצטרפת לעסק: 'קשה להיכנס לנעליים שלה', באתר Xnet‏, 5 באוגוסט 2018
  16. ^ אייל גולדמן, חדשות עצובות, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2005