דניאלה מיכאלי

דניאלה מיכאלי (נולדה ב-12 בספטמבר 1952) היא כוריאוגרפית, במאית תיאטרון ושחקנית ישראלית.

דניאלה מיכאלי

אין תמונה חופשית
לידה	12 בספטמבר 1952 (בת 72) רחובות, ישראל
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי

ביוגרפיה

מיכאלי נולדה וגדלה ברחובות. למדה ריקוד, נגינה בפסנתר ופיתוח קול מילדות. למדה בין השאר אצל דליה חרל"פ, עליזה שדה, דבורה ברטונוב, מיה ארבטובה ורינה שחם, בסטודיו בת דור ועם להקת בת שבע. היא בוגרת בית הספר התיכון ע"ש עמוס דה-שליט בעירה. בתחילת 1971 התגייסה לצה"ל ושירתה בצוות הווי של חיל האוויר.

הכשרה מקצועית ותחילת הדרך

למדה בפריז בבית הספר להכשרת מורי ריקוד והתעמלות הרמונית – Ecole Irène Popard, 1970.

רקדה בלהקה הקאמרית למחול מודרני בהדרכת הכוריאוגרפיות רינה שחם ורוני סגל. סיימה תואר ראשון בתיאטרון בשנים 1977-1974 בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. בקיץ 1973 עברה השתלמות אצל הכוריאוגרף ג'יימס וורינג באוניברסיטת בפאלו, סטייט יוניברסיטי ניו יורק. למדה שיעורים פרטיים וקבוצתיים בטכניקות פלדנקרייז, אלכסנדר, שיטת פאולה ושיטת בייטס. ב-1976 עברה סדנת תיאטרון עם ג'ו צ'ייקין במשכנות שאננים. הופיעה כפנטומימאית בתוכנית "קלפים" של יורם בוקר ולהקת "מיני מיים" במסגרת תיאטרון חיפה (1977).

עבודתה הראשונה של מיכאלי ככוריאוגרפית הייתה על המחזה "קריזה" מאת איציק ויינגרטן ויהושע סובול, בבימוי נולה צ'לטון בתיאטרון חיפה (1976). בהצגת "קריזה" מיכאלי גם רקדה וגם שיחקה בהצגה. ב-1977 הייתה עוזרת במאי של רנה ירושלמי שעשתה כוריאוגרפיה ליצירת המחול "הדיבוק" במסגרת להקת בת שבע. דניאלה מיכאלי הייתה חברה ב"קבוצת הפרויקט" של תיאטרון חיפה קריית שמונה בהדרכתם של פרופ' נולה צ'לטון ועודד קוטלר. לפרויקט השתייכו באותה עת גם חוה אורטמן, ארנון צדוק, דליק ווליניץ, איציק ויינגרטן, עפרה ויינגרטן, אורי חכמון, אלברט (בבר) עמאר ואירית בן-צור. דניאלה מיכאלי שיחקה, עיצבה את התנועה והדריכה בריקוד ובתנועה במסגרת "קבוצת הפרויקט" בקריית שמונה ובתל אביב עד 1990, בין השאר בהצגות "ערב של אגדה", "אופניים לשנה", "נעים", "סופ-משחק בקרית-גת", "שייקספירימנט" ו"סורגים".

ב-1990 עברה קורס לכוריאוגרפים ומוזיקאים מקצועיים בהדרכת מרק קופיטמן ורוברט כהן (אנגליה), במרכז סוזן דלאל. בנוסף לקחה חלק בסדנאות שונות לאורך השנים, ביניהן: קורס דרמה ותרפיה בהנחיית דיאנה ג'יראלדה (ארצות הברית). ב-1997 עברה סדנת פסיכודרמה בהנחיית חנן שניר. ב-1999 עברה סדנת טאי צ'י, סדנת בייטס ואלכסנדר בוויילס, אנגליה, ומספר סדנאות במסגרת סדנאות הבמה. משנת 1977 עושה עבודות כוריאוגרפיה בתיאטראות שונים בישראל, בטלוויזיה, בקולנוע ובאופרה.

בקולנוע עיצבה תנועה לסרטים "החולמים (סרט)" (1988) ו"ללקק ת'תות" (1992), בבימויו של אורי ברבש, שאת התסריט להם כתב בני ברבש, (הסרט החולמים נכתב יחד עם פרופ' ערן פרייס). שיחקה בסרטה של מיכל בת-אדם "מאיה" (2010).

עבדה עם זמרים על עיצוב תנועה בהגשת שיר במופעים ובטלוויזיה. בטלוויזיה עיצבה תנועה לתוכניות: "החיים על פי י' שוורץ" (עם שלמה בראבא), "צפיר הנפש" (עם טוביה צפיר), "מוצ"ש" (עם ספי ריבלין), "רק בישראל". עשתה כוריאוגרפיה ושיחקה בתוכנית הטלוויזיה "מתגלגלים". העמידה שירים לחוה אלברשטיין, טל אמיר ומיקי קם. העניקה ייעוץ אמנותי לשתי תוכניות עבור פסטיבל ישראל לאחינועם ניני. ביימה את התוכנית של "טררם", מיסודו של המוזיקאי דורון רפאלי.

