ברכת יוצר

אחת מברכות קריאת שמע של שחרית
(הופנה מהדף קדושת יוצר)

ברכת יוצר (או יוצר אור) היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת כחלק מתפילת שחרית. הברכה נקראת כך משום שהיא נפתחת במשפט ”בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵנוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶֹה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל...”. ברכה זו היא אחת משתי ברכות הנאמרות קודם לקריאת שמע בשחרית, ברכת יוצר וברכת אהבה רבה.

ברכת יוצר אור

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז. הַמְשֻׁבָּח וְהַמְפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵׁא מִימות עוֹלָם: אֱלֹהֵי עוֹלָם. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ. אֲדוֹן עֻזֵּנוּ. צוּר מִשגַּבֵּנוּ. מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. מִשגָּב בַּעֲדֵנוּ.
אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה. הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה. טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ. מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ. פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים רוֹמְמֵי שַׁדַּי. תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ: תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלהֵינוּ עַל שֶׁבַח מַעֲשי יָדֶיךָ. וְעַל מְאורֵי אוֹר שֶׁעָשיתָ יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה:

חלקה הראשון של הברכה, נוסח אשכנז לימות החול

ברכה זו היא הברכה היחידה מברכות קריאת שמע שמשתנה בין ימות החול לשבת, ובמקום הקטע הראשון של הברכה (שלאחר פתיחת הברכה) אומרים את הקטע המתחיל במילים 'הכל יודוך', ולאחריו את הפיוט 'אל אדון', וקטע נוסף שמתחיל במילים 'לאל אשר שבת'. המשך הברכה הוא כבחול.

מקור הברכה עריכה

 
ברכת יוצר אור בסידור

במשנה נזכר שיש לברך קודם קריאת שמע של שחרית שתי ברכות:

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה

בתלמוד ביארו שהכוונה לברכת 'יוצר אור' וברכת אהבה רבה.

תוכן הברכה עריכה

סדר הברכות המקובל היום מוזכר במסכת ברכות, אך חוקרים משערים שנוסח הברכות בעבר היה מקוצר יותר. רב סעדיה גאון למשל מביא נוסח קצר יותר של ברכת יוצר, המורכב משלושה משפטים - הפתיחה, המשפט השני, והחתימה של הנוסח המקובל היום. ביניהם נוספו במהלך ההיסטוריה לברכה קטעי פיוט, פסוקי קדושה, תאורי מלאכים ועוד.

מקור נוסף שממנו ניתן ללמוד על ההתפתחות ההיסטורית של הברכות הוא מהשוואה בין גרסת השחרית והערבית. ברכת אהבה בשחרית, לדוגמה, עוסקת גם בבקשות לגאולה וקיבוץ גלויות, שאינן מוזכרות בברכה שבערבית. מכך ניתן להסיק שאולי הן תוספת מאוחרת יחסית לנוסח וכן מופיע בנוסח ארץ ישראל של הגניזה הקהירית.

נוסח הברכה עריכה

תחילתה של הברכה מבוססת על פסוק בספר ישעיהו:

יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע

אף שבפסוק הנוסח הוא 'בורא רע', בברכה שינו חז"ל ל'בורא את הכל' מפני שהעדיפו לנסח בלשון נקיה. אף שברכה זו נאמרת בשעות הבוקר תיקנו להזכיר בברכה את בריאת הלילה, על מנת להוציא מדעת הצדוקים שסבורים שמי שברא את היום לא ברא את הלילה[1].

קדושת יוצר עריכה

הברכה כוללת 'קדושה', המוכרת כ'קדושת יוצר', כלומר הזכרת הפסוקים "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד". בעדות אשכנז, פסוקים אלו על ידי כל הציבור ביחד.

בראשונים נחלקו האם נוסח זה של קדושה יכול להיאמר רק למתפללים בעשרה, או שאף יחיד, המתפלל בלא מניין, רשאי לומר קדושה זו:

  • בטור כתב בשם הרמב"ם שיחיד אינו אומר את פסוקי הקדושה, אלא יאמר רק ”עונים באימה ואומרים ביראה קדוש וברוך”. אמנם בבית יוסף כתב ”וכתוב בתשובת הרשב"א, שבתשובה כתב ואמר שקדושה שביוצר – יחיד אומר אותה, וגם רבינו ירוחם ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתבו שבנו של הרמב"ם העיד על אביו ז"ל שכתב בכתב ידו בתשובה אחת שהיחיד יכול לאומרה; שאף על פי שכתב במדע שאין היחיד יכול לאומרה, אחר כך חזר בו ותפס שיטת הרא"ש, ע"כ. והכלבו כתב, שמאחר שבתשובה כתב הפך ממה שכתב בחיבור, נראה שסובר שהוא הלכה ואין מורין כן. ובארחות חיים כתוב שבנו של הרמב"ם העיד על אביו שחזר בו הלכה למעשה, ועל זה אנו סומכים, עד כאן לשונו.”
  • הרא"ש סבור שקדושה זו היא רק סיפור דברים בעלמא, ולכך בניגוד לקדושה של חזרת הש"ץ, אף יחיד יכול לאומרה.

