פסטיבל תרבות של שלום

פסטיבל תרבות של שלום
סוג	פסטיבל תרבות
מדינה	ישראל
מייסדים	אלי גרינפלד
מועדים
תאריכי פעילות	2003–2012 (כ־9 שנים)
מועד שנתי	מאי או יוני
משך הפסטיבל	כשבוע

פסטיבל תרבות של שלום היה פסטיבל המשלב בין תרבויות, דתות, שפות ואמונות דרך מופעי מוזיקה, מחול, תיאטרון ואמנות פלסטית, ומטרתו הייתה לשלב בין המסורות השונות באזור הים התיכון ולהעמיד את התרבות כגשר לשלום. הפסטיבל התקיים בישראל מדי שנה, החל בשנת 2003 בחודש מאי או יוני, ונמשך שבוע ימים. מוקד הפסטיבל מראשיתו הוא אולם צוותא בתל אביב, שהפיק את האירוע. הופעות הפסטיבל התקיימו במהלך ימי הפסטיבל גם במקומות אחרים ברחבי הארץ, בין השאר במוזיאון מגדל דוד בירושלים, בהיכל התרבות פתח תקווה, בנצרת, סכנין, עכו וחיפה^[1].

היסטוריה עריכה

הפסטיבל נוסד ביוזמת המפיק אלי גרינפלד ששימש גם כמנהל אמנותי שלו, יחד עם מועדון "צוותא" ובסיוע של קרן רוזה לוקסמבורג וקרן חבצלת. במסגרת הפסטיבל נערכו מפגשי אמנים הופעות בתחומי המוזיקה, התיאטרון, השירה והאמנות הפלסטית. מתקיימים בו מופעים לילדים, לצד הופעות לקהל הרחב ושיתופי פעולה בלתי שגרתיים. הפסטיבל כולל תוכניות של מוזיקה יהודית, ערבית, נוצרית ושל דתות אחרות; הצגות תיאטרון בעברית וערבית, מופעי ריקודי בטן, מוזיקה קלאסית בין מזרח למערב ועוד.

בין תוכניות הפסטיבל הקבועות מדי שנה היו:

מופע "תזמורת נצרת מארחת". בין השאר אירחה התזמורת את גלית גיאת, דוד ד'אור, דיקלה ואחרים.
קבלת שבת שלום - מפגש ושיח בענייני פרשת השבוע ועל השלום ביהדות.
מופע ריקודי בטן רב משתתפים.

הפסטיבל הראשון נערך ביוני 2003, בהשתתפות סופרים, משוררים, מחזאים ואנשי קולנוע יהודים וערבים, בעיקר באולם צוותא בתל אביב, ונמשך 4 ימים. בתוכנית הספרות והשירה הופיעו, בין היתר: שמעון אדף, שלי אלקיים, מאיר בוזגלו וארז ביטון. בתוכנית המוזיקלית הופיעו: ההרכב הקאמרי "תושייה" עם הזמרות שפרה פרץ וליאת יצחקי תזמורת נצרת עם המשורר רוני סומק במופע "חייבתק" - מחווה לפיירוז, למוזיקה הלבנונית ולשירי ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן. בימי הפסטיבל הראשון התקיים יריד ספרים ומוזיקה^[2].

הפסטיבל השני נערך ביוני 2004, בהשתתפות: מאיה קזביאנקה, טילדה רג'ואן, דיקלה, להקת בום פם ופייר עמנואל חנון שהופיעו בערב מחווה לזמרת דלידה^[3], הזמרת יסמין לוי^[4]. במסגרת הפסטיבל נערכו המופעים: NO MORE WAR - ערב גרסאות כיסוי של להיטי שלום ומחאה, "לה חודריה" - מפע לדינו פלמנקו, ו"על גדות הנילוס והירקון" - ערב מחווה למלחין הערבי מוחמד עבד אל-והאב.