הופיעה כפנטומימאית בפסטיבל הפנטומימה הראשון בישראל שהתקיים בקרית שמונה ב-1979. ביימה את טקס פרסי אקו"ם נוצת הזהב 1997. ביצעה עבודות לתיאטרון בהן שילבה משחק, מוזיקה וריקוד כגון "ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר" - הצגת יחיד על פי שירי משוררות בפסטיבל עכו של 1985, ו"שלאף שטונדה" - הצגת יחיד על פי ספרה של יהודית קציר בבמוי יורם פאלק, שזכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו 1991.

שיחקה בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט, בבימויה של נולה צ'לטון, שהציגה בפסטיבל עכו 1995. שיחקה בהצגה "הסתברות" מאת תמר שחף, בבימויו של רועי הורוביץ בתפקיד נועה גיל, שהציגה בתיאטראות בית ליסין ותמונע, 1999. השתתפה כשחקנית ורקדנית בתוכניות טלוויזיה רבות, ביניהן "שמיניות באוויר", "מתגלגלים”, "כן לציפור", "קשר משפחתי" ובסרט טלוויזיה על המשוררת לאה אילון.

כבמאית ביימה בין השאר את המחזה "הקץ של העץ" מאת יענקל'ה יעקובסון, שזכתה בשמונה פרסים להצגה "הקץ של העץ", בכלל זה פרס הבימוי לדניאלה מיכאלי, פסטיבל חיפה להצגות ילדים, 1996. ביימה את האופרה קאמרית "הגלגול" מאת רון וידברג שזכתה בציון לשבח בפסטיבל עכו 1996, בה שיחקו יובל זמיר, אלי גורנשטיין, טל עמיר, רובין ויזל קפסוטו וששי קשת/יהויכין פרידלנדר. ביימה את "הסערה" מאת שייקספיר באוניברסיטת תל אביב; ביימה את "הכבש השישה עשר" בתיאטרון אורנה פורת, 2005, ביימה את "פצפונת ואנטון", מאת אפרים סידון על פי אריך קסטנר, שעלה בתיאטרון אורנה פורת 2004 ו-2006, ביימה את "סיפור פשוט" על פי עגנון בתיאטרון חיפה 2009. יצרה את הכוריאוגרפיה "אני אשתגע" ללהקת "קול ודממה" של משה אפרתי (1995). ביימה ועשתה כוריאוגרפיה למחזות רבים שכתב אפרים סידון. ביימה את הפסטיגל בשנת 1996.

ביימה את הצגות יחיד של נעם מאירי, ("מומיק" על פי דויד גרוסמן), חוה אורטמן ("מה בעניין שמחה יחזקאל?"), גיל אלון ("מים" על פי מרוז'ק), דבורה ברטונוב ("עם כיבוי האורות") ו"חשבונית הנפש" של משה איבגי על פי טקסט של דני הורוביץ.

לימדה תנועה לתיאטרון בבית הספר לאמנויות תל אביב. לימדה תנועה וריקוד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הדריכה תנועה לזמרים בבית הספר רימון למוזיקה ובאופרה הישראלית החדשה. ביימה והדריכה שחקנים בבתי ספר למשחק. הדריכה תלמידים ומורים במסגרת מת"ן ומיל"ב. הייתה חברה במדור למחול של המועצה לתרבות ואמנות, חברת הוועדה האמנותית של חשיפה בינלאומית במחול וחברת הוועדה האמנותית של התיאטרונטו משנת 2012.

ניהלה את פרויקט המחול "הרמת מסך" 1995-1994. בשנים 2004-2000 מנהלת אמנותית של פסטיבל חיפה להצגות ילדים. בשנים 2008-2005 מנהלת אמנותית פסטיבל עכו. בשנת 2010 הייתה המנהלת האמנותית של פסטיבל אישה בחולון. לקראת סוף שנת 2018 תעלה בצוותא הצגה בבימויה מאת איש התיאטרון והמטפל בגשטלט ואמנויות אביאל הדרי.

משפחה

דניאלה מיכאלי הייתה נשואה למוזיקאי ישראל בורוכוב (אנסמבל "מזרח מערב", ממייסדי להקת "הברירה הטבעית"), להם שני ילדים, נגני ג'אז, מלחינים ומעבדים: אברי בורוכוב, קונטרבסיסט ואיתמר בורוכוב, חצוצרן. בן זוגה הנוכחי הוא הפיזיולוג אבי לבנת.

בני דודיה הם המוזיקאים יובל וגיל דור. אביה, הכימאי פרופסור יצחק מיכאלי, עבד במכון ויצמן. אמה, מרים מיכאלי, מניצולי רכבת ההצלה של ישראל קסטנר, עבדה כספרנית במכון ויצמן ועוסקת בהוראת שיטת אלכסנדר. כילדה הרבתה לבקר עם הוריה במקומות שונים בעולם, שם התוודעה לסגנונות שונים ומגוונים של מחול ותיאטרון.

עבודות בהן באה לידי ביטוי שפתה האמנותית

עבודתה מתאפיינת בבחירת טקסטים מסוגננים (שירה או פרוזה) ומתומצתים, שילוב של תנועה, טקסט ועבודה מוזיקלית; ברובם יש מרכיב של story-telling.

ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר

תיאטרון תנועה בביצוע דניאלה מיכאלי, אותו יצרה אותו על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ובעיקר יונה וולך. המופע עוסק בעולם נשי פנימי. בכורה בפסטיבל עכו בספטמבר-אוקטובר 1985.

