פרשת ויקרא
פרשת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו, לפי חלוקת הפרקים.
| |||||
| פסוקים | ויקרא, א', א' - ה', כ"ו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 111 | ||||
| מספר תיבות | 1673 | ||||
| תוכן | דיני העולה, דיני המנחה, דיני החטאת, דיני קורבן עולה ויורד, דיני האשם | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, כ"ג | ||||
| תימנים ואיטלקים | ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, ו' | ||||
.jpg)
בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית - פרשת החודש.
יש נוהגים על פי מדרש, שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: ”יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)”[1].
נושאים בפרשהעריכה
הפרשה עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות. בזה אחר זה מפורטים:
דיני העולה: קורבן שנשרף כולו על המזבח, ואינו נאכל. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשות משנה:
דיני המנחה: קורבן הבא מן הצומח. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:
- מנחת סולת
- מנחת מאפה תנור
- מנחת מחבת
- מנחת מרחשת
- מנחת ביכורים (מנחת העומר)
דיני השלמים: קורבן הנאכל לכהנים ולמקריב. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:
דיני החטאת: קורבן שבא לכפר על חטא. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:
- חטאת כהן משיח - הכהן הגדול
- חטאת ציבור - פר העלם דבר
- חטאת נשיא - המלך
- חטאת יחיד - כשבאה מן העזים
- חטאת יחיד - כשבאה מן הכבשים
דיני קורבן עולה ויורד: קורבן אותו מביא הנשבע לשקר שבועת העדות, והעובר על טומאת מקדש וקודשיו ועל שבועת ביטוי. קורבן זה מיוחד בכך שסוג הקורבן משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של האדם. פרשה זו מחולקת לשתי פרשיות משנה:
- קורבן עולה ויורד הבא מן הכבשים או העזים והבא מן העופות,
- קורבן עולה ויורד הבא - מנחה. קורבן זה מכונה במקרא 'אשם'.
דיני קורבן אשם: קורבן שבא על חטאים מסוימים. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:
- אשם מעילות
- אשם תלוי
- אשם גזלות
תאריכי הקריאהעריכה
השבת בה קוראים את פרשת ויקרא יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים:
הפטרהעריכה
ברוב השנים הפשוטות, מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ג, פסוק כ"א עד פרק מ"ד, פסוק כ"ג (האיטלקים והתימנים מסיימים בפסוק ו', ובנוסח רומניא סיימו בפסוק י"ג), שם נוזף ישעיהו בעם על שלא הקריבו את הקורבנות:
עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי-יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי....
בשנים פשוטות מסוג הכז (18% מהשנים) קוראים את פרשת ויקרא בשבת ראש חודש ניסן, ואז קוראים איתה את פרשת החודש ומפטירים בהפטרה של פרשת החודש. בשנים מעוברות מסוג השג ויקרא נקראת עם הפטרתה הרגילה. בשאר השנים המעוברות (30% מכלל השנים), ויקרא נקראת בשבת זכור ומפטירים בה את הפטרת פרשת זכור.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הטקסט:
פרשת ויקרא, באתר ויקיטקסט- פרשת ויקרא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ויקרא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ויקרא, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ויקרא
- פרשת ויקרא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ויקרא, באתר "כיפה"
- פרשת ויקרא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ויקרא, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ויקרא, באתר "בינינו"
- פרשת ויקרא, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ויקרא", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ויקרא באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת ויקרא, באתר "התנועה הרפורמית"
- פרשת ויקרא באתר חסד ואמת
הערות שולייםעריכה
- ^ ויקרא רבה, ז, ג