הפסטיבל השלישי נערך ביוני 2005, בין האירועים שנערכו בו היו: מופע בו הקריקטוריסטים עומס אלנבוגן, נסים חזקיהו, שלמה כהן, אורי פינה ושי צ'רקה אלתרו שלום בציור חי לפני הקהל; אירוע קבלת השבת המסורתי ב"צוותא" שארח את תזמורת הנוער היהודי-ערבי; אברי גלעד שקיים תיאטרון קריאה למבוגרים המבוסס על ספר הילדים "אוזו ומוזו מכפר קקרוזו" מאת אפרים סידון בו השתתפו גיל צ'רנוביץ', חאולה חאג'-דיבסי והבמאי אריה דולפין; תזמורת נצרת ארחה את הזמרת לובנה סלאמה והזמר דוד ד'אור ב"צוותא", בקונצרט נוסף שהתקיים בנצרת ארחה התזמורת את סאלמה ואת שירין דניאל. לייבל התקליטים "אדמה" השיק במסגרת הפסטיבל אלבום חדש של אמיר שהסאר, "מלקטת העלים" ואת האלבום, "קולות יהודה" של מרק אליהו; יסמין לוי ארחה את שמעון פרנס ורקדניות פלמנקו במוזיאון מגדל דוד בירושלים; הזמרת חיה סמיר הופיעה עם האנסמבל היהודי-ערבי בחסות התזמורת הפילהרמונית הישראלית^[5].

הפסטיבל הרביעי נערך במאי 2006, אורח הכבוד של הפסטיבל היה הזמר הצרפתי יליד מצרים ז'ורז' מוסטקי שערך שלוש הופעות^[6].

הפסטיבל החמישי נערך במאי 2007, אורח הכבוד של הפסטיבל היה הזמר הטורקי עומר פארוק טקבילק הוא הופיע פעמיים ב"צוותא" בתל אביב ובהיכל התרבות בפתח תקווה, שם ארח את הזמרת יסמין לוי^[7]. תזמורת נצרת אירחה את השחקן אורי גבריאל, שביצע ממיטב שירי עבד אל-חלים חאפזבערב מחווה ל"סרט הערבי של יום שישי"^[8]. בסכנין נערך מופע של דרווישים מחוללים שמשך קהל יהודי וערבי^[9].

הפסטיבל השישי נערך במאי 2008, אורחת הכבוד של הפסטיבל הייתה הזמרת הצרפתייה-יהודייה-מרוקאית סאפו, שערכה מופע משיריו של השאנסונר הצרפתי ליאו פרה^[10]. תזמורת נצרת ארחה מרים טוקאן שביצע ממיטב להיטיהם של אום כולתום, איסמאהן, מוחמד עבד אלוהאב ופאריד אל אטראש. במופע שולבו סיפורים על השירים ומבצעיהם המקוריים מפיו של מייסד ומנהל התזמורת, המנצח סוהיל רדואן^[11]. בנוסף עלו המופעים: "לרקוד עם פריד אל אטרש" - מופע בשהתתפות רקדני ורקדניות הבטן אורית אהרון, יעל בקר, אסי חסקל ואחרים, בשילוב קטעי וידאו נדירים של אל אטרש. מופע מסקרן נוסף, "פרויקט הדיוואן" - מופע של פיוטי החצרות של ימי הביניים בספרד, תימן, טורקיה והים התיכון, "קולות מן הים האחר" - מופע שבמרכזו שירת נשים ערביות בת זמננו, שאותה קראו בעברית וערבית שולמית אלוני, יעל דיין, חנה מרון, דודו אלהרר, קלרה חורי, רוני סומק ואחרים. בפסטיבל הוצגה תערוכה ומיצג של האמן המרוקאי עבד אל לטיף זיאן, בשם "טראנס ארט מרוקו", שמפגישה בין אמנות פלסטית לטקסי הטראנס המיסטיים של כת הגנאווה. היישוב הבדואי חורה שבנגב ארח במסגרת הפסטיבל מפגש מוזיקלי של אלתורים מתוך מקורות היהודיים בהשראת טקס השמע הסופי. בו השתתפו הכנר ונגן העוד דרוויש דרוויש, הגיטריסט גל גיברשטיין, המשורר פאיז אבו עדיה מהתראבין ונגן כלי ההקשה אלעד נאמן^[12].