עמנואל בר-קדמא כתב על המופע בידיעות אחרונות:

"לו הייתה ידו של הגורל רכה קצת יותר הייתה גם יונה וולך עולה אמש על הבמה וקדה קידת-תודה בצידה של דניאלה מיכאלי, שקראה להצגתה "ססיליה, קריסטינה, קורנליה וכל השאר", על שם גיבורות שיריה של וולך. אבל המשוררת לא הייתה שם, וההצגה היפה הייתה למעין מצבה לזכרה של יונה וולך ז"ל שהלכה לעולמה השבוע.

זהו כמעט כל הטקסט בהצגה: שירים של יונה ושיר של דליה רביקוביץ ועוד שיר של לאה גולדברג. מסגרת לערב, שדניאלה מיכאלי ממלאת אותו. גוף, תנועה וקול. אומנית בחסד, עושה הכל במידה הנכונה. מחליפה דמויות במעברים רכים. הנערה הרומנטית הופכת אשת קריירה, העיניים הכמהות מתחדדות למבטים מדיפי סקס קר, שאפתני. והנה הדמות הופכת עקרת בית מרושלת וכעת היא אשה מתקופה אחרת. היא רוקדת פלמנקו מרוחק, חוזרת אל המצוקה המוכרת של האשה, המכה את הבן שלא נולד לה, אבשלום ששערו נאחז בדפנות רחמה.

ההצגה הזאת נותנת את הכל, שאפשר כי יינתן לדימוי הנשי."

בעקבות ההצלחה, הוזמנה מיכאלי להעלות את ההצגה בבית לסין.

בואי בואי מותק בואי בואי

מיכאלי יצרה וביימה ביחד עם הכוריאוגרפית והרקדנית אליס דור-כהן, על פי טקסטים אישיים ושירי לאה איילון. שרו ורקדו, עוסק ביחסים בין נשים. בכורה בפסטיבל עכו 1990. אליקים ירון כתב על העבודה במעריב:

"... במקרה של דניאלה מיכאלי ואליס דור-כהן, הגבול בין שחקניות ורקדניות מאוד נזיל כאן, וזה כוחן העיקרי ...מופע תיאטרוני, שהרקדניות המבצעות אותו מעניקות לו איכויות נוספות... נשיות היא שם המשחק. במנטליות, בחן, בגעגועים, בקשיים, באווירה, בנוכחותו של הגבר (שכמובן אינו מופיע על הבמה). וזה גם סוד הקסם שלהן... פרק בפני עצמו הוא ההומור שלהן: ישיר, גלוי, פשוט וכובש."

שלאף שטונדה

עיבוד של יורם פאלק (שגם ביים) ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר. זוהי מונודרמה על חוויית הנעורים לעומת הזמן שחולף וההזדקנות. חוויית הנעורים מתוארת באמצעות סיפור אהבתם של הילדה ובן דודה בחופשת קיץ בבית סבם וסבתם שעל הר הכרמל. ההזדקנות באה לידי ביטוי בהלווייתו של הסבא, שהיה דמות מרכזית בחיי הגיבורים. הקיץ חולף, האהבה נעלמת, מגיע החורף ועמו הזיקנה, הפנים הדהויים והשיער המאפיר.

הציגה בתיאטרונטו השני, ב-1991. זוהי הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי שזכתה במקום הראשון בתיאטרונטו, ביחד עם אירינה סלזניובה. זו הפעם הראשונה שעשתה כמבצעת משהו שהעיקר שבו הוא טקסט ולא תנועה. בנימוקי חבר השופטים (אהוד מנור, חנה מרון וציפי פינס) נכתב:

"לשחקנית דניאלה מיכאלי בהצגה "שלאף שטונדה", על פי סיפור של יהודית קציר.

בשילוב מעולה של טקסט ותנועה, מצליחה דניאלה מיכאלי לצקת חיים בדמויות שאינו מופיעות על הבמה, אך קיימות עליה בכל עצמתן.

זה תיאטרון יחיד ההופך כבמטה קסמים לתיאטרון רבים, חם מעורר הזדהות ועל הקסם הנדיר הזה הוענק פרס ראשון לדניאלה מיכאלי."

ההצגה רצה בתחילה בתיאטרון בית ליסין ואחר-כך כהפקה פרטית של אירית נאמן, רצה במשך כשלוש שנים כ-250 פעמים. הוזמנה להעלותה מחדש בתיאטרונטו 2012 ומאז מופיעה בה בקפה תיאטרון הקאמרי וברחבי הארץ.

הקץ של העץ

סיפור בחרוזים מאת יענקל'ה יעקובסון אודות ינשוף אינטלקטואל ועורב קשה יום המנהלים ריב שכנים על עץ משותף. זהו משל חברתי סאטירי. בהצגה שיחקו אורי הוכמן, עמי סמולרצ'יק, ניר רון ויהויכין פרידלנדר.