בשולחן ערוך הביא את שתי הדעות, כשהוא מסיים שטוב להחמיר, ומוסיף שיחיד יכול לומר פסוקים אלו בניגון עם טעמי המקרא. אך ברמ"א כתב שהמנהג שאף יחיד אומר פסוקים אלו כרגיל[2]. להלכה כתב במשנה ברורה שמאחר ודעת הגר"א לפסוק שקדושה זו אינה נאמרת ביחיד, לכן כדאי להדר שהאומרה ביחיד, יאמרה בניגון ובטעמים.

חתימת הברכה עריכה

בנוסח אשכנז, לפני חתימת ברכת יוצר נאמר המשפט "כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו, אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו מהרה לאורו". חלק מהראשונים צידדו בעד תוספת זו, בניהם הרא"ש בתשובה שהסביר שהכוונה במילים 'יוצר אור' היינו האור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית ולא היה העולם כדאי להשתמש בו וגנזו לצדיקים לעתיד לבא... והיינו נמי אור חדש שחידש בו' ימי בראשית שעתיד הקב"ה לחדש לנו. לדעת רב שרירא גאון, אין מניעה להזכרה זו, מאחר שאין הכוונה בברכה לאור זה, והוא רק כאזכור בלבד.

אמנם ראשונים אחרים התנגדו לתוספת זו: כך למשל כתב רש"י 'שאין לחתום באור העתיד שאינו מעין החתימה, לפי שסדרו חז"ל הברכה על אור המתחדש בכל יום ולא על אור העתיד'. גם דעתו של רב סעדיה גאון נגד שילוב המשפט בברכה זו, כשהוא מסביר שהברכה עוסקת בבריאת העולם, ופסוק זה מנוגד לרוח הברכה. ואכן מנהג יהודי ספרד וארצות האסלאם להשמיט תופסת זו בנוסחיהם[3].

צורת אמירתה עריכה

לדעת המגן אברהם, בניגוד לקדושה שבחזרת הש"ץ שנאמרת דווקא בעמידה, קדושה זו עדיף לאומרה בישיבה, והובאו דבריו במשנה ברורה[4]. אמנם לדעת

בשבת עריכה

כאמור, בשבת נהוג להחליף את המקטע הראשון של הברכה ”המאיר לארץ ... יפארוך סלה” בשלשה מקטעים מורחבים: הכל יודוך, הפיוט אל אדון ולסיום לאל אשר שבת מכל המעשים. לאחר מכן ממשיכים בנוסח הרגיל תתברך (לנצח) צורנו.

יוצרות עריכה

  ערך מורחב – יוצרות

המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין מערכת פיוטים שנאמרת בברכת "יוצר אור", ומכאן נובע שמם. למעשה כיום, וכך גם בסידורים רבים, מכונים גם הקרובות (פיוטים לתפילת העמידה) לשחרית ומוסף בשם זה.

באופן מסורתי המילה "יוצר" משמשת הן עבור כלל מערכת הפיוטים לברכות קריאת שמע, והן עבור החלק הראשון במערכת זו. כדי לבדל ביניהם, מקובל במחקר להשתמש בכינוי "מערכת היוצר" עבור המערכת כולה, ובביטוי "גוף היוצר" עבור הפיוט הראשון במערכת.

ישנם שלושה סוגי יוצרות מרכזיים

  • יוצר/גוף היוצר - פיוט הנאמר בתחילת ברכת יוצר אור, מיד אחרי תחילת הברכה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל.
  • אופן - פיוט הנאמר בין פסוקי "קדוש" ו"ברוך" בקדושת יוצר.
  • מאורה - פיוט הנאמר לפני חתימת ברכת יוצר המאורות.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

.

  1. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ט, סעיף א'
  2. ^ שם
  3. ^ כלל הדעות הובא בבית יוסף, אורח חיים, נט.
  4. ^ שם