הפסטיבל השביעי נערך במאי 2009, תחת הכותרת "התרבות המצרית", והתקיים בסימן 30 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים^[13]. הוא נערך בתל אביב, פתח תקווה, מעלות תרשיחא, נצרת ומצפה רמון. פסטיבל זה היה הגדול ביותר שנערך עד אז, הוא נמשך 9 ימים והשתתפו בו 150 אמנים. במסגרת הפסטיבל נערכו שלושה מופעים מרכזיים: הראשון, "דרך סלאמה" - בו יבוצעו שירים ערבים קלאסיים לצד מוזיקה מקורית חדשה, בשיתוף פעולה של מוזיקאים ואמנים מלבנון, ישראל וגם איטליה. אחד מהמשתתפים היה נביל סלאמה, סולן הלהקה הלבנונית-איטלקית "רדיו דרוויש"^[14]. המופע מרכזי השני נקרא "ימי חלב ודבש" וציין 30 שנה לשיר "הללויה", שנשמע לראשונה בפסטיבל הזמר 1979 ובאותה השנה זכה במקום הראשון באירוויזיון. לכבוד האירוע התאחדה להקת "חלב ודבש" ועל הבמה עלו ראובן גבירץ, יהודה תמיר, שמוליק בילו ולאה לופטין, מי שהחליפה בלהקה את גלי עטרי^[15]. המופע השלישי היה "מוזיקה ושירים מהקולנוע מהמצרי" שנערך בהיכל התרבות בפתח תקווה ובו תשתתף השחקנית גלית גיאת, סולני תזמורת נצרת ורקדניות בטן. עוד מופעים בפסטיבל היו: "שירי אהבה ופיוטים מאיראן" - מופע בו בוצעו פיוטים, שירי שמחה וחג ממסורת יהודי איראן ושירים ישראלים מפורסמים עם לחנים פרסיים, שירה בציבור עם שרה'לה שרון, מופע סולו של נגן העוד ויסאם ג'ובראן, יאיר דלאל הציג בפסטיבל את ההרכב שלו, "בנד אוריינט", שהשיק אז אלבום בו מיזוג בין מוזיקה ערבית ובלקנית לג'ז מערבי, מופע של מחול סופי בהשראת המשורר והמיסטיקן ג'לאל א-דין רומי. נערך מפגש בין המשוררים רוני סומק ונעים עריידי, ועלתה ההצגה "אלף לילה ולילה" שלהתיאטרון הערבי-עברי ביפו וערב הבידור "שירת העצבים" מאת אפרים סידון בבימוי דניאלה מיכאלי^[16].

הפסטיבל השמיני נערך במאי 2010, והתקיים בסימן של מחאה ושותפות. בפסטיבל הופיעה הזמרת אמל מורקוס אחרי כשבע שנים של היעדרות מהבמות של תל אביב. הפסטיבל נפתח ב"קבלת שבת שלום" בה השתתפו, בין היתר, הרב בני לאו, ההיסטוריונית אניטה שפירא, הסופר א.ב יהושע והעיתונאית סמדר פרי, מתקיים השנה בסימן של מחאה ושותפות. הפסטיבל 52 אמנים ויוצרים. נערך מופע הצדעה לזמרת המחאה מרסדס סוסה, בו השתתפו, בין היתר, שלמה יידוב, דורית ראובני, לאה שבת, אנסמבל טריטונוס וגלית גיאת, ובמסגרתו שולבו בין שיריה של סוסה גם קטעים נבחרים מה"מיסה קריולה" של אריאל רמירז. בנוסף נערך קונצרט רוק כמחווה לפסטיבל וודסטוק, בו ארחו חברי להקת שליחי הבלוז את מרגלית אנקורי, הדרה לוין ארדי, יוסי בוזין ויהונתן גרוסברג. בערב התארח גם הגיטריסט והזמר, יצחק קלפטר. את הפסטיבל נעל המופע "ראפ לשלום" של הרכב הראפ היפואי "סיסטם עאלי", חברי הלהקה, ששרים בערבית, עברית, רוסית ואנגלית, ארחו, בין היתר, את שאנן סטריט ואת סאז ותאמר נפאר מהרכב הראפ DAM מלוד^[17].

הפסטיבל התשיעי (מאי 2011)^[18], והפסטיבל העשירי (מאי 2012) נערכו במתכונת מצומצת, ארבעה ימים בלבד, עקב קשיי תקציב^[19], ולאחריהם הפסטיבל בוטל.