ההצגה גרפה שמונה פרסים בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 1996, בכלל זה פרס הבימוי לדניאלה מיכאלי. נימוקי חבר השופטים היו:

"ההצגה "הקץ של העץ" הינה דוגמא מצוינת לעבודה בה מתחברים מרכיבים שונים לידי יצירה מקורית, תוססת ומשעשעת המבטאת באמצעות משל - שיש בו מין הסמוי ומין הגלוי – אמיתות על הוויתנו הישראלית. מחזה שנון וכתוב היטב של יענקל'ה יעקובסון העושה שימוש עכשווי ומדויק בשפה העברית, חובר לעבודת בימוי מבריקה של דניאלה מיכאלי, מבוצע על ידי ארבעה שחקנים מוכשרים ומסורים המעצבים דמויות שונות בסגנון מדויק, מלא חן והומור, וגורמים במשחקם לעונג אמיתי... כל אלה יוצרים הרמוניה של תיאטרון במיטבו השובר את החיץ בין ילדים למבוגרים, ומאפשר לכולם ליהנות מהצגה טובה מצחיקה וחכמה."

שירת העצבים

קברט סאטירי מאת אפרים סידון בבימויה של מיכאלי, שזכה בפרס התיאטרון הישראלי להצגת הבידור לשנת 2008. ההצגה הועלתה לראשונה כבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים והמשיכה ורצה בצוותא. משחקות בו שש שחקניות בוגרות הסמינר ופסנתרנית. המופע מותח ביקורת על תופעות שונות שבעוכרי החברה הישראלית של שנות האלפיים, כגון ילדים רעבים, תאונות דרכים ונשיא שטוף זימה. במופע מוצג מבחר שירי ארץ ישראל בהגשה שונה. בין השירים "חורף 73" מאת שמואל הספרי, "אלף בית" ו"אצלנו בחצר" מאת נעמי שמר, "לא נפסיק לשיר" מאת חיים חפר ו"פתאום עכשיו" מאת תרצה אתר.

כשהאוניה שוקעת

רעיון, בימוי וכוריאוגרפיה: דניאלה מיכאלי. כתיבה ופזמונים: זאב שצקי, מוזיקה: רויטל מונטה. סיפור שקיעת הטיטניק "האוניה שלא טובעת", סיפורם של מי שביהירותם האמינו שכסף או פלאי הטכנולוגיה, מספיקים כדי לחמוק מהגורל. הטייקונים שקפאו באוקיינוס האטלנטי כשבבטנם שמפניה וקוויאר... התזמורת שהמשיכה לנגן עד הסוף... קריאת SOS הראשונה בהיסטוריה... השרירות האכזרית של הטבע שבמהלומת קרחון אחת שמה קץ לשאיפותיהם ולעתידם של אלפים.

עלתה לראשונה עם תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב במסגרת פסטיבל עכו 1992 ובגרסה שנייה עם תלמידי ניסן נתיב 2010 כהצגת שנה ג', המשיכה בצוותא כהצגת פרינג' וזכתה בצוותא בשני קיפוד הזהב 2012, על עבודה קבוצתית ועיצוב תלבושות (מורין פרידמן).

צבי גורן כתב על ההצגה באתר הבמה:

"הצגה רעננה ומרתקת ברעיונות שופעים המרכיבים את סיפור הטביעה הקולוסלית, תנועה מעוצבת לפרטי פרטים, טקסטים ושירים מדודים היטב, עיצוב מדויק וחי מאוד של הדמויות הרבות. חמישים דקות של פיוט בימתי שיודע להשתמש בהומור טוב כדי לספר סיפור השט על גלים של חדווה אל סופו הטראגי."

פרסים

• 1991 – פרס ראשון, תיאטרונטו, הצגת יחיד "שלאף שטונדה".
• 1996 – שמונה פרסים להצגה "הקץ של העץ", בכלל זה פרס הבימוי לדניאלה מיכאלי, פסטיבל חיפה להצגות ילדים.
• 1996 – "הגלגול", ציון לשבח, פסטיבל עכו.
• 1999 – פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה.
• 2001 – פרס התיאטרון הישראלי לעיצוב תנועה בהצגה "כטוב בעיניכם", הקאמרי.
• 2008 – פרס התיאטרון הישראלי להצגת הבידור של השנה ל"שירת העצבים".
• 2012 – פרס קיפוד הזהב לעבודה קבוצית ולעיצוב תלבושות עבור ההצגה בבימויה "כשאוניה שוקעת".

