שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג השג היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא שלמה (ש) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בה ביום שלישי (ג). שנה מסוג השג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורך שנת השג היא 385 ימים שהם 55 שבועות בדיוק.

שנת השג נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום רביעי 11 שעות ו-695 חלקים (5:38:36 בשעון המקומי בירושלים, 5:17:39 בשעון חורף ישראל) ליום חמישי 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל)[1]. כתוצאה מכך כ-6.66% מהשנים הן שנות השג[2] ועל כן זו היא השנה המעוברת השכיחה ביותר. השנה שאחרי שנת השג היא תמיד שנת הכז.

בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'ת"ש, ה'תשי"ז, ה'תשכ"ז, ה'תשמ"ד, ה'תשע"א, ה'תשע"ד, ה'תשצ"ה, ה'תשצ"ח, ה'תתכ"ב, ה'תתכ"ה.

לוח שנה

עריכה
   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
חשוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
כסלו א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
טבת א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
שבט א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר א' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אדר ב' א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
ניסן א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אייר א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
סיוון א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
תמוז א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
אב א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט  ל 
אלול א  ב  ג   ד  ה  ו   ז   ח  ט  י   יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  כז  כח  כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

מועדים

עריכה

קריאה בתורה והפטרות

עריכה

בשנת השג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת החל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות ניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנת השג קוראים את הפטרת פרשת משפטים, דבר שנחשב נדיר יחסית.

בנוסף, פרשת מטות ופרשת מסעי נפרדות, ולכן בשבת של פרשת פינחס קוראים את ההפטרה של פרשת פינחס עצמה, דבר הנדיר יחסית.

לוח הפרשות
חומש בראשית חומש שמות חומש ויקרא חומש במדבר חומש דברים
פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך פרשה תאריך
בראשית כ"ד בתשרי שמות י"ח בטבת ויקרא ו' באדר ב' במדבר כ"ד באייר דברים ו' באב
נח א' בחשוון וארא כ"ה בטבת צו י"ג באדר ב' נשא ב' בסיוון ואתחנן י"ג באב
לך לך ח' בחשוון בא ג' בשבט שמיני כ' באדר ב' בהעלתך ט' בסיוון עקב כ' באב
וירא ט"ו בחשוון בשלח י' בשבט תזריע כ"ז באדר ב' שלח ט"ז בסיוון ראה כ"ז באב
חיי שרה כ"ב בחשוון יתרו י"ז בשבט מצרע ה' בניסן קרח כ"ג בסיוון שפטים ד' באלול
תולדת כ"ט בחשוון משפטים כ"ד בשבט אחרי מות י"ב בניסן חקת ל' בסיוון כי תצא י"א באלול
ויצא ו' בכסלו תרומה א' באדר א' קדשים כ"ו בניסן בלק ז' בתמוז כי תבא י"ח באלול
וישלח י"ג בכסלו תצוה ח' באדר א' אמר ג' באייר פינחס י"ד בתמוז נצבים כ"ה באלול
וישב כ' בכסלו כי תשא ט"ו באדר א' בהר י' באייר מטות כ"א בתמוז וילך מחוברת
מקץ כ"ז בכסלו ויקהל כ"ב באדר א' בחקתי י"ז באייר מסעי כ"ח בתמוז האזינו ג' בתשרי
ויגש ד' בטבת פקדי כ"ט באדר א' וזאת הברכה שמחת תורה
ויחי י"א בטבת

הערות שוליים

עריכה