הערות שוליים עריכה

^ גואל פינטו, פסטיבל "תרבות של שלום" בתל אביב, ירושלים ונצרת, באתר הארץ, 31 במאי 2005
^ פסטיבל שלום בהשתתפות אמנים יהודים וערבים בתל אביב, באתר הארץ, 12 ביוני 2003
^ מרב יודילוביץ', מחווה לזמרת דלידה תנעל את פסטיבל תרבות של שלום, באתר ynet, 14 ביוני 2004
^ גידי אביבי, אולה, אולה, באתר הארץ, 15 ביוני 2004
^ גלעד רייך, ‏מקצות הארץ באנו, באתר גלובס, 7 ביוני 2005
^ גידי אביבי, שלום על פי מוסטאקי, באתר הארץ, 15 במאי 2006
עמיר מנור, עכבר העיר תל אביב, ג'ורג' מוסטקי בהופעה, באתר הארץ, 10 במאי 2006
^ תמר סוקניק, המוסיקאי הטורקי טקבילק יופיע בפסטיבל "תרבות של שלום", באתר הארץ, 17 באפריל 2007
^ ארז שוייצר, זה שסיבך אותנו בזה, באתר הארץ, 16 במאי 2007
^ בני ציפר, ערבים רוקדים, באתר הארץ, 30 במאי 2007
^ ארז שוייצר, סאפו הכפולה, באתר הארץ, 18 במאי 2008
^ תמר סוקניק, סאפו ומרים טוקאן יופיעו בפסטיבל "תרבות של שלום" בחודש הבא, באתר הארץ, 15 באפריל 2008
^ נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, מקלפים את השלום, באתר הארץ, 11 במאי 2008
^ חגית מהלא, ‏פסטיבל: יציאת מצרים, באתר גלובס, 14 במאי 2009
^ ארז שוייצר, "רדיו דרוויש" בפסטיבל "תרבות של שלום": כוחו ההומני של הפליט, באתר הארץ, 26 במאי 2009
^ עכבר העיר, המלצה יומית: פסטיבל תרבות של שלום 2009, באתר הארץ, 18 במאי 2009
^ ארז שוייצר, מטריפולי באהבה, באתר הארץ, 18 במאי 2009
^ מרב יודילוביץ', אמל מורקוס חוזרת לתל אביב, באתר ynet, 27 באפריל 2010
^ עכבר העיר, יעל נעים בישראל, שון פן ובראד פיט בסרט חדש - המלצות לסופ"ש, באתר הארץ, 26 במאי 2011
^ עכבר העיר, בבית ובחוץ: המלצות ובילויים, באתר הארץ, 21 במאי 2011

[1] גואל פינטו, פסטיבל "תרבות של שלום" בתל אביב, ירושלים ונצרת, באתר הארץ, 31 במאי 2005

[2] פסטיבל שלום בהשתתפות אמנים יהודים וערבים בתל אביב, באתר הארץ, 12 ביוני 2003

[3] מרב יודילוביץ', מחווה לזמרת דלידה תנעל את פסטיבל תרבות של שלום, באתר ynet, 14 ביוני 2004

[4] גידי אביבי, אולה, אולה, באתר הארץ, 15 ביוני 2004

[5] גלעד רייך, ‏מקצות הארץ באנו, באתר גלובס, 7 ביוני 2005

[6] גידי אביבי, שלום על פי מוסטאקי, באתר הארץ, 15 במאי 2006
עמיר מנור, עכבר העיר תל אביב, ג'ורג' מוסטקי בהופעה, באתר הארץ, 10 במאי 2006

[7] תמר סוקניק, המוסיקאי הטורקי טקבילק יופיע בפסטיבל "תרבות של שלום", באתר הארץ, 17 באפריל 2007

[8] ארז שוייצר, זה שסיבך אותנו בזה, באתר הארץ, 16 במאי 2007

[9] בני ציפר, ערבים רוקדים, באתר הארץ, 30 במאי 2007

[10] ארז שוייצר, סאפו הכפולה, באתר הארץ, 18 במאי 2008

[11] תמר סוקניק, סאפו ומרים טוקאן יופיעו בפסטיבל "תרבות של שלום" בחודש הבא, באתר הארץ, 15 באפריל 2008

[12] נתי אורנן, עכבר העיר ת"א, מקלפים את השלום, באתר הארץ, 11 במאי 2008

[13] חגית מהלא, ‏פסטיבל: יציאת מצרים, באתר גלובס, 14 במאי 2009

[14] ארז שוייצר, "רדיו דרוויש" בפסטיבל "תרבות של שלום": כוחו ההומני של הפליט, באתר הארץ, 26 במאי 2009

[15] עכבר העיר, המלצה יומית: פסטיבל תרבות של שלום 2009, באתר הארץ, 18 במאי 2009

[16] ארז שוייצר, מטריפולי באהבה, באתר הארץ, 18 במאי 2009

[17] מרב יודילוביץ', אמל מורקוס חוזרת לתל אביב, באתר ynet, 27 באפריל 2010

[18] עכבר העיר, יעל נעים בישראל, שון פן ובראד פיט בסרט חדש - המלצות לסופ"ש, באתר הארץ, 26 במאי 2011

[19] עכבר העיר, בבית ובחוץ: המלצות ובילויים, באתר הארץ, 21 במאי 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]