הצגות אותן ביימה ולהן עיצבה את הכוריאוגרפיה

הצגה	מחזאי	מלחין/עורך מוזיקלי	תיאטרון	שנת הפקה/ שנות הצגה
שדות ירוקים (מופע מוזיקלי)	גרסאות כיסוי לג'ואן באאז, ארבעת האחים, המשחרים, בוב דילן, ברל אייבס, לאונרד כהן ועוד	צביקה כספי	א.ק. 13 וטדי הפקות	1984
ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר (תיאטרון תנועה בביצוע דניאלה מיכאלי)	דניאלה מיכאלי על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ויונה וולך	ישראל בורוכוב	בכורה בפסטיבל עכו	1985
ציפור הנפש	עיבוד של רחל שיין ארגמן, דניאלה מיכאלי-בורוכוב ומיכל ורד לספרה של מיכל סנונית	ישראל בורוכוב	אביב גלעדי ואלי מנטבר	1986
הערב מחזבל (קברט סאטירי עם טוביה צפיר, מיקי קם, אסנת וישינסקי ומומי לוי)	אפרים סידון		הועלה לראשונה במסגרת פסטיבל ישראל	סוף שנות השמונים
מר זוטא ועץ התפוחים	צביקה קורמן על פי ספרה של אורית רז	דורי בן זאב	נאוה הפקות	ראשית שנות האלפיים
בואי בואי מותק בואי בואי	דניאלה מיכאלי ואליס דור-כהן על פי טקסטים אישיים ושירי לאה איילון		פסטיבל עכו	1990
עורכים בקרקס (בביצוע מיקי קם ואבי פניני)	שלמה משיח		סינמטק תל אביב	1992
כשהאניה שוקעת	זאב שצקי	רויטל סלומון מונטה	בפעם הראשונה החלה כהצגת סיום של תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב והמשיכה בפסטיבל עכו, בפעם השנייה החלה כהצגת סיום של תלמידי ניסן נתיב והמשיכה בצוותא	1993, 2012-2010
מומיק	על פי מומיק מאת דויד גרוסמן	עדי רנרט	תיאטרונטו, הצגת יחיד של נעם מאירי	1993
מים	על פי סלאבומיר מרוז'ק	ישראל בורוכוב	הצגת יחיד בביצוע גיל אלון
מה בעניין שמחה יחזקאל? (מונודרמה של חוה אורטמן)	אורן נאמן, חוה אורטמן ודניאלה מיכאלי	רויטל סלומון מונטה	תיאטרונטו	1994
עם כיבוי האורות	מחול לדבורה ברטונוב לרגל יום הולדתה השמונים	עיצוב פסקול: אלכס קלוד	פרויקט "הרמת מסך"	1994
שכל זה לא יצא מכאן	על פי ז'אק פרוור	רויטל סלומון מונטה	סטודיו למשחק ניסן נתיב	1995
הגלגול (אופרה קאמרית מקורית)	רון וידברג (על פי הסיפור "הגלגול" מאת פרנץ קפקא)	רון וידברג	פסטיבל עכו	1996
הקץ של העץ	יענקל'ה יעקובסון	רויטל סלומון מונטה	פסטיבל חיפה להצגות ילדים	1996
פינוקיו	על פי ספרו של קרלו קולודי	אילן גלבוע	בנדה הפקות	חנוכה 1997
הסערה	ויליאם שייקספיר	שוש רייזמן	תיאטרון אוניברסיטת תל אביב	1998
המגילה שנשתכחה	דניאלה מיכאלי ורויטל סלומון מונטה על פי ספרו של אנדרי אוסצ'וב "מגילת זכויות האדם"	מוזיקה: רויטל סלומון מונטה, עיבודים: עודד גדיר	תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים	2002-1999
וסרמן	אילנה לופט על פי סיפורו של יורם קניוק	רויטל סלומון מונטה	תיאטרון אורנה פורת	2000-1996
שלום לבמה (הצגת יחיד של דבורה ברטונוב)		אלכס קלוד	תיאטרונטו	2001
חשבונית הנפש	דני הורוביץ		הצגת יחיד של משה איבגי במסגרת התיאטרונטו	2001
הרקדן	יענקל'ה יעקובסון	שלמה גרוניך	תיאטרון אורנה פורת	2004-1997
דרכו של עורב	יאקי מחרז	עדי כהן	נאווה הפקות	2002
עופרה ויינגרטן – "מין סטנד-אפ על אהבה"	יואל ריפל, בני ברבש, עופרה ויינגרטן		קובי משעל	2004
פצפונת ואנטון	אפרים סידון על פי ספרו של אריך קסטנר	שלמה גרוניך	תיאטרון אורנה פורת	2009-2005, 2014-2011
הכי יפים בעולם	דניאלה מיכאלי, מתוך מיטב היצירות של הספרות העברית: א.ב. יהושע, בני ברבש, יהודית קציר, סמי ברדוגו ואיציק ויינגרטן	שלמה גרוניך	תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים	2004
הכבש השישה עשר	מיקי גורביץ' על פי יהונתן גפן	יוני רכטר	תיאטרון הבימה	2005
עופ עופ עופרה	יואל ריפל, בני ברבש, עפר קניספל, עופרה ויינגרטן, דניאלה מיכאלי, קובי משעל		הצגת בידור של עופרה ויינגרטן	2006
הפסנתר של אמא	דניאלה מיכאלי	רפי קדישזון	הצגת יחיד של לבנת שלם-שמר
אנטומיה של תשובה	יוספה אבן-שושן		פסטיבל קריאה "פותחים במה" בתיאטרון בית ליסין	2007
שירת העצבים	אפרים סידון	רפי קדישזון, עדי דויטש	צוותא	2008
אחרון הפועלים	יהושע סובול	חנה הכהן	בית הספר לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים	2009
סיפור פשוט	עיבוד של שלמה ניצן ויצחק גורמזאנו גורן לרומן בשם זה של ש"י עגנון	רויטל סלומון מונטה	תיאטרון חיפה	2009
ליזי	אפרים סידון	רפי קדישזון	צוותא	2011
התנ"ך בחרוזים	אפרים סידון	עדי דויטש	חני – העמותה לקידום תיאטרון מובחר	2012
בגן של ביאליק	דניאלה מיכאלי	טל בלכרוביץ'	תיאטרון אורנה פורת ובית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים	2013
לי, לה, לא עלינו	אפרים סידון	רפי קדישזון	צוותא	2013
מלך הילדים (מחזמר)	יוני להב על פי ספרה של לאה נאור על חייו של לוין קיפניס	משה זורמן	קופרודוקציה של מכללת לוינסקי לחינוך ותיאטרון הספרייה, מקהלת לוינסקי, מקהלת בת קול ושחקנים בוגרי בית צבי	2013
פסטיבל החיות	גיל צרנוביץ על פי ספרה של ג'ו הוג'קינסון "The Talent Show"	איתמר בורוכוב	תיאטרון אורנה פורת	2014

