פתיחת התפריט הראשי

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זחג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.

שנת זחג אחראית ל 6% מהשנים בלוח העברי[1]. אורך שנת זחג היא 383 ימים שבהם 55 שבתות. לאחרונה הייתה שנת זחג בה'תשנ"ז והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ד.

תוכן עניינים

לוח שנהעריכה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר ב' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדיםעריכה

קריאה בתורה והפטרותעריכה

בשנת זחג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זחג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי וניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ דבר המתרחש רק ב-10% מהשנים. בשנת זחג קוראים את הפטרת פרשת אחרי דבר שנחשב נדיר יחסית.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יסודות הלוח העברי על קצה המזלג, אהוד בר סיני, אתר כרם ביבנה