הצגות להן עיצבה כוריאוגרפיה

הצגה	מחזאי	במאי	מלחין/עורך מוזיקלי	תיאטרון	שנת הפקה / שנות הצגה
קריזה (אנשים במצוקה)	ליקט וערך: איציק ויינגרטן, שירים: יהושע סובול	נולה צ'לטון	שלמה בר	תיאטרון חיפה	1976
אופניים לשנה	עריכה: איציק ויינגרטן	נולה צ'לטון		תיאטרון חיפה	1977
המושבה שלנו	יהושע סובול על פי תורנטון ויילדר	נולה צ'לטון		תיאטרון צה"ל	1978
ערב של אגדה (אגדות מזרחיות)	איציק ויינגרטן	איציק ויינגרטן		תיאטרון חיפה, במה 2	1978
סוף משחק בקרית גת	עיבוד של נולה צ'לטון ואיציק ויינגרטן לסיפורו של ג'ון אוארבך	נולה צ'לטון		תיאטרון חיפה	1978
נעים	עיבוד של נולה צ'לטון ל"המאהב" של א.ב. יהושע	נולה צ'לטון		תיאטרון חיפה, במה 3	1978
הכפיל	עדנה מזי"א על פי דוסטויבסקי	נולה צ'לטון		תיאטרון חיפה
אחרון הפועלים	יהושע סובול	גדי רול	חנה הכהן	תיאטרון בית ליסין	1981
נשים מוכות	נולה צ'לטון	נולה צ'לטון		תיאטרון אוניברסיטת תל אביב	1981
מסיבת פורים של אדם בן כלב	על פי יורם קניוק	נולה צ'לטון		המרכז התיאטרוני בנווה צדק	1981
מחלקה 3, כיתה 1	דליק ווליניץ	איציק ויינגרטן		המרכז התיאטרוני בנווה צדק	1981
שייקספירימינט	עיבוד של עודד קוטלר ל"רומיאו ויוליה" של שייקספיר	עודד קוטלר		תיאטרון חיפה	1981
קשר אייר (מחזמר)	יהונתן גפן	איציק ויינגרטן	רפי קדישזון ודני ליטני	תיאטרון בית ליסין	1982
גימפל תם (מחזמר)	עיבוד של יואב לורך ויהודה מורלי לסיפורו של יצחק בשביס-זינגר	יהודה מורלי	רפי קדישזון	תיאטרון החאן	1982
טרדפורד טנזי הטורפת	קלייר לקהאס	דוני ענבר	כריס מונקס ועדי וייס	תיאטרון בית ליסין	1983
זהבה ושלושת בעליה	משה שדות	אירית מיטלפונקט	יעל גרמן	פסטיבל עכו	1984
מוכרים בלבד	חגית רכבי וג'ון הולדן	ישראל גוריון ודן צאמלי		המרכז התיאטרוני בנווה צדק	1985
נטושים	הלל מיטלפונקט		יוסי מר-חיים	תיאטרון בית ליסין	1986
חוות החיות	עיבוד של פיטר הול לג'ורג' אורוול	גדי רול	ריצ'רד פייזלי, פולדי שצמן	תיאטרון הקאמרי	1986
המסע של אמא טאבורי	ג'ורג' טבורי	ג'ק מסינגר	שוש רייזמן	תיאטרון הקאמרי	1987
באמצע היום	עירא דביר	איציק סיידוף	מישה בלכרוביץ'	תיאטרון הקאמרי	1987
צד בצד	סטיבן סונדהיים	עמית גזית	עיבוד רפי קדישזון	תיאטרון החאן	1988
כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים (כחלק ממקבץ מחזות בשם "חקירה")	דניאלה כרמי	נולה צ'לטון	אלדר לידור	תיאטרון הקאמרי	1988
הריון	גורן אגמון	איציק ויינגרטן	אלדד לידור	תיאטרון הקאמרי	1988
תאודור הרצל	פנינה גרי	פנינה גרי	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון אורנה פורת	1989-1988
שחק אותה סם	וודי אלן	אילן אלדד		הפקה עצמאית	1989
שירה	עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון	יורם פאלק	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון הקאמרי	1989
עלי כינור	חנן שניר, עדה בן-נחום	חנן שניר	ציפי פליישר	תיאטרון הבימה	1989
החלילן מהמלין (הצגת ילדים)	אלן כהן	אדריאן מיטשל	דומיניק מולדוואני	תיאטרון הקאמרי	1989
הן לא תיקחהו עמך	קאופמן והרט	עמית גזית		תיאטרון חיפה	1989
פיקניק בחוסמסה	חיים נגיד	ג'ק מסינגר	אורי וידיסלבסקי	קופרודוקציה של תיאטרון הקאמרי ומת"ן	1989
מראה מעל הגשר	ארתור מילר	איציק ויינגרטן	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון הבימה	1990
המתלבט	חנוך לוין	חנוך לוין	דן הנדלסמן	תיאטרון הקאמרי	1990
שלאף שטונדה (הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי)	עיבוד של יורם פאלק ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר	יורם פאלק	אבנר קנר	תיאטרונטו, תיאטרון בית ליסין ואחר-כך הפקה פרטית של עירית נאמן; חודשה ב-2012 במסגרת התיאטרונטו	1991, 2012
וינה על הים	עדנה מזי"א	נולה צ'לטון		תיאטרון חיפה	1991
פויגלמאן	על פי רומן של אהרן מגד	יורם פאלק		תיאטרון יידישפיל	1991
אבטיח מצליח	עיבוד של זכריה טובי לדוד דנינו	זכריה טובי	מישה בלכרוביץ	תיאטרונטו, תיאטרון החאן	1992
יבגני אונייגין (אופרה)	קונסטנטין שילובסקי על פי רומן מאת אלכסנדר פושקין		פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי	האופרה הישראלית החדשה	1992
מלון מינסק	חנן פלד	ערן בניאל	חנן יובל	תיאטרון החאן	1993
המסע לפוליפוניה	ריצ'רד פרבר	יובל זמיר		האופרה הישראלית החדשה	1993
ינופה	ליברית: המלחין על פי מחזה מאת גבריאלה פרייסובה	ניקולס לנהוף	לאוש יאנאצ'ק	האופרה הישראלית החדשה	1993, 1996
ענבי זעם	עיבוד של פרנק גלאטי לג'ון סטיינבק	אילן רונן	אהוד בנאי	תיאטרון הקאמרי	1993
טוני היפה	יהושע סובול	יהושע סובול	שפי ישי	תיאטרון החאן	1994
אהבה בגרוש	יהושע סובול	גדליה בסר		תיאטרון יידישפיל	1994
מסעות בנימין השלישי	אהרן אשמן בעיבוד למנדלי מוכר ספרים	יורם פאלק		תיאטרון יידישפיל	1994
תמול שלשום	עיבוד של יורם פאלק לש"י עגנון	יורם פאלק	פולדי שצמן	תיאטרון הקאמרי	1994
מיס ישראל	אפרים סידון, דן רונן	דן רונן	אלדד שרים	תיאטרון החאן	1995
מחכים לגודו	סמואל בקט	נולה צ'לטון		פסטיבל עכו	1995
אני אשתגע (יצירת מחול ללהקת "קול ודממה")		דניאלה מיכאלי	נעימות שונות	במסגרת "נוכחות נשית" של להקת "קול ודממה"	1995
חלום גולדפאדן	יעקב רוטבאום על פי איציק מאנגר ואברהם גולדפדן	הלנה קאוט-האוסון		תיאטרון יידישפיל	1995
בויטרה	הלל מיטלפונקט על פי משה קולבק	הלל מיטלפונקט	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון הקאמרי	1995
המלאך הכחול	פאם ג'יימס	פיטר ג'יימס		תיאטרון באר שבע	1996
קומדיה של טעויות	ויליאם שייקספיר	עמרי ניצן	קובי אוז	תיאטרון הקאמרי	1996
שיקוי האהבה	פליצ'ה רומאני	עמרי ניצן	גאטנו דוניצטי	האופרה הישראלית החדשה, ב-2005 סיור לאופרה הגרמנית	1997, 1999, 2005
רצח	חנוך לוין	עמרי ניצן	ערן דינור	תיאטרון הקאמרי	1997
השחקן	הלל מיטלפונקט	הלל מיטלפונקט	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון הקאמרי	1998
המורדים	עדנה מזי"א	עמרי ניצן	ערן דינור	תיאטרון הקאמרי	1998
יוליוס קיסר	ויליאם שייקספיר	עודד קוטלר	אורי וידיסלבסקי	תיאטרון הבימה	1999
זרים (אתה כיסא, אני מים)	יהושע סובול	נולה צ'לטון	שלמה יידוב	תיאטרון הבימה	1999
האיטלקייה באלג'יר		עמרי ניצן	ג'ואקינו רוסיני	האופרה הישראלית החדשה
כטוב בעיניכם	ויליאם שקספיר	עמרי ניצן	יוסי בן נון	תיאטרון הקאמרי	2001
בית ברנרדה אלבה	פדריקו גארסיה לורקה	אילן רונן	יוסי בן נון	תיאטרון הבימה	2001
יומנה של אנה פרנק	אלברט הקט, פרנסס גודריץ'	רוני פינקוביץ'	עודד זהבי	תיאטרון הבימה	2001
טנגו	סלאבומיר מרוז'ק	מישה לוריה	יוסף ברדנשווילי	תיאטרון הבימה	2002
הילדה שאני אוהב	חגית רכבי ניקוליבסקי (ע"פ סיפורים של יהודה אטלס)	חגית רכבי ניקוליבסקי	אריאל זילבר	תיאטרון חיפה	2004
ילד משלי	עמיה ליבליך, חגית רכבי ניקוליבסקי	חגית רכבי ניקוליבסקי	אלדד לידור	תיאטרון באר שבע	2004
חורף בקלנדיה	על פי ספרה של ליה נרגד	נולה צ'לטון. כוריאוגרפיה דניאלה מיכאלי ואריה בורשטיין	חנה הכהן ועופר שלחין	סמינר הקיבוצים	2004
מלכוד 44	אריה סיון	חוה אורטמן	חנה הכהן	סמינר הקיבוצים	2005
המלט	ויליאם שייקספיר	עמרי ניצן	יוסי בן נון	תיאטרון הקאמרי	2005
מסע אל תום האלף	א.ב. יהושע	עמרי ניצן	יוסף ברדנשווילי	האופרה הישראלית החדשה	2005
מועדון האלמנות העליזות	איון מנצ'ל	אילן אלדד	אלדד לידור	תיאטרון הבימה	2005
הרקוויזיטור	מודי בר-און	אילן אלדד	אפי שושני	תיאטרון הבימה	2005
החיפושיות	חמוטל בן זאב	יאקי מחרז	אפי שושני	תיאטרון הקיבוץ	2008
בדואים	רועי רשקס	נולה צ'לטון	חנה הכהן	החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב	2008
אחרון הפועלים	יהושע סובול	נולה צ'לטון ודניאלה מיכאלי	חנה הכהן	סמינר הקיבוצים	2009
משפחת יאסין ולוסי בשמיים	דניאלה כרמי על פי ספרה	נולה צ'לטון. כוריאוגרפיה דניאלה מיכאלי ומירי לזר	עיבוד של חנה הכהן על פי "החיפושיות"	סמינר הקיבוצים	2010
לי, לה, לא עלינו	אפרים סידון	דניאלה מיכאלי	רפי קדישזון	צוותא	2013
מחסן השטוזים של דתיה	דתיה בן דור	יאקי מחרז	דתיה בן דור	תיאטרון אורנה פורת	2013-2009
דפוקים	צדוק צמח	רוני ניניו	הדג נחש	תיאטרון חיפה	2013

משחק בתיאטרון

הצגה	מחזאי	במאי	תיאטרון	תפקיד	שנה
קריזה (אנשים במצוקה)	ליקט וערך: איציק ויינגרטן, שירים: יהושע סובול	נולה צ'לטון	תיאטרון חיפה		1976
קלפים (הצגת פנטומימה)	יורם בוקר	יורם בוקר	תיאטרון חיפה, להקת "מיני מיים"		1977
אופניים לשנה	עריכה: איציק ויינגרטן	נולה צ'לטון	תיאטרון חיפה, במה 2	תפקידים שונים	1977
סוף משחק בקרית גת	עיבוד של נולה צ'לטון ואיציק ויינגרטן לסיפורו של ג'ון אוארבך	נולה צ'לטון	תיאטרון חיפה		1978
סורגים	חיים מרין ואיציק ויינגרטן	בימוי, רעיון ועריכה: עודד קוטלר	תיאטרון חיפה		1980
ססיליה, כריסטינה, קורנליה וכל השאר	על פי שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ' ויונה וולך	דניאלה מיכאל	פסטיבל עכו	הצגת יחיד של דניאלה מיכאלי	1985
חוות החיות	עיבוד של פיטר הול לג'ורג' אורוול	גדי רול	תיאטרון הקאמרי	החליפה את אורלי זילברשץ	1986
שלאף שטונדה	עיבוד של יורם פאלק ודניאלה מיכאלי לסיפור מאת יהודית קציר	יורם פאלק	תיאטרונטו, רצה בתחילה בתיאטרון בית ליסין ואחר-כך כהפקה פרטית של אירית נאמן	הצגת יחיד בביצוע דניאלה מיכאלי. כשחודשה ב-2012 רצה בתיאטרונטו	1991
מחכים לגודו	סמואל בקט	נולה צ'לטון	פסטיבל עכו	לאקי	1995
הסתברות	תמר שחף	רועי הורוביץ	נעה גיל	תיאטרון תמונע	1999
להצחיק את אלוהים	אסף אופק	נולה צ'לטון	צוותא		2017

קישורים חיצוניים

• דניאלה מיכאלי, באתר תיאטרון חיפה
• דניאלה מיכאלי, באתר הבמה
• דניאלה מיכאלי, באתר האופרה הישראלית החדשה
• דניאלה מיכאלי, באתר תיאטרון הבימה
• מרב יודילוביץ', דניאלה מיכאלי תכהן כמנהלת האמנותית של פסטיבל עכו, באתר ynet, 9 ביוני 2004
• מרב יודילוביץ', דניאלה מיכאלי תמשיך בעכו, באתר ynet, 23 ביולי 2007
• איילת דקל, "לדבר על הטיטן", באתר midnighteast,‏ 20 בנובמבר 2010 (באנגלית)
• קדימון ההצגה "שלאף שטונדה", בערוץ היו טיוב של התיאטרונטו
• 'לי לה לו עלינו' - אפרים סידון ודניאלה מיכאלי מספרים על מופע הקברט המשעשע, בריאיון עם רבקה מיכאלי, בתוכניתה "באה לשבת", בערוץ 103FM‏ 31 במאי 2013
• שלאףשטונדה - חזרות לתיאטרונטו 2012, סרטון באתר יוטיוב
• כשהאניה שוקעת, סרטון באתר יוטיוב
• שירת העצבים, סרטון באתר יוטיוב
• התנך בחרוזים, סרטון באתר יוטיוב
• מלך הילדים, סרטון באתר יוטיוב
• בגן של ביאליק, סרטון באתר יוטיוב
• דניאלה מיכאלי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• דניאלה מיכאלי, בארכיון הבימה
• דניאלה מיכאלי, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• דניאלה מיכאלי, דף שער בספרייה